האחרת
פרק 1
אמא אני לא באה היום לבה"ס יש הרצאה.
"מעניין את חייבת ללכת את לא יכולה להבריז, המורה התקשרה אלי" עשיתי פרצוף חמוץ והתארגנתי.
ועכשיו קצת על עצמי, קוראים לי מעיין אני בת 16 כיתה י"א, גרה בת"א, אממ אני לא גבוה ולא נמוכה, רזה עם שיער שחור ארוך ועיניים ירוקות.
"טוטוטו" צלצל הפלאפון "טולי מחייג/ת אלייך"...עניתי "טול מה קורה?" היא שאלה אם אני באה לבצפר עניתי שאין ברירה אמא מכריחה אותי, היא אמרה שגם היא באה, בעצם כל הבננות באות, המורה הזהירה אותנו לא להבריז יותר.
נכנסתי לבצפר, דפקתי הופעה, נו אתם יודעים כל הבצפר יחד צריך להיראות יפה. פגשתי את חן חברה די טובה שלי ושאלתי על מה ההרצאה. "איזה ד"ר בא להרצות לנו על תרומות איברים, תרומות דם וכל הבולשיט הזה". אוףףף חשבתי יבוא איזה חייל חתיך להרצות לנו אמרתי. חן צחקה ואמרה "אולי הד"ר חתיך, יעשה לך ביטוח רפואי חינם"..
ממש בטח רופא בן מאה עניתי.
"ילדים יש בעיה, הד"ר לא יכול להגיע, יש מקרה חירום" המורה אמרה.
כולם התבאסו חשבו אין לימודים והתחילו לצעוק...
"תתנו לי לסיים את המשפט, הד"ר לא יגיע, אבל הבן שלו גם רופא והוא יחליף אותו" צעקה המורה.
שלחתי לטל הודעה, כי היא לא איתי בכיתה:"טול טול שמרי לי מקום מאחורה, שאפשר יהיה לנמנם קצת מהשיעמום".
נכנסתי לאודיטוריום והתיישבתי ליד טל. הראו לנו מצגת ואז הרופא נכנס, נראה די צעיר 25 פלוס מינוס, חתיך, גבר מחוספס כמו שאני אוהבת. הייתי קשובה כל ההרצאה, בשיעורים אני לא מקשיבה ככה, ת'אמת בשיעורים אני לא מקשיבה בכלל..
אח"כ הוא שאל שאלות, ורק אני עניתי, ניהלנו מן דו-שיח (למרות שכל הכיתה הייתה שם =\). כשהוא סיים משכתי את טל לכיוון הרופא, ושאלתי אותו שאלות על רפואה, "כי אני רוצה להיות רופא" חח אפילו אני לא מאמינה לזה, אני רואה טיפה דם ומתעלפת. הוא היה ממש חמוד, ענה בסובלנות, והזמין אותי אפילו לבוא יום אחד לעבודה שלו, לראות איך זה להיות רופא. אני כמובן הסכמתי והוא נתן לי כרטיס ביקור ואמר לי להתקשר ונקבע תאריך. הוא נפרד לשלום והלך.
"הוא כ"כ חתיך, אין בינינו הפרש גילאים כזה גדול" הרהרתי.
שמעתי מישהו קורא לי, הסתובבתי, וזה היה מאור, מזה אין לי כוח אליו חשבתי.
מאור זה ידיד שלי, בערך, פעם די אהבתי אותו, הוא שיחק בי, ומאז אני שומרת מרחק.
"מה קרה נוני לא שומעים ממך?"..הוא שאל
"מעיין בשבילך, ומי שאני מעוניינת שומע ממני אל תדאג" השבתי
"אני רואה מישהי עצבנית היום"
"מאור מזה אין לי זין אלייך עכשיו"..והלכתי..
כעבור שבוע....
ישבתי בהפסקה עם חן וטל ואמרתי להן שאני לא מפסיקה לחשוב עליו, על ד"ר לוי, אפילו את השם הפרטי שלו אני לא יודעת.
"נוני הוא גדול ממך, הוא יכול להיות אבא שלך" אמרה חן
"הוא בטח בן 25 כולה 9 שנים, אני מכירה אנשים עם הפרשים גדולים יותר"
"אבל הם גדולים, ואת עוד קטינה, זה לא אותו דבר" הוסיפה טל.
"עזבו אתן לא מבינות, אני הולכת לכיתה אין לי מצב רוח".
בדרך לכיתה, קטפתי פרח, וקראתי את עלי הכותרת שלו, "להתקשר, לא להתקשר, להתקשר, לא להתקשר"..יצא "להתקשר"...הוצאתי את הפלאפון והתקשרתי....
"שלום, הגעתם למשרדו של ד"ר לוי"...ענתה המזכירה
"שלום, מדברת מעיין,ד"ר לוי נתן לי את המספר כדי לקבוע פגישה"
"הוא לא נמצא כרגע וניתקה". איזה מזכירה לא נחמדה חשבתי לעצמי, ואולי הוא מסנן אותי והוא נתן לי את המספר רק כדי להיות נחמד..המחשבות לא עזבו אותי.
בערב צלצל הפלאפון "מספר חסוי מחייג/ת אלייך"
מעניין מי זה.. עניתי..
"שלום מעיין?"
"כן מדברת" עניתי, מוזר קול רציני, כבר התחלתי לדאוג..
