היא ישבה לבדה בפינה .
הילדים שהלכו לכיוון דלת הבניין לא היו להובים כ"כ מתחילת השיעור
אבל היא נשארה לשבת , על הרצפה ..
מסתכלת למעלה על הפרצופים של האנשים שעוברים על פנייה
קיוותה לראות את הפנים שלו , העדינות והמתוקות אך לשווא .. היא חיכתה דקותיים ואז לקחה את תיקה והחלה גם היא ללכת לכיון הדלת ..
מצטרפת לשאר הילדים , אבל אף פעם לא התאים לה להצטרף לכולם
תמיד היא זו שהייתה שונה מכולם , לא הייתה מתלבשת כמו כולם
או מתנהגת . .
היא הייתה מי שהיא , עצמה .
לא הייתה מתביישת ברגשות שלה או במה שהיא חושבת ..
הייתה גלויה כלפי כולם , ולא היה לה מה להסתיר .
בעודה הולכת לכיון כיתתה , עולה במדרגות .. היא חושבת עליו
חושבת על השיחות שלההם , על הדברים שהיו עושים יחד
וזה הפריע לה , כי הם היו עושים את זה ועכשיו כבר לא .
בזמן שהיא הולכת היא חושבת , תמיד לקחה את המחשבות שלה איתה לכל מקום
וכך גם את דמותו .
היא קולטת פרצופים מוכרים , שנואים ואהובים
היא מחייכת .. לא לכולם .
היא נכנסה לכיתה , שומעת את שמה איך היא מתעלמת
" יולי .. יולי "
שוב ושוב זה מהדהד
היא מסתכלת מהחלון ורואה מזג אויר קודר , התאים למצב רוחה .
היא התיישבה על הכיסא
ואז באה הילדה שיושבת לידה .. וביקשה ממנה לקום
יולי הייתה כל כך עייפה , שלא התווכחה , ואפילו לא שאלה למה .
היא פשוט קמה , ולאחר שנייה חזרה לשבת
הוציאה את הציוד שלה ומחכה למורה שתכנס . .
המורה מאחרת , וכל ילדי הכיתה שלה בנתיים שומחים וצורחים בתקווה שהמורה לא תבוא .
ולה לא היה אכפת , כבר לא היה אכפת לה מכלום
ואז בא אודי , וישב מולה
חייך אלייה חיוך מתוק , ושאל אותה " מה נשמע ? "
היא ענתה שבסדר ושהיא קצת עייפה .
הם המשיכו בסתם שיחה רגילה , עד שהודיעו להם שהם הולכים הביתה ..
הוא שאל אם היא רוצה לבוא איתו לקניון כי הוא צריך לקנות משהו לאימא שלו
היא ענתה בחיוב ..
הוא הושיט לה את ידו , עזר לה לקום .. וכך הם הלכו [:
ללא יצא לי משהו . לא יודעת למה :\\
הכל רע אצלי פתאום . .
ועייף
התחלה חמודה
לאדעת אנשים כאלה מדכאים אותי =\
מקווה שתסיימי עד הסוף הפעם (:
למה לא משהו?
הרשי לי לחדש לך זה יצא משהו משהו.
זה מהמם. ואני אהבתי תמשיכי
תוודה בנות [: . .
אבל זה מרגיז שלא מגיבים , 36 צופים ורק שתי תגובות ?
זה בסדר להביע דעעה .
מאמי אני לא יודעת אבל אני נורא אהבתי
מהמם המשך >> 😛
מהממם יפה שלי .. אהבתי
תמשיכי
תקצצציר ,
היא ענתה שבסדר ושהיא קצת עייפה .
הם המשיכו בסתם שיחה רגילה , עד שהודיעו להם שהם הולכים הביתה ..
הוא שאל אם היא רוצה לבוא איתו לקניון כי הוא צריך לקנות משהו לאימא שלו
היא ענתה בחיוב ..
הוא הושיט לה את ידו , עזר לה לקום .. וכך הם הלכו [:
המשך . .
כל הילדים כבר יצאו מהכיתה , יולי ואודי היו האחרונים שנשארו בכיתה . .
הם הולכים לכיון הדלת , מחזיקים ידיים
הם ידידים טובים , אך אודי לא חושב כך.
הוא אוהב אותה כבר מלא זמן
אודי הוא חמוד , הוא ילד נאה שכל הבנות בשכבה מטורפות עליו . .
ודווקא בגלל שיולי היא ילדה כזו
סגורה , ולא מתחברת לכולם , היא לא דפקה חשבון לאף אחד
ובגלל זה הוא כ"כ רצה אותו , בגלל שלה לא היה אכפת מאף אחד
ואף אחד לא ריגש אותה . .
