שמחה שאהבתם !
המשך בקרוב [:
ואוווו! מדהים!
כל כך חבל שאת לא ממשיכה את 'ירח' הוא סיפור כל כך מדהים וכל כך קיוויתי שתמשיכי אותו!!!!!!!=[ עצוב!...
סיפור מהמם! אהבתי, את כותבת מדהים! תמשיכי דחוףףף! 3>
יאווו לירנייי אפילו לא ראיתי ת'המשך החדשש
איזה יפההההההההההההה
לא נורא אוליי זה יהיה לטובתה אצל סבתא אולי היא תמצא שם את
אהבת חייה:]]]]]
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
לירנוש את כזאת מוכשרתתת
לפ יוווווווווווו
מור'צי 😊
נכנסנו הבייתה וזרקתי את התיק שלי על הרצפה בסלון, ורצפתי במהרה לחדר..
"לאן את כל כך ממהרת?"
"לנצל כל שנייה בבית!" שלחתי לאמא עקיצה קטנה וטרקתי את דלת חדרי.
פתחתי את האיסיקיו, ומיד בדקתי מי בדק לי את האוואי.. או יותר נכון אם הוא קרא לי ..
[18:57:57] 283023495\ ליאור שטיין is reading your status message.
'אז הוא קרא לי..' לחשתי בשקט, 'שילך לעזאזל!' מיד פסקתי..
הוא היה מחובר, פרח ירוק, הבחור על אונליין..
'למי אכפת?' ניסיתי לשכנע את עצמי, וכיביתי את מסך המחשב.
"וכן, כמו שהוזכר קודם לכן בתקופה ההיא לנשים היה מעמד ירוד בהשוואה לגברים" אמר פנחס המורה להיסטוריה, וכל הבנים התחילו ללגלג ..
"..ואז הגיע החוק ששינה את המצב!" מיהר להוסיף, והבנות צחקו בצחוק רם יותר,
צעקות נשמעו בכיתה,ריבים טיפשיים וילדותיים על כמה שנשים טובות או פחות טובות מהגברים ..
הסתכלתי על דפנה, שישבה לצידי, וציירתי על השולחן עם העיפרון אפס גדול,
וחזרתי עליו מספר פעמים ..
"מה אפס?" צחקה. "בנים הם אפסים, שונאת בנים". "אי אפשר בלעדיהם קורלי"
"תתפלאי, כבר חצי שנה ואני מסתדרת מצויין". "את בטוחה?
את רוצה להגיד לי שלא יוצא לך לחשוב על ליאור והכל?" היא שאלה אותי,
ומלמלתי "נראה לך? טוב שהוא לא רטרו.." ..
דפנה הייתה חברת ילדות שלי, גרה כמה בלוקים ממני, כעיקרון אנחנו לא הכי מסתדרות,
אני בנאדם ישיר ועוקצני, והיא כולה ריגשי.. מציק להיות חברה של אחת כמוה,
צריך לחשוב אלף פעם לפני שמוציאים מילה מהפה.. ולי זה קשה..
אני מדברת בלי לחשוב לפני, לפעמים דווקא נראה לי שזה דבר טוב ..
למרות שהרבה אומרים לי שזה גרוע.. אבל who cares!?
"אמא מה הכנת אוכל? אני מורעבת" שאלתי את אמא, בזמן שזפזפתי בין ערוצי הטלוויזיה השונים..
"ספגטי ברוטב בולונז, רבע שעה ומוכן קטנטונת".
"טוב, ותשימי לי גם שניצל תירס!.. אה! והתחילה לך הטלנובלה!"
"אוי תגבירי תגבירי! כדי שאשמע!"
"חחח אוף איתך, טוב אני למעלה בינתיים" אמרתי, הגברתי את הווליום ועליתי לחדרי..
מחליפה לגופיית סבא ורודה ומכנס ספורט שחור, אוספת את שערי בגומייה..
פתחתי את מסך המחשב, מסתכלת כרגיל, כמו בכל יום,
ברשימת המחוברים באיסיקיו ובודקת אם הוא קרא לי את האוואי ..
משחקת עם העכבר, כן לבדוק או לא לבדוק.. מהססת בלי סוף,
ובסוף לחיצה קלה על המקש הימני, 'קריאת אוואי'..
עוצמת את העיניים לרגע, ופוקחת אותן באיטיות ..
^ליאור בסטאטוס בנתניה אחים שלי. מי שצריך אותי אני בפלאפון^
בנתניה!? בנתניה?! מה הוא עושה כאן ?! נדהמתי ..
