--פשוט אהבה (; --

QUOTE (shani_310 @ 06/01/2008) איפה הימים של פעם שהיה כל יום המשך !!! ???
שני יש לי לחץ לבגרות של היסטוריה אני מצטערת !

המשך קטן בשביל להעלות לי קצת את המצב רוח...?

אוקיי אז ככה....אני מנסה ליקרוא את הסיפור המדהים שלך כבר שבועים וכל פעם
מישהו מפריע לי.. אבל היום ישבתי כל היום והצלחתי לסיים..
ויש לי דבר 1 להגיד לך....
הסיפור שלך מדהים פצצה משהוו סוףףף הדרךךך
חבל על הזמן אין אין אחד הטובים פה..
ועוד דבר עוד פעם את אומרת שאת מפסיקה תסיפור אני לא יודעת מה אני יעשה לך
כי יתמכרתי יתאהבתי ישתגעתי מהסיפור שלך..
קריא לזה איך שאת רוצה אבללל זה פשוטטטט
מדהיים
ועכשיו המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
ומהרררררררררררררר
😊😊😊😊😊😊:::😊😊😊😊😊😊

תמשיכי כבר P:

המשךךך...😢

כן, אחריי העלמות ארוכה
כותבת לכן המשך .


אוהבת מללא .. (:

מוקדש לכולכן, תודה על ההמתנה והסבלנות ..
אוהבת המון, ואני באמת מעריכה את כל מי שלא נטשה את הסיפור שלי . 😊
אוהבת מללא, יום טוב 3>




בדיוק בדקה שנכנסתי לבית, הפלאפון שלי צלצל .
זה היה צלצול הזיהוי של מורן .. החלטתי שהפעם אני עונה לה
"הלו" עניתי בקול עייף מתמיד
"נזכרת לענות לי?" שאלה בעוקצנות, יכולתי לשמוע את העצבים שלה בוקעים מקו הטלפון
"דיי מורן זה לא הזמן לריב עכשיו .. רצית משהו דחוף?"
שאלתי בגועל והיא שתקה.
"הלו?" שאלתי בתמימות ושמעתי התפייחויות קלות ..
"דיי יפה שלי.. " אמרתי, נשבר .. לא יכול לשמוע אותה בוכה.
"אני צריכה לספר לך משהו .. " אמרה בקול חלש ועצוב .. ממשיכה לבכות אך בשקט
"דיי תפסיקי לבכות אבל "
אמרתי בכאב, עקץ לי בלב שהיא בוכה, ועוד בגללי. .
"אני.. חושבת שאני ..בהריון " אמרה בוכה .
הרגשתי איך הלב מתרסק לי לאדמה



המשך:


"קוביי? קקוביייי ? "
צרחות נשמעו מעבר לקו הטלפון, שתקתי ..
הייתי המום .
"את בטוחה במה שאת אומרת? "
שאלתי את מורן בקול חלש ..
"כמעט .. " לחשה, "אני אעשה בדיקה כדיי לתאם את החשדות שלי"
"אני בא אלייך .ביי "
השבתי וסיימתי את השיחה .
הסתובבתי לאחור, פתחתי את דלת ביתי ומהרתי לצאת מתוכו
"לאן זה? עכשיו הגעעעעת " שמעתי את אימי צועקת לעברי
חייגתי אלייה … ממהר לכיוון הקניון .
"אמא? אני הולך לקניון ואז למורן אל תדאגי לי בסדר?"
אמרתי מיד כשענתה לשיחה .. "אבל לא היית כל היום בבית! תחזור! "
צעקה ואני רק רציתי לנתק לה את הטלפון .. לא היה לי כח לכל זה .
"אמא אני יחזור יותר מאוחר ביי "
אמרתי ונתקתי .
הייתי עצבני, עייף, מתוסכל … הדבר היחידי שרציתי עכשיו זה להתקלח וליפול על המיטה .
עם כל המחשבות .. תוך דקות ספורות כבר הייתי בקניון
נכנסתי במהירות לבית המרקחת שהיה קרוב לכניסה,
הסתכלתי סביבי, לראות שאין אף אחד שמכיר אותי באיזור .
נגשתי לקופה וחיכיתי שאחת הרוקחות תתפנה אליי …
תוך שניות הסתובבה לעברי רוקחת ושאלה בנחמדות "במה אפשר לעזור לך?"
"הא.. אנ..י צריך האאמ.. " גמגמתי, התביישתי לבקש ממנה .
"קונדומים?" שאלה וחיוך קטן עלה על פנייה. "הא..מ לא אני.."
"אל תתבייש" , אמרה בחיוך . "אני צריך בדיקת הריון" אמרתי במהירות, מחכה לתגובתה .


