QUOTE (chen-daskal @ 13/04/2007) ייש פרק ארוך;]
חח..=]
QUOTE (סוופרמאמי @ 13/04/2007) אהההההההההההההההההההההה
איזה אשליות לא ניפץ שום אשליות זה הגשים חלומות מה את נורמלית זה כזה מדהים
מוכשרת אחת יאאא וואלי זה כזה יפה
ולפחות גם היא אוהבת את תמור ואז יש הרבה הרבה סיכוים שהם יהיו ביחד יאפיייי 😛
עכשיו בנינו הרבה יסכימו אותי שהמשך ארוך ויפה כרגיל במיוחד יהיה נחמד
אוהבת אותך
אוהבת->מירב
חח..תודה יפה שלי!..מתה עלייך!=]
יפות שלי סיימתי לכתוב את הפרק..השקעתי המון והוא יצא ממש ארוך...=] מקווה שתהנו 😂
"חח..מזל טוב לנו!" אמרתי בחיוך. "מזל הכי טוב בעולם!" הוא אמר. "מזל שיש לי אותך" הוא הוסיף.
"חח..באמת מזל!😛 .. מה קורה מושלם שלי?" שאלתי אותו. "וואללה כשאני איתך הכול דבש!" אמר בחיוך . "וואללה?" שאלתי "וואללה וואללה!" אמר ונשק לשפתי.
"חח..מאמי יש לי משהו בשבילך!.." אמרתי והוצאתי מתיקי את השקית הצבעונית בה היו תמונות המתנות. "באמת, מה זה?" שאל בציפייה.
"תפתח ותראה!" אמרתי והושטתי לו את השקית. תחילה הוא לקח את הברכה והתחיל לקרוא בה בעיון. "תודה יפה שלי, גם אני אוהב אותך!" אמר כשסיים. 'טוב לא הייתה לי בררה..הייתי חייבת לכתוב שאני אוהבת אותי..זה פשוט לא מגיע לו... הוא..הוא כזה טוב, כזה מדהים. נחמד , אוהב, עדין, דואג, פשוט מושלם! ואני? אני לא מסוגלת אפילו לאהוב אותו ...=[ ..'
"אין בעד מה מאמי, תפתח את המתנות" אמרתי והוא החל לפתוח אותן אחת, אחת. קודם הוא קח את המתנה הגדולה יותר. הוא החל להסיר את העטיפה לאט ובעדינות עד שנגלתה לפניו תמונה של שנינו, מחובקים, ומסביבה מסגרת יפה ומקושטת שעלייה כתוב ' ב- 3> ענקית' . הוא חייך חיוך גדול. ועבר למתנה השנייה. הוא פתח את העטיפה וגילה את צמיד העור היפה שקניתי לו, עם המילים 'רועי שלי, אוהבת תמיד' שביקשתי שיחרטו עליו.
ראיתי על פניו שהוא מתרגש. "אני כל כך אוהב אותך! " אמר וחיבק אותי בחוזקה. "גם אני חיים שלי!" אמרתי.
"לא היית צריכה ..באמת.." הוא אמר לאחר שנירגע קצת. "רציתי..." אמרתי בחיוך. "חוץ מזה אנחנו חודש ביחד..בטח שהייתי צריכה!" הוספתי. "אוחחח..יפה שלייי!!..מת עלייך....תבואי אליי היום אחריי בית הספר..יש לי משהו בשבילך!" הוא אמר בחיוך חמוד.
"מה זה?" שאלתי מסוקרנת. "הפתעה!" אמר בקול חמוד.
*~*~*~*
"טוב יפות שלי אני הולכת! קבעתי עם רועי ואני לא רוצה לאחר לו!"
נפרדתי מחברותי ויצאתי מן הכיתה. התחלתי ללכת לכיוון השער כדי לחקות לרועי כשלפתע הבחנתי בתומר עומד בצד ומביט בי, באותו המבט של הבוקר.
התכוונתי להמשיך בדרכי כרגיל אך משהו מנע ממני לעשות זאת. נעצרתי, לקחתי נשימה עמוקה, הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוונו של תומר. "מה?" שאלתי אותו.
"מה מה?" הוא שאל.
"מה את רוצה?" שאלתי.