שיחה מיידית למוריס.
"מוריס את לא תאמיני .."
"מה קרה?"
"הוא כאן"
"מי?"
"ליאור.. הוא בנתניה"
"מה?? מאיפה לך?"
"קראתי באוואי שלו"
"שו? מה יש לו לחפש כאן!?"
"אולי הוא בא לפגוש אותי.. נראה לך?"
"לכי תדעי.. אבל הוא היה מדבר איתך קודם, לא?"
"לא יודעת.." אמרתי, ושמעתי את צלצול הפלאפון שלי מהחדר הסמוך..
"שנייה מותק, פלאפון" אמרתי ורצתי להרים ..
~~ליאור~~ הופיע על הצג, ואצבעות ידיי רעדו ..
"הלו?"
"קורל?"
"כה.."
"מה קורה מאמי? זה ליאור"
"יודעת.."
"אני.. אני בנתניה.."
"וואלה?"
"וואלה.. חשבתי ש..."
"ש?"
"לראות אותך.. זאת אומרת אם בא לך כמובן"
"בשביל מה ליאור?"
"שנסגור כמה דברים שנשארו פתוחים"
"ועכשיו אתה נזכר?"
"מה הכוונה?"
"אחרי חצי שנה שנמחקת לי מהחיים, אתה מופיע ומצפה שאקבל אותך בזרועות פתוחות?!"
"אל תהיי כבדה קורל.."
"אני אהיה איך שבא לי.."
"אז את לא רוצה?"
"בקטנה ליאור, לך לשני אני בטוחה שהיא תשמח"
"למה העקיצה הזאת עכשיו?"
"בא לי"
"נשארת ילדה קטנה ..אה?"
"עדיף שאני לא אגיב"
"קיצר לא שואל אותך, עוד חצי שעה אני מתחת לבית שלך. תרדי" אמר, וניתק את השיחה..
"קלטת איזה חצוף? עלאק תרדי"
"נו תרדי, מה יש לך להפסיד?" מוריס אמרה.
"מה?? נראה לך!? אין מצב!"
"נו קורל שקוף שאת מתה עליו"
"לא מתה עליו ולא כלום. הוא מחוק לי מהחיים. אמרתי לך"
"קורלי.."
"דיי מוריס אין מצב. אני לא יורדת.. טוב אמא קוראת לי לאכול, נדבר כפרה" אמרתי.
&אני למטה& נשלחה לי הודעת sms מליאור, וזרקתי את הפלאפון על הכורסא.
"ממי זה?" התעניינה אמא.
"סתם.." עניתי בלי חשק..
חושבת בלי הפסקה, לרדת או לא ? לרדת או לא ?..
ידעתי שאין לי מה להפסיד מהפגישה איתו, אבל כל כך חששתי שאתחרט יותר מאוחר ..
"אמא אני יוצאת לכמה זמן" החלטתי במהירות.
"לאן?"
"וואי.. שידור חוקר? אני אחזור לא מאוחר אל תדאגי"
"קחי מפתח!"
"טוב אימוש, והיה מעדן האוכל! אוהבת.." אמרתי, שמתי עליי ג'יקט טרנינג,
לקחתי את המפתח והפלאפון וירדתי למטה ..
ושם הוא חיכה.. נשען על המכונית שלו, אותו לבוש, אותה תסרוקת, אותו מבט כובש ..
"היי.." אמרתי בחצי חיוך ..
"אז ירדת.." השיב .
המשך יבוווואאא...
מהמם מאמי..
אהבתי את הסיפור שלך
תמשיכייייייייייייייייייייי 😂 😊 😉
מהמם מאמי
נורא אהבתי
פליז המשךךך 😊
בקרוב (: ושמחה שאהבתן בננות ..
דרך אגב מאמי
יש לי כאן שתי סיפורים עם באלך לקרוא
צחוק הוגרל ולא מושלמת
ושוב מהמםםםםם 😁
לירונצוקקקקקקקקקק
המשך מידידיידיד
איזה מתח השארת אותיי!!!
לפ יווו
ואל תשכחי להמשיך מהררררררררררר
חיחחיח
מור'צי 😊
שרוני בשמחה , ברגע שיתפנה לי זמן אני אקרא ..
ומורצ'י כמה שאני אוהבת אותךך ..
ברגע שיהיה לי טיפונת אקדיש לכם פרק מפנק ..
עד אזז .. אוהבת ~..
אהבתי את הפרק..
😊
תמשייכי,אההוובה שלי!!!
אתר האהבה הישראלי