QUOTE (loisana11 @ 16/04/2007) ^^^^^^^
יש!!!!!!!!!!!! אז היום יש המשךךך?!
חח..כן אני עובדת על זה =]
QUOTE (inbargirl @ 16/04/2007) פלייזז.. תמישכייי
אני לקראת סיום=]
הינה ההמשך שלכן=] תהנו יפות שלי!
לפתע, שכבר הייתי משוכנעת שהכול אבוד, הדלת נפתחה בעוצמה.
"עזוב אותה יא בן זונהה!!!"
נשמעה רמה. הסתכלתי מבין הדמעות וראיתי את תומר. רועי הרפה ממני מעט את אחיזתו רך עדיין היה מעליי. הוא הסתכל על תומר, מנסה להבין מאפיה הוא צץ. תומר קפץ על רועי והעיף אותו ממני באגרוף חזק .
"אף אחד, אבל אף אחד, לא יפגע לי באלה, זה ברור?!" הוא שאל בעצבנות.
לא הצלחתי להבין מה קורה, לפניי רגע הייתי משוכנעת שהכול אבוד ולפתע תומר הגיע, כמו אביר על סוס לבן, והציל אתותי ברגע האחרון?. החיים שלי ממש סרט.
הייתי בלחץ, עיניי עדיין היו מלאות בדמעות, כל גופי כאב ונפשי אף יותר. לא האמנתי שרועי יהיה מסוגל לפגוע בי ככה. הייתי מושפלת, מבוהלת והמומה. כיסיתי את גופי בחולצה הקרוע וצפיתי בשניהם נאבקים על הרצפה. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. למרות כוחו של תומר, רועי היה גדול וחזק יותר. פחדתי.
"תתקשרי למשטרה, מהר!" פקד עליי תומר. הבטתי סביב עד שאיתרתי טלפון, רצתי לכיוונו וחייגתי.
"הלוו..הלו משטרה?..תבואו מהר ..אין זמן להסביר בבקשה תבואו!..הם עוד יהרגו אחד את השני!...רחוב הרקפות 12!..כן, קומה שלישית מימין!.. תודה ביי!!" צעקתי לעבר השפורפרת ומיהרתי לחזור אל תומר ורועי. הם עדיין רבו. בכיתי, צעקתי, ניסיתי להפריד, אך ללא הועיל.
לפתע הדלת נפתחה בשנית ורונן פרץ פנימה במהירות. הוא הביט סביב מבולבל, לא הבין מה קורה, אך ברגע שראה את השניים משתוללים על הרצפה ונאבקים זה בזה בכל כוחם הוא מיהר לכיוונם. רונן העיף את רועי והרביץ לו. רועי ניסה להשיב מלחמה אך זה היה חסר טעם, רונן היה גדול וחזק בהרבה. הוא השכיב אותו על הרצפה וריתק את ידיו לגבו כך שלא יוכל לזוז. תומר רץ לכיווני וחיבק אותי בכל כוחו.
מבחוץ נשמעו סירנות, הכול קרה כל כך במהירות. לפתע נכנסו לחד שני שוטרים לבושים במדים. הם מיהרו לכיוונם של רונן ורועי ותפסו את רועי.
"מישהו מוכן להסביר מה קרה פה??" שאל אחד השוטרים.
"זה בסדר, אני יסביר לכם.. היא עוד צריכה לעקל.." אמר רונן והביט לכיווני. הם יצאו החוצה ואני ותומר נשארנו בפנים.
"יפה שלי..אני כל כך כל כך מצטער...יא..מה הבן זונה הזה עשה לך!" אמר תומר וחיבק אותי בחוזקה. התרפקתי עליו ובכיתי, פשוט הוצאתי הכול החוצה. מספר דקות עמדנו שם ככה, כשהוא מחבק אותי ואני רק בוכה, מוציאה החוצה את כל הכאב שהיה בפנים.
"אני..אני אוהבת אותך!...סליחה..סליחה שלא הקשבתי ושהתייחסתי אלייך כל..ככל כך מג..מגעיל..א..אני..אני פשוט ל..לא יכולתי להאמין ש..שהוא יעשה ליד..דבר כזה..." אמרתי והמשכתי לבכות.
"יפה שלי, אין לך על מה להצטער, את לא אשמה בכלום...אני יכול להבין למה לא האמנת לי.." אמר בכל רך ודואג.
