זה כזה ברור מי יהיה שם
יפה אבל קצר
דורשת המשךך 😊 😊
😁
אהבתי
מצחיק אותי הסלנג דיבור שאת רושמת
פשוט סיפפור מהמםםםםםםםםםםםם
למחרת היה שבת. פתחתי את עיני. קמתי בשעה שתיים בצוהורים. הלכתי להתקלח. אני בטוחה שאין יותר מאושרת ממני.
שיצאתי מהמקלחת נכנסתי לחדר עטופה במגבת.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי.
פרק 9.
הוא ישב עלי וחיך ערמומי על פניו.
"אלון אני ישאל שוב מה אתה עושה פה?" שאלתי.
הייתי בלחץ דבר שלא אופיני אצלי. ידעתי שהוא לא סתם כאן.
"קפצתי לבקר" אמר
"יריב לא כאן" אמרתי ונצמדתי לדלת החדר.
"אני יודע אים פה אף אחד, כמה נחמד שזה רק שנינו כאן"
"אלון עוף מפה" אמרתי.
"לא באל לי" אמר
"אני לא שאלתי אני אמרתי"
"למה את רוצה שאני ילך?" שאל "זה ברור שאת נותנת לכל אחד"
"איך אתה מעד לומר את זה" אמרתי וטפסתי בחולצתו.
"אני יודע עלייך ועל עומר"
"אהההה באמת איזה יופי זה מזיז לי את הלחי השמאלית של הישבן" אמרתי
"תבאי לראות" אמר
"תתרחק ממני"
"אל תיהיי בלחץ" אמר אלון.
יצאתי מהחדר והא יצא אחרי..
"איך נכנסת לכאן?" שאלתי.
"הדלת הייתה פתוחה את יודעת שזה לא בטוח?"
"אתה יודע שאסור להכנס לבית של אנשים אחרים?"
"אני כמו בן בית פה"
"לא אתה לא. אתה רק חבר שלך יריב" אמרתי
"זה לא מה שמירי אמרה" אמר
"מירי ברגע זה ממש לא מעניינת אתוי. מה אתה רוצה אלון לזיין אותי זה העניין?"
"כן"
"תשכח מזה" אמרתי. "לך לזונה"
"אני ילך פעם אחרת אחרי זה" אמר.
נכנסתי לסלון והא אחרי. הלכתי אחורה כדי להתרחק ממנו.
"אל תתקר אלי" אמרתי.
"למה את מפחקת?" שאל.
הוא הצמיד אותי לקיר. שלח את ידו והחל ללטף אותי באזורים .
"עזוב אותי" צעקתי.
אבל הוא לא הרפה הוא החזיק אותי חזק. "זה עוד מעט נגמר אין לך מה לדאוג" אמר.
הוא הוריד ממני את המגבת בכוח והשאיר אותי מולו ערומה .
"דייייייי" צעקתי.
הדלת נפתחה "עזוב אותה" שמעתי מישהו אומר. רגע זה….זה
"תומר" מלמתי. אלון התרחק ממני והתקרב אליו. "לא שמעת שצריך לדפוק בדלת לפני שנכנסים." שאל.
תומר הסתקל עלי. ואז קלטתי שאני ערומה שמתי את המגבת מהר.
"שמעתי..אבל אתה לא שמעת שלא נהוג לנסות להשכיב אישה בלי רצונה"
"תקשיב לי רובין הוד אל תתערב" אמר אלון.
"אלון אם אתה לא עף מפה אני מצלצלת למשטרה" אמרתי.
"ומה תגידי להם?"
"הרבה" אמרתי.
"אני לא גמרתי את העסק איתך" אמר אלון ויצא
"תודה תומר" אמרתי.
"ממאיפה שאני בא נוהגים לעזור לאנשים" אמר תומר.
"באמת מאיפה שאני באה לא מתנהגים כל כך מגעיל לאנשים חדשים" אמרתי.
"וואלה גם מאיפה שאני בא"
"איזה קטע כי אתה ממש לא עושה את זה" אמרתי.
"כי אני לא סובל אנשים צבועים." אמר.
"באמת? ואני לא סובלת כאלה ששופטים אנשים מלראות אותם" אמרתי.
"אני לא שופט אני אומר את מה שברור" אמר.
"מה כל כך ברור כאן אתה בכלל לא מכיר אותי" אמרתי.
"יחסיית למי שכמעט נאנסה את נראת לי בסדר גמור" אמר.
