|
|
|
האהבות שלי זה בעצם הסיפור האמיתי שלי,מה שמסתתר מאחורי כל המסכות שאני
מתחבאת מאחוריהן,כל האמת,בלי להחסיר שום פרט!
עד עכשיו לא העזתי לספר לאף אחד מה עובר עליי,מה קורה לי באמת.
תמיד הראתי רק את האושר שבי,את השימחה. אף פעם לא הראתי את הכאב הרב שמסתתר בתוכי.
כל הסיפור מתחיל כשאני בכיתה ח',ונימשך עד עכשיו!
הסיפור עצמו אמיתי,כל מילה במילה,רק שהשמות בדויים כדי שאם מישהו פה מכיר אותי,אני לא רוצה שהוא יבין מי אני.
באמת קוראים לי מרינה אבל בסיפור אני מעדיפה ששמי יהיה מור.
-יכול להיות שזה לא יצא בדיוק כמו סיפור,אבל אני ינסה-
אחרי ההקדמה קבלו את הפרק הראשון!!
עד כיתה ח' החיים שלי היו רגילים,בלי סיבוכים מיותרים.
הייתי דיי תמימה,עדיין לא מבינה שהחיים בעצם קשים,שלא הכל וורוד וזוהר כמו שזה ניראה.
בתחילת כיתה ח',בהיותי בת 13 וחצי,הכל התחיל להשתנות פתאום.
כבר לא הייתי הילדה החייכנית של פעם.
=אני מור,ילדה דיי ביישנית,סגורה.
יש לי שיער שחור חלק עד הכתפיים,עיניים חומות,רזה,ובגובה ממוצע.
להגיד שאני יפה?? אני לא חושבת. אולי חמודה,לא יותר=
הבוקר הראשון של כיתה ח'.
אמא:"מורוש קומי שלא תאחרי על היום הראשון!"
אני:"אני קמה!" אמרתי בעייפות,וקמתי מהמיטה.
התקלחתי מהר,לבשתי חולצת בצפר לבנה וג'ינס כהה.אספתי את השיער לקוקו ויצאתי למטבח.
אני:"אמא איפה רון? עוד פעם לא מתעורר?"
=רון הוא אחי,בן 8,קרציה אמיתית=
אמא:"הוא עדיין בחדר שלו"
אני:"איפה אבא?" שאלתי והבעת פניה של אמי השתנתה מעט.
אמא:"יצא לעבודה" אמרה בקול דיי עצבני,ואני לא שאלתי כלום.
כעבור חצי שעה התקשרה אליי עדי ואמרה לי לרדת כי היא ודנה למטה.
=עדי ודנה הן החברות הכי טובות שלי,מכיתה א'.
עדי>שיער שטני מתולתל,עיניים ירוקות,קצת יותר גבוהה ממני,לא שמנה אך גם לא רזה.
דנה>שיער שחור גלי,עיניים חומות כהות,דיי נמוכה,טיפה מלאה.=
אמרתי לאמא שאני יוצאת וירדתי למטה.
עדי:"מה קורה מאמי?" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי,וכך גם דנה.
אני:"הכל בסדר,מהיום גם יובל יהיה איתנו בחטיבה"
=יובל הוא בן דוד שלי,קטן ממני בשנה. אני והוא מסתדרים ממש טוב,אפשר להגיד כמו אחים.
יש לו שיער שחור,שתמיד מסודר בקוצים,עיניים חומות,גבוה,רזה וגוף דיי חטוב=
דנה:"השנה הזאת לא תהיה משעממת בכלל"
אני:"אני בטוחה!"
עדי:"בואו מהר שלא נאחר על היום הראשון!"
הגענו לבית הספר ונכנסנו.
את הביניין הקטן כבר הכרנו משנה שעברה.
למדו שם רק כיתות ז' וח' ובביניין חדש ליד היו כיתות ט'-יב'.
חיפשנו את הכיתה שעל הדלת שלה כתוב ח'2,שלושתינו היינו ביחד בכיתה.
ניכנסנו ואני התיישבתי ליד עדי ודנה ליד חברה אחרת.
