וווווואאאווו כמה תגובות [[:
איזה מדהימים אתם!! אני כל כך אוהבת אתכם ..
תמיד תגרמו לחיוך להימרח לי על השפתיים - שזה פשוט תענוג 😊 !!
שלומיתוש , איזה מתוקה .. אני אחפש לך את הקישור
ואם לא אמצא, אני אשלח לך את הסיפור כקובץ 'וורד'
ואני ממש שמחה שאהבת את 'הזמן להתחיל להמשיך'.. [:
^^^
איך אפשר שלא לאהוב ? 😊
סיפור מדהים !
ואני מחכה כבר לדעת,
מה יהיה עם זה [:
ודברי איתי בקשר לסיפור תמיר,
ותגידי אם מצאת 😊
תודה רבבבה !#@ [:
קריני תודה על הקישורר , אחחח התחלתי לקרוא ככה כל מיני קטעים מ'תמיר'
אני כל כך מתגעגעת לסיפור הזה .. אוף :/
אני יודעת שתכעסו אבל לא נראה לי שאני אספיק לשים היום המשך לסיפור,
מחר אני יוצאת לאבט"ש [אבטחת ישובים = שמירות] , ואני חוזרת רק ביום שלישי בערב ככה ..
מצטערת .. אבל זה צבא ..
אוהבתת ..
מדהיםםםםםם
את כזו כישרוניתתתתת
המשך מידידידייד
ותדעי לך שאני כועסת עלייך.
מור'צי 😊
QUOTE (pucha @ 13/01/2007) קריני תודה על הקישורר , אחחח התחלתי לקרוא ככה כל מיני קטעים מ'תמיר'
אני כל כך מתגעגעת לסיפור הזה .. אוף :/
אני יודעת שתכעסו אבל לא נראה לי שאני אספיק לשים היום המשך לסיפור,
מחר אני יוצאת לאבט"ש [אבטחת ישובים = שמירות] , ואני חוזרת רק ביום שלישי בערב ככה ..
מצטערת .. אבל זה צבא ..
אוהבתת ..
לא נורא,
אני מבינה אותך,
גם אחי בצבא.
אבל עוד מעט מסיים (:
ובהצלחה שיהיה 😊
נחכה לך .. !@ [[ ;
ב"ה מחר , ומורצ'י השארתי לך הודעה באיסי ..
מדהיםםםםםםםםם
תמשיכי....מהרררררררררר
-יסמיני:]-
כמו תמיד מדהים.!
המשךך :]
ואיי יאפה =]]
קראתי עכשיו את כל הסיפור שלך!!!
ממש יאפההההה
את ממש מוכשרתתת
אהבתי את הסיפורררררררר
אבל אם לדרג את זה מ- 1 עד 10 אז קיבלת אצלי 9..
את יודעת למה?!
כי הגעתי לסוף ולא היה עוד פרקקקקקק 😢
אני רוצה לדעת למי היא התקשרה??? לליאור??
הקיצר ספיר מדהיםםם
המשךך בבקשה!! חחח
מואאאאאאאאאאאה
רחלוש =]]
ד"א
גמאני כותבת סיפורר ==> מוזמנת [קישור בחתימה]
סגרתי את הטלוויזיה , וניגשתי לעמדת הטלפון ..
מבלי לשים לב בכלל צלצלתי למי שלא הייתי צריכה לצלצל ..
"הלו?" ענה הקול בצד השני ..
"היי.." לחשתי ..
"היי..אני מופתע"
"ממה?"
"שהתקשרת.. לא ציפיתי"
"ובצדק שלא.."
"מה שלומך?" שאל בהססנות.
"בסדר, אצל סבתא שלי.. מה איתך?"
"וואלה הכל זורם סבבה, עוד מעט יוצא עם איתם ורונן קצת לסנוקר"
"אה תהנה.."
"תודה כפרה, אז..."
"אז?"
"אז למה צלצלת בעצם?"
"חייבת להיות לי סיבה?"
"לא חייבת, ז"א לא.. אבל .. לא יודע... סיבכת אותי"
"סתם צלצלתי.."
"אוקיי, אז מה מספרת?"
לרגע התחרטתי שצלצלתי, מה חשבתי לעצמי בכלל? מה יש לי לדבר איתו?
"כלום" עניתי בשקט.
"אה..." הוא השיב, ידעתי שהוא לא מבין מה הולך איתי, ושהוא לא רוצה שנריב..
בגלל זה הוא שותק.. בגלל זה..
"טוב זוז להתארגן חבל שסתם יחכו לך" תירצתי.
"יש עוד זמן, אבל בסדר..." הוא ויתר וכאב לי.
"אז נדבר" אמרתי, ועוד לפני ששמעתי תשובה ממני הנחתי את השפופרת במקום..
'טיפשה, פשוט טיפשה!' כעסתי על עצמי, נזרקתי על המיטה וכיסיתי את פניי עם הכרית.
"אני חייבת לדבר איתו נויה, אני לא יכולה לוותר עליו" התחלתי לבכות לאחותי..
"הוא לא שווה את זה, שילך לעזאזל! איך את מסוגלת לרצות אותו אחרי זה? איך?"
"זאת היא..אני בטוחה..היא פיתתה אותו..זה רק בגללה" ניסיתי לשכנע את עצמי,
ומחיתי את הדמעות מעיניי..
"אולי..ואולי לא.. ובלי קשר אם הוא היה באמת נאמן לך
הפיתוי לא היה פונקציה בכלל" אמרה, וידעתי כמה היא צודקת,
פשוט התקשיתי להפנים..
בתוך בועה, בין אלפי צבעי הקשת
אני מרגישה לפעם הראשונה בחיי מוגנת
הימלטות כפיתרון , לא לפתוח שום חלון
אותך חייבת לשכוח , חייבת לעכל .
חייבת לברוח ..
אומרים שבחיים לומדים מטעויות, ולא רק מהטעויות של עצמך,
אלא גם משל אחרים, כי לבד אי אפשר לעשות את כל הטעויות..
אני בספק אם אני לומדת מהן משהו, אולי רק לרגע קט, ומהר מאוד שוכחת..
או יותר נכון מעמידה פנים כאילו שכחתי.. כי ככה עדיף..
אני כל כך נהנית לברוח מהעולם הזה לפחות לכמה רגעים, לפתוח את המחברת שלי,
ולכתוב בה כמה קטעים מרגשים..
קטעים על מה שאני עוברת, על מה שאני חשה עמוק בפנים..
כשהוא נכנס לי לחיים, מה הוא רצה אם לא אותי .. ?