"באמת? אז אני באתי אמרתי בוא תאנוס אותי נכון?"
"אני לא אמרתי את זה" אמר "אני רק…"
"תעשה טובה פשוט תסתום." אמרתי.
"אני רואה שלא הבנת אף אחד לא יגיד לי מה לעשות"
"מעניין כי זאת הפעם השנייה שאני אומרת לך מה לעשות" אמרתי.
"אני מתחיל להצתהר שעזרתי לך" אמר.
"ואני חשבתי שמהמקום שאתה בא נוהדים לעזור לאחרים" אמרתי.
"ואנשים לא כאלה כפויי טובה" אמר.
"באמת? כי אני אמרתי תודה ואתה התנפלת עלי" אמרתי. "ועכשיו אם תסלח לי אני אם מגבת ואני רוצה להתלבש"
"אין לך מה להתבייש אני ראיתי כבר הכל" אמר.
"עוףףףףףףףףףףףףףףףף מפה" צעקתי.
הוא יצא מהבית ואני הרגשתי בחילה רצתי לשרותים והקאתי…
תגיבו
דייי הרגת אותי כרגע ,אין לי כבר מילים .
בקיצר אני רוצה המשך
ובת כמה את?
קראתי עכשיו הכל
פשוט מדהים [:
פרק 10
הסתכלתי עליו..על מה הוא חושב? איך הוא יכול לשמוע את כל הבעיות של האחרים ועוד לזכור אותם? לא נמאס לו?.
"מה הייתה השאלה?" שאלתי. ידעתי שהוא הופתע מהאדישות שלי כלפי אותו מקרה אם אלון וניסיון האונס. כל אחד היה מופתע. אבל הוא הצליח להסתיר את. במסכה של אדישות, אדישות מעצבנת שנותנת לי חשק עז לרצות לנפץ אותה.
"מה את חושבת על עצמך?" שאל דר' ברק.
"מה זאת אומרת מה אני חושבת על עצמי?" שאלתי.
"עד עכשיו שמעתי על הבעיות שלך והצלחתי לגלות על הסביבה שלך על המחשבות שלך כלפי אחרים ועל הרגשות שלך כלפי אחרים מה את חושבת שהם חושבים עלייך. אבל מה את חושבת על עצמך" אמר דר' ברק.
"אני חושבת שאני שונה מהאחרים" אמרתי.
"למה?" שאל.
"אני לא הולכת לפי החוקים שאנשים רוצים שיהיו. חוקים שאפילו לא חייב ללכת לפי הם" אמרתי. "אני מרגישה חופשי לומר את המחשבות שלי. ואולי כלום שונאים ששןלטים עליהם אבל אני לא נותנת שזה יקרה"
"כל אחד מסוגל לומר על עצמו שהוא שונה" אמר דר' ברק.
"אבל לא על כל אחד זה נכון" אמרתי.
"ולמה את חושבת שזה לא נכון לגבייך?" שאל.
"אני תמיד מתבלטת. הכבשה השחורה בעיני כולם… אם כולם ילכו ימינה אני חייבת ללכת שמאלה. אחרים רוצים תפוח ואני רוצה בננה" אמרתי.
"הבנתי" אמר
"איך אתה תמיד מבין הכל?" שאלתי.
"אני לא מבין הכל אבל אני מנסה" אמר.
יש לו בכלל רגשות? חשבתי יכול להיות שהוא כזה מבין?. שנאתי את האדישות שלו אבל האהבתי את זה שאני יכולה לספר לו הכל. הייתי חופשיה לידו לספר כל מה שאני רוצה.
"אני לא מאמין שלא אכפת לך שאת כמעט נאנסת?" שמא.
"זה מפריע לי. ואני פחדתי אבל יצאתי בטוב והוא לא הצליח" אמרתיי "ואני לא מתכוונת להתבאס כי היה לי מזל".
"זמננו טם" אמר וליווה אותי לדלת.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~* ~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
"יש לך מכתב" אמר יריב.
"איפה הוא?" שאלתי.
"בחדר שלך" אמר יריב.
נכנסתי לחדר וראיתי את המכתב על השידה.
המכתב היה מאמא לא רציתי לפתוח ורציתי באותו המן. חיקיתי די הרבה זמן למכתב ממנה. אבל רציתי לכעוס עליה. הרזקתי את המכתב בידיים רועדות. ודמעה התחילה לזלוג מעיני. כל כך הרבה זמן עבר מאז שראיתי אותה. רציתי שוב לחבק אותה לדבר איתה פנים מול פנים.