הצילצול נישמע וסיגל,המחנכת שלנו נכנסה לכיתה.
סיגל:"בוקר טוב תלמידים!מקווה שנהנתם בחופש. עכשיו אין כל כך זמן לדבר כי אנחנו צריכים לצאת לאולם, יש טקס פתיחה"
אני:"אוף עדי אין לי כוח" אמרתי בלחש
עדי:"אין ברירה"
סיגל:"טוב בואו,שלא נאחר"
יצאנו מהכיתה והתקדמנו לאולם הגדול שהיה צמוד לחטיבה.
ראיתי את יובל וחברים שלו יושבים כבר,ולידם כמה בנות שהכרתי.
אני:"בואו נשב איתם,שלא נמות משיעמום"
עם יובל אף פעם לא משעמם,ובמיוחד כשהוא עם החבר הכי טוב שלו דורון.
=דורון>שיער שחור שתמיד מבולגן,עיניים אפורות-כחולות,גובה ממוצע,רזה,גוף יפה=
אני:"מה קורה?" אמרתי ונתתי למי שהכרתי נשיקה בלחי.
יובל:"וואלה מצויין מה איתך?" כן,יובל דיבר כמו ערס,אבל הוא לא.
התיישבנו לידם ודנה ועדי דיברו עם כמה בנות.
אני:"חח תפסיק לדבר כמו ערס"
יובל:"אבל אני לא!"
אני:"טוב סתום ואל תתוכח"
יובל:"טוב אמא"
אני:"חח מטומטם"
יובל:"ומה את?"
המנהלת:"שקט תלמידים,הטקס עומד להתחיל! אני מזכירה בלי פלאפונים או מסטיקים,בלי דיבורים.
מי שיפריע יצא החוצה וכמובן שיקבל עונש"
כולם השתתקו והטקס התחיל.
כעבור חצי שעה הוא ניגמר ויצאנו להפסקה.
אני:"יובי אתם באים איתנו החוצה?"
יובל:"שניה אני חוזר"
כעבור כמה דקות הוא חזר עם דורון,יוסי ודניאל ועוד 2 בנות שלא הכרתי.
יובל:"מאמי תכירי זאת צליל וזאת אנה"
אני:"היי"
צליל:"היי,מה המצב?"
אנה:"היי" היא אמרה את זה יבש כזה,בטיפה סנוביות.
=צליל>ילדה חמודה,עיניים חומות בהירות,שיער שחור גלי.
אנה>ניראתה לי דיי סנובית,שיער שחור מתולתל ועיניים חומות כהות=
אני:"בואו נשב בדשא"
דנה ועדי:"סבבה"
הגענו לדשא וכולם התיישבו חוץ מאנה.
יובל:"למה את לא יושבת?"
אנה:"לא בא לי ללכלך את המכנס"
אני:"סך הכל דשא"
אנה:"סתמי י'פאקצה"
אני:"תרגיעי"
יובל:"טוב דיי לריב"
אני:"יובי אני יכולה שניה לדבר איתך?"
יובל:"אוקיי"
קמנו מהדשא והלכנו הצידה.
אני:"האנה הזאת בכלל לא ניראת לי"
יובל:"גם אני לא ממש אוהב אותה אבל היא חברה של צליל אז אין ממש מה לעשות"
אני:"טוב"
יובל:"מאמי אבל אל תריבי איתה"
אני:"היא דיי מעצבנת אותי"
יובל:"אל תתיחסי"
אני:"טוב"
יובל:"בואי נחזור לשם,ועם היא מציקה לך אל תתיחסי,אני כבר יטפל בה"
אני:"חח טוב י'עבריין"
יובל:"אני לא" אמר ועשה את עצמו נעלב.
אני:"חחח איזה חמוד"
יובל:"טוב יאללה בואי נחזור"
חזרנו לכולם והתיישבנו על הדשא.
עדי:"אז מה מאמי?איזה סודות את מחביאה?"
אני:"חח שום דבר"
עדי:"אני מקווה בשבילך"
דנה:"חח גם אני מקווה"
אני:"אין שום סודות,שתי חוקרות!"