התיישבנו על המיטה, תומר הביא לי מים קרים, שתיתי ונרגעתי מעט. הייתי עדיין נסערת אך הצלחתי להשתלט מעט על הבכי.
"א..אבל ..מה בכלל אתה עושה פה?"
"אה..אז ככה.." התחיל לספר בעודו נזכר במה שעבר עליו זמן קצר לפניכן.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
"תומר די!" אלה אמרה והסתובבה. היא הלכה לכיוונו של רועי. כאב לי שהיא לא מאמינה לי, בסך הכול רציתי לשמור עליה. פחדתי שהיא תיפגע.
היא ורועי התנשקו, לא יכולתי לראות את זה אז קמתי והלכתי משם. לא התרחקתי הרבה, החלטתי לעקוב אחריהם ליתר ביטחון, רק כדיי להיות בטוח שהיא מוגנת. ראיתי שהיא מסתכלת אל המקום שישבתי בו ורואה שאני כבר לא שם. עמדתי מאחורי עץ עד שהם התחילו ללכת, התקדמתי אחריהם באיטיות, במרחק דיי גדול מהם כדיי שלא יבחינו בנוכחותי. הגענו אל מול בניין גבוהה, הם נכנסו פנימה. אני נשארתי בחוץ והתיישבתי על החומה . 'טוב, מה שנשאר לעשות עכשיו זה רק לחקות!' אמרתי לעצמי. ישבתי שם מספר רגעים עד שלפתע שמעתי צעקות מתוך הבניין. 'מה..מה קורה שם??' חשבתי. הרגעתי את עצמי ואמרתי לעצמי שוב ושוב שזה בוודאי היה סתם איזה משחק או ריב של איזה זוג. המשכתי לשבת אך כעבור מספר שניות שמעתי שוב צרחות. זיהיתי את קולה של אלה. מיהרתי לקחת את הפלאפון מן הכיס ולחייג אליה. 'נו מה תפוס עכשיו?!' התעצבנתי. ניתקתי ולאחר כמה שניות ניסיתי שוב.
"הלוו?! אאאאאאאאא!!..." נשמעה זעקה חזקה מן הצד השני של הקו ולאחריה חבטה גדולה. "בואי הנה יא בת זונה, אני איתך עוד לא סיימתי!! " שמעתי את קולו של רועי צועק.
"הלוו..הלוו אלההה?? אלההה???!" צעקתי בכל כוחי אך היא לא ענתה, שמעתי צרחות וקולות מאבק.
"רועי דיי עזוב אותי!" שמעתי אותה צועקת. ניתקתי את הפלאפון ורצתי במעלה המדרגות אל דירתו של רועי. פרצתי דרך דלת הכניסה שלמזלי לא הייתה נעולה ורצתי אל הקומה העליונה, פתחתי את הדלת בחבטה גדולה והזדעזעתי למראה עיניי. אלה שלי, היפה המסכנה שלי, הייתה שעונה על המיטה כשפנייה אדומות ומלאות בדמעות. בגדייה היו זרוקים על הרצפה, קרועים, ומעליה עמד רועי, מחזיק בכוח את שתי ידיה ולא נותן לה לזוז, היא ניסתה להיאבק אך לשווא. ניקר היה על פניה ועל גופה כי היא לאחר מאבקים קשים ובכי רב. לא האמנתי שהוא יכול היה לפגוע ככה באוצר שלי, בנסיכה שלי. כאב לי לראות אותה ככה, הייתי מעדיף למות ושהיא לא תצטרך לעבור דבר כזה.
"עזוב אותה יא בן זונה!!" צעקתי בחוזקה. רועי הביט בי נדהם והרפה מעט את אחיזתו מרוב ההלם. קפצתי עליו במהירות והעפתי לו אגרוף חזק לפנים.
"אף אחד, אבל אף אחד, לא יפגע לי באלה ברור??!" שאלתי בעצבים. זינקתי עליו והתחלנו להיאבק על הרצפה בפרעות. התהפכנו והתגלגלנו, מפוצצים אחד את השני במכות, אך לא היה אכפת לי כלל מהכאב באותו הרגע, הדבר היחיד שהיה אכפת לי ממנו זה שהוא פגע באלה שלי, שהיא כל כך חסרת ישע לידו, לא התכוונתי לעבור לא על זה בשתיקה, רציתי לגרום לא לשלם.