….

הגעתי למקום חשוך, שקט … שהיה ניראה כאילו ריק מאדם .
התאמצתי עם עייני לראות מה יש מסביבי.. איפה לעזאזל אני נמצאת ,
לא ראיתי כלום, רק שמעתי.
שמעתי צחוק.. וקול שמוכר לי … מוכר נורא.
זה היה הקול שלו, של עידן .

….

חיכיתי לקובי, הוא היה נשמע ממש מבוהל .. לא ידעתי אם עשיתי טעות שסיפרתי לו
אבל אני לא יכולה לעבור את זה לבד ..
הוא חלק מזה, והוא ייצטרך להיות איתי ברגעים האלו .
לא האמנתי שבכיתי לו בטלפון, אף פעם לא בכיתי למישהו, אפילו אם זה היה על משהו אישי שקרה לי …
מה ניהיה ממני?
אני מאוהבת ?

ירדתי למטה,
ראיתי את אורן יושב עם כמה חברים שלו בסלון ורואה סרט … "תנמיכו! " צעקתי לעברם .
"סתמי נו" השיב אורן בזלזול ואני התקדמתי אליו.
"אתה לא מבין מה זה תנמיכו!? אני יעיף מפה את כל החברים שלך עכשיו אל תשגע אותי! כואב לי הראש תנמיך! "
"בסדר בסדר אנחנו ניהיה בשקט.. " אמר תמיר, חבר של אורן אחי.. מתערב בשיחתנו .. ולקח את השלט לידו
הוא הנמיך וכמו שהבטיח הם הפסיקו עם הרעש.
אורן לא ענה לי.. רק הסתכל עליי במבט מאוכזב I=
באמת שמגיע לי .. עשיתי לו פאדיחות ליד החברים שלו .. אוף אני כזו בהמה.
"רוצים פיצה?" שאלתי בנחמדות, שלא הבנתי מאיפה הגיעה. . ניסיתי לכפר על הפאדיחות של מקודם,
"בכייף" אמרו בהתלהבות כמו ילדים קטנים .. הבנתי את הגיל שלהם .
אחי אף פעם לא היה ככה, תמיד התנהג מעל הגיל שלו, פשוט בוגר .. הוא גם לא ניראה בן 15 וחצי ..
ממש ניראה בן 18 + .. חתיך  .
"עליי" סיננתי בשקט ואורן חייך .
עזבתי את המקום והתקדמתי למטבח, שלפתי את המגנט של הפיצה וחייגתי למספר שהיה כתוב
"שלום.. אני רוצה להזמין שניי מגשיי פיצה + שתיים קולה גדול "
"וודאי.. " ענה בחור צעיר, שהיה נשמע לי ממש ממש מוכר .. התעלמתי .
"תוספות?" שאל ונשמע שחייך .. "האממ.. זיתים ועגבניות " השבתי לאחר חשיבה קלה .
"סבבה ." תוך חצי שעה יגיע . " אמר ונשמע נמרץ לנתק את השיחה … "כתובת?" שאל שב, באותו הקול .. שהיה נשמע ממש ממש ממש מוכר.
"מונטיפיורי 9 … תל אביב" סיננתי בשקט, שוב כאביי הראש תקפו אותי .
"אין בעייה … חצי שעה גג 40 דקות יגיע .. ערב טוב " . "תודה.. לילה טוב" השבתי ומהרתי לנתק את השיחה .
התקדמתי למקרר במהירות והוצאתי בקבוק מיץ תפוזים,
כאביי הראש לא עזבו לרגע . מהרתי למזוג לתוך כוס גדולה והתיישבתי על כיסא במטבח .
שתיתי מעט והשענתי ראשי על השולחן .. מחכה שהכאבים ייעלמו .

….