דורון:"על היום הראשון ככה מייבשים אותנו עם הטקס הזה"
אני:"תתרגל,כל חג יש פה טקסים וכל שטות קטנה עושים ממנה סיפור"
דורון:"איזה מעודדת"
אני:"כזאת אני" אמרתי וכולנו צחקנו,כולם חוץ מאנה שהתסכלה עליי במבט מזלזל.
נישמע הצילצול וכולנו מיהרנו לכיתות.
יובל:"מורי אחרי הבצפר את חוזרת איתנו?" יובל גר 2 דקות הליכה ממני וגם הוא בן דוד שלי ככה שאין לי בעיה ללכת אליו חופשי.
אני:"כן,אחרי בצפר אתה תהיה לבד?"
יובל:"כן,אחי הולך לסבתא"
אני:"אז אני יבוא אלייך,ישעמם לי לבד וגם לא בא לי לראות את רון הקרציה"
יובל:"סבבה,נדבר כבר"
נכנסנו לכיתה והשיעור התחיל.
באותו יום כולם סיימו ב12 ואני עדי ודנה יצאנו לחצר.
מרחוק ראיתי את יובל עם דורון ואנה.
אני:"יאללה אתם באים?" יצאנו מהבצפר והתקדמנו הביתה.
כעבור 5 דקות אנה נעצרה אמרה ביי נתנה לדורון ויובל נשיקה בלחי והלכה.
המשכנו ללכת ולדבר וכעבור 10 דקות גם דורון הגיע לביתו.
אחרי עוד 5 דקות הליכה דנה ועדי הגיעו לבתים שלהם.
אני:"טוב נדבר כבר באייסי או שתתקשרו אליי"
עדי:"סבבה ביי כפרה" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי.
דנה:"ביי" אמרה והן הלכו.
אני:"יובי האנה הזאת בכלל לא ניראת לי"
יובל:"מאמי בואי לא נדבר עלייה"
אני:"טוב" אחרי כמה דקות של שקט אמרתי "מאמי חכה שניה אני יעלה לשים את התיק בבית"
יובל:"טוב אני מחכה למטה"
עליתי שמתי את התיק וירדתי.
הלכנו אל יובל והבית שלו היה ריק.
יובל:"בואי לחדר שלי למחשב"
אני:"חח מה עוד יש לעשות?"
יובל התיישב על הכיסא של המחשב,ואני עשיתי לו דווקא והתיישבתי עליו.
יובל:"איה שמנה את מוחצת אותי"
אני:"לא יפה לדבר עליי ככה"
יובל:"חח טוב שמנה קומי" קמתי ולקחתי לעצמי כיסא.
יובל פתח את האייסי שלו וכתב אווי
------
יש מצב>>שווה לנסות!
פה>>עם הבת דודה הכי מושלמת שיש!
דורון אח שלי דבר איתי כשאתה פה.
ועכשיו?
סלאמת!
------
יובל:"רוצה גם לפתוח את האייסי שלך?" ליובל יש תוכנה כזאת שאפשר לפתוח כמה אייסי שרוצים.
פתחתי את האייסי שלי וכתבתי אווי
------
פה>>אצל יוביי הערס!!
שמנים לא להציף!!!
עדידוש&דנוש מושלמות שלי חולה עליכן!
------
יובל:"חח חוצפנית אני לא ערס!"
אני:"אתה כן!"
וככה התחלנו להתווכח.
יובל:"חח טוב דיי,אני מחליף חולצה,נמאס לי מהחולצת בצפר"
אני:"תתרגל,מעכשיו שנה שלמה תלבש חולצות כאלה"
יובל פתח את הארון והוציא גופיה שחורה.
יובל:"שמנה תסתובבי"
אני:"ממתי אתה מתבייש ממני? חח תמיד היית מחליף לידי חולצות"
יובל:"חח סתם מאמי,אני לא מתבייש מאחותי"
יובל הוריד את החולצת בצפר ופתאום ראיתי אותו באור שונה.
הסתלכתי עליו והבנתי שהוא כבר לא ילד כמו פעם,כל שנה הוא נהיה יותר ויותר יפה.
