פרופיל בלוג יומן גולשים כותבים רשת האהבה 💬 פורומים 💕 הכרויות 📬 דואר
אהבה - אתר האהבה הישראלי

- - ניגע אל החלום - -

✍️ LoLiii 📅 27/08/2006 20:22 👁️ 128,581 צפיות 💬 1,998 הודעות
← חזרה לפורום עמוד 72 מתוך 134
"זה לא נותן מנוח
האם יהיה בי כח?
אין לי דבר, אין לי אין לי דבר מלבד אהבתנו
ואם אמצא הדרך האם יהיה בה ערך?
יש רק אותי, יש רק אותי וזה מעט
מעט משנינו... "

שתקתי.
כאן התחיל הבית של גיא.

"אם תקראי את מכתבי, את מלותי
תדעי שמשהו נורא קרה הלילה
אל תעצבי ילדה
לא אל תבכי יותר מדי
אני שומר עליך
מלמעלה..." הוא הסתכל עליי בעצב.

עכשיו אמור להגיע הפזמון המשותף,
ניסיתי לשיר,
אבל המצב הזה חסם אותי

"זה לא נותן מנוח
האם יהיה בי כח?
אין לי דבר, אין לי אין לי דבר מלבד אהבת......." לא הצלחתי להמשיך,
גוש איום חסם את הגרון שלי.
שוב רצף של דמעות עלה לעיניי,
ירדתי מהבמה ופשוט רצתי אל תוך ביה"ס שהיה ריק...


התיישבתי בספסל הראשון שראיתי ,
"אליאאן...אליאן.." שמעתי קולו מוכר צועק את שמי.

והפעם, זה לא היה קולו של גיא.

- - - - - - - - - - - - - - - - -

"אליאן!"
"א..סף..?"
"מה קרה לך?!" שאל ואני שתקתי,
"מה יש אליאן, דברי אליי.."
"מה אתה פתאום מתעניין, משחק לי אותה האכפתי? אני יודעת שאתה שונא אותי..אני יודעת" אמרתי וסובבתי את ראשי לכיוון השני, לא רוצה שאסף יראה אותי ככה.
"מה הוא עשה לך?" שאל ואני הסתובבתי אליו שוב,
"א..יך אתה יודע שהוא עשה משהו?" שאלתי בקול חנוק.
"רק בגללו את יכולה להיות כל כך עצובה" אמר ואני פרצתי בבכי. לא הצלחתי להרגע,
ואסף?
פשוט חיבק אותי אליו,
נתן לי את החיבוק הכי גדול ומרגיע שקיבלתי אי פעם,
חיבוק שכל כך הייתי צריכה ברגעים האלו.


~

-

נופר- נוו פליזווש אליאן, צאי איתנו היום !

-כבר שבועיים עברו מאז אותו היום .
שבועיים בהם כל הזמן הייתי לבד עם עצמי ,
שבועיים בהם לא עברה שעה בלי הודעה או טלפון מגיא.
אבל אני..? אני לא עניתי לו !.

שנאתי אותו,
שנאתי את העובדה שהוא ניפץ את הבועה הכי מתוקה שאי פעם הייתה לי.
שנאתי את העובדה שהוא בגד בי.
שנאתי את העובדה שאני כל כך אוהבת אותו.-

אני- לא יודעת נופר, אין לי חשק.
נופר- נו יש מסיבה אצל עמית..הי'בניק השווה הזה...יהיה הכי כיף בעולם אני מבטיחה לך
אני- אני לא בראש של מסיבות.
נופר- תקשיבי ותקשיבי לי טוב י'מעצצבנת! אני לא אתן לך לשבת בבית ולהזדקן בגלל הילד נעל הזה.
אני- ילד נעל פלא :[ אוווף
נופר- וואטאבר, בקיצור ב9 וחצי תהיי מוכנה , לבושה יפה ואחרי ארוחת ערב.
אני- לא יודעת ..
נופר- שמעי אני לא שואלת אני אומרת. בייייי! אמרה וניתקה.

נאנחתי לעצמי.

פתחתי במחשב את התיקיה של המוזיקה,
שירים עצובים שלא הפסקתי לשמוע בכל הזמן הזה.

נשכבתי על המיטה שוקעת ברחמים עצמיים. .


"אליאןן בואי לאכול" שמעתי את אמא מלמטה,
העדפתי 'להתעלם' .