"בידקת הריון? למה לא אמרת קודם .. זה בסדר, זה טיבעי בגילכם המון באים ורוכשים"
אמרה, כאילו מנסה להקטין את הביישנות שלי .
הנהנתי בחיוך קטנטן ועייף , ציני .
"יש לך כאן כמה. . תבחר לך איזו שניראת לך" אמרה והציגה בפניי טור של בדיקות הריון על מדף בינוני .
"אממ.. אני לא ממש מבין בזה. " .. "אז תיקח את הלבן הוא עולה הכי פחות" סיננה לעברי בחיוך,
"לא.. אני רוצה להפך- את ההכי יקר, והכי טוב . " אמרתי וחיכיתי לעזרתה,
רציתי רק לרכוש את הערכה הזו ולהגיע למורן .. כמה שיותר מהר .
"האממ .. אני הייתי ממליצה על 'מקלון הזהב' מתוק .. " אמרה בחיוך והסתכלה על פניי
"להביא לך אחד?" שאלה ואני הנהנתי .

[אני לא באמת מבינה בערכות אני מכירה רק את זו כך שאל תגידו לי אם היא באמת הכי טובה והכי יקרה חח ]

היא העבירה את המכשיר על המחיר ומהרה לקנוס אותי . "38.90" אמרה בחיוך ואני הוצאתי שטר של מאה .
שלמתי לה, קבלתי את העודף שלי ומהרתי לצאת .
הכנסתי את הערכה לתוך הכיס שהיה בקפוצו'ן שלי, ותפסתי מונית … לא היה לי כח ללכת ברגל עד לבית שלה .

….

"עידן? עידן?? זה אתה? אני שומעת את הקול שלך "
אמרתי והדמעות עלו לעיניי , התהלכתי.. מחפשת אחריו . רואה את הצל שלו
והוא בורח, וצוחק .
צחוקו נשמע בכל פעם מתרחק יותר ויותר …
רצתי .. פחדתי שהא ייברח לי שוב .
"עידן תעצור אני מתעייפת .. בבקשה תחכה לי " יבבתי בקול חלש ופרצתי בבכי .. שוב .
הוא עצר, חיכה .
ראיתי את דמותו מתיישבת על ספסל קטן, אך הוא לא היה לבד ..
הייתה איתו דמות נשית . שעדיין לא זיהיתי .
"עידן?" שאלתי, מתקרבת כל פעם עוד ועוד לספסל .. הוא לא ענה .
רק ישב ואחז בידה, והסתכל לעברי . לתוך עייני .
"מי זו?" שאלתי כבר שהייתי קרובה אלייהם, היא הייתה יפה .. כ"כ יפה .
היא חייכה.. ניראתה מאוהבת .
הוא לא ענה לי, גם היא לא .
התקרבתי לעידן יותר ויותר .. רציתי לחבק אותו,
הוא נעלם .
מתוך כל החושך נשארתי רק אני, הם נעלמו שנייהם .. אחוזים יד ביד .
נפלתי על האדמה, מתחננת לה' שיעזור לי .
בוכה.

….