פתחתי אותו.
לדרי שלי,
אני יודעת שבשיחה האחרונה שלנו לא רצית שום קשר איתי.
אבל את צריכה להבין שאני לא יכולה.
ואם הייתי יכולה הייתי לוקחת אותך איתי אבל יש לי הרבה בעיות.
כל הרבה צרות שאני לא יכולה לדאוג לך עכשיו.
אני מצתהרת שלו הייתי בשבילך אמא טובה אבל את ילדה גדולה מספיק.
אני מקווה שאת מבינה…
ושאת סולחת לי כי אני אוהבת אותךך ותכניסי את זה טוב טוב לראש שלךךך….
רק שהחיים שלי נהפכו למסובכים וקשים מעוד ואני לא יכולה לדאוג לעצמי
אני לא כולה לספר לך מה קרה לי…
אני מצתהרת אבל אני בטוחה שתביני.
אני מבטיחה לך שניפשגש שאני יוכל אם תרצי…
אני צתגעגעת אליייך
אוהבת המון
אמא
גם כן היא והצערות המסריחות שלה. חשבתי.
הדלת של החדר שלי נפתחה. "היי מאמי מה קורה?" שאל טל שנכנס.
"בסדר" אמרתי.
"אל תעבדי עלי את בוכה" אמר טל.
"לא עזוב אני פשוט נפגעצי מהאדם שצריך להיות הכי קרוב אלי" אמרתי. שטפתי את הפנים שלי וחזרתי לחדר. הראתי לו את המכתב שלו.
ראיתי שהפנים שלו משתניפ לתדהמה או משהו כזה "קרה משהו?" שאלתי.
"לא סתם" אמר ,איך קוראים לאמא שלך?" שאל.
"מיכל למה?" שאלתי לא הבנתי מה קשורה השאלה הזאת.
"סתם אני חושב שאני מכיר אותה" אמר.
"וואלה יופי לך. בטח ממש שמחת לראות אותה" אמרתי במין אדישות.
"את אמת אני יותר שמח לראות אותך ושמתי לב שמי שנכנסתי לחדר לא נתנת לי נשיקה" אמר טך.
"אהה באמת?? ואני צריכה לעשות משהו אם העובדה הזאתי?" שאלתי
"כן..לתקן אותה" אמר.
"לא בא לי" התגרתי בו
"מי שואל אותך?" שאל והדביק לי נשיקה.
"אז מה חבר שלי…רוצה לספר לי משהו?" שאלתי.
"כן מזג האוויר ממש טוב היום אמרו שבקרו.."
"טל…תעשה טובה תשתוק" אמרתי.
נתתי לו נשיקה.
מה שכיף במערכת היחסיים שלנו זה שהכל לאט..כל דבר יגע בזמנו אם אייל הייתי שוכבת כבר אבל אם טל נתתי לעצמי ללכת אם זה לאט לאט…..
"איזה מהר מצב הרוח שלך משתנה" אמר.
"שאני אייתך אני תמיד שמחה אתה לא מבין" אמרתי. "אולי נלך מחר לאנשהו"
"אי אפשר מחר אני נוסע לאמא שלי הרבה זמן לא פגשצי אותה ואני רוצה להפתיע אותה" אמר.
"אהה טוב…….מגיע למי שיצרה אותך יחס חם כי אם לא עכשיו הייתי מבואסת ומשועממת" אמרתי.
"זה לא מה שאת עכשיו?" שאל.
"אתה תשלם על זה שאמרת את זה" אמרתי.
"מה תעשי לי?" שאלתי.
"אתה לא יודע אבל אתה מתעסק אם מלכת הדגדוגים" אמרתי והתחלתי לדגדג אותו.
מי היה יכול לדעת שכאשר טל יחזור מהפגישה אם אמא שלו הכל השתנה פתאום…
סיפוור מדהיים מאמי. .
אני כ"כ אוהבתת אותו. . הוא מאגש. .
חוץ מזה שהילדה הזאת ממש מעצבנת . . באלי להרוג אותה ולהרביץ לה ביחד!
וגם לאבא וגם לאח. . חח כולם מעצבניים אותי. . חוץ מטלל. . ! =]]
ת--מ--ש--י--כ--י!
אתר האהבה הישראלי