מיד הסתובבתי למחשב!
לא הבנתי איך אני חושבת כאלה מחשבות על בן דוד שלי,על מישהו שהוא כמו אחי.
פתאום נשמע צליל באייסי,של הודעת מערכת
אני:"יוביי יש לך הודעת מערכת"
יובל:"תיבדקי מי זה"
אני:"..............."
טוב...זהו לבינתיים..
אולי אני ישים עוד פרק יותר מאוחר!!
>מרינוש,סוף סוף הפעם בלי מסיכות!!<
התחלה מהממת :]
שיהיה לך בהצלחה בכתיבתו.
הכי כיף זה לכתוב סיפור על החיים שלך :} יפה שאת יכולה להיפתח ככה :]
יפה מאמי
אני רוצה המשך
ויפה שאת מסוגלת ככה להפתח ולספר על החיים שלך
תמשיכייייייייי
*-*-*אוהבת*-*-*
.....מירב....
ממש אהבתי מאמיי
אני כלכך אוהבת סיפווורים אמיתיייםם
אני מזה תופסת ממך .. הלוואי שלי היה את האומץץ לכתוב פה את החיים האמיתיים =/
יאללה המשךך מאמיייי
QUOTE (lidorushit @ 26/12/2006) התחלה מהממת :]
שיהיה לך בהצלחה בכתיבתו.
הכי כיף זה לכתוב סיפור על החיים שלך :} יפה שאת יכולה להיפתח ככה :]
תודה :]
אני כותבת את הסיפור שלי פה כי אני יודעת שלא מכירים אותי,אז ככה שאני מרגישה דיי חופשי לכתוב אותו.
QUOTE (סופרמאמי @ 26/12/2006) יפה מאמי
אני רוצה המשך
ויפה שאת מסוגלת ככה להפתח ולספר על החיים שלך
תמשיכייייייייי
*-*-*אוהבת*-*-*
.....מירב....
תודה..המשך עוד מעט!
זה לא כזה קל לי לכתוב מה שעבר עליי..אבל אני מרגישה שאני חייבת לספר הכל,לא משנה למי!
בהמשך גם תביני למה אני לא מספרת לחברות..
QUOTE (chen-daskal @ 26/12/2006) יאו אהבתי
השמך
שמחה שאהבת..
המשך בקרוב!
QUOTE (-פשושית- @ 26/12/2006) ממש אהבתי מאמיי
אני כלכך אוהבת סיפווורים אמיתיייםם
אני מזה תופסת ממך .. הלוואי שלי היה את האומץץ לכתוב פה את החיים האמיתיים =/
יאללה המשךך מאמיייי
שמחה שאהבת.. :]
בהתחלה גם לי היה דיי הרבה התלבטויות עם לכתוב או לא,אבל הרגשתי צורך לספר הכל.
ובגלל שפה לא מכירים אותי אז יותר קל לי לספר!
המשך יהיה יותר מאוחר...
בינתיים תגיבו לסיפור השני שלי אהבה קייצית :]
>מרינושש
לפני הפרק אני רוצה להגיד משהו קטן..
יהיו חלקים שאני אכתוב ממש בקצר!
כי קשה לי...למשל לכתוב על סבתא שלי ז"ל,ועל ההורים שלי(בהמשך תבינו למה) ועוד כמה דברים שאני ארשום בקצרה.
פתאום נשמע צליל באייסי,של הודעת מערכת
אני:"יוביי יש לך הודעת מערכת"
יובל:"תיבדקי מי זה"
אני:"..............."
פרק 2
אני:"אנה" אמרתי
יובל:"תאשרי אותה"
אישרתי והיא לא הייתה מחוברת.
אני:"היא לא מחוברת מאמי"
יובל:"טוב"
אני:"יובי נדלקת על צליל?"
יובל:"חחח מאיפה את תמיד יודעת הכל שמנה?"
אני:"כי אני מכירה אותך מצויין!"
יובל:"חחחח"
אני:"אוף יובי משעמם לי"
יובל:"קחי תיראי טלויזיה" אמר לי וזרק את השלט.
