אני שונה-בדיוק כמו כולם

פרק 3
קמתי בצהרים. יום שבת.
התמתחתי וקמתי מהמיטה. אין יום יותר טוב מיום שבת. אני אוהבת ללכת לישון מאוחר ולהשאר זרוקה במיטה עד שעות מאוחרות. התמתחתי. והתישבתי על המיטה. מתאוששת מלילה ארוך.
הלכתי לסלון.
מירי ישבה שמה ביחד אם אבא שניהם ישבו מחובקים וראו סרט. שמתי לב איך מבטיהם מעוברים אלי.
למבט ממושך.
"מה?" שאלתי.
"איך היה אתמול אצל הפסיכולוג? אתמול לא הספקנו לשאול אותך" אמר אבא.
"היה נהדר. אני לא רוצה ללכת לשמה יותר הוא ממציא לי בעיות. וחושב שהוא מבים הכל" אמרתי.
"הוא לא ממציא. הוא מנסה לגלות מה הבעיה שלך. וזאת העבודה שלו"
"העבודה שלו זה להוציא אותי מדעתי" אמרתי.
"חשבתי שסגרנו את הנושא הזה של הפסיכולוג" אמר אבא.
"אז טעית" אמרתי.
"לפעמים אני רוצה שלא תיהיי כל כך קשה איתנו" אמר אבא.
"ולפעמים אני רוצה שתבינו אותי" אמרתי.
"טוב אולי די לריב. אדרי מותק אמא שלך צלצלה"
"ולמה לא אמרת לי?" שאלתי.
"כי ישנת"
"את יודעת שכבר כמה שבועות אני מחכה לשיחה ממנה. היית צריכה להעיר אותי" אמרתי.
"אני מצתהרת אמרת שאת לא רוצה לשמוע ממנה" אמרה מירי במבט מתנצל.
"את יודעת כמה פעמים אמרתי את זה בחיים שלי" אמרתי.
"אדר דיי" אמר אבא.
יריב בא. "עוד פעם אתם רבים?" שאל.
"אל תערב" אמרתי.
"סליחה באמת ששאלתי" אמר יריב. "עכשיו אני מציעה לך להתנהג נורמלי חברה שלי באה אלי"
"אל תתדאג יריבוש אני הולכת" אמרתי.
"את לא הולכת לשום מקום"
"כמה נחמד שלא שאלתי" אמרתי.
יצאתי מהבית בטריקת דלת. אני לא יכולה לסבול כאן יותר הם נמאסו עלי.
"דרי" שמעתי את סתיו קוראת לי.
מאז שגיליתי ששתי החברות הכי טובטת שלי בוגדות אני והיא התקרבנו.
"מה קורה?" שאלתי.
"נהדר. מה יש מאמי?"
"סתם רבתי אם ההורים שלי" אמרתי.
"רבת אם ההורים שלך? שוב מה יש לך?" שאלה.
"עזבי לאן את הולכת?" שאלתי.
"אני הולכת לסיגל" אמרה סתיו.
"אההה" אמרתי.
"רוצה לבוא?"
"לא אני לא מדברת איתה" אמרתי.
"למה לא?" שאלה סתיו.
"כי שניה אחרי שאני מספרת לה סודות היא רצה ומספרת לכולם אי אפשר לסמוך על הילדה הזאת" אמרתי.
"אויש.. את סתם אומרת" אמרה סתיו.
"לא חשוב.. גם ככה אני נראה לי עוברת לאמא שלי" אמרתי.
"למה???"
"כי אני לא יכולה לסבול יותר את אבא שלי" אמרתי.
"אבל מה איתי בדיוק אני סוג של עז?" שאלה.
"לא את יותר סוג של תרנגולת" אמרתי.
"אני? אני יותר חושבת בכיוון של…ארנב"
"אם שתי השינים בחוץ?" שאלתי.
"ממש לא…"
"אז אם הסאפס הלבן?"
"התכוונתי שאני חמודה כמהו"
"אההה כן בטח.." אמרתי.
"את באה למסיבה מחר?" שאלה סתיו.
"יש מצב אני לא יודעת" אמרתי.
"טוב את תבואי את תמיד באה" אמרה סתיו.
"אז תמיד יש פעם ראשונה" אמרתי.
"למה את לא תבואי?" שאלה סתיו.
"ברור שאני יבוא סתם אמרתי"
"טוב מאמי אני הלכתי ביי" אמרה סתיו.
שחזרתי הביתה צלצל הטלפון עניתי.
"הלו…"
"א..מא?" שאלתי בהיסוס
"כן אני שמחה שטפבתי אותך"
"וואלה תודה שנזכרת לצלצל" אמרתי בכעס.
"אני מצתהרת חמודה אבל היה לי כמה סידורים בעבודה"
"אני רוצה לעבור אלייך אני לא יכולה כאן יותר" אמרתי.
"אני מצתהרת אבל אני לא יכולה" אמרתי.
"למה לא?"
"אני לא יכולה לספר לך" אמרה
"זה לא שאת לא יכולה את לא רוצה. את פשוט לא רוצה אותי בגלל זה במקום לחיות איתך כמו כל משפחה נורמלית שמתפרקת אני חייה אם אבא" אמרתי.
"זה ממש לא.."
"מה ממש לא? שנינו יודעים שזה ממש כן. ואל תשקרי לי כי אני לא תמימה" אמרתי "ואל תתקשרי לכאן יותר אני לא רוצה יותר שום קשר איתך" אמרתי.
ניטקתי את הטלפון. והרגשתי נורא. הורים רבים שנים בבית משפט מי יכך את הילד ואמא שלי ויתרה עלי ככה קלות כאילו הייתי סתם דבר בילתי חשוב.
הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה… וממש לא אהבתי את זה.
😊