"מהר, תתקשרי למשטרה!" צעקתי לעבר אלה תוך כדי המאבק ביני ובין רועי. בכל זאת הוא היה גדול ממני בשנה וחזק ממני. לא יכולתי להתמודד איתו לבד. אלה נעלמה למספר שניות, כנראה הזמינה את המשטרה, ולאחר מכן חזרה, היא נבהלה המסכנה שלי, היא צעקה ובכתה אבך אנחנו היינו בשלנו, כל אחד נחוש בדעתו להגן על עצמו ועל כבודו. לפתע הדלת נפתחה ורונן פרץ פנימה. לא היה לי מושג איך הוא הגיע, הנחתי שלכן הפלאפון של אלה היה תפוס קודם לכן, אבל מה שלא יהיה הוא הגיע בדיוק בזמן. התרחקתי טיפה מרועי ורונן זינק עליו ותוך מספר שניות ריתק אותו לרצפה, שלא יוכל לזוז. רצתי לאלה שלי וחיבקתי אותה כל כך חזק, חיבוק שכל כך הרבה זמן רציתי לתת לה. חיבוק חזק, כאילו שומר אותה בין זרועותיי שלא תברח לי, שתישאר מוגנת אצלי לנצח.
לפתע נשמעו מלמטה סירנות ותוך שניות ספורות הגיעו לחדר שני שוטרים. הם מיהרו לקחת את רועי שהיה שרוע על רצפת חדרו שלו כשרונן מעליו.
"מישהו מוכן להסביר מה קרה כאן?" שאל אחד השוטרים.
"זה בסדר, אני כבר יסביר לכם..היא צריכה עוד לעקל. " אמר רונן ויצא איתם החוצה.
"יפה שלי..אני כל כך כל כך מצטער...יא..מה הבן זונה הזה עשה לך!"
חיבקתי את אלה בכול כוחי והיא התייפחה על כתפי. עמדנו שם מספר דקות כשאני מחבק אותה והיא בוכה, מוצאיה החוצה את כל הכאב.
"אני..אני אוהבת אותך!...סליחה..סליחה שלא הקשבתי ושהתייחסתי אלייך כל..ככל כך מג..מגעיל..א..אני..אני פשוט ל..לא יכולתי להאמין ש..שהוא יעשה ליד..דבר כזה..." אמרה תוך כדי בכי. כל כך כאב לי שכאב לה=[.
" יפה שלי, אין לך על מה להצטער, את לא אשמה בכלום...אני יכול להבין למה לא האמנת לי" אמרתי לה בדאגה.
הבאתי לה מים קרים, לאחר שהיא הצליחה מעט להשתלט על הבכי שלה היא שאלה: "א..אבל ..מה בכלל אתה עושה פה?"
"אה..אז ככה.." והתחלתי לספר לה הכול.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
"א..אי כל כך אוהבת אותך, תודה..תודה רבה!.." אמרתי לתומר עם דמעות בעיניים לאחר שסיים לספר לי את כל מה שעבר עליו באותו היום. אך הפעם הדמעות לא היו רק מן הכאב והעלבון אלה גם דמעות של התרגשות, התרגשות מכל מה שהוא עשה למעני.
"אין בעד מה יפה שלי...את כל החיים שלי, עדיין לא הבנת את זה?!" שאל בחיוך וחיבק אותי אליו.
"גם אתה..אתה הכול בשבילי!" אמרתי בחיוך. אך כעבור מספר שניות החיוך ירד מפני.
"הו..הוא תכנן הכול!" אמרתי בכעס.
"מה?.תכנן מה?" תומר שאל מבולבל.
"רועי..הוא תכנן הכול..תכנן מההתחלה להפריד בינינו..תכנן מההתחלה להשיג אותי ו..ותכנן מההתחלה לפגוע בי!" אמרתי במבט מושפל. ראיתי על תומר שהוא עצבני אבל הוא ניסה שלמור על קור רוח למעני.
המחשב השמיע שירם ולפתע הוא התחלף לשיר נושא של הסרט טיטניק. השיר מאותה פגישה ראשונה, בה עשינו לשנינו הקרנה פרטית של הסרט, השיר שלי ושל תומר.
"יפה שלי, זה לא משנה עכשיו, כלום לא משנה עכשיו, מה שמשנה זה שאנחנו כאן עכשיו, שנינו, יחד.."אמר ברוגע וגרם לי לחייך.