"רז לך תקרא לאחותך" שמעתי את קולו של אבא, ולאחר דקה רז הופיע בפתח חדרי, "אליאן..בואי לקידוש"
"אני לא רעבה..." אמרתי והסתובבתי לצד השני של המיטה.
"אז לפחות תאכלי סלט או משהו, אפילו סתם תשבי איתנו" אמר ואני רק הסתכלתי עליו בלי להגיד כלום.
"נוו , יאללה" התקדם אליי ומשך אותי מהמיטה,
נעלתי את נעלי הבית שלי ונתתי לרז לגרור אותי למטבח.

אבא קידש והתיישבנו כולם סביב השולחן.
אמא שמה לי צלחת מפוצצת כהרגלה,

טעמתי קצת והנחתי את המזלג בחזרה על השולחן,
"אליאן מה יש?, לא נגעת בכלום.." אבא אמר.
"אני לא ממש רעבה.."
"אבל הכנתי את כל מה שאת אוהבת במיוחד, בזמן האחרון את בקושי אוכלת!"
"אמא עזביי אותי" אמרתי ומזגתי לעצמי מים לכוס. "את עוד תהפכי לי לאנורקסית בסוף" חפרה לה כל מיני דברים , בקושי הקשבתי.


"מה יש אליאן, קרה משהו בבית הספר?, " אבא שאל,
התבוננתי ב-רז, התפללתי שהוא יציל אותי מהמצב,
"תעזבו אותה, זאת תקופת מבחנים.. כולם ככה" הוא הציל אותי באמת.

"תאכלי לפחות מהבשר... עשיתי בדיוק כמו שאת אוהבת" אמא אמרה במבט מתחנן,
אכלתי מעט.

"מה אתם עושים היום?"
"אני במסיבה.." רז אמר.
"מה איתך אליאן? , אולי תצאי קצת מהבית?"
"תעזבי אותה כבר אמא!" רז הגן עליי שוב,
"מה, כבר שבועיים שהיא סגורה בחדר שלה..אני מתחילה להיות מודאגת."
"אני יוצאת היום למסיבה אצל ידיד..את יכולה להיות רגועה" אמרתי והיא חייכה.

לאחר שסיימתי לאכול פחות או יותר, פיניתי את הכלים שלי.

עליתי למעלה .
התקלחתי ביסודיות , ונכנסתי בחזרה לחדר עטופה בחלוק הרחצה שלי.

הוצאתי מהארון שמלה קצרה בצבע ורוד בהיר, ונעלתי נעלי עקב עדינות.
הסתרקתי מעט, שמתי סיכה יפה.
התאפרתי בעזרת צללית ורודה , מסקרה וגלוס,
התבשמתי - ובדיוק ב9 וחצי, עם הצלצול בדלת - הייתי מוכנה.


"מ-ה-מ-מ-ת!" נופר חיבקה אותי חיבוק מוחץ.
"תודה" עניתי בחיוך קטן, לקחתי את הפלאפון וירדנו למטה.

"יצאתי" אמרתי להורים שישבו בסלון,
"בואי לפה שנראה אותך.." אמא אמרה ואני הלכתי בסלידה לסלון.
"יפיפיה!" קבעה,
"בהחלט.." אבא הסכים איתה.
"תודה..שיהיה לכם ערב טוב" חייכתי והתקדמתי ליציאה,
"תבלו, ותשמרו על עצמכן בנות" אמא אמרה .. "ביי" עניתי וסגרתי אחריי את הדלת.


~

עלינו לדירה שלו ודפקנו בדלת.

"היי עמיתווש" נופר הדביקה לו נשיקה בלחי כשהוא פתח .
"מה קורה יפיפיות?" שאל בחיוך גדול,
"הכל בסדר" אמרתי לו שלום גם אני והוא סגר אחרינו את הדלת.

"נוף בואי איתי לשירותים רגע." ביקשתי ממנה בזמן שנכנסנו פנימה.
"בואי" משכה אותי אחריה לאורך המסדרון ,

