*לא כמו כולן*

ואוהההההה

לייייייייגה#!:]]][[:
המשך בדחיפוווווווווות

תודה נשמות:]

הנה המשך

רבנו עוד טיפה, היא ממש עצבנה אותי. אחריי זה השלמנו כזה..
אני: "טוב אני עפתי להתקלח.. את פה בנתיים?"
מעיין: "כן, אני אהיה על המחשב או משו"
אני: "סבבה"
נכנסתי להתקלח ויצאתי אחריי רבע שעה, אני ומעיין ישבנו עוד טיפה ראינו סרט ואז היא הלכה הבייתה.
ההורים שלי הגיעו ישבתי קצת איתם, אכלנו והכל. בערך ב10 בערב עליתי לחדר שלי הכנתי עמרכת התכוננתי לשינה והחלטתי טיפה להיות על המחשב, ופשוט לא האמנתי למה שראיתי שם..

-----------------

מעיין התכתבה עם ליאן בשמי.. קראתיאת השיחה אולי 3 פעמים ולא יכולתי להאמין שהיא עשתה את זה. כל כך רתחתי עלייה באותו רגע.. הייתי חייבת לקרוא את השיחה שוב.. רק כדי להאמין. זה לא הגיוני!
~*~*~
מעיין - פה מאמי?
ליאן - כן יפה שלי מה המצב?
מעיין - לא כל כך טוב, ואצלך?
ליאן - אצלי בסדר.. למה לא טוב?
מעיין - אני חושבת שהנשיקה בנינו הייתה טעות
*אחרי 5 דקות היא ענתה*
ליאן - וואלה... זה לא מה שאמרת
מעיין - אני יודעת אבל שיניתי את דעתי
ליאן - טוב.. סבבה זו כולה אמת או חובה אין לך מה להתעצבן
מעיין - תביני, אני לא רוצה להפוך ללסבית כמוך
ליאן - וואלה... דנה אין לי מה להגיד לך הפתעת אותי
מעיין - מה לעשות - החיים מפתיעים! אני רוצה שפשוט לא נדבר יותר
גם לא על השיחה הזאת..
ליאן - אבל למה אני לא מבינה?
מעיין - כי ככה!
ליאן - לפחות תסבירי!
מעיין - אין מה הלסביר למה את קציה אבל? לא רוצה להפוך להיות כמוך!
ליאן - טוב הבנתי אותך,סבבה. ביי
מעיין - ביו'ש כפרה:]
~*~*~
הייתי בשוק.. ישר התקשרתי לליאור וסיפרתי לו הכל
ליאור: "נו ומה את רוצה שאני אגיד לך, היא צודקת"
אני: "מההה? אתה רוצה להגיד לי שאתה מסכים עם מעיין?!"
ליאור: "כן...תביני דנדו'ש היא פשוט דואגת לך זה הכל. את יודעת טוב מאוד מה יקרה אם תמשיכי ככה.. עם כל הקטע הזה עם ליאן"
אני: "אני פשוט לא מאמינה... החברים הכי טובים שלי כאלה אטומים!"
ליאור: "אני לא אטום, אני גם רוצה בטובתך!"
אני: "בטח.. עזוב אני רואה שהשיחה הזאת לא מובילה לשום מקום"
ליאור: "איך שבא לך. את בטח עצבנית עכשיו, אז נדבר מחר"
אני: "אם בכלל.. להתראות"
ניתקתי בעצבים. נשכבתי על המיטה, ראיתי קצת טלוויזיה ונרדמתי.
למחורת קמתי ב7 וקצת, התארגנתי ולבשתי ג'ינס רגיל, חולצה קצרה לבנה של בית הספר ונעלי אדידס לבנות עם פסים שחורים. אני לא מהבנות האלה ששעה בבוקר חושבות מה ללבוש, איזה נעליים, איזה מגפיים, לא בואת עם חולצת ביצפר ובאות עם מחשופים.. כולה ביצפר:|
הכנתי סנדוויץ' עם גבינה וזיתים במהירות ובקבוק מים מינרלים מהמקרר ויצאתי.
כל הדרך לבית הספר חשבתי על מה אני הולכת להגיד לעמיין כשאני אראה אותה, אם לספר להש ראיתי את השיחה או לא. הגעתי לבית הספר וראיתי את מעיין וכמה חברות בחוץ, פשוט התעלמתי מימנה.היא לא הבינה מה קורה והמשיכה לרדוף אחריי, נכנסתי לשירותים והיא באה אחריי. יצאתי מהתא ובאתי לצאת מהשירותים לגמריי והיא עצרה בעדי.
אני: "מעיין זוזי"
מעיין: "לא רוצה! מה יש לך!?"
אני: "כלום, נו זוזי יש לי שיעור" אמרתי בקשיחות. כל כך לא היה בא לי לדבר איתה עכשיו.
מעיין: "אבל אתמול השלמנו! נו מה הקטע?"
