וואו אני כל כך מצטערררררררת!!!!
השבוע הזה היה חתיכת שבוע,
לא היה לי זמן לכלום עד מחר אני מבטיחה שיהיה המשך עסיסי.
מצטעערת נווורא, אווהבת אתתכם 😊 3>
ואי סיפור אחד המושלמים [= תמשיכי מאמיי..
כותבת סופסוף...
יקח קצת זמן להעלות כי עכשיו אני מתחילה ואני רוצה לכתוב משהו ארוךך..
מצטערת אבל אני אנסה לפצות,
אוהבבת 😊
זוהר הסתכלה עליי וחייכה
"מה את מחייכת?" שאלתי אותה וצחקתי
"כמה שטויות דורין.." היא אמרה בחצי פרצוף מיואש
"בקטנה.. לא ממש אכפת לי" אמרתי לה והתחלתי להקשיב למורה .
ידעתי שבהפסקה אני כנראה הולכת לראות את לוטם וליטל ביחד, ידעתי שאני לא אוכל לעמוד בזה!!!
שיר אהבה למוזה / פרק 8 [ : @
"איכס איך היא רודפת אחריו" מיתר אמרה לי כשראינו את ליטל מקרקרת סביב לוטם
"שרמוטה..." מילמלתי לעצמי וניסיתי לשמור את העצבים שלי בפנים .
"איכס מה הוא מוצא בה?! הוא לא רואה מה יש לו בין שתיי הידיים?! עיוור" מורן אמרה והביטה עליי,
חייכתי חיוך קטן ואמרתי "לא משנה..."
"מאמי אל תוותרי, דווקא עכשיו כשיש לך מתחרה אל תוותרי" חלי אמרה לי
"במה אני אלחם? אין לי כוחות לזה באמת..." אמרתי בשקט
"תילחמי על האהבה שלך.. תקופה כל כך ארוכה עברתם ביחד עכשיו תוותרי עליו??" זוהר שאלה אותי ושתקתי.
נכנסתי לקפיטריה עם כל הבנות, הן התיישבו בשולחן אני הוצאתי שקל מהתיק והלכתי לקנות לעצמי מסטיק,
שאר הבנות הביאו לי כסף ואמרו לי מה הן רוצות.
הלכתי למזנון חיכיתי טיפה בתור בינתיים הסתכלתי במראה וסידרתי את שערי,
ראיתי דרך המראה את לוטם מסתכל עליי.. קניתי את כל השטויות וחזרתי לבנות .
"בואו בואו ניצא" אמרתי להן והן הבינו מה עובר עליי אף אחת לא התווכחה וכולן קמו ויצאנו מהקפיטריה.
ישבנו בזולה שלנו כולן דיברו, צחקו ורק אני שתקתי הסתכלתי על האופק,
לוטם ישב על המדרגות שליד הקפיטריה עם כל החברים שלו..
הרגשתי איך שהדמעה מאיימת לפרוץ 'תתאפקי, הוא לא שווה את זה' חשבתי לעצמי ללא הפסקה
וככה ריסנתי את עצמי ואפילו דמעה אחת לא זלגה מעיניי.
אחרי כמה דק' נשמע הצילצול עליתי למעלה עם הבנות כל אחת פנתה לכיתתה,
אני וזוהר הלכנו ביחד לכיוון הכיתה שבה אנחנו לומדות אנגלית שתקנו,
גם כי לא ממש היה מה להגיד... וגם כי פשוט העדפנו לשתוק.
התיישבנו בשיעור המורה דיברה, ראיתי רק את פיה זז אבל את קולה כאילו לא שמעתי..
הסתגרתי בתוך עולם אחר לא הפסקתי לחשוב.. מה אני אעשה, לוותר לא לוותר?! להילחם??
בעצם יש לי על מה להילחם?? לא הפסקתי להתווכח עם עצמי במהלך כל אותו שיעור.
נשמע צילצול ויצאנו להפסקה, שוב ראיתי את לוטם ואת ליטל ראיתי איפשהו באותו איזור
היא מקרקרת סיביבו שוב, איך היא יכולה ככה להוריד מהכבוד שלה?!
'טוב בעצם לשרמוטות כמוהה אין כבוד' חשבתי לעצמי והבטתי עליה ועליו לסירוגין.
נכנסנו שוב לשיעור בתום ההפסקה התיישבתי והרגשתי איך הראש מסתחרר,
הבטן כאבה לי ... הרגשתי את בטני מתהפכת בקרבי .
נגמר היום והלכתי הביתה לבדי, כולן סיימו לפני וזוהר גרה בכיוון השני .
עליתי הביתה זרקתי את התיק בפתח הבית, אמא הסתכלה עליי מנסה להבין מה קורה לי,
אני רק חייכתי חיוך מאולץ ועליתי לחדרי במהירות.
"אפצצצצצ'י" צעקתי בפעם המיליון ואחת
"צ'וצ'ה בואי נבדוק לך חום" אמא אמרה לי ונשקה למצחי "אין לך חום" היא אמרה לי והתיישבה.
"וואי אמא כואב לי הכל" אמרתי ונשכבתי על הספה באיטיות
"אני חושבת שמחר תוותרי על הבצפר" היא אמרה לי
"כן גם אני חושבת" אמרתי לה ושמחתי, ככה אני לא אראה אותם.
עברו 3 ימים שבהם הייתי בבית.. חולה שאי אפשר לתאר בכלל,
הלכתי לרופאה והיא הביאה לי אישור עד יום חמישי ככה שביום חמישי כבר הייתי בביה"ס.
