וואי איזה עצוווב 😢
אל תהרגי אותתו \=
וצום קל מאמי [:
מחכה ללהמשך..
בבקשה אל תהרגי אותו.. בבקשה..
ידיד שלי נפטר יום חמישי בבית חולים אחרי שעשה תאונה...
בבקשה.. 😢
לאאאאאאא אסור שיקרה לו משהו 😢( 😢(
מאמי יצצא עצוביי...😢(
הממשך
דחוףף..
QUOTE (DANIELLLA17 @ 22/09/2007) בבקשה אל תהרגי אותו.. בבקשה..
ידיד שלי נפטר יום חמישי בבית חולים אחרי שעשה תאונה...
בבקשה.. 😢
משתתפת בצערך מאמי!
איזה עצוב 😢 אבל מדהים.
תמשיכי
לא לא לא לא לא לא לא לא לא!!!!!!!!!!!!!!!!
את לא יכולה להרוג אותו! הוא חמוד הוא מדהים הוא מושלם הוא..הוא גיא!!!!!
השלמתי כל כך הרבה פרקי, כל כך יפים, כל כך מושלמים.
והפרק הזה בכלל!..
אבל כזה עצוב 😢
אני לא אוהבת את המשפט "עד שהמוות יפריד בינינו!"
אסור לך להרוג אותו אני מתחננתת!!!!
וואיי ניכנסתי לזה ממש חזק אה?.חח..
המשך דחוף מאמי!! =]
QUOTE (תוביתות @ 23/09/2007) לא לא לא לא לא לא לא לא לא!!!!!!!!!!!!!!!!
את לא יכולה להרוג אותו! הוא חמוד הוא מדהים הוא מושלם הוא..הוא גיא!!!!!
השלמתי כל כך הרבה פרקי, כל כך יפים, כל כך מושלמים.
והפרק הזה בכלל!..
אבל כזה עצוב 😢
אני לא אוהבת את המשפט "עד שהמוות יפריד בינינו!"
אסור לך להרוג אותו אני מתחננתת!!!!
וואיי ניכנסתי לזה ממש חזק אה?.חח..
המשך דחוף מאמי!! =]
חח לא רק את... אנשים זה רק סיפוררר!
כמה שהוא יפה והכל אבל אם היא החליטה לא להרוג אותו היא לא ואם כן אז כן...
זה רק סיפור =]
השלמתי 😊
מ-ד-ה-י-ם!!
כתבת כ"ככככ יפה [:
תוודה בנות , אוהבתת מלא !
ווותקשיבו !@
אתן צריכות להבין שזה רק סיפור (:
כמו בחיים האמיתיים - לא הכל ורוד ומושלם
טו מאצ' פוצי מוצי זה אווט, ובתכלס ר-ק זה מה שהיה עד עכשיו ;P
בקשר למה שיהיה..
ממ,
חכו ותראו (:
QUOTE (LoLiii @ 23/09/2007) תוודה בנות , אוהבתת מלא !
ווותקשיבו !@
אתן צריכות להבין שזה רק סיפור (:
כמו בחיים האמיתיים - לא הכל ורוד ומושלם
טו מאצ' פוצי מוצי זה אווט, ובתכלס ר-ק זה מה שהיה עד עכשיו ;P
בקשר למה שיהיה..
ממ,
חכו ותראו (:
נחכה וניראה!=]
אבל כמה זמן?! 😢
חח..מחכה=]
"אני לא רוצה אף אחד אחר! אני רוצה אותך ...א=ו=ת=ך" כמעט שצעקתי,
הרופא התבונן בי מהצד,
"אולי עדיף שתצאי חמודה. גיא צריך לנוח עכשיו"
"לא... אני צריך אותה עכשיו" אמר בשקט,
הרופא התבונן בפניו של אבא של גיא ששלח בחזרה פרצוף מאשר.
"אני אוהבת אותך גיא....אתה החיים שלי אתה לא יכול לעזוב אותי ככה.. פשוט לא!"
"גם אני אוהב אותך יפה שלי, את הדבר הכי יקר לי בעולם"
"חדר מספר 108" הרופא אמר לאחיות והן התחילו להכין את גיא.
"לאן זה?" שאל בלחישה.
"לחדר ניתוח" הרופא ענה לו במבט מרגיע,
ראיתי על הפנים של גיא שהוא מפחד,
גם אני פחדתי
בחיים לא פחדתי כך.
"אל תדאג גיבור, אתה תעבור את זה כמו גדול"
- - - - - - - -
גיא שלי.
אני מתבוננת בתמונות שלך.
כמה שאתה יפה, זה דבר לא יאומן. אתה דומה למלאך. בעצם, דמית. עכשיו זה מה שאתה באמת- מלאך.
אתה זוכר את הסירטון שמתן צילם אותנו? כמה צחקנו אותו יום. אני לא אשכח את זה. ואני בטוחה שגם אתה לא שוכח. אתה עכשיו מסתכל עליי, עם העניים המבריקות, הגדולות שלך. העניים שגרמו לי כל פעם לחייך מחדש.
אתה קולט? אתה מבין שאם לא הערב הזה, היית יושב פה איתי, כמו פעם? בחדר שלי, בפינה שלנו אצלי בבית. חח איזה נוסטלגיה, "הפינה שלנו".
אותו הערב, אותו הערב המדהים הזה שעבר על שנינו.. יכל להסתיים אחרת,
יכולתי לומר לך שתישן איתי באותו ערב
או שהיינו נשארים בבית הנטוש ההוא.
