~ ירח.. ~

יאאא סיפוררררררר מדהיםםם!!!! אחד היפיםםםם פהה!!

תמשיכייייי בדחיפותת

אוהבתת.. נועה :]]]

סססססיפוור מהממם לירןן
אהבבתי ממש
הממשך בדדחוףף

??

הפרק החדששש - סורי על העיכוב ..

"אז איך עבר הלילה?" התעניין, והניח לי את ספל הקפה על השולחן..
"עבר.. אתה יודע.." עניתי בלי לפרט יותר מידי, אני משערת שהוא כבר הבין מה קרה בדיוק,
מה שקורה תמיד ..
"שוב פעם?" הוא התעצבן.. "חלאס טל אל תרצה לי, הייתי חייבת מקום לישון בו" ..
"יכולת לישון כאן, את סתם מכניסה לעצמך מחלות לגוף" .
"דווקא הוא היה עם קונדום, אני תמיד מקפידה על זה" .
"קונדום יכול להיקרע קורל, באמת מאמי.. אל תלכי עם כל אחד" הוא התחיל לדאוג ..
"למה לא? אתה רוצה אותי לעצמך? תתחתן איתי.." עניתי לו ברצינות והסתכלתי בעיניו..
"מצחיקה אחת.." הוא צחקק בשקט, ושתינו את הקפה..
טל הלך לארגן כמה דברים עם החניכים החדשים שלו, כל מיני שיעורי פיתוח קול למיניהם,
ואני סתם המשכתי לשבת על הכורסא..
חולמת בהקיץ, מנסה לברוח קצת מהמציאות המזדיינת הזאת..
"מה כפרה? משתעממת פה?" התעניין גיל שבא לצאת מה-'ירח'..
"לא, בכלל לא.." עניתי בשקט ואספתי את שערי שהתחיל להציק לי מעט..
"רוצה לבוא איתי לעשות קצת קניות?" הציע.. "יאללה" עניתי בשמחה
וקמתי מהכורסא לקחת את התיק שלי.. "תשאירי כאן, אף אחד לא ייקח לך..
מיותר שסתם תסחבי את זה עלייך" אמר לי, והקשבתי בעצתו..
הלכנו לתוך חנות תקליטים-ספרים ישנה במורד הרחוב
"הכל פה ממש זול, הם עושים לי הנחות כי תמיד אני מגיע לכאן" אמר לי עם חיוך,
וכיבה את מנוע הרכב .. "וואלה? פנאן .." קרצתי לו וירדנו מהמכונית לעבר החנות..
בזמן שגיל חיפש לו תקליטים מסוימים,
עשיתי סיבוב בחנות והסתכלתי על כל מיני שטויות ישנות שמוכרים שם ..
השם 'סוג של פאזל' נתפס בעיניי, וניגשתי יותר קרוב כדי לקרוא מה כתוב על הכריכה של הספר ..
"דיאנה בת ה-16, נערה דיכאונית,
ברחה מהבית וגרה ברחוב למשך 9 חודשים קשים ביותר..
למדה את דרכו של עולם, חוותה רגעים טראומתיים,
איבדה קרובים אך המשיכה הלאה למרות המצב,
והכול כדי לחבר את הפאזל שעוד לא היה מושלם מספיק",
המשכתי לקרוא ולקרוא ופשוט לא יכולתי להפסיק ..
"ספר ענק.." ניגש אליי המוכר.. "באמת? הוא טוב?" הסתקרנתי..
"אחד הטובים לדעתי, שווה קריאה" אמר, וסובבתי את הספר לבדוק את מחירו ..
"89.90" היה כתוב בגדול, והחיוך שהיה על פניי ירד מהר ..
"אה.. פשוט אין עליי כאן מספיק כסף .. אני אקנה אותו בפעם אחרת"
מתרצת ומניחה את הספר בין הספרים השונים..
גיל המשיך להסתכל על תקליטים, והתחיל ממש לשעמם לי..
השעה הייתה כבר 2 בצהריים, והבטן קרקרה..
"בוא נלך לאכול כבר גיל.." הצקתי לו, והוא צחק..
"שנייה בא" אמר, סידר את התקליטים בידו, וניגש לשלם.
גיל בן 28, יחסית מבוגר אני יודעת, כל הקרובים שלי [אם להגדירם ככה..] הם סביב הגיל הזה.
לא אוהבת אנשים בגיל שלי, סתם תינוקות, חושבים שהכול בחיים יגיע אליהם במגש של כסף..
בגילאים המבוגרים יותר יש תקשורת, הם כל כך בוגרים שזה תענוג לדבר איתם..
גיל הוא אחד הידידים הקרובים שלי, הסיפור איך הכרתי אותו הוא ארוך ומסובך..
ואני לא בטוחה שאני רוצה להרחיב עליו.. כל מילה על העבר שלי יכולה לסבך אותי.
נכנסנו לתוך סניף מקדונלד'ס הקרוב, והזמנו לו שתי ארוחות מזינות.
"אלה התחילו להשקיע בתפריט מאז שנפלו עליהם" אמר לי גיל וצחקתי.
