מושלם
וואי את כותבת מדהים אן על הכתיבה של
מצטרפת לאושרית ולמירב
100% זה דור בטוחה
איזה בנזונה
QUOTE (שרוני110 @ 22/01/2007) מושלם
וואי את כותבת מדהים אן על הכתיבה של
מצטרפת לאושרית ולמירב
100% זה דור בטוחה
איזה בנזונה
תודה שרוני 😁
אם זה דור? תדעי בהמשך 😊
דור דוררררררררררר...
מתי המשך?!?!?!!?!?
-יסמיני:]-
אחותי :]
מה עם המשך!? 😊
באלך להתחבר לאייסי..?
אוהבת ;D
המשך בסביבות שבע ((:
אני הולכת עוד מעט לשיעור פרטי באנגלית ולאחר מכן אני אמשיך :]
יפפפפה שללי!?
ואאאי כל כך בא לי לקרוא את הסיפור הזה !
מבטיחה לקרוא אותו השבווע. .בהזדמנות !
שיהיה ללללך יום מוווושלם :]
אאאאאוהבת ממממממלא
כןן אני איתכןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
חחח
זה בטוח דור!!!
הוא רב עם איתי, לירן הפריד ובוםםםםםםם
דור הרג אותו!!!
אני מצטרפת גם לאושרית, מירב ולשרוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
זה בטוח הואא..
למרות שנראה לי.. שאת תעשי את זה שהרוצח יהיה הבנאדם הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי הכי אבל הכי לא צפויייי
חחחח
מתה עליךך לידור דור שלי.......
מואאאאאאאאאאאאאאה
אוהבת רחלוש =]]
אמאלה מי זה?! זה איתי?
וואוווו!...שלושה פרקים פשוט מושלמים!!!!! כל כך אהבתי=]
תמשיכי מהר! 😊 333>
לושעעע [[:
מחכה להמשך יפפה שלי P:
תתחברי לאייסי בובי =]
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 22/01/2007) יפפפפה שללי!?
ואאאי כל כך בא לי לקרוא את הסיפור הזה !
מבטיחה לקרוא אותו השבווע. .בהזדמנות !
שיהיה ללללך יום מוווושלם :]
אאאאאוהבת ממממממלא
בתאליי סומכת עלייך 😉
אוהבת (:
חחח אתן מצחיקות אותי עם התגובות שלכן 😁
כבר ממשיכה (:
..: "מה את עושה?" שמעתי את קולו, הסתובבתי וראיתי אותו.מה הוא עושה פה כרגע? לא ידעתי מה לעשות באותו עת.
~ * ~ 42 ~ * ~
המשך =>>
ראיתי את אותו הנער שניגש לבקש עזרה מיקיר בחנות. מה הוא עושה פה? מה הקשר שלו למעון? מה אני אעשה עכשיו? מלא שאלות הציפו את ראשי, שאלות שלא היה לי עליהן כל מענה. הוא תפס אותי מחטטת בארון של איתי, הוא פשוט תפס אותי על חם. הבטתי בו ,טובעת בעיניו החתוליות. הוא רק הביט בי במבט שואל ולא מבין.
..: "אני שואל שוב מה את עושה?" שאל אותי בתקיפות מלווה במתיקות, חוזר על שאלתו שאין לי עליה כל מענה. לא ידעתי היכן לקבור את עצמי באותו עת. הייתי חייבת להמציא לו משהו מהיר וזה מה שעשיתי.
אני: "מחפשת את הגיטרה שלי, אתה יודע היכן היא במקרה?" עניתי לשאלתו המחשידה, ראיתי שהוא לא האמין לי אבל מה כבר יכולתי לעשות ?לא היה לי משהו טוב יותר בראש. גיטרה בארון, איזה מטומטמת. הרסתי פשוט הכל.
הנער: "בארון?" שאל בחשדנות. הרגשתי בחקירה, הרגשתי שהוא לא בוטח ומאמין לי. עוררתי בו חשד, לא ידעתי מה לעשות,רציתי פשוט להיעלם. הצטערתי על כך שבאנו לחפש ראיות. מי אמר שאיתי הרוצח? אבל מצד שני הייתי חייבת לבדוק. לבדוק ולהיות בטוחה.
אני: "מה אתה עושה פה?" שיניתי את כיוו השיחה והפעם אני חקרתי אותו.
הנער: "חבר של איתי." ענה בפשטות, ענה ללא רצון בחוסר ברירה.
אני: "נעים להכיר." אמרתי באותו דון דיבור.