אבל זה לא מה שקרה.
באותו הערב,
כולי התרגשתי.
אתה יודע? עכשיו כשאני חושבת על זה, איכשהו הרגשתי שזו הפגישה האחרונה שלנו. איכשהו זה גרם לחיזוק ההחלטה שהיום, ערב שישי הזה, אני רוצה לעשות איתך הכל. אני רוצה להרגיש אותך, להכיר כל סנטימטר בגוף שלך.
ואתה היית בעננים. הרגשתי. כל הזמן שחיכית, כל הזמן הזה בסוף השתלם. אני רציתי בלב שלם להיות איתך. להרגיש את חום גופך, להרגיש אותך בשיא העוצמה, להגיע לשיא חדש, לדבר נפלא ותמים שבחיים לא חוויתי.
וזה קרה. זה היה הערב הכי נפלא בחיים שלי. הערב הכי מאושר בחיים שלי. ואתה, כמו מלאך, דאגת לי כל כך. הכנת לי משהו חם לשתות, ושאלת אותי איך אני מרגישה. אם נהגת כמו שצריך. אם הכאבת לי.
ואז, החלטנו שהגיע הזמן ללכת,
וככה החיים שלי פשוט עצרו מלכת.
הרופא הודיע לי על פטירתך מיד לאחר אותו ניתוח שעברת – זה שהיה אמור להשאיר אותך בחיים, להשאיר אותך פה איתי.
אני לא אשכח את הרגע ההוא,
ישבתי מחוץ לחדר ניתוח עם ההורים שלך ואחותך, חיכינו להודעה מהרופא
שיגיד לנו שהכל בסדר וגיא עכשיו מחלים מהניתוח.
אבל זה לא קרה כך.
התאריך היה ה-15.9, והשעה 7 בערב.
ההורים שלך ישבו מחובקים , כשאחותך לידם , בוכה ללא הפסק
התעצבנתי שהיא בכתה.
קול הבכי שלה גרם להרגשה הרעה ששכנה בתוכי לגדול,
עם כל דמעה שנשפכה מעיניה, התקווה שלי הלכה וקטנה.
אבל שתקתי.
לא אמרתי לה כלום,
לא הוצאתי מפי מילה.
נשענתי על הקיר עם האמפי 3 שלך גיא. מאזינה לשירים שאתה כל כך אהבת.
לאחר כמה שעות שנראו כמו נצח הרופא יצא,
החליף מספר מילים עם ההורים שלך.
אבא שלך תמך באמא שלך שכמעט נפלה,
התבוננתי באהבה הגדולה ביניהם – גדולה כמעט כמו האהבה שלנו
אני הרגשתי
הרגשתי שמאותו הרגע אין מי שיתמוך בי כמו אביך,
הרגשתי שהפרח שלי נקטף.
שהאושר שלי נלקח ממני,
הולך ומתרחק.
ובשבעה שלך גיא.
בשבעה באו חברים לנחם, באה משפחה, התקשרו. והמון בכי. לא הייתה דקה אחת בלי דמעה.
אני לא בכיתי. לא הצלחתי לבכות. לא הצלחתי לעכל שאתה באמת לא פה. שהמלאך שלי, לא פה. פשוט איננו! אני לא אראה אותו שוב. אני לא ארגיש אותו שוב. אני לא אזכה לראות אותו מחייך. אני לא אשמע אותו אומר "אני אוהב אותך".
פשוט נגמר. הכל נגמר. הלכת. אני לבד.
ישבתי אצלך בחדר. אתה זוכר את הלוח שעם המקושקש הזה שתלוי לך בחדר? ישבתי, והסתכלתי עליו. הוא היה מלא {ועדיין} בתמונות שלי ושלך. שלך ושל מתן. שלך ושל אלדר, נתנאל.
תמונות שלנו מאותו היום בים, איך שנהנינו באותו היום - יום אחד לפני היום הולדת שלי.
היום הולדת הכי יפה שקיבלתי ואקבל ממישהו.
כל רגע איתך היה קסום יותר מהקודם,
אני חושבת על זה גיא.
ולא יהיו לנו יותר רגעים כאלה.
אין לי למה לצפות יותר,
אין לי על מה לחלום בלילה,
או בשביל מי להתעורר בבוקר.
אין לי סיבה יותר לחיות.
פתחתי קבצים במחשב שלך. גם לך יש את הסירטון הזה, ששנינו צוחקים. ואני רואה אותך זז. אני רואה אותך זז ונוגע בי. אני מחפשת אותך וקוראת לך, צועקת לך ואתה לא עונה.
מאז אני לא זוכרת מה היה. הובלתי לבית החולים, כנראה התמוטטות, עילפון.
ומאז לא מסכימים לי להיכנס לחדר שלך, מחשש לבריאות שלי.
אבל דבר אחד הם לא מבינים- לא אכפת לי אם אני אמשיך לחיות. לא אכפת לי מה קורה איתי. לא אכפת לי מה אומרים, מה חושבים, מה חבורת פסיכולוגים ,שלא מבינים טיפה מהכאב שאני חווה ,ממליצים.
הדבר היחידי שאכפת לי זה ממך. גיא, אתה היית, ועודך האהבה הראשונה שלי
את צוחקת עליי.
הוא מת ?
אוי פאקינג שיט.
גיא ז"ל.
המשך מדהים מוכשרת שלי3>
:'(
אתר האהבה הישראלי