"מי אמר שאני רוצה משהו?"
"אל תשחק אותה תומר. כבר כמה ימים שאתה מסתכל עליי במבט הזה בלי הפסקה..מה אתה רוצה?" שאלתי בתוקפנות.
"אנחנו צריכים לדבר" אמר והתיישב על ספסל שהיה באזור. התיישבתי לידו . "נו?" שאלתי חסרת סבלנות.
"תקשיבי..אני יודע שאנחנו לא כל כך מסתדרים והכול אבל אני רוצה להזהיר אותך.." הוא אמר ברצינות שהפחידה אותי.
"רוצה להזהיר אותי ממה?" שאלתי.
" ממנו..מרועי.." הוא אמר.
"אויש תומר..כבר היינו בסרט הזה לא?"
"אני רציני אלה!.."
"מה יש? הקנאה אוכלת אותך מבפנים?" שאלתי בזלזול.
"אלה אני לא מכיר אותך ככה!..אני אומר לך את זה כי אכפת לי! הבן אדם הזה מסוכן!...הוא מסוגל להכול.." הוא אמר בפנים רציניות להחריד.
"תומר...רועי הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון!...הוא כל כך טוב אליי..כל כך דואג ונחמד .. הוא בחיים לא יפגע בי ברור?!" שאלתי בעצבנות. 'איך הוא מעז? מה זה השטויות האלה שיוצאות מפה שלו? רועי אוהב אותי והוא לא יפגע בי בחיים!'
"אלה אני מתכוון לזה! הוא כועס שלקחתי לו את תפקיד הקפטן של הנבחרת והוא יעשה הכול בשביל לנקום בי!.."
"אהה אז עכשיו אתה טוען שהבן אדם שכל כך אוהב אותי וכל כך עושה לי טוב נמצא איתי רק בשביל לפגוע בך? תומר תתבגר כבר!" אמרתי בכעס.
"את לא מבינה? הוא יודע..הוא יודע שאת..שאת החולשה היחידה שלי...!" אמר בראש מושפל "אני בסך הכול אומר שתיזהרי ממנו... הוא מסוגל להכול..הוא יכול לגרום לכל אחד להאמין בו ..אני לא רוצה שתיפגעי זה הכול!"
"תומר..הוא באמת אוהב אותי!..."
"ואת?"
"מה אני?" שאלתי כלא מבינה.
"את..את אוהבת אותו?" שאל בהיסוס.
"אז זה העניין מה?...תומר טוב לי איתו בסדר! והוא שומר עליי ודואג לי...אתה צריך לשמוח שאני מאושרת..חוץ מזה זה אתה שלא רוצה אותי זוכר?..אני רדפתי אחרייך שבועות וניסיתי לגרום לך לסלוח לי אבל אתה לא רצית שום קשר איתי..אז מה קפצת פתאום?"
"זה לא קשור!"
"זה כן...טוב תומר אין לי כוח בסדר?"
"פשוט...פשוט תשמרי על עצמך.." הוא אמר בכל שקט ומיואש.
"פעם אחרונה...הוא לא יפגע בי ..לעולם" אמרתי בביטחון.
" אלה את פשוט תמימה מדיי!" הוא אמר. בשלב זה של השיחה ראיתי את רועי מתקרב אל השער. "טוב אני צריכה ללכת.." אמרתי. "את הולכת אליו?" שאל תומר. "כן.. אנחנו חוגגים חודש והוא הכין לי הפתעה. אמרתי קמתי לכיוונו של רועי. "תזהרי.." תומר אמר בפעם האחרונה.
"תומר דיי..." אמרתי ורצתי לכיוונו של רועי. "מאמי" צעקתי והוא הסתובב. "נסיכה שלי!..." הוא אמר ונישק אותי. כשהתנתקנו מהנשיקה הבטתי מעבר לכתפו אל הספסל בו ישב תומר, בפעם האחרונה, אך הוא כבר לא היה שם.
*~*~*~*
נכנסנו לביתו של רועי.
"רוצה לשתות משהו?" הוא שאל.
"אממ..לא תודה.." השבתי.