אני: "מה הקטע?! מה הקטע היא עוד שאולת אותי אלוהים...."
מעיין: "את נהיית ממש מוזרה, אני לא מבינה אותך! יש לך יפצול אישיות או מה?!"
אני: "אני רק רוצה שתעני לי על משהו אחד ו.."
מעיין: "נו מה?!"היא צעקה בקול הצווחני שלה והעיפה את שערה לאחור.
אני: "באיזו זכות בדיוק את מדברת עם ליאן בשמי?!" הואצתי את זה. היא השתתקה על המקום והתיחלה לגמגם.
אני: "נו מה, פתאום בלעת את הלשון? הנה עניתי לך מה קרה עכשיו תעני לי מה לעזאזל חשבת לעצמך!"
מעיין: "זה לא מה שאת חושבת דנה"
אני: "מה את אומרת..אז באה רוח והתכתבה איתה בשמי? את לא כתבת את זה את רוצה להגיד?!"
מעיין: "א..אני כן..אבל..." היא השפילה את ראשה
אני: "אין אבסל שום אבל את לא מבינה?!" הרמתי את ראשי חזרה עם ידי הימנית. "אין תירוצים לדבר הזה... את פשוט צבועה, כמה מגעילה אפשר להיות?!"
מעיין: "כי אני דואגת לך!"
אני: "אוי עוד אחת... שקר! עלק דואגת לי!"
מעיין: "נו אני רצינית, אני רק רוצה בטובתך"
אני: "בטובתי? אם היית רוצה בטובתי היית מקבלת את הכל כמו שזה! לרצות בטובתי זה לרצות שאני אהיה שמחה!"
מעיין: "אהה ולהיות לסבית זה להיות שמחה? טחח"
אני: "מה לסבית מה את ישר קופצת..."
מעיין: "כי את תהפכי להיות שונה מכולם! את לא מבינה?? זה לא מקובל עליי שהחברה הכי טובה שלי תהיה לסבית! אני לא אוכל להיות איתך יותר, זה מגעיל אותי"
אני: "אז מה את אומרת בעצם, את מציבה לי כאילו אולטימטום? שאם אני אהיה כזאת או אמשיך ככה עם ליאן לא נהיה חברות יותר?"
מעיין: "כ.כן.. מ..משהו כזה.. זה קשה לי להגיד את זה, באמת. שלא תחשבבי שלא אכפת לי"
אני: "אז בואי אני אקל עלייך מעכשיו" חייכתי יחוך מזוייף והלכתי.
ראיתי את ליאן בדיוק עוברת במסדרון הארוך, היא הסתובבה וראתה אותי והמשיכה ללכת.. רצתי אלייה ותפסתי בידה.. משכתי אותה החוצה..
ליאן: "מה את רוצה דנה מה עכשיו?"
הסברתי לה את הכל. היא הייתה מומה כמוני. ביקשתי מימנה אלפי סליחות. החלטנו להבריז. הלכנו לתחנתה אוטובוס והחלטנו לנסוע לטיילת, לקנות גלידה בלידרייה הגדולה. כשהגענו אני קניתי גלידת שוקו וניל והיא גלידת פיסטוק, ירדנו אל החוף והתיישבנו על החול.
אני: "אז.. אז מה?" חייכתי במבוכה והיא הביטה בי
ליאן: "לא יודעת.." היא חייכה גם "אני עדיין המומה מימה שסיפרת לי על מעיין"
אני:"כן..אבל עזבי אותה.. רק לשמוע את השם שלה זה מביא לי עצבים"
הייתה שתיקה שארכה דקה בערך, או יותר. לאחר מכן ראשינו התקרבו.. היא ליטפה את שערי.. גאדד כמה שהיא יפה.. אני יכולה להיבלע בתוך העיניים היפות שלה, איך שהשפתיים שלה משורטטות כל כך יפה...
שפתינו היו קרובות מאוד..נוגעות-לא נוגעות..

תמשיכייי

מדהים המשךך

מדהים =]
תמשיכי יפפפפה שלי

ה=======מ======ש=======ך

גאדד את כותבת כל כך יפהה :]

וואי כל כךךך יפההההההה!!!

זה כזה מהמםם !!
אני כל כך אוהבת ת'סיפור הזהה ! [[:

המשךך דחוףף !

איזה מדהייםם :] יאאווו אהבתי לגמריי חעחעחע

המשךך חיי

מעעיין זנזונננההה!!@#$

חחחחחחח


ממש אבל ממממש יפה!
אהבבתתי כ"כ!


תממשיכי מהררררררררררר!

מדהיייים המשךךךך

אין פשוט נדיר הסיפור הזה
תמשיככיכיכיכי

דדיי .
זה כ"כ יפפה !
תמשיכי מאמי[:

מדהים!!!!!!המשך דחוף

יאא....סיפור מדהים! תמשיכי הכי מהר שאת יכולה!!!
😂