= = = = = = = = = = = = = = =

עלינו לבית של עמית, רעש של מוזיקה קצבית נשמע מבפנים,
מתן פתח את הדלת - מיד אחריו נכנסתי אני.
לא האמנתי שהוא באמת גרר אותי לכאן, כאילו זה מה שחסר לי עכשיו בחיים - מסיבה עלובה, לחייך לאנשים שאני לא סובל ולהתנהג בצביעות מוחלטת.
התיישבתי על הספה, לאחר שאלדר עבר ואמר שלום לכולם הוא התיישב לידי.
התבוננתי במתן, כמובן שהוא לא בזבז זמן - משוחח עם נערה בעלת שיער בהיר, לא הצלחתי לזהות מי היא מכיוון שעמדה עם גבה אליי. האמת, שגם לא היה כל כך אכפת לי.
סקרתי את הדירה ההומה שוב ושוב, שולח חיוך אדיש לכמה ידידות שאני מכיר, כשלפתע משום מקום, אליאן יצאה מהמסדרון היישר אל הסלון, הנסיכה שלי.
היא הייתה לבושה בשמלה קצרצרה בצבע ורוד, יפה מאי פעם.
מיד השתתקתי מכל דיבורי הסרק שלי ובהיתי בה - בלי הפסקה.
היא הייתה הדבר הכי מדהים בעולם. פשוט אלוהית. כמו פיה קטנטנה מסרט של וולט דיסני.
עיניה נצצו , היא דברה עם נופר - מחייכת את החיוך המתוק שלה,
כמה שהתגעגעתי לחיוך הזה ........

= = = = = = = = = = = = = = =

- אווח, מה אני עושה פה בכלל? -
חשבתי לעצמי בעוד אני ונופר התקדמנו חזרה מהשירותים לסלון.
היו כל כך הרבה אנשים, אבל לי? לא היה חשק לא=ף אחד.
הדבר שהכי רציתי היה לחזור הביתה , להקבר בשמיכה שלי - ולישון עד שנה הבאה.
"חלאס עם הפרצוף הזה, תחייכי קצת" נופר אמרה מחזיקה בכוס בירה.
"איזה פרצוף?" שאלתי מחייכת חיוך רחב,
אותו החיוך שאני יודעת לזייף כל כך טוב.

= = = = = = = = = = = = = = =

לא הצלחתי להוריד ממנה את העיניים,
גם היא הבחינה בי,
המבטים שלנו נפגשו
והיא מיד השפילה מבט והסתובבה עם גבה אליי.

= = = = = = = = = = = = = = = =

"יוופי...באמת מה שחסר לי" התלוננתי בפני נופר.
"אוווחח אליאן, אם את כל כך אוהבת אותו למה את לא נותנת לו עוד הזדמנות? או לפחות מקשיבה לו?"
"כי .... לא מגיע לו!" אמרתי
נופר שלחה אליי מבט מתוסכל,
"מה..? גם את לא היית סולחת לו!" אמרתי לה ולפתע הרגשתי יד מונחת על גבי.

"מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלתי מבלי להסתובב אליו.


סורי שקצר,
אני אכתוב גם מחר אחד מפצה (:
תתכוננו לדרמה 😛
מדהיםם כמו תמיד... (:
באמת לא מגיע לו :/

תמשיכיייי (:
מקסים=]
איזזה יפפפפה [=

קוקקיי אוהבתתתתתת !
ההההההההמממממששששששששששך
QUOTE (LoLiii @ 27/06/2007)
אני אכתוב גם מחר אחד מפצה (:
תתכוננו לדרמה 😛



חיחייי זה מה שאני חושבת שזה?!?! 😉


פרק מדהים מאמיי

המשךךך =]
פרקקק יפהההה
ונראה לי שאני יודעת מיזה נראה לי שזה גיא . . .
מחכה להמשך אני במתחחח חחחח
תמשיכי הכי מהר שאת יכולה
ותכתבי אותו קצת יותר ארוך . . .
א ו ה ב ת מ א ו ד נטיי : ]
מדההים [=
המממשךך. .
יש לך את הסיפור הכי יפה בעולם !!

המשך מדהים ביותר :]
תווודה בנות ![:

אני כותבת עעכשיו המשך, כי אני לא יודעת אם אני אספיק בקרוב. [:

לא הצלחתי להוריד ממנה את העיניים,
גם היא הבחינה בי,
המבטים שלנו נפגשו
והיא מיד השפילה מבט והסתובבה עם גבה אליי.

= = = = = = = = = = = = = = = =

"יוופי...באמת מה שחסר לי" התלוננתי בפני נופר.
"אוווחח אליאן, אם את כל כך אוהבת אותו למה את לא נותנת לו עוד הזדמנות? או לפחות מקשיבה לו?"
"כי .... לא מגיע לו!" אמרתי
נופר שלחה אליי מבט מתוסכל,
"מה..? גם את לא היית סולחת לו!" אמרתי לה ולפתע הרגשתי יד מונחת על גבי.