"טוב אז בואי נעלה לחדר שלי.." התחלנו לעלות לחדרו, הייתי מסוקרנת. 'מעניין איזה הפתעה הוא הכין לי..מה הוא כבר יכול לעשות?" שאלתי את עצמי תוך כדי עליית עוד מדרגה בדרך לפיתרון.
פתחתי את דלת חדרו ונכנסתי פנימה, רועי נכנס אחריי.
הבטתי סביב על המיטה היפה והמסודרת, על המדפים הארוכים והטלוויזיה הגדולה. הבטתי על המחשב ועל הארון, כל דבר ישב במקומו. בניגוד לציפיותיי לא היה שום דבר שונה בחדר. שום נר, שום פרח. 'רגע..אז עם אין פה כלום מה ההפתעה שלו?..' חשבתי. וככול שחשבתי יותר כך נעשיתי יותר ויותר מבולבלת.
התיישבנו על המיטה, זה ליד זו.
"יפה שלי אני כל כך אוהב אותך!.." לחש רועי באוזני והעביר בי צמרמורת.
"גם אני אותך מאמי .. " אמרתי בחיוך, חיוך אמיתי שהייתי בטוחה שאיש לא יוכל להוריד מפניי כל עוד אני נמצאת לצד מי שאוהב אותי ודואג לי.
התנשקנו, נשיקה איטית וסוחפת שאט אט הפכה לאלפי נשיקות להטות ומלאות תשוקה.
גבי היה שעון על המיטה כשרועי מעליי, מנשק, נוגע, ידיו ליטפו את גבי ואט אט טיפסו מעלה. הרגשתי איך שהוא מתחיל להעלות לאט את חולצתי, נרתעתי והתנתקתי מהנשיקה.
"אמ..ר..רועי אני..אני עדיין לא מוכנה לזה.." אמרתי בחשש.
"מה זאת אומרת לא מוכנה לזה?..זה לא שאת בתולה או משהו כזה.." הוא אמר.
"אז זהו, שכן!.." אמרתי בראש מושפל.
"רציני..?.." הוא שהל מופתע.
"כן.." אמרתי בשקט.
"את..את רוצה להגיד לי שכל הזמן הזה שאת ותומר הייתם ביחד ואתם לא.."
"לא, אנחנו לא.."
"רגע רגע..הוא היה כמעט שנה עם אחת הילדות הכי שוות בשכבה שלו ולא דפ..."
"לא!.." קטעתי את דבריו, לא האמנתי שהוא מדבר אליי בצורה כזו. הוא תמיד כיבד אותי ודיבר אלי בצורה יפה ומנומסת. " תומר אהב אותי באמת, הוא היה מוכן לחקות לי כמה זמן שאצטרך !" אמרתי "פחח..טוב אני לא תומר.." הוא אמר.
"מ.מה...מה זאת אומרת?" גמגמתי.
"אני לא אוהב אותך באמת, ואני לא עומד לחקות לך..!" הוא אמר ואני הייתי המומה. לא האמנתי שהמילים האלו באמת יצאו מן הפה שלו, של הבן אדם שהעריץ אותי במשך חודש, דאג לי ושמר עליי. אמר שהוא אוהב אותי. 'פשוט לא יכול להיות, מוכרחה להיות פה איזושהי טעות!' חשבתי. 'לא יכולה להיות שהוא שחקן כל כך טוב!..' .
"מ..מה??!..." שאלתי המומה.
"מה ששמעת..את כזאת תמימה חח..באמת חשבת שמישהו כמוני ישים עלייך?!... אוו איזה חמודה!.." הוא אמר ומילותיו ננעצו בליבי כמו סכין. נזכרתי במה שתומר אמר לי: 'תזהרי ממנו אלה..תזהרי....הוא מסוכן..תזהרי...אכפת לי..' כל המילים הדהדו במוחי. אך הדבר שחזר בראשי פעמים רבות יותר מן השאר היה : 'את כל כך תמימה אלה..' הוא צדק, הייתי כל כך תמימה, לא האמנתי איך נפלתי בפח הזה.
"אבל..ל..למה?" שאלתי, עדיין בהלם ממה שגיליתי זה עתה.
"למה?..או זה פשוט..תומר!.." הוא אמר.
"מה?..מה זאת אומרת תומר?.." שאלתי בחשש.