הנער: "לירן." ענה. דמעות החלו לרדת מן עיניי, נזכרתי בלירני, לירני שלי. לירן שכבר לא איתי. עזב לעולם טוב יותר, עולם אחר.
אני: "לידור." אמרתי כאשר דמעות ממשיכות לזרום מן עיניי בקצב מסחרר.
לירן: "הכל בסדר?" לא עניתי לו סגרתי את הארון, מחיתי את דמעותיי והמשכתי לחפש כביכול את הגיטרה. התגעגעתי כל כך לנגינה, דרכה הוצאתי את כל האנרגיות השליליות שלי.
לירן: "הנה היא." הוא אמר לי והצביע על הגיטרה אשר הייתה מושענת על המיטה.
אני: "תודה." לקחתי את הגיטרה ובאתי לצאת מן החדר.
לירן: "אחלה גיטרה יש לך." אמר. מההתחלה לא הבנתי מה הגיטרה שלי עושה פה,בחדר של איתי . לירן ניגן לי בה? לא הבנתי איך שכחתי אותה והשארתי אותה במקום שאני כל כך שונאת.
אני: "ניגנת בה?" שאלתי בטון גבוה. מי הרשה לו לנגן בגיטרה שלירן עצמו קנה לי? הוא, היחס שלו, התנהגותו, הכל פשוט עיצבן אותי. הוא דיבר בקול מתנשא כאילו כל העולם חייב לו משהו. אך למרות הכל היה בו משהו שונה, משהו מסתורי, משהו שהדליק אותי.
לירן: "פה ושם, את צריכה לכוון את המיתרים הם לא מכוונים מספיק." אמר ורצה להכעיס אותי במילותיו ואכן הצליח.
באתי לצאת מן החדר אך הוא עצר בעדי, ניסיתי שוב והוא שוב לא נתן לי לעבור, פשוט חסם לי את המעבר.
אני: "מה אתה רוצה?" שאלתי כאשר רק רציתי לעוף מן המעון, לעוף ולא לשוב.
לירן: "שתסבירי לי מי את, למה בכית כששמעת את השם שלי? איך את קשורה לאיתי? איך את קשורה למעון? איך את קשורה לעובד בlee cooper ?" הוא הציף אותי בשאלות, לא היה לי כוח לענות עליהן. התיישבתי על המיטה בחוסר ברירה ובחוסר סבלנות,ללא רצון.
אני: "אין לי כוח לענות על כל השאול האלו." אמרתי בחוסר רצון.
לירן: "אין לך ברירה." אמר ועיצבן אותי אף יותר.
אני: " התגוררתי פה במעון במשך שבועיים. לפני שבוע עזבתי את המקום הקר הזה ועברתי לגור אצל סבא וסבתא שלי."
לירן: "איתי סיפר לי עלייך."
אני: "עכשיו אני יכולה ללכת?" שאלתי אותו.
לירן: "לא סיימתי."
אני: "אבל אני כן, ביי ביי." אמרתי ובאתי לצאת אך הוא עצר בעדי שוב.
לירן: " את תלכי כשאני אומר לך." אמר בחיוך קטנטן שהסתתר לו בפניו.
אני: "אתה לא חושב שאתה חוצפן?" אמרתי וחיוכו גדל.
לירן: "את יפה כשאת מתעצבנת."
אני: "שלום ולא להתראות" עניתי לו והפעם הצלחתי להזיז את ידו אשר חסמה אותי ויצאתי מן החדר. מי הוא חושב שהוא? התבוננתי אחורנית וראיתי אותו הולך אחריי יחד עם הגיטרה שלי. שוב שכחתי אותה.
לירן: "לא שכחת משהו?"
אני: "תביא לי אותה, אין לי כוח למשחקים."
לירן: "למה מי רוצה לשחק איתך?" שאל אותי. שינה ישר את פרצופו ואופיו והתחיל שוב להתנהג מגעיל והתנשאות.
אני: "אתה מביא לי או משאיר אותה אצלך?"
לירן: "היא לא שווה כלום, לא צריך אותה. קחי." הוא אמר והביא לי את הגיטרה.
אני: "לפני כמה רגעים אמרת שהיא אחלה פתאום היא לא שווה כלום?"
לירן: "לא רציתי לאכזב אותך."
אני: "שום לאכזב, לירן קנה לי אותה ותאמין לי היא מעולה ואני מסתדרת איתה מצויין."
לירן: "לירן?"
אני: "כן לירן." עניתי לו וסוף סוף ירדתי במדרגות. משאירה אותו עומד במקומו, לא מבין, משאירה טעם לשיחתנו הבאה.
