טנקס [:
ממש מקווה שאספיק עד הערב לכתוב ולפרסם פרק חדש
המשך יום מדהים בינתיים ..
מדההיםם ((:
נכוןן שתפרסמי עוד המשך מחרר לכבודד היומולדת שללי ? 😉
אוהבבת מללא
יאאאאאאאאא!!!!!! מדהים! פרק נדיר פשוט! אהבתי! יאא אני במתח, את חייבת להמשיך דחוףףףףףףף!! 😂
כככככככזזזה יפפפההה !!!
תמשיכיייי מאמיי
מוואאאהה
מצטערת שנעלמתי היו לי ימים לחוצים בצבא ..
ליאני [קצת באיחור אבל עדיין] המווון מזל טובב , מי ייתן וכל משאלות ליבך יתגשמו,
שתמיד תשאפי מעלה מעלה, ותנצלי כל דקה ושנייה שחולפת .. ותזכרי שאני כאן
בשבילך כל הזמן בשביל כל דבר הכי קטן שיש !..
מחר יהיה המשך לקראת הצהריים , מבטיחה !
עד אז , שיהיה לנו רק טוב ..
אוהבת ~..
אוףףף עד מחר
טוב לפחות המשךךך
*-*אוהבת*-*
..מירב....
עכשיו כבר לקראת ערב ואין המשך! =[ אופי!
לא נורא, תמשיכי שאת יכולה, מחכים! 😂
&אני למטה& נשלחה לי הודעת sms מליאור, וזרקתי את הפלאפון על הכורסא.
"ממי זה?" התעניינה אמא.
"סתם.." עניתי בלי חשק..
חושבת בלי הפסקה, לרדת או לא ? לרדת או לא ?..
ידעתי שאין לי מה להפסיד מהפגישה איתו, אבל כל כך חששתי שאתחרט יותר מאוחר ..
"אמא אני יוצאת לכמה זמן" החלטתי במהירות.
"לאן?"
"וואי.. שידור חוקר? אני אחזור לא מאוחר אל תדאגי"
"קחי מפתח!"
"טוב אימוש, והיה מעדן האוכל! אוהבת.." אמרתי, שמתי עליי ג'יקט טרנינג,
לקחתי את המפתח והפלאפון וירדתי למטה ..
ושם הוא חיכה.. נשען על המכונית שלו, אותו לבוש, אותה תסרוקת, אותו מבט כובש ..
"היי.." אמרתי בחצי חיוך ..
"אז ירדת.." השיב .
לא עניתי, ניגשתי להישען לצידו על המכונים וסתם שתקנו ביחד ..
התבוננתי בשעון, המחוגים זזו וזזו .. הזמן חלף לו , ועדיין שתיקה ..
"אז מה רצית?" שאלתי בסקרנות.
"לראות אותך.."
"הנה ראית, ו?" עקצתי כהרגלי.
"את חסרה לי"
"ושני לא?"
"דיי כבר עם שני הזאת, דיי.. את לא מבינה שהיא הייתה כלום בשבילי"
"כלום שהרס בנינו הכל ליאור"
"הייתי טיפש, הייתי ילד קטן .. נו באמת קורלי"
"ומי אמר שעכשיו אתה כבר גדול?"
"מטעויות לומדים.."
"גבר שבוגד פעם אחת בוגד תמיד"
"תפסיקי כבר עם המשפטי פלסטיק שלך"
"אוי תשתוק!" התעצבנתי.
"לא הייתי צריך לבוא.. מה הטעם בכלל?"
"באמת מה הטעם?.. לא חבל על הדלק עד לכאן?"
"את כזאת מעצבנת לפעמים, שזה יכול לשגע אותי"
"תשתגע"
הפלאפון צלצל, -אנה- הופיע על הצג.
"כה מאמי?"
"מה שלומך כפרה? מה עושה?" התעניינה.
"סתם בחוץ קצת עם ידיד" עניתי.. ומביטה בליאור שעשה תנועות עם שפתיו
"ידיד, אה?" לחש.
"יש מצב לראות אותך היום?" הוסיפה.
"וואי, מזה לא נראה לי.. אני גמורה מעייפות"
"איזה מבאסת את.. בכלל לא יוצא לנו להיפגש מאז שעברתי דירה"
"אני יודעת, וזה מזה לא בכוונה.. באמא שלי שאין לי זמן" הסברתי את המצב.