שמתי עליי את אחד הג'ינסים שאני אוהבת, התלבשתי ממש יפה.. מה אחרי הכל המון זמן לא ראו אותי
צריך להפציץ 😊 .
נכנסתי לבצפר וישר לוטם וכל חבריו הביטו בי, עוד שנייה העיניים יצאו להם מהמקום.
'וואי רק שאחת מהן תצוץ' חשבתי לעצמי לא רציתי לעמוד לבד ...
ואז כמטה קסם ראיתי את חלי עומדת ליד כיתתה "חללללי" צעקתי לה והיא רצה לכיווני,
הבאנו חיבוק חזק וקלטתי מפרופיל איך שהוא מסתכל עליי.
"יש הצגה ב-10" חלי אמרה לי
"לאא... הוא לא איתנו נכון???" שאלתי אותה
"איתנו" היא אמרה ועיקמה מבט
"כסעמק.. רואה, על המזל שלי!!" אמרתי בעצבים, בדיוק ראיתי את המורה אז הלכתי אחריה לכיתה.
בהפסקה הגדולה ירדתי למטה וראיתי את רותם אלמליח מי"ב,
תמיד הסתכלתי עליו.. בגלל שתמיד הוא היה מסתכל עליי.. חמוד כזה הוא קטן מאמי, סטלן כזה, ילד יפה.
הוא עמד בפתח הקפיטריה ואני ירדתי עם הבנות במדרגות לכיוון הקפיטריה,
רותם עמד שם עם חברים שלו והסתכלתי עליי במבטים חטופים "איזה חמוד" אמרתי לשיר
והיא חייכה "אני מתה שתדברו את לא יודעת" היא אמרה לי וחייכה,
"את לא מבינה זה לא אפשרי בכלל" אמרתי לה והבטתי בו בזמן שעברנו לידו
"למה לא?? חכי שאני ועוז נהיה ביחד הכל יהיה אפשרי וחצי" שיר אמרה לי, עוז הוא חבר טוב של רותם..
והוא ושיר מתחילים להכיר, אני מתה שהם יהיו ביחד!
נכנסנו לקפיטריה קנינו מסטיק ויצאנו, שוב ראיתי את לוטם אבל התעלמתי ממנו..
רציתי שהוא יבין שאותי ?! הוא הפסיד!
הבטתי שוב על רותם ועליתי לשכבה.. עמדנו כל הבנות ליד החלונות שדרכם אני יכולה לראות את כל מי שנמצא בקפיטריה.
רותם הרים את ראשו והסתכל על החלון "יאא דורין איזה מתוק הוא.. איך הוא מסתכל" שיר אמרה לי בהתרגשות...
"חחחחח שתהיי בריאה.. כן הוא קטטטטן" אמרתי בקול של תינוקת
"נמנמ" היא אמרה ושתינו צחקנו .
אני וחלי הלכנו לכיוון האשכול פיס שם תהיה ההצגה ומאחרינו היה לוטם עם אחד מחבריו,
"על המזל שלי... כבר אמרתי את זה?!" שאלתי את חלי בעצבים
"כן..." היא אמרה לי והביטה בי בעצב
"עזבי עברתי הרבה.. גם את זה אני אעבור" אמרתי בדיוק שהגענו לפתח של האולם,
התיישבנו בתחילת השורה שבה ישבו חברים של לוטם בסוף ..
"בואאי" נתן חבר של לוטם צעק לי
"עזוב נוח לי פה" צעקתי לו חזרה ושמתי את התיק בין הרגליים שלי.
לוטם נכנס דקה אחרינו וישב באותה שורה בסוף ליד נתן,
"תארי לך הייתי יושבת שם" אמרתי לחלי
"כןן.. חבל שלא" היא אמרה לי
"מזל שלא.." אמרתי בלחש וההצגה התחילה.
כל ההצגה אני ולוטם החלפנו מבטים וכל הזמן סובבתי את הראש וחתכתי לו,
לקראת סוף ההצגה שנינו התמתחנו באותו זמן ואז שמתי את ראשי בין ידיי והוא עשה בדיוק כמוני..
הסתכלנו אחד על השני התכופפתי במהירות לתוך הכיסא כדי שהוא לא יראה אותי והתאפקתי לא לבכות
גם הוא התכופף לתוך הכיסא והוריד את ראשו מטה, הרגשתי שגם לו כואב בדיוק כמו שלי..........
סופסוף התגעגעתי (:
מ**ד**ה**י**ם**😊
מחכה להמשך 😛
איןו מילה אחת
ש=ל=מ=ו=ת.#!!!!!!11..
אח.. כזה יאפפפההה
כל כך התגעגתיייי..
מחכה להמשךךך
לאב יוו
וואוייי מהממממםם
המשךךך דחוףףףףףףףףףףף 😛
איזה כיף להבין יותר לעומק את הסיפור..;]
כוסייה שלי, את ילדה כ"כ נששמה, וסווופר-מוכשרת!!!
תפציצי אותננו ככה בעוד איזה פפרקק, את חייבת!P: חיחחי
אאוווווהב אני אותך!3>
נשמות שלי תתתתוווודדדדהההה!!!!
ארוסי - אתה מכיר מקרוב אהה?
חחחחחחח אווהבת אותךךך מללא 😊
המשך יותר מאוחר [:
כככזה יפה !!!
התגעגעעעתתתי לסיפור !!
אלללה עוד המשך - מיידי !@ -
מוואאה
מושלםםםםםם!!!!!
(:
התגעגעתי לסיפור המושלם הזה 😛
המשכיייי..
אתר האהבה הישראלי