"תומר..הוא לקח לי את התפקיד של הקפטן בנבחרת כדורסל..תפקיד שכל כך רציתי!?..באותו הרגע נשבעתי לנקום!..והדרך הכי טובה לעשות את זה הייתה ..את!" הוא אמר ברישעות.
"א..אני?" שאלתי, עדיין לא מבינה לאן הוא חותר .
"כן, את!" הוא אמר. "הילדה התמימה והקטנה שתומר כל כך מאוהב בה!...היית מטרה קלה!..פשוט הייתי צריך לגרום לך לבטוח בי והופס..את שלי!.." אמר בחיוך זדוני ורע. פשוט לא האמנתי למשמע אוזני. רועי, הנער שכל כך אהב אותי, דאג ושמר. השתנה לנגד עיניי לאדם רשע ופסיכופט שרק רוצה לפגוע בי.
"מה?...רועי אתה פסיכופט !.." צעקתי.
"כן אני יודע חח" צחק צחוק מרגיז.
"אב..אבל למה? איך? ..מה..זה לא יכול להיות!" אמרתי מבולבלת.
"חח..קחי את הזמן לעקל מאמי!" אמר בציניות. "בואי אני יסביר לך..מה נקודת התורפה הכי גדולה של תומר?....כן..את...את והאהבה שלו אלייך זו החולשה הכי גדולה שלו..לכן הדרך הטובה ביותר לפגוע בו, היא דרכך!.. אז קודם כל הפרדתי בינו לבין האהבה שלו דרך הדבר הכי כואב..בגידה...דבר שריסק אותי לרסיסים..!" הוא אמר.
"א..אתה תכננת את כל זה??...את נישקת אותי בכוונה ו..ואתה פרסמת את התמונה???!" שאלתי, המומה אפילו יותר מלפני כן.
"אממ..כן! חח.."
"אתה..אתה פשוט מטורף!..אני לא מאמינה שבטחתי בך ככה!.." אמרתי עם דמעות בעיניים.
"אויי..על תבכי קטנה!...חח..בעצם תבכי למה לא? זאת הרי המטרה שלי!" אמר וצחק צחוק מרושע. פשוט לא האמנתי שזה קורה לי!
"אבל..מה אני עשיתי לך...למה את פוגע בי ככה!.." אמרתי בעודי מתייפחת.
"את עדיין לא קולטת מה?..כשאת נפגעת, גם הוא נפגע...כשלך כואב..זה כואב לו אפילו יותר ממך..כשאת סובלת..גם הוא סובל...ובגלל זה אני ידאג שתסבלי מאוד...!" אמר כשחיוך זדוני מרוח על פניו והתקרב אליי.
"מ...מה?..רועי לא!" אמרתי והתרחקתי מהמיטה במהירות. הוא עמד מולי והתקדם אליי באיטיות. עם כל צעד שלו לכיווני הלכתי אני צעד לאחור. "רועי די..רועי תתרחק!" אמרתי והלכתי אחורה. "רועייי..רועי מספיק אתה מפחיד אותי..!" צעקתי, והוא רק שתק וצחק לעצמו. עדיין לא הייתי מסוגלת לעקל את מה שקרה שם. איך הכול התנפץ לי בפרצוף בצורה כזאת. איך הבן אדם הזה השתנה לי מקצה לקצה מול העיניים. פשוט לא האמנתי.
רועי המשיך להתקדם לכיווני ואני המשכתי להתרחק עד שגבי נתקע בקיר. הבטתי לצדדים, מחפשת דרך להימלט אך זה היה מאוחר מידי. רועי כבר היה צמוד אליי, הוא החזיק את ידי בחוזקה והצמיד אותי אל הקיר. ניסיתי להיאבק ולהימלט משם אך לא הצלחתי. אחיזתו של רועי הייתה חזקה מידי.
"רועי...רועי דיי אתה מכאיב לי!.." ייבבתי. " נו..אני אצטרך לחיות אם זה!" הוא אמר. "רועי ..רועי מספיק..אתה...אתה לא צריך לעשות את זה לעצמך!..אתה יכול עדיין להפסיק..זה לא מאוחר מידי.. יפתחו לך תיק במשטרה ויכניסו אותך למוסד לעבריינים צעירים!..." ניסיתי, אך גם זה לא עבד.