התיישבתי על המיטה של יובל שהייתה מול הטלויזיה והדלקתי אותה.
לא ממש היה מה לראות אז השארתי את הטלויזיה דלוקה ושקעתי במחשבות.
מחשבות שפשוט לא היו צריכות לבוא!
חשבתי על יובל.
אבל לא כמו על אח,אלא בצורה אחרת,שונה.
נבהלתי מעצמי!
איך אני יכולה להידלק על בן דוד שלי?? מישהו שהוא כמו אח שלי?
יובל:"מור?? מור!!!"
אני:"אה?? מה קרה?"
יובל:"חח כלום,את פשוט מרחפת. הכל בסדר?"
אני:"כן מאמי"
יובל:"מורוש את בטוחה? אני רואה עלייך שמשהו קורה"
חשבתי מה לענות,לא התכוונתי להגיד לו מה חשבתי באמת.
אני:"יובל הכל בסדר,באמת"
יובל:"טוב" אמר וחזר למחשב.
הוא ישב עם הגב אליי ואני הסתכלתי עליו.
החלטתי שזה לא יכול להימשך ככה.
אני:"יובל אני הולכת הביתה" אמרתי והוא הסתובב אלי.
יובל:"מאמי מה עובר עלייך?" הוא שאל והתיישב לידי.
אני:"כלום,אל תדאג"
יובל:"טוב,עם בכל זאת יבוא לך לספר לי אז תתקשרי"
אני:"אוקיי" אמרתי וחשבתי שאולי אני אשאל מה דעתו אבל בצורה עקיפה.
אני:"יובי עם נגיד היית מתאהב במישהי שאסור בשום אופן שיהיה בינכם משהו,מה היית עושה?"
יובל:"שאלה קשה"
ואחרי מספר שניות של חשיבה אמר:
יובל:"אני חושב שהייתי מדבר איתה,מספר לה ושואל מה היא חושבת על זה"
הוא אמר ואני?ידעתי שאני בחיים לא יספר לו!
זה יעבור לי וזהו,הכל יחזור להיות כרגיל.
אני:"טוב אני אלך,נדבר כבר"
יובל:"סבבה ביי מאמי" הוא אמר ונתן לי נשיקה בלחי והלכתי.
הגעתי הביתה ואחי כבר היה בבית.
אני:"רון אמא כבר בבית?"
רון:"לא"
אני:"טוב אני בחדר" אמרתי והלכתי לחדר.
נכנסתי לחדר והתיישבתי על המיטה.
המחשבות על יובל לא הרפו,כמה שניסיתי פשוט לא הצלחתי להוציא אותו מהראש שלי.
החלטתי להכיר מישהו חדש.
התקשרתי לעדי.
אני:"עדידוש"
עדי:"מה קורה מאמי?"
אני:"הכל בסדר,את בבית?"
עדי:"כן מאמי,למה?"
אני:"בא לך לבוא לקניון? משעמם לי"
עדי:"סבבה,בואי אליי עוד חצי שעה"
אני:"טוב מאמי"
עדי:"ביי" אמרתי לה גם ביי וניתקתי.
התקלחתי מהר לבשתי ג'ינס ארוך עם שיפשופים וחולצת קשירה כחולה.
נעלתי את הנעלי סירה החדשות שלי בצבע שחור,התאפרתי קצת לקחתי כסף ופלאפון ויצאתי מהחדר.
אני:"רון אני יוצאת"
רון:"לאן?"
אני:"מה אכפת לך?עם אמא תחזור לפניי תגיד לה"
רון:"טוב,אבל לאן את הולכת?"
אני:"אוף קרציה עזוב אותי!" אמרתי ויצאתי מהבית.
התקדמתי לבית של עדי והתקשרתי אלייה שתרד.
עדי:"מוריי איזה כוסית" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי.
אני:"חח את יותר"
עדי:"בואי במונית,אין לי כוח ברגל"
אני:"סבבה"
עלינו למונית וכעבור 5 דקות הגענו לקניון.
בקניון סתם טיילנו ועברנו מחנות לחנות,סתם ככה בלי לקנות כלום.