בעודם יושבים בתחנת האוטובוס , מחכים לאוטובוס הראשון שיבוא ..
הוא שואל אותה
" יולי , יש לך חבר ? "
יולי חייכה , הסתכלה לשמיים . .
לא הייתה שמש , המזג אויר היה אפור וקודר כמו ששמה לב לזה מקודם כאשר הציצה מבעד לחלון
היא אהבה את המזג אויר הזה , תמיד רצתה להיות בבית במצב כזה .
היא אמרה לו " לא , למה אתה שואל ? "
מתאפקת לא לצחוק . .
היא הייתה מתוקה כל כך שאפשר היה לאכול אותה ..
תמיד כולם רצו להתחבר אלייה , מי שהיה חבר שלה היה מיוחד . .
אודי מסמיק , ובליבו הוא מתחרט . . הוא חשב שהכוונות שלו ברורות כאשר הוא מציג בפנייה שאלה כמו זו .
" סתם לדעת "
יולי העמידה פנים שהיא אינה יודעת שהוא מחבב אותה , היא פשוט לא ייחסה לזה חשיבות
החשיבות היחידה שלה הייתה אל אדי , שאותו היא באמת אהבה .
האוטובוס מגיע , שניהם עולים
הרבה אנשים מוכרים יושבים באוטובוס
בעיר הקטנה הזו כולם מכירים את כולם , יודעים מי הם לפי מה שמספרים .
הם ראו באופק האוטובוס , במושב של החמישייה .
היו שני ילדים , מבית הספר הקודם שלה
יולי ואודי ישבו לבד מושב לפניהם
" יולי , תודה על היחס " אמר אחד , בשם לירון .
" הוו לירון .. מה נשמע ? הרבה זמן לא ראיתי אותך "
הפנתה את המבט לזה שישב לידו , אותו היא לא הכירה , גם לא רצתה להכיר .
" אני בסדר מתוקה שלי "
נשק אותה בלחי
" את מסתדרת בבית ספר החדש שלך " לירון היה מתוק מתמיד .
היא עברה לשבת לידו , והשאירה את אודי לבד .
הם התחבקו , הסתכלו אחד אל השני במבטים מיוחדים . .
יולי הייתה מפלרטטת עם כל אחד .. תמיד לכל מי שהכירה הייתה את הרגשה שיולי רוצה אותם
לירון היה חתיך מיוחד , כמה שיולי אהבה
עם שיער בהיר ועינים בהירות , עורו לא היה לבן אך גם לא שחום .
" אחח כמה התגעגעתי אלייך מאאמי שלי "
הסמיקה יולי ואמרה בקול קטן " גם אני אלייך "
" טוב אני יורד בתחנה הבאה , תרשמי לי את מספר הפלאפון שלך "
הוא נתן לה את הפלאפון שלו , היא כתבה והוא אמר שהוא ייתקשר . .
הוא ירד מהאוטובוס , והיא קראה לאודי שייצטרף אלייה למושב האחורי .
אודי היה מצוברח , כעס עלייה שהשאירה אותו לבד .
אבל היא לא שלו !
הוא לא יכול לכעוס עליה .. היא רצתה לדבר סה"כ , עם מישהו שלא ראתה מלא זמן .
אודי ניגד את עצמו , רב עם עצמו בתוך עצמו .
הוא הסתכל אל יולי , היא חייכה אליו . .
היא הייתה כל כך יפיפיה והוא היה ישר נרגע כשהיה רואה אותה
עינייה היו כחולות כמו הים , ושיער שחור חלק , מגיע עד הכתפיים . . מתדרג
עם פוני קטן לצד [[:
וקצוות אדומים . .
השיער היה מה שמאפיין את יולי , השיער והלבוש , תמיד היה מיוחד משל אחרים (:
הם היו צריכים לרדת , הגיעו לקניון . .
הם הלכו בכיון הקניון .. מחזיקים ידיים .
עינייה של יולי קלטו את אדי שלה , היא נעמדה .
עצרה את אודי ..
שמה יד על הלב ,
אודי היה מופתע הוא שאל אותה מה קרה ..
אבל היא שתקה , וזלגה לה דמעה .
אילניי איזה סיפור מדהים תמשיכי!
ההמשך כלכך מרגש :\
למה היא בכתה ?! מסכננה,
מהממממם תמשיכי !
חח זו אודלייה.. רגע אני אתחבר למשתמש שלי, [מכועריםלנצח]
מהמם מאמי אהבתיי.. תמשיכי :]
ואיי מעלףףף =]
תמשיכיי דחוופפייי