ראיתי את יובל בסלון יושבת לצידם של רותם ויקיר. היא התבוננה בי יורדת במדרגות וישר רצה אליי וחיבקה אותי חיבוק ענק. התגעגעתי אליה כל כך, למרות כל הקור במעון הזה התגעגעתי אליו. לירן לבינתיים ירד במדרגות והתיישב לצידו של יקיר.
יובל: "לידורי את ישנה אצלנו היום."
אני: "לא נראה לי, חוץ מזה סבתא שלי תדאג לי."
יובל: "דיברתי איתה כבר והיא אישרה וגם לירן ישן פה היום יהיה כיף." ענתה לי בחיוך. מצד אחד רציתי להישאר התגעגעתי וזו תהיה הזדמנות לחפש ראיות נגד איתי אבל מצד שני לא רציתי להיות לצידו של לירן. הוא שונא אותי ופחדתי. פחדתי להיות בחברתו של איתי שלבסוף ייתכן שהוא הרוצח.
יקיר: "דור דור אני ורותם זזים, תהני ואני אבוא לאסוף אותך מחר אוקיי?" אמר לי ובא לחבק אותי. בזמן שהוא חיבק אותי הוא לחש לי באוזני "זו ההזדמנות שלך,ההזדמנות שלנו. אם קורא משהו חלילה תתקשרי אלי, אני תמיד לצידך וכך גם רותם." הם נפרדו ממני ונסעו לדרכם.
לפתע כולם נכנסו אל המעון. אגם, דור, איתי, אושרי וחן. (אושרי וחן הם הילדים שקיבלו אותה כאשר היא הגיעה אל המעון. חן בת 5 ואושרי בן 12)
חן רצה אליי כאשר על פרצופה שרוי חיוך גדול וכך גם אושרי. התחבקנו שלושתנו ולאחר מכן הם הלכו לחדריהם לישון בגלל היותם עייפים. היית פשוט מאושרת.
~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~ * ~
כולם השרו עליה אהבה, התבוננתי בהם כ"כ שמחים ומאושרים לצידה. היה בה משהו שונה, משהו מיוחד. התנהגתי אליה בהתנשאות רק מפני שפחדתי להרוס את הקשר שלי איתה, כי חשבתי שהיא כמו כולם אך טעיתי. שמחתי שאני אהיה לצידה היום ושגם היא תישן היום פה, מקווה לפגוש אותך ולהביט ביופייה. מלא שאלות התרוצצו במוחי, שאלות הקשורות למיוחדת שלי.
איתי: "אתם מתאימים." אמר בפתאומיות.
לידור: "מי?"
איתי: "את ולירן." התבוננתי בה וראיתי שהשם לירן עושה לה משהו בלב. עניין אותי לדעת מי הוא לירן,היא עניינה אותי, רציתי לדעת הכל עליה.
לידור: "הוא שונא אותי." אמרה ועצב התפשט על פנייה. לא רציתי שהיא תחשוב כך, ההפך הוא הנכון. אני לא שונא אותה, נכון אני התנשאתי עליה ולא התנהגתי אליה בחביבות אבל זה רק מפני שאני מרגיש אליה משהו חזק, עוד כשראיתי אותה בחנות הרגשתי צמרמורת, צמרמורת רק מלהביט בה.
הבטתי בעיניה וכך גם היא, לא הוצאתי הגה מפי פשוט בהיתי בה.
לידור: "אני הולכת לישון. אני תשושה מן השבוע הזה."
איתי: "את זוכרת מה הבטחת לי?" לא הבנתי על מה הוא מדבר, קיוויתי ורציתי שלא יהיה ביניהם שום קשר מעבר לידידות.
איתי: "שתנגני בשבילי". חיוך התפשט בהדרגה על פניה והיא הבטיחה לו שהיא תנגן מחר. למרות הרגשותיי אליה, היה לי מוזר כל הקטע עם הגיטרה בארון. ידעתי וחששתי שהיא מסתירה משהו.
לאחר כחצי שעה הלכנו לישון ,איש מאיתנו לא ידע מה ילד יום.
ערב קסום :]]
אוהבת מלאא 😛
יאאאאא לידורי זה מהמםםם..!!
עם כל הדמויות.. מעניין באמת עם מי יהיה משהו... =]
Zה כזהה מוווושלםםםםםםם!!!
מדהיםםםםם...
המשךך..מהר..שמעת?!
ע-כ-ש-י-ו 😛
אתר האהבה הישראלי