אחרי שעה של הסתובבות החלטנו שמספיק להיום והלכנו לאכול גלידה.
כשסיימנו חזרנו הביתה במונית,כל אחת לבית שלה.
אני:"ביי דידוש,היה כיף"
אני:"גם לי מאמי,ביי"
נכנסתי הביתה ושמעתי את אמא בבית.
אני:"אמאא"
אמא:"מה קורה חמודה"
אני:"הכל בסדר"
אמא:"רוצה לאכול?"
אני:"אבא כבר בבית?"
אמא:"לא,נאכל אני את ורון"
אני:"טוב"
היה לי קצת מוזר כל הקטע הזה.
בדרך כלל אמא אף פעם לא רצתה שנאכל ארוחת ערב בלי אבא.
אכלנו,הייתי קצת במחשב והלכתי לישון.
הזמן עבר,וראש השנה ויום כיפור כבר היו מאחורינו.
הגיע היום הראשון של חופש סוכות.
התעוררתי בשעה 11 מצילצול של הפלאפון.
אני:"הלו" אמרתי בקול עייף
יובל:"ישנונית קומי!! אתמול קבענו שתבואו לעזור לנו עם הסוכה"
אני:"צודק מאמי,אני עוד חצי שעה אצלך מי כבר שם?"
יובל:"דורון,דניאל,יוסי,צליל,אנה"
אני:"טוב מאמי אני יביא את דנה ועדי וגם את רועי,שי ודור"
יובל:"סבבה"
אני:"מה עם אורן?" (אח של יובל)
יובל:"הוא עם חברים שלו"
אני:"סבבה,עוד חצי שעה נהיה שם"
ניתקנו,ואני התארגנתי .
השנה החלטנו אני ויובל לעשות סוכה עם החברים שלי ושלו ביחד,כי כולם הסתדרו ביניהם וככה גם יותר כיף.
עשיתי טלפונים והערתי כמה ישנונים וכעבור חצי שעה כולנו היינו אצל יובל.
אני לבשתי מכנס טרנינג שחור,גופיה שחורה ועליה ג'קט שחור כי התחיל להיות קצת קר.
כשהגעתי אמרתי שלום לכולם,ונתתי לכולם נשיקה בלחי חוץ מאנה.
כולם היו לבושים דיי פשוט,בטרניגים וכאלה,כי סך הכל באנו לבנות סוכה!
רק אנה באה עם ג'ינס וחולצה קצת חשופה.
יובל:"טוב יאללה בואו נתחיל כי לא נסיים עד מחר!"
אני:"חח אנחנו צריכים בחצי יום לסיים הכל,בערב כבר סוכות."
רועי:"טוב בואו נלך אליי כמה בנים. נישאר לי במחסן משנה שעברה לוחות עץ כאלה,שאיתם בנינו שנה שעברה את הסוכה"
רועי,דור ושי הלכו לרועי.
דניאל:"יובל אני ויוסי הולכים להביא סכך ואולי גם כמה פלקטים לשים מסביב"
יובל:"טוב"
דורון:"אנה וצליל בואו תעזרו לי להביא את הספה מהמקלט פה למטה"
צליל:"סבבה,בוא"
אנה:"תביאו לי משהו אחר לעשות,לא בא לי לסחוב דברים"
דנה(בשקט):"איזה פרינססה"
אני(ממש בלחש):"שונאת אותה"
דנה:"דורון אני יבוא איתכם"
הם הלכו ואני,עדי,יובל ואנה נשארנו בבית.
יובל:"מור,לא אכפת להורים שלך עם תישארי אצלינו בלילה?"
אני:"למה שזה יפריע להם שאני ישן אצל דודה שלי?"
יובל:"חח לא יודע"
אני:"תגיד,עוד מישהו ישאר פה לישון?"
יובל:"לא ניראה לי. פשוט אורן לא יבוא הביתה אז תוכלי לישון בחדר שלו,ומחר ישר תבואי לסוכה. לא בא לי להישאר לבד עם אמא שלי בבית,חח יהיה לי משעמם"
אני:"סבבה"
פתאום אנה קיבלה טלפון והלכה לענות בצד.