"טוב, קיצור אז מקווה לראות אותך בימים הקרובים"
"לא אהיה פה בימים הקרובים.."
"למה איפה תהיי?"
"אצל סבתא.. אמא נוסעת לחו"ל, ואני צריכה להיתקע אצל הזקנה שבוע שלם"
"אוי איזה נאחס, מסכנה שלי, לא הייתי מחליפה איתך בחיים .."
"חח כה אה , בטוחה בזה .. קיצור מותק אני טיפה'לה עסוקה , נשתמע אחר כך?"
"כן בטח אין בעיה , תהני יפה שלי"
"טנקס בובי , ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה ..
"חברה שלך?" שאל אותי.
"כן.."
"ידיד.." שלח עקיצה.
"לא ידעתי איך להגדיר אותך, אתה לא שווה הגדרה בכלל"
"קורל מה יהיה איתך?"
"יהיה מצוין, השאלה מה יהיה איתך?"
"תקשיבי כפרה, זה לא שלא המשכתי את החיים אחרי הפרידה ממך"
"בטוחה בזה"
"היו לי פה ושם בנות, טה טה טה .. את יודעת"
"בכיף שלך.." שיחקתי אותה כאילו לא אכפת לי, ובפנים אכלתי את עצמי על זה..
שבעוד שהוא בילה לו עם בנות אחרות,
אני חסמתי את ליבי מכל התאהבות או הידלקות אפשרית שיכלה לקרות לי ..
"את קרירה איתי סתם.."
"ממש לא.."
"אני יודע שאני לא סתם אחד בשבילך קורל"
"פעם היית לא סתם, עכשיו אתה כן"
"ואפשר לשנות את זה .."
"לא. אי אפשר. כבר מאוחר מידיי" אמרתי,
ועצמתי את עיניי לרגע קט כדי להירגע,
ובעיקר כדי לשכנע את עצמי שאמרתי את הדבר הנכון ..
"אני לא רוצה לוותר עלייך קורל לוי.."
"לפעמים שלא הולך פשוט מרפים ליאור.."
"אני לא מהאלה שמוותרים בקלות"
"חבל, אתה סתם תתאמץ לשווא"
"את עוד תראי.."
"אראה מה?"
"שנחזור .. אני ואת" אמר ואני צחקתי.
"טוב אני עייפה, עולה לישון .. נשתמע מתישהו.." אמרתי לו.
"לילה טוב" השיב, התקרב אליי ואחז בצווארי, נשק לי נשיקה רכה על השפתיים,
והוסיף "אני לא אוותר.." ..
צמרמורת עברה בגופי, המגע של השפתיים נוגעות זו בזו, הנגיעה בצוואר, הלחישה באוזני..
הכל עשה לי דה ז'ה וו אחד גדול ומעצבן ..
החזיר אותי לאותו זיכרון ישן שכל כך נאבקתי לשכוח ,
זיכרון שלא רציתי להיזכר בו ..
המשך יבוווווווא ..~
מזה סורי על העיכוב ועל הפרק הקצר , מבטיחה לפצות בימים הקרובים
אוהבת המוון ..
וואי זה ממש ממש ממש יפה...
את לא יודעת כמה
אני שמחה שסוף סוףף המשכת
מקווה שהפרק הבא יבוא יותר מהר..
תמשיכי כמה שיותר מהר מובן??!!
*-*אוהבת*-*
....מירב....
פרק מדהים..
אאאאחחח..
בטח בגד בה,זה על בבטוח הזיכרון...
תממשיכי מהר מהר לירנצ'וקית ששלליי.. גוליברית הכי הכי שבעעולם!!
אאווהב אותך,😊
המשך יבואאאא:]
את כותבת מדהים
הלוואי עליי שיהיה לי כישרון כתיבה שכזה (:
את יכולה לקרוא את הסיפור שליי -
#דקה אחת -יותר מדי#
םרק מווושלם!
את כותבת פשוט מדהים! אהבתי!
תמשיכי דחוף מאמי! 😛
QUOTE (אורחים_תוביתות @ 30/12/2006) םרק מווושלם!
את כותבת פשוט מדהים! אהבתי!
תמשיכי דחוף מאמי! 😛
נכון
אתר האהבה הישראלי