"אה אורן מה קורה אח שלי ?" אמרתי ישר שנכנסתי לביתה של מורן,
אורן וכמה מהחברים שלו ישבו בסלון וראו סרט
"וואלה.. אני בסדר, מי שלא בסדר זו החברה שלך" אמר וחיבק אותי חצי חיבוק .
"כן אני יודע.. איפה היא?" שאלתי בדאגה . "נכנסה למטבח" סינן ומבטו רק הלחיץ אותי יותר
"תודה גבר" אמרתי בחיוך קטן ונכנסתי למטבח .
מורן ישבה שם, על אחד הכיסאות שבמטבח .. ראשה מוטל על השולחן .
"יפה שלי .. אני פה" אמרתי מתיישב על אחד הכיסאות, ליידה . מלטף את ראשה בעדינות ..
לא רציתי שהיא תרגיש לבד בכל הסיפור הזה .
"מתפוצץ לי הראש" אמרה בשקט והמשיכה לעצום את עינייה בכבדות, הבנתי שלא הרגישה טוב .
פעמון ביתה נשמע, "לך תפתח.. זה מהפיצה הזמנתי לאחי ולחברים שלו.. קח מהארנק שלי כסף הוא על השיש"
אמרה בשקט והמשיכה לשכב עם ראשה על השולחן .
"בסדר.. " השבתי ונשקתי למצחה .
התקדמתי לדלת הבית ואורן כבר עמד בפתח, עם השליח פיצה .
"כמה זה?" שאלתי והשלי השיב .. "163 .. " אמר ומסר לי את החבילה .
הנחתי את הפיצות והשתייה על הולחן והלכתי לשלם לו .. הוצאתי שטר של מאתיים מכיס מכנסיי והושטתי לו .
"רק רגע.. " השיב בנחמדות, מוציא לעברי את העודף .
"לא זה בסדר.. העודף בשבילך" אמרתי והוא חייך, כאות תודה .
חייכתי לעברו חזרה והוא הלך ..
הסתובבתי לאחור וראיתי את אורן והחברים שלו כבר נהנים מהפיצה .. "בתאבון " חייכתי ואורן השיב בפה מלא "תודה אח שלי"
אמר מחייך ואני רק צחקתי.
חזרתי למבטח ומורן כבר התרוממה ממקומה, ראיתי שבלעה כדור .
חבקתי אותה חזק והיא חיבקה אות חזרה .. חזק? לא, היא הייתה ממש חלשה.. גם ניראתה כך .
"למה שילמת מעצמך? קח את זה" אמרה ושלפה מארנקה שטר של 200
"עופי ממני עם זה מורן אני לא צוחק" אמרתי והתרחקתי מגופה קלות "נו קובי אל תעצבן " אמרה והסתכלה עליי במבט מזהיר.
"המבטים שלך לא מפחידים אותי.. שאני לא יתחיל על המבטים שלי.. צעיפי את זה אמרתי לך"
השבתי והיא בלית ברירה, החזירה את השטר לארנקה.
"תודה חיים שלי " .. סיננה בשקט וחזרה לחבק אותי .
"קניתי לך ערכה.. אני רוצה שתעשי אותה עכשיו " אמרתי בלחץ, יכולתי להרגיש את דפיקות הלב שלה שהפכו מהירות פתאום דופקות על החזה שלי.
"בס..דר.. " אמרה, לוקחת נשיה עמוקה, כאילו להרגע . הבנתי אותה.. זה באמת מצב מלחיץ.
לאחר כמה דקות של רגיעה.. עלינו לחדרה.
"מוכנה?" שאלתי אותה, מהסס .. עוטף את מותנייה בחיבוק. היא עטפה את צווארי בשניי ידייה החמימות, יכולתי להרגיש את הרעד שעבר בתוכי .
"אהא .. " השיבה בחיוך קטנטן והנהנה בראשה.
"בטוחה יפה שלי?" שאלתי שוב, לא רציתי ללחוץ אותה ..
"בטוחה" אמרה ושוב חייכה, נשקה לשפתיי ברכות ואני הושטתי לה את הערכה .
"פס אחד הריון שתיי פסים לא " .. אמרתי בשקט והיא הנהנה בראשה, לקחה מיידי את הבדיקה ונכנסה לשירותים שבחדרה ..
התיישבתי על מיטתה, מסתכל על השעון בלחץ . סופר את השניות ..
השניות שנראו כמו נצח באותם רגעים .
שקט סרר בחדרה באותן הדקות, שקט שרק הלחיץ אותי כפול .
"קוביייייייייי" נשמעה לפתע צעקה, הבוקעת היישר מתוך השירותים, הרגשתי איך כל גופי רועד ..
אני עומד להפוך לאבא? 😨






אוהבבבבבבבבבבבבבבבבת 😘

סוף סוף (:
המשך יפפה ..
תמשיכי הכי מהר שאת יכולה P:
אוהבת 3>

כמה שאין לי סבלנות , בסוף חכיתי .
כי היה שווה לחכות להמשך מדהים וארוך 😊
ככפרוני עלייך מוכשרת שלי

^ תודה,
אוהבת 3> .

😊

מדהיםםםם
כמה זמןןןן!!!!
3>>

וואו...
מושלם, כרגיל.

תוודה יפוות שלי ...
אני מבינה שאין הרבה תגובות כי עדיין לא כולן שמו לב וכלזה,
אבל בסדר.. אני ימתין. חח 😊
יש מצב לעוד המשך מחר, תלוי בכן ..
אוהבבבבת .


... (:

אווו , איזה כיף שיש המשך (:
כ"כ מדהים ((:
מעניין אם היא בהריון ,
ואני לא זוכרת עם ליאת היא בניתוח של הראייה כבר או שעדיין לא ?

מהמם !