"לא אם את לא תספרי כלום לאף אחד!.." חייך.
"רועי..לא רועי, מה אתה עושה, רועי דיי!" צעקתי.
רועי תפס אותי משתי ידיי והשליך אותי בחוזקה על המיטה. הוא התיישב מעליי ותפס את ידיי כשהוא מצמיד אותן לכרית מעל לראשי. "רועי עזוב אותי אני מזהירה אותך !.." צעקתי בבכי. "פחח..הצחקת..למה מה את כבר יכולה לעשות?!" גייסתי את כל כוחי ובעטתי לו בחוזקה בבטן. "איי יא בת זונה!" הוא צעק והתקפל. ניצלתי את ההזדמנות בכדי לברוח ממנו קמתי מהמיטה ורצתי לעבר השירותים שהיו בחזרו. טרקתי את הדלת בכוח ונשענתי עלייה עם גופי כדיי שהוא לא יוכל להיכנס.
פתאום קלטתי בכיס המכנס שלי את הפלאפון. 'אני יתקשר לתומר..לא..הוא בטח לא ירצה לדבר איתי אחריי כל מה שאמרתי לו ..הייתי צריכה להקשיב לו!.. אני יודעת!..' שלפתי מכיסי את הפלאפון והתחלתי לחייג.
"הלו רונן?." אמרתי בבכי.
רונן:"אלה..אלה מה קרה לך את בוכה??!" שאל בדאגה.
אני:"רונן בוא מהרר!!" צעקתי.
רונן:"מה..מה קרה איפה את??"
אני:" א..אני אצל רועי בוא מהר אני לא יחזיק מעמד עוד הרבה זמן!" אמרתי בעודי מנסה בכל כוחי להחזיק את הדלת סגורה. "פתחי יא שרמוטה!" שמעתי את רועי צועק מעברה השני של הדלת בעודו בועט בה בכוח.
רונן:" מה הבן אלף הזה עשה לך?! אני כבר בא תחקי!..." אמר וניתק. "כאילו שיש לי ברירה" אמרתי לאוויר.
"תפתחי את הדלתת!!..." רועי צעק בחוזקה. כל כך פחדתי. לא ידעתי מה לעשות. שבתי שם לבד, בוכה ומנסה להחזיק אותו בחוץ. בקושי נותרו לי כוחות. לפתע הפלאפון שלי צילצל. עניתי במהירות מבלי לראותו מה כתוב על הצג. " הללללווו.....אאאאאאאאא" צעקתי כאשר הדלת נפתחה בבת אחת ואני הועפתי על הרצפה בחבטה חזקה בעוד הפלאפון נשמט מידי.
"בואי הנה יא בת זונה!..אני איתך עוד לא סיימתי!" צעק רועי ומשך אותי לעבר המיטה. "רועי דיי תעזוב אותי אני מתחננת רועי!" צעקתי בבכי נוראי. אך רועי לא הרפה. הוא השליך אותי בשנית על המיטה והחל לקרוע ממני את החולצה ללא רחמים. "רועי דיי..רועי!" בכיתי, אך רועי כאילו לא שמע. לאחר שסיים לקרוע מגופי את החולצה החדשה שקניתי במיוחד כדי להיות יפה ביום החודש שלנו הוא החל לפתוח את כפתורי המכנס שלי.
"רצית הפתעה, קיבלת הפתעה!" הוא אמר. נותרתי עם חזייה ותחתונים , כל גופי מלא בפצעים וחבלות. רועי קרע את כתפיות החזייה שלי והסיר אותה ממני. הייתי כל כך מבוישת, כל כך פגוע ונדהמת. לא האמנתי שהוא מסוגל לעשות לי דבר כזה. בכיתי וצעקתי אך ללא הועיל. רועי פשוט לא שמע מילה. "רועי בבקשה..בבקשה אני..אני מתחננת בבקשה..אל תעשה את זה!" בכיתי. לא האמנתי שפרח בתוליי, ששמרתי בשביל תומר שלי, שחיקה לי בסבלנות כל כך הרבה זמן, הולך להיגזל ממני בכוח על ידי מישהו אחר.