"יותר מבחר בשבילנו, לא ככה?" קרצתי, והוא חייך..
"גיל בקושי יש לי תקציב.. אני חייבת למצוא עבודה" אמרתי בייאוש..
"למה את לא הולכת למלצר איפשהו?" .
"כי מלצרות זה רק טיפים. ומי יביא לילדה כמוני טיפים בכלל..?.." .
"אל תזלזלי בעצמך, את מדהימה.. מי לא יביא לך?" .
"גיל יש לי עגיל בגבה, נזם באף, ו-2 קעקועים.. מה נסגר איתך..?" .
"ועדיין את ילדה טובה ומהממת.." . "ממש טובה.." אמרתי בשקט, והוא טפח לי על השכם..
"יהיה בסדר" חייך, והמשכנו לאכול את הארוחה..
כשסיימנו לאכול, גיל הלך לאולפן ואני הלכתי סתם להסתובב בעיר.. ל
א היה לי משהו מיוחד לעשות, אבל התחיל לשעמם לי להירקב כל היום ב-'ירח'..
"סיוון" קראתי בקול רם כשהבחנתי באחותי.. "קורל?" היא נדהמה..
"לא, סבתא שלה.. מה קורה?" עניתי בציניות. התבוננתי בה,
תמיד היא נראית מצוין, ילדה טובה ירושלים..
לבשה סוודר ורדרד, וג'ינס משופשף, עם התיק האישי הצמוד עליה,
מאופרת במידה, ושערה אסוף.. "וואו.. מה שלומך?" בחנה את פניי,
בטח הייתה בהלם מהפירסינגים שפתאום הופיעו..
"שורדת ומה איתך? איך בבית? עוד לא החלטת לברוח?" צחקתי..
"את ממש חסרה רק שתדעי.. ההורים דואגים לך.." ענתה בשקט..
"ההורים או את?" הסתכלתי לה לתוך העיניים, והתיישבתי על הספסל שהיה בקרבת מקום..
"תפסיקי ליפול עליהם קורל, את יודעת מה המצב בבית..
במקום לברוח היית צריכה להישאר ולעזור" . "את מצחיקה, את יודעת?" התעצבנתי..
"למה מצחיקה?" . "למה לעזאזל שאני אעזור להם!? אה..?
מגיעה להם העזרה שלי? מגיע להם למות סיוון" אמרתי, והיא שתקה..
כנראה שעמוק בפנים היא הבינה כמה אני צודקת..
"איך בבית ספר? תלמידה חרוצה?" שאלתי בסקרנות.
"הוצאתי 87 במדעים" אמרה עם חיוך, וחייכתי חיוך של אושר..
"חכמה כמו אחותך" צחקתי. "חבל שאחותי החליטה שהבית ספר לא בשבילה"
דיברה עליי בגוף שלישי.. "אני לא דואגת, אני אסתדר.. תמיד מסתדרת בסוף" אמרתי לה..
"יש לך בכלל כסף?" שאלה אותי.. ושיקרתי "בטח, לא חסר לי.."
"לפחות זה.." אמרה.. "..אז מה את לא חושבת לחזור הבייתה?" הוסיפה.
"בחיים לא" עניתי חד משמעית ,
פטפטנו עוד קצת על דודה סימה שנפלה במדרגות ושברה את רגלה,
על דורון,חבר של סיוון, שהחליט שהגיע הזמן לקפוץ שלב ולזיין את אחותי,
ועוד כל מיני שטויות בסגנון.. "טוב אני אאחר לבלט" אמרה, ונפרדנו לשלום..
התקדמתי לכיוון 'הירח', זה לא שהיה לי מקום אחר ללכת אליו..
הדרך הייתה ארוכה ומעייפת, וכל כך התחשק לי פשוט למצוא פינה חמה בשום מקום,
להתכרבל בפוך ולישון ברוגע.. כאילו אין צרות בעולם .
"תראו תראו.." שמעתי קול מוכר, ויד גדולה אחזה בכתפי, ועצרה את הליכתי..



המשך יבוא .. ~

איזה פרק יפה..

אני אוהבת איך שהסיפור כתוב מאמי
הכל כזה מסתורי..
הפרטים מתגלים לאט לאט..
אוהבת =]

מחכה להמשך בוביי

רותמי =]

😊 שמחה שאהבת מאמי ..

מאוד מסתוריייי

מחכה ךהמשךךךך

חיחי בקרווב..

לירנני מהממםם
המשךך בדחווף

מ ו ש ל ם ,המשך [:

איי זה כזה מדהיםםם !!
אחד הסיפורים הטובים שקראתי !

המשךך דחוףף ((:

וואוו זה אחד הסיפוריים...

תמשיכיי

מהמממם(:
ותודה מתוקקה חח :]

תמשיכי ;]

תוווודה (: , איזה כייייף לי, כמה תגובוות !!

מקווה שיהיה המשך בקרווב..
יש לי ימים לחוצים עכשיו , אחי מתחתן ב"ה ביום חמישי הקרובבבב.. 😊 😊 😊

יאאאאאאאאאא
מזל טובב!

אנחנו נחכהה
אחיך יותר חשוב עכשיווו
חחח