"מה אתה חושב שאתה עושה?" שאלתי מבלי להסתובב אליו.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"עשיתי משהו לא בסדר?" שמעתי את אלדר ,
"אאה אלדר, חשבתי שאתה מישהו אחר.." חייכתי ונישקתי אותו בלחי,
לאחר מכן נופר נישקה אותה גם היא.

"את יכולה לבוא רגע?, אני רוצה לדבר איתך..." אמר, התבוננתי בנופר שלא נראתה מרוצה מהעניין.
"אמ...אפשר יותר מאוחר?, אני פשוט באמצע שיחה כאן עם נופר ו..." "אין בעיה" הוא חייך ונעלם.

"מה שיחה עכשיו?" גלגלתי עיניים.
"מה הוא רוצה ממך?? לא מספיק שהוא הרס לאחת מאתנו את החיים?" שאלה ושתתה בשלוק אחד גדול את כל הבירה שנשארה לה בבקבוק.
"עזביי.. שכחי מזה " אמרתי והיא הנהנה
"בא לי לשתוות!" , אמרה ומשכה אותי אחריה.

ממש יופי,
ערב של בייביסיטר על נופר, בזמן שגיא נמצא בקצה השני של הדירה.
למה באתי בכלל ?!!


אחרי בערך שעה,
נופר הייתה כל כך שתויה, סה"כ נהנתה לה מהערב.
אני,
אני רק התפללתי שהזמן יחלוף מהר ושאני אגיע כבר הביתה.

"אליאן" גיא התיישב לידי על הספה,
התרחקתי הצידה.
"את חייבת להקשיב לי לרגע, כבר שבועיים שאת מסננת אותי כמו לא'דע מה.." אמר והביט בי ,
בעיני הכפתור המדהימות האלה שלו,
"לא מגיעה לך הזדמנות" ניסיתי להיות הכי אדישה שאני יכולה.
"אני מתחנן אליאן.. אני מבטיח לך שאחרי זה הכל יראה לך שונה, רק תני לי להסביר לך!"
"לא" קמתי מהספה ובאתי להסתובב,
גיא אחז בידי בחוזקה ולא נתן לי ללכת.
"אין לך ברירה , את תקשיבי לי. אני לא אוותר עלייך את לא מבינה?!"
"שקר, ויתרת עליי באותו היום. ששכבת איתה" אמרתי בעצבים ושחררתי את היד שלי מידו הרכה.

התקדמתי במהירות ליציאה אך אלדר עצר אותי באמצע,
"ועכשיו? את פנויה לדבר?" שאל, הנהנתי בחוסר רצון.
"יופי, בואי.." אחז בידי בעדינות והוביל אותי אל סוף המסדרון, לחדר שקט יותר.

נכנסנו פנימה והתיישבנו על המיטת יחיד שהייתי בצד החדר.

"תקשיבי אליאן" אמר והתבונן בעיניי, "כן?"
"אלוהים.. העיניים שלך כל כך יפות" אמר לא מוריד מהן את המבט.
"תודה אלדר, אני מקשיבה"
"כן.. אז ככה, לא יודע מה ממש נהיה לי בזמן האחרון, אבל למרות כל הסיפור עם גיא, בזמן הזה שהיינו לפעמים ביחד, או סתם כזה כולם.. אפשר להגיד ש...הקסמת אותי" אמר ואני הסתכלתי בשוק.
"מ..ה?."
"אני יודע שזה מוזר" חייך בביישנות, "זה אף פעם לא קרה לי עוד...עם אף אחת. אבל אני מבין איך גיא השתנה כל כך, ומה הוא מצא בך. את האדם הכי מדהים שפגשתי בחיים"
"אלדר..זה מחמיא לי מאוד והכל, אבל.. תקשיב - זה ממש לא מתאים עכשיו"
"למ..ה לא?"
"בגלל כל העבר שלך עם נופר, היא החברה הכי טובה שלי. חוץ מזה, למרות הכל..אני עוד אוהבת את גיא"
"נופר תבין בסופו של דבר , וגיא?.. תני לי לעזור לך לשכוח אותו"

= = = = = = = = = = = = = = = =

"מה אתה שבוז?" מתן שאל אותי
"סתם אחי..עזוב" אמרתי, רציתי להבלע בתוך הספה עכשיו. להעלם .
"נוו מה יש?"
"כלום..נראלי אני חותך מכאן"
"אוקיי..אז , תדבר איתי כבר מחר?"
"כן ..רק איפה השירותים? אני חיייב להשתין" שאלתי אותו.
"בסוף המסדרון, החדר הימיני אם אני לא טועה. או השמאלי, אחד מהם" אמר ואני קמתי.