עדי:"טוב יאללה בואו נעשה משהו"
יובל:"בואו נרד למטה,ניראה מה עוד צריך לעשות,וגם נתחיל להרכיב את הסוכה"
אנה:"יובל סורי כפרה אבל אני לא יהיה איתכם בסוכות.ידיד שלי התקשר אליי עכשיו ואני נוסעת לעשות איתו ועם חברים אחרים את החג בחיפה"
יובל:"טוב,רק תודיעי לצליל"
אנה:"סבבה,ביי כפרה" אמרה והלכה.
אני:"איזה כיף!"
עדי:"את ממש לא סובלת אותה אה?"
אני:"לא סובלת קטן ליד זה"
יובל:"עכשיו יהיה לך חופש ממנה איזה שבוע"
אני:"חח כן"
יובל:"טוב בואו נרד למטה"
ירדנו למטה והבנים חזרו.
בנינו את הסוכה,יותר נכון הבנים חחח.
כשסיימנו חזרנו כל אחד הביתה כדי להתקלח ולהתכוננן לערב.
נכנסתי הביתה וניגשתי לאמא שלי.
אני:"אמא בערב אני יושנת אצל מלי" (מלי זאת דודה שלי,אמא של יובל)
אמא:"בסדר"
אני:"אני עוד חצי שעה הולכת אליהם לסוכה,ואני כבר ישאר שם"
אמא:"טוב,תהני"
אני:"תודה"
אמרתי ומיהרתי לחדר שלי.
אירגנתי לי תיק עם בגדים לישון,ובגדים למחר ועוד כמה דברים.
נכנסתי למקלחת ויצאתי אחרי 20 דקות.
לבשתי חצאית ג'ינס עם טיפה קרעים למטה,חולצה וורודה ארוכה טיפה חשופה עם ציור על הגב.
שמתי מגף שחור שטוח והייתי מוכנה.
התקשרתי ליובל.
אני:"יובל?"
מלי:"מורוש זאת מלי,יובל במקלחת"
אני:"אהה,מה קורה?"
מלי:"הכל טוב,מה איתך? את נשארת לישון אצלינו?"
אני:"כן,תגידי ליובל שיתקשר אליי כשהוא יצא"
מלי:"טוב חמודה"
אני:"ביי" אמרתי וניתקתי.
עם מלי דיברתי חופשי,איתה אף פעם לא היה משעמם וכולם אהבו אותה.
אחרי 5 דקות יובל החזיר לי צילצול.
יובל:"מה רצית מאמי?"
אני:"לשאול אותך מתי כולם באים,הבנתי שעוד לא באו"
יובל:"הם צריכים תכף לבוא,יש מצב שהם כבר למטה.תבואי עכשיו,אני יחכה לך אצלי תשימי את הדברים שלך ונרד"
אני:"סבבה מאמי,עוד 2 דקות אצלך"
אמרתי לאמא ואבא שסוף סוף היה בבית שאני יוצאת והלכתי.
ראיתי שהאור בסוכה דלוק ושמעתי רעש.
עליתי לבית של יובל ומלי פתחה.
מלי:" היי מורוש בואי כנסי"
אני:"מה נישמע?"
מלי:"הכל טוב חמודה.שימי את התיק בחדר של אורן,יובל בחדר שלו"
אני:"סבבה"
שמתי את התיק בחדר של אורן ונכנסתי לחדר של יובל.
הסתכלתי עליו מספר רגעים,בלי להזיז את העיניים ממנו.
הוא היה כל כך יפה.הוא לבש ג'ינס וחולצה ארוכה של TNT עם ציור יפה מאחורה.
אחרי שקלטתי מה אני חושבת הסטתי במהירות את העיניים ממנו.
יובל:"פשש איזה כוסית אחותי" אמר ונתן לי נשיקה בלחי.
אני:"חח מי שמדבר"
יובל:"טוב יאללה בואי,הם כבר למטה?"
אני:"ניראה לי שכן,שמעתי רעש מהסוכה"
יובל:"סבבה"
יצאנו מהחדר שלו והוא אמר לאמא שלו שהוא יוצא.