יפה!

כמה שזה יפה :]

חג שמח ושבת שלום מאמי 😊

אואוו מדהההים:]]
אני רוצה המשךךך


דולסהה:]

😁 תודה בנות.
חג שמח
ושבת שלום

תגובות????

מהמםםםםםםםםםםםםםם
בטח זה אח שלה החורג (יריב?)
הלוואי ואז התפתח בנהם משושו
הההההההההמממששששששששךךךךךךךךךךךך

אני דורשת המשך..! 😛

אוהבת 😁

מדהיםם

וואווווו!!!..סיפור מדהים! את ממש כישרונית!...אהבתי@
דורשת המשך בדחיפות! חח.. 😂

תודה....

המשךךךךךך???

אני עכשיו ממשיכה

מחכה יפה שלי 😛

הרגשתי מישהו מחבק אותי מאחורה… וממש לא אהבתי את זה.


פרק 4
תקעתי את המרפק בצלעותיו. והסתובבתי.
"אלונו'ש תגיד אתה אף פעם לא לומד?" שאלתי.
"מי כמוך יודעת שלימודים זה לא כיף" אמר אלון.
אלון זה החבר החרמן של אחי יריב. הוא כל הזמן מקרקר סביבי ומנסה להתחיל איתי. אח שלי לא סובל שהוא עושה את זה.
"תתחיל ללמוד מאמי זה חשוב" אמרתי.
יריב ראה שאלון מתעסק איתי.
"אלון תעזוב את אחותי" אמר יריב וגרר אותו לחדר.
אני שונאת את האלון הזה אוףףףףףףף הוא מעצבן אותי.
"מה יש דרי. למה את עצבנית?" שאל אבא.
היה רק דבר אחד שהכי עצבן אותי באבא.טוב היו הרבה אבל זה אחד מהם . העובדה ששנה לפני שהוא ואמא שלי התחתנו הוא בגד בה אם מירי. הוא סיפר לה את זה והיא סלחה לו. אם לא הבנתם ככה יריב נוצר. רק שאמא ואבא התגרשו פגשתי לראושנה את יריב, ישר התחברנו. וכמו כל אחים רגילים גם אנחנו רבים לא מעט.
ואיך אני יודעת על הבגידה?. אמא שלי שלא כמו רוב האימאות הנורמליות עזבו שלא היו סולחות על הבגידה, גם לא חוסכת ממני את המידע הזה.
שאבא ומירי התחתנו הבטחתי לקבל אותה וניסיתי אבל הרגשתי אז שאף אחד לא מקבל אותי. מאז שהייתי ילדה קטנה הרגשתי שהמשפחה שלי לא מבינה אותי. ואם כל שנה הרגשתי איך זה מתגבר יותר ויותר.
בכיתה ו' הייתי הילדה היחדה שההורים שלה לא באו למסיבת סיום. ועל היום הראשון של כיתה א' הלכתי לבד לבית הספר.
"מה? אני לא עצבנית. דיברתי אם אמא" אמרתי.
"מה היא אמרה לך?"
"אתה יודע את הדברים הרגילים" אמרתי.
לא אמרתי לו שהיא לא רוצה אותי. העדפתי להסתיר את זה.
"אהה"
'שזה לא יעניין אותך יותר מידי' אמרתי בלי קול.
הוא לכח עיתון והתחיל לקרוא.
זה מעצבן אותי שכשאנחנו מדברים ותאמינו לי זה לא קורה הרבה הוא לוכח עיתון ומתחיל לקרוא אותו. כי העתון תבינו, יותר מעניין מהבת שלו. בשביל זה שולחים אותה לפסיכולוג שיכול להקשיב לה כמה שהיא רוצה.
למחרת. הלכתי לבית הספר. ראיתי את סעגל במרכז מספרת איזשהי רכילות הסיסית שכפי הנראה היא עלי.
"זה די ברור שאדם ועומר נפגשים כל יום רבעי בצוהורים לסקס השבועי שלהם" שמעתי אותה אומרת.