כל פניי היו מלאות דמעות יגון וכאב . הבנתי שאין מי שיעזור לי. אני לבד, ואני הולכת לאבד את הדבר הכי שמור ויקר לי. רועי קרע ממני את מה שנותר מבגדיי באכזריות, הייתי מושפלת, פגוע וכואבת. כל גופי כאב ונשמתי וליבי אף יותר. חדלתי מלהיאבק, לא נותר בי כוח לזה. רועי הצמיד את ידיי בכל הכוח למיטה, בעטתי צעקתי בכיתי, אך כלום לא עזר. לבן אדם פשוט אין לב.
לפתע, שכבר הייתי משוכנעת שהכול אבוד, הדלת נפתחה בעוצמה.
"עזוב אותה יא בן זונהה!!!"
זהו...מצטערת שהרסתי לכן את האשליות על רועי, שכולכן חשבתן שהוא כזה מתוק ומושלם=/ חח..פשוט זאת הייתה המטרה..לגרום לכן לאהוב אותו ולהאמין בו לאורך כל הדרך כדי שתרגישו מה שאלה הרגישה כשפתאום הכול התנפץ לה בפרצוף! חח..ממש השקעתי בפרק הזה ואני חושבת שיצא בהחלט לא רע..ממש מקווה שאהבתן=]
תגיבו 😛 , בה ביי =]
אף פעם לא אהבתי את רועי חחח
הוא מ-ג-ע-י-ל- 😠 😊 😢
פרק יפייפה (:
מחכה להמשך תובלי 😊
QUOTE (lidorushit @ 05/04/2007) תובלי שלי? 😊
ישבתי וקראתי את כל הפרקים המדהימים בתוכנם שכתבת.
הסיפור פשוט מדהיייייייייייייייייייייייייייייייים 😛
ואת? כ-י-ש-ר-ו-נ-י-ת (:
אופפ רועי מעצבן אותי ונוגה עוד יותר 😠 חחח
בקיצור אני רוצה המשך :]
אוהבת מלא מלא מלא 😁
הוכחה שרועי תמיד עיצבן אותי חח (:
אני אומרת שזה תוווווווווווומר!!!
למרות שזה כזה בטוח שזה יהיה רונן אי עדיין חושבת שזה תומרר..
נראה לי שזה הוא זה שהתקשר אלייה..
ושהוא כל כך פחד עליה אז הוא עקב אחריהם..
הרועי הזה כלב בן כלבב!!! פשוט ידעתיי.. אופפפ 😠
תמיד אמרת שהיא צריכה להיות עם תומררר..
גררררר אופפ שונאת את הרועי הזה שימות הבנזונה המזדיין הזה!!!
המשך דחווווווווווווווווף אז מזה דחו כי אני לא עומדת במתח יותרר..
אהה איך יכולתי לשכוח..
פרק מ=ד=ה=י=ם !=!=!..
וחזק..
אוהבת המווווווווווווווווווון
רחלוש =]]
איכססס רועי הבנזונההה הזה..
הלוואי וזה יהיה תומר שבא =]
פרקקק יפהה =]
המשךך =]
שבת שלום!
הו, זה היה מפתיע. כל הכבוד לתובל, פרק ארוך ומושקע שכתוב טוב.
עדיין, היה כאן משהו קלישאתי. לא-אנושי שכזה, כאילו נלקח מסרט זול. ביטוי כמו "פרח בתוליי" כבר לא עובד, ואיך שפתאום הוא נהיה רשע מרושע כמו בסרטים וחושף בפניה את כל התוכנית הזדונית שלו להתנקם בתומר. זה הגיוני בקושי. זה לא אמין, לא אנושי, וחבל.
זה יהיה נורא משפיל אם רונן יתפרץ פתאום בזמן שרועי עושה את העניינים שלו!! איו.
מחכה בקוצר רוח לפרק הבא, תוב, בהצלחה איתו!!
😛
"השיא של האמצע" יוארך יותר משני פרקים, נכון, תוב?
כל הכבוד לך.