"זה ד"ר לוי, המזכירה שלי אמרה שהתקשרת לקבוע פגישה"
"כן, לקחתי ברצינות את ההצעה שלך, מאיפה יש לך את המספר אם אפשר לשאול"
"המזכירה שלי נתנה לי, דרך שיחה מזוהה, אז מה החלטת, את יכולה לבוא מחר אחרי בה"ס אם את רוצה"
עניתי "ברצון, ותודה שלא שכחת" סיימנו את השיחה וכ"כ התרגשתי, החלטתי לא לספר לחן וטל, הן ישר קוטלות אותי, בינתיים אני אשמור את זה לעצמי...
הגיע הלילה, שכבתי במיטה, לא הצלחתי להירדם, המחשבות על הד"ר התרוצצו במחשבותיי, מרוב מחשבות לקראת הבוקר נרדמתי..כעבור שעתיים השעון המעורר העיר אותי מלאת מרץ והתרגשות,התלבשתי יפה, בכל הזאת צריך להרשים אותו והלכתי לבה"ס.
בבצפר, הייתי מעופפת, הבננות לא הבינו מה קורה איתי ואז הגיע הצלצון הגואל....
הצלצול לתחילת מסע של רגשות, אהבה, ואכזבות....
אווויייי איזה סיפור יפהההה
סקרנת אותי עכשיו
מחכה להמשךךךךךךךךךךךך
התחללה יפההה=]
אהבתיייי.....
מחכה להמשךךךךך=]
בננות תודה 😊.. בערב יהיה המשך
וואאה התחלה ממש יפה !,
א ה ב ת י
תמשייככי מאמי
מוואהה
יצצצצא הכיי יפפפה בעולם =]
הממשךך
דחוףףףףףףףףף
בננות תודה על התגובות
אני כותבת המשך...
פרק 2
בבצפר, הייתי מעופפת, הבננות לא הבינו מה קורה איתי ואז הגיע הצלצון הגואל....
הצלצול לתחילת מסע של רגשות, אהבה, ואכזבות....
יצאתי משער בה"ס.. הפרפרים חגגו... כ"כ התרגשתי, התרגשתי לפגוש מישהו שאני אפילו לא מכירה. הזמנתי מונית והגעתי למרפאה... נכנסתי, מקום ממש יפה, רואים שהוא רופא טוב, מוזר הוא די צעיר והגיע להישגים טובים..
"שלום מעיין"..שמעתי קול מאחוריי, הסתובבתי וראיתי אותו, הוא היה כ"כ מושך, שמתי לב לעיניים שלו, עיניים כחולות, הבטתי בהן, הן היו כ"כ יפות,השתקפות של הים והשמיים, משהו שרק אלוהים יכול ליצור. הייתי מהופנטת כמה שניות עד שעניתי.
"שלום ד"ר לוי"
"אל תקראי לי ד"ר, אני מרגיש זקן ככה, תקראי לי אלי" הוא אמר..
אוקי ד"ר, אה..סליחה.. , אלי"..
"טוב תראי את מוזמנת לשבת במשרד של המזכירה, היא לא נמצאת כרגע, כשיבוא מטופל תיכנסי למשרד"
ישבתי כמה דק במשרד, גלשתי קצת באינטרנט =]
עד שנכנסה מטופלת...
"שלום יש לי תור ל13.35, אפשר להיכנס?" היא שאלה
"כן הוא פנוי" השבתי..
אלי קרא לי, ונכנסתי, הוא אמר שהוא לוקח ממנה דגימת דם והראה לי כיצד הוא עושה זאת. ראיתי את הדם ונהייתי חיוורת, מזל שהוא היה עסוק במטופלת ולא שם לב, אחרת הוא היה אומר לי לצאת מהחדר.
הוא סיים, צלצלו אליו והוא ירד למטה, בעודי יושבת במשרדו.
ראיתי תעודות שלו, כתוב שם תאריך לידה, 1977, עשיתי חישוב וגיליתי שהוא בן 29, הוא נראה צעיר יותר, די התבאסתי מההפרש בינינו, אבל איזה נאיבית הייתי, כאילו באמת משהו בינינו היה אפשרי.
אלי נכנס למשרד ושאל אם אכלתי צהריים אחרי בה"ס, עניתי שלא, והוא הזמין אותי לאכול איתו. הוא לקח אותי למסעדה, ישבנו, אכלנו, הוא כ"כ מנומס ומלומד, ישב ואכל עם כל הסכינים והמזלגות, אשכרה כמו בסרטים, אני בקושי מצליחה לאכול עם מזלג וסכין בלי להפיל, הרגשתי די דפוקה לידו, אז עשיתי את מה שהוא עשה. ניהלנו שיחה, הוא שאל אותי כל מיני שאלות, וכל מילה שיצאה מפיו גרמה לי רק להתאהב בו יותר ויותר...
[B]יצא משעמם, סורי בננות 😉
יאו אהבתי ביותר;]
התגעגעתי😛
מוזמנת לקורא את הסיפור שלי ושל אורטלי
QUOTE (chen-daskal @ 10/12/2006) יאו אהבתי ביותר;]
התגעגעתי😛
מוזמנת לקורא את הסיפור שלי ושל אורטלי
אני אקרא, רק שתדעי אני מזה עצבנית עלייך, כי לא המשכת ת'סיפור שאהבתייי