= = = = = = = = = = = = = = = =

"לא יודעת אלדר, אני לא רוצה לפגוע בך אבל זה פשוט לא מתאים..."
"אליאן, אני מתחנן - רק להזדמנות אחת.. יהיה לך טוב, אני אתייחס אלייך כמו לנסיכה. אני נשבע לך, אני אף פעם לא אבגוד בך" לאחר שאמר את המשפט האחרון הרגשתי איך הלב שלי קורס.
פשוט ישבתי על המיטה, עם הפנים לחלון, נותנת לעצמי להתפרק, ולדמעות לזלוג מעיני.

"אל תבכי.." חייך חיוך קטן וניגב לי את הדמעות.

אלדר החדיר את מבטו לשלי,
הוא ליטף את הלחי שלי.
והתקדם אל פני באיטיות רבה כל כך.


= = = = = = = = = = = = = = = =

'חדר ימיני או שמאלי?' התבוננתי בשתי הדלתות,
הימרתי על הימינית.
פתחתי את הדלת. לא, אלו לא השירותים.

הבחנתי בזוג אנשים יושבים קרובים אחד לשני,
אך בדיוק כשבאתי להתנצל ולסגור חזרה את הדלת הבחנתי שאלה..... אלדר ואליאן?!!??!??!?!

"י'בןןןן זונההה" צרחתי בשוק,
אליאן ישר התרחקה ממנו ברעד,
"מה אתה חושב שאתה עושה אה?" התקדמתי אליו ופשוט הכנסתי בו בוקס.

אלדר קם מהמיטה, "לא מגיע לה מישהו זבל כמוך , לא מגיע לה לסבול" אמר והחזיר לי,
התחממתי עליו,


"כוסאמאמאמא שלך"


= = = = = = = = = = = = = = = =

"חלאס עם זההההה.." צעקתי שיפסיקו,
ניסיתי להפריד ביניהם אבל פשוט לא הצלחתי.
עד שאחד הבנים מי'ב נכנס במקריות לחדר.

"מה אתם עושים? תרגעווו" הוא צעק,
ולפני שהספקתי להבחין החדר היה מפוצץ באנשים,

"אני אדבר איתך כבר" סיננתי לנופר שעמדה בכניסה לחדר ופשוט יצאתי כרוח סערה מהדירה.
אוויר צח, היה הדבר שהכי השתוקקתי אליו באותו הרגע, התקדמתי באיטיות אל הבית -
מנסה להסדיר את ליבי המעכל את כל מה שקרה לפני מספר רגעים.

"אאללייאאן...." שמעתי צעקה מאחור.

זיהיתי את הקול הזה,
זה הקול של גיא -
הראש - הורה לי להתעלם, להמשיך הביתה בריצה, הכל רק לא להסתובב
והלב ? - הלב הורה לי בדיוק ההפך. הלב פ ק ד עליי להסתובב אליו. וכאילו ללא רצוני, מצאתי את עצמי ניצבת מולו, ברחוב הריק מאדם.

"גיא תקשיב, ממש אין לי חשק לנהל שיחות כאלה עכש..." , "אליאן" עצר אותי,
"אני רוצה רגע אחד.... אני רוצה שתקשיבי לי" אמר, ואני שתקתי - מביטה בו במבט עצוב.

"אליאן, את הדבר הכי חשוב שיש לי בחיים. כמעט 18 שנים שאני חי, ואף פעם לא קרה לי מה שקרה לי איתך, עם אף אחת אחרת" אמר , מילותיו ננעצו בי כמו סכין - עצרתי את הדמעות מלפול - לא הרשתי להן, לא הרשתי שיראה כמה אני חלשה בגללו, כמה הוא משפיע עליי.
"תקשיבי.." המשיך בשלו -
"אומרים שהאהבה הראשונה היא לא האחרונה, אני לא חושב ככה.
אם תתני לי הזדמנות ותסלחי לי, אני רוצה להיות איתך לתמיד - לכפר על כל הטעויות שלי.
אני אוהב אותך. אני אוהב אותך כמו שמעולם לא חשבתי שאני אוהב מישהי"

אני: היית צריך לחשוב על זה לפני הכל.. לפני כל הבגידה המסריחה שלך - שאפילו לא טרחת לספר לי עליה.
אמרתי בקול צרוד.