QUOTE (lidorushit @ 14/04/2007) אף פעם לא אהבתי את רועי חחח
הוא מ-ג-ע-י-ל- 😠 😊 😢
פרק יפייפה (:
מחכה להמשך תובלי 😊
חח תודה יפה שלי=]
QUOTE (lidorushit @ 14/04/2007) QUOTE (lidorushit @ 05/04/2007) תובלי שלי? 😊
ישבתי וקראתי את כל הפרקים המדהימים בתוכנם שכתבת.
הסיפור פשוט מדהיייייייייייייייייייייייייייייייים 😛
ואת? כ-י-ש-ר-ו-נ-י-ת (:
אופפ רועי מעצבן אותי ונוגה עוד יותר 😠 חחח
בקיצור אני רוצה המשך :]
אוהבת מלא מלא מלא 😁
הוכחה שרועי תמיד עיצבן אותי חח (:
חח..מאמינה לך 😛 המשך בקרוב=]
QUOTE (loisana11 @ 14/04/2007) אני אומרת שזה תוווווווווווומר!!!
למרות שזה כזה בטוח שזה יהיה רונן אי עדיין חושבת שזה תומרר..
נראה לי שזה הוא זה שהתקשר אלייה..
ושהוא כל כך פחד עליה אז הוא עקב אחריהם..
הרועי הזה כלב בן כלבב!!! פשוט ידעתיי.. אופפפ 😠
תמיד אמרת שהיא צריכה להיות עם תומררר..
גררררר אופפ שונאת את הרועי הזה שימות הבנזונה המזדיין הזה!!!
המשך דחווווווווווווווווף אז מזה דחו כי אני לא עומדת במתח יותרר..
אהה איך יכולתי לשכוח..
פרק מ=ד=ה=י=ם !=!=!..
וחזק..
אוהבת המווווווווווווווווווון
רחלוש =]]
חח..תצאי לי מהראש! 😛
תודה רבה יפה שלי=] אני ימשיך בקרוב=]
QUOTE (שקדייי @ 14/04/2007) איכססס רועי הבנזונההה הזה..
הלוואי וזה יהיה תומר שבא =]
פרקקק יפהה =]
המשךך =]
שבת שלום!
תודה=] שבת שלום!
QUOTE (nozha @ 14/04/2007) הו, זה היה מפתיע. כל הכבוד לתובל, פרק ארוך ומושקע שכתוב טוב.
עדיין, היה כאן משהו קלישאתי. לא-אנושי שכזה, כאילו נלקח מסרט זול. ביטוי כמו "פרח בתוליי" כבר לא עובד, ואיך שפתאום הוא נהיה רשע מרושע כמו בסרטים וחושף בפניה את כל התוכנית הזדונית שלו להתנקם בתומר. זה הגיוני בקושי. זה לא אמין, לא אנושי, וחבל.
זה יהיה נורא משפיל אם רונן יתפרץ פתאום בזמן שרועי עושה את העניינים שלו!! איו.
מחכה בקוצר רוח לפרק הבא, תוב, בהצלחה איתו!!
😛
"השיא של האמצע" יוארך יותר משני פרקים, נכון, תוב?
כל הכבוד לך.
חח..תודה נגה...
אני יודעת שזה לא אמין ולא הגיוני..אבל נתקלת בסיפור אחד הגיוני באתר הזה? כל הרעיון של הסיפורים פה זה שהם הזויים וקלישאתיים 😛 חחח.. ה "פרח בתוליי" נלקח מ'יומני הנסיכה' חחח...
ולא נגה השיא שאמצע נגמר בפרק הבא כי הרעיון של שיא זה שהוא שיא חח..עולה לשיא ויורד חח..
תודה בכול אופן..=] שבת שלום
איזה פרק יפה
ואיזה חרא הרועי הזה
שונאת את המניאק
אבל כל הזמן אמרתי שאני לא רוצה את שניהם ביחד
וממש מגניב כל העניין הזה שכל הפרקים
את נותנת לנו לחשוב שהוא אוהב אותה והוא כזה חמוד ומתוק ופתאום אנחננו מגלים שהוא זבל
חרא מושתן ובכיין
מוכשרת אחת תמשיכי
אוהבת->מירב
יווווווווו.. מקווה שזה תומררררר.!!!..
גאד..
כזה
מ-ו-ש-ל-ם.!!!!!!!!!!!11..
המשךך דחווף.. =]
אתר האהבה הישראלי