נכנסנו לסוכה וראיתי את כולם שם,חוץ מעדי.
אני:"דנוש איפה עדי?"
דנה:"מאחרת כמו תמיד,חח"
לעדי תמיד יש נטיה לאחר.
לכל מקום היא שעתיים מתארגנת.
אחרי 10 דקות עדי באה
אני:"דידוש!! איזה כוסית"
עדי:"חחח תודה מאמי,גם את"
דנה:"עדי איזה איחור!" אמרה וכולם צחקו.
כל הערב שמתי לב שרצים מבטים בין יובל לצליל.
אני:"צליל?"
צליל:"כן מאמי?"
אני:"בואי איתי שניה החוצה,אני צריכה לדבר איתך" אמרתי ויובל התסכל עליי במבט לא מבין.
צליל:"סבבה מאמי"
יצאנו מחוץ לסוכה והתיישבנו על ספסל שהיה מול הבית של יובל.
אני:"צלילוש נכון שנדלקת על יובל?"
צליל:"איך אפשר שלא?" אמרה והסמיקה טיפה.
אני:"חח ודיברתם על זה?"
צליל:"ניראה לך? אני לא מעיזה להגיד לו את זה!,אני דיי מתביישת"
אני:"צליל מותק רק שתדעי שגם הוא דיי נדלק עלייך ואת לא צריכה להתבייש!"
צליל שתקה והבנתי שמישהו חייבה לעשות משהו.
אני:"אני הולכת להביא אותו,ותדברו"
צליל:"אני לא בטוחה" אמרה טיפה בחשש.
אני:"אל תדאגי מאמי" אמרתי והיא חיבקה אותי.
צליל:"תודה!"
צליל,בניגוד לאנה הייתה ילדה חברותית וחמודה.
נכנסתי חזרה לסוכה וקראתי ליובל החוצה.
אני:"יובי מאמי לך דבר עם צליל"
יובל:"למה מאמי? קרה משהו?"
אני:"חח מאמי ראיתי את המבטים ביניכם,אני מכירה אותך טוב טוב"
יובל:"דיברת איתה עליי??" שאל דיי מופתע.
אני:"כן! ותתפלא,היא גם נדלקה עלייך"
יובל:"טוב מור,יש לי כמה דברים חשובים לעשות" אמר וקרץ לי.
אני:"חח יאללה מאמי" אמרתי והוא חיבק אותי,אמר תודה והלך לצליל.
אני נכנסתי לסוכה.
דורון:"סוף סוף מישהו עם שכל ואומץ" אמר לי.
אני:"חחח הגיע הזמן לא?"
עדי:"אני מבינה שהולך להיות פה זוג"
אני:"כניראה"
דורון:"אני בטוח"
דניאל:"כולם פה בטוחים.ראיתם את המבטים שלהם?"
אני:"חח כן"
דנה:"טוב עזבו אותם,בואו נעבור נושא" היא אמרה וראיתי שמשהו עובר עלייה.
אני:"דנה?"
דנה:"מה?"
אני:"מה עובר עלייך?"
דנה:"כלום"
אני:"טוב" אמרתי והייתי בטוחה שקורה לה משהו.
אחרי איזה 20 דקות יובל וצליל חזרו ביחד,מאושרים.
אני:"מזל טוב חמודים" אמרתי
יובל&צליל:"תודה!"
כמו שהבנתם,יובל וצליל נהיו חברים.
כל הערב דנה התנהגה דיי מוזר.
היא הייתה אדישה,ובקושי דיברה. דבר שבכלל לא מתאים לה.
לא הבנתי מה עובר עלייה,החברה הכי טובה שלי.
החלטתי לשאול את עדי,אולי היא יודעת.
זהו חמודים...תגיבו :]
המשך הבא כניראה מחר...
>מרינוש
כלכך יפהה (:
אני רוצה המשךך מהההר
QUOTE יפהייפה :]
תודה :]
QUOTE כלכך יפהה (:
אני רוצה המשךך מהההר
תודה 😊
המשך כניראה מחר..
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