"אני..אני פשוט כל כך אוהבת אותך!" אמרתי בהתרגשות וקפצתי על תומר בחיבוק.ישבנו שם והבטנו זה בזה דקות במשך ארוכות, לאט,לאט התחלנו להתקרב זה אל זו, מביטים אחד לשני בעיניים במבט אוהב ומשתוקק. ואז, זה קרה, נסחפנו ביחד לנשיקה ארוכה ומדהימה, מלאת תשוקה ואהבה עצומה. נשיקה שכל כך רציתי כבר הרבה זמן.
כל כך התגעגעתי אליו, אל החיוך המקסים שלו, הריח המשכר, הנשיקות המדהימות הליטופים והנגיעות מעוררי הצמרמורת, פשוט הכול.
באותו הרגע לא היה אכפת לי שאנחנו יושבים על המיטה של הבן אדם שלפניי רגע ניסה לאנוס אותי. כל מה שהיה אכפת לי ממנו הוא שאני שם ביחד עם תומר, וכשאני עם תומר, הכול וורוד. וכשאני אם תומר, אף אחד לא יכול לפגוע בי!
זהו להיום, מקווה שאהבתן=] גיבו יא צ'מנות! 😛 חח..
יאאאא פרק מ-ד-ה-י-ם-! [:
כפרההה על תומרררר [: אני מאוהבת בו.. חחח [:
המשך בדחיפות...
ולילה טובבב [:
וואוווווווווווווווווווווווווו 😉)
איזה פרק מדהיייייייים!!! אלוהים!! 😊
כלכך יפפפפפפפפפפפפפפפה..
ורועי הבנזונה הזה גרררר 😠 שונאת אותו..
איך ידעתי שזה יהיה תומררר 😛 חחח
אבל באמת מזל שרונן בא אחרי זה..
חחח
המששששששששששששששששששששששך.. 🙄
אוהבת המווווווווווון😘
רחלוש =]]
איזה פרק מקסיםם!!!!!!11111
אהבתי בטירוףף
יפשליי איזה כתיבה יפההההההה 😊)
מתה עלייךךך תתתתתמשיכיי
פרק מושלם (:
אמן רועי יקבל את העונש המגיע לו. 😠
מחכה להמשך תובלי 😛
גאדדדדדדד
סופסוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
הם ביחידדדדדדדדדדדדדדדד.1!..
פרק
מ-ה-מ-ם.!!!!!!!!!!!!!11.
המשךךךך
אהההההההההההההההההההההה
כזה מדהים
סוף סוף הם ביחד כל כך הרבה זמן רציתי שזה יקרה וסף סוף היא לא עם רועי
והוא גם קיבל מכות שזה הכי שווה
תובלו'ש את מוכשרת בטרוף הכתיבה שלך פשוט ממכרת אותי
חייבת המשך
ואני מקווה שזה לא הסוף כן? כי חסר לך
וואוווו אני חייבת המשך הכי חייבת עכשיו
איזהזבל הרועי הזה
נבלה הילד הזה שיחנק
אוהבת->מירב
סבמבות 😂
תוך רגע כל המשטרה נעלמה! זה ממש מוזר, הם בטח צריכים לדבר איתה, עם תומר, עם כל מי שהיה מעורב.
QUOTE (שקדייי @ 16/04/2007) יאאאא פרק מ-ד-ה-י-ם-! [:
כפרההה על תומרררר [: אני מאוהבת בו.. חחח [:
המשך בדחיפות...
ולילה טובבב [:
חח..תודה בובי=]
QUOTE (loisana11 @ 16/04/2007) וואוווווווווווווווווווווווווו 😉)
איזה פרק מדהיייייייים!!! אלוהים!! 😊
כלכך יפפפפפפפפפפפפפפפה..
ורועי הבנזונה הזה גרררר 😠 שונאת אותו..
איך ידעתי שזה יהיה תומררר 😛 חחח
אבל באמת מזל שרונן בא אחרי זה..
חחח
המששששששששששששששששששששששך.. 🙄
אוהבת המווווווווווון😘
רחלוש =]]
חח..תודה רבה יפה שלי=]
3>
QUOTE (Noykush @ 17/04/2007) איזה פרק מקסיםם!!!!!!11111
אהבתי בטירוףף
יפשליי איזה כתיבה יפההההההה 😊)
מתה עלייךךך תתתתתמשיכיי
תודה רבה מאמי שלי=] אוהבת..
אתר האהבה הישראלי