גיא: אבל.. אני יכול להסביר לך ...
אני: לא צריכה שתסביר לי כלום! ... הדבר היחיד שהייתי צריכה היה את הבטחון בך, ותראה מה זה... אין בטחון.
גיא: אבל אנחנו יכולים לשנות את זה, אם רק תתני לי הזדמנות....
אני: אתה יודע, באותו ערב שבאת אליי.. באותו הערב שליז סיפרה לי על..ה'חוויה' שלכם? באותו ערב תכננתי שזה יקרה! תכננתי שנשכב, אירוני לא?
שאלתי, צוחקת צחוק ציני .
אני: מי תכנן שבאותו הערב החיים שלי יהרסו, אה?

גיא: בבקשה תסלחי לי אליאן, בבקשה
אני: גיא, האהבה שלנו הייתה הכי קסומה, סמכתי עליך יותר מבכל העולם, ואתה...בשניה אחת הרסת הכל.
גיא: סליחה, לילוש..תסלחי לי
אני: אם זה מה שיעשה אותך שקט אני סולחת לך
גיא: אז..יש לי עוד תקווה ש..נחזור. לא?
שאל בקול צרוד, הרגשתי שבדיוק כמוני, גם הוא עוצר את הדמעות בתוך גרונו.
גיא: תגידי כן בבקשה אני אוהב אותך ואני נשבע שזה לא יחזור שוב לעולם!
אני: גיא, משהו נהרס. הרסת משהו ! כבר אין שום טעם שניהיה ביחד
גיא: לא, בבקשה...לין, תזכרי..בכל הרגעים ההם, שנשבענו שנהיה ביחד לנצח, את לא שכחת אותם. אני יודע שלא, נכון?
אני: כן..אני זוכרת . זה היה חלום, אבל התעוררתי. תקבל את זה ותפסיק להחזיר אותי אחורה.
אנחנו לא נועדנו להיות ביחד, אז תן לי לנסות להפסיק לחשוב עליך

אמרתי וראיתי דמעה זולגת על לחיו,
מצד האחד, כל כך רציתי לנגב אותה, לנשק אותו נשיקות רכות ומתוקות - כמו שהיו רק לנו, לסלוח ולתת עוד הזדמנות .
אבל מהצד השני, שנאתי אותו כל כך, השנאה העזה ביותר שאי פעם הרגשתי כלפי מישהו.

גיא: אליאן, את המלאך שלי. אני אפס בלעדייך! אין לי שמחת חיים, אין לי כלום. את חייבת לתת לי עוד צ'אנס
אמר, ואני פשוט הבטתי בו בשתיקה.

"אני לא יכול לחיות בלעדיך אני נשבע,
תסלחי לי בבקשה. בואי נשכח מזה, בואי נשכח את מה שהיה - ונתמקד בעכשיו"
"אתה בעצמך אמרת את זה גיא, - זה היה" עניתי בקרירות.
"לא יכול להיות שתוותרי על הקשר הזה בכזאת קלות, אליאן - אני יודע שאת עוד אוהבת אותי. ואני יודע שככה זה בכל הקשרים - לומדים אחד מהשני,
אני הבלגתי על הטעויות שלך, תביגי על שלי"
"גיא..." אמרתי מסתכלת בעיניו העצובות שכל כך הפנטו אותי באותו הרגע.
"כן..." אמר בעצב כה רב, אוחז בידי בעדינות רבה כל כך
"תמות" לחשתי, משחררת את ידי משלו בשנית הערב-

רצה לכיוון הבית,

מותירה אותו עומד מאחור.
מתחת לאור פנס הרחוב.
לבד.
חחחח הצחיק אותי--"תמות"
מסכן גיא..

פרק יפהה מאמיי
המשךךךך 3>
פרקקק מדהים !!
זה היה ברור שאלדר רוצהה אותהה..

תמשיכייי (:
😢 יאא איזה עצוב !
די שהם יחזרו זה לא יכול להיות ככה אוףףףףףףףףףףף
ושאלדר הזה ימות שונאת אותו !!
QUOTE (שקדייי @ 28/06/2007) פרקקק מדהים !!
זה היה ברור שאלדר רוצהה אותהה..

תמשיכייי (:
😉

ברוכים השבים!

התחבר לחשבון שלך באהבה

שאלת אבטחה למניעת ספאם
או התחבר באמצעות

הצטרף לאהבה

יצירת חשבון חדש

3-25 תווים, ללא רווחים
גיל מינימום להרשמה: 13
שאלת אבטחה למניעת ספאם
לפחות 6 תווים
או הרשם באמצעות

שכחת סיסמא?

נשלח לך קישור לאיפוס