"קודם כל זה יום שלישי. ודבר שני זה עדיף מלעשות את זה אם בחורה ביום חמישי בצוהורים" אמרתי. וכל הבנות היו בשוק הן הלכו כמה צעדים אחורה. ודקלה שישבה לידה וראתה כי ידה של סיגל נוגעת בה התרחקה יותר מכולם. תמיד הייתה את השמועה שסיגל לסבית. רק שמאז שהיא התחילה לספר לכולם את הסודות שלי כולם שכחו.
"אני לא מאמינה שאת אמרת את זה" אמרה סיגל.
"באמת? את לא מאמינה? למה כי זה נכון?" שאלתי.
"אני שונאת אותך אדר אביב" אמרה סיגל ויצאה מהכיתה.
חייכתי חיוך מנצח.מגיע לה חשבתי היא התעסקה אם הבחורה הלא הנכונה.
סתיו הסתכלה עלי מאוכזבת. "מסכנה. לא חשבתי שאת כזאת חבל" אמרה.
"חבל מת" אמרתי.
"זה לא יפה. את אמרת עליה משהו ממש לא יפה" אמרה סתיו "החזרת לה כתם שחור שהיא הצליחה להלבין"
"יפה עלך להלויה של חבל. סתיו קל לך להגן עליה אבל זה מגיע לה. היא הייתה חברה שלי כדי להוציא ממני סודות הזונה הזאת" אמרתי.
המורה נכנסה לכיתה והתישבנו במקומות לאחר שיעור משעמם של הבעה. הייתה הפסקה. יצאתי מהכיתה להפסקה.
הסתובבתי בחוץ יחד אם נופר. עד שהחלטנו שנינו להבריז אז הברזנו והלכנו לקניון.
התישבנו לשתות משהו.
"זה נכון שסיגל לסבית?" שאלה נופר.
"אולי. מאיפה אני יודעת?" שאלתי.
"היית חברה שלה" אמרה.
"אז מה?" שאלתי.
נופר החליטה לעזוב את זה.
"אינה אייל" אמרה נופר.
"וואלה איזה יופי." אמרתי הוא התקדם לעברנו.
והתיישב לידי. "מה קורה דרי?" שאל
"אל תקרא ל בחיים דרי" אמרתי.
"נווו מה את עוד כועסת מהקטע הזה של דקלה? נפרדתי ממנה הרגע" אמר אייל.
"באמת כמה חבל. איזה זוג חמוד הם היו נכון נופר?" שאלתי נופר לא אמרה כלום ידעתי שנופר תמיד אהבה אותו.
"השרמוטה והבן זונה" אמרתי.
"אני יצאתי איתה רק אחרי שנפרדנו" אמר.
"תגידי נופר יש לי משהו על המצח?" שאלתי.
"לא" אמרה נופר.
"באמת כי חשבתי שרשום שמה פתי" אמרתי והסתכלתי על אייל.
"אל תגידי שאת מעדיפה את עומר" אמר
"תאמים לי שהוא עושה דברים שאתה אפילו בחלומות הכי כחולים שלך והכי רטובים לך לא עושה" אמרתי.
"אז כנראה ששכחת מה שלום היבצועים שלי" אמר "רוצה שאני יזכיר לך"
את האמת שממש רציתי להגיד לו בשמחה אבל למה שיקבל את הסיפוק. "אייל לך להזדיין"
"תגידי שעה ומקום ואני ילך" אמר
"שתקפוץ ממגדל אזריעלי אז אין בעיה" אמרתי
"אני יודע שאת מתה עלי" אמר.
"בטח איילי כולן מתות עלייך" אמרתי.
שחזרתי הבייתה ראיתי את אבא ומירי יושבים בסלון יושבים בסלון. חשבתי אולי הם שמעו שהברזתי.
אבל מיד גיליתי שזה משהוא אחר.
"אנחנו צריכם לדבר איתך.."