המורה שלי

ואוו פרק מושלםםם!@@!!@
תמשיכי בדחייפווחתתתת!
lovee
-יהדו'ש-

תודה..
המשך יהיה בהמשך היום

אוהבת!! 😊

עד שהגעת ל... ?

מהמםםםםםםם

המשךךךך מהרר!!😊

המששששששששששששששששששששששששששך ?!?!!=[

והמשכתי לדבר "רצית לראות אותי?! יכולת לראות אותי מרחוק..לא לבוא ולשבור ככה את כל מי שנמצא סביבך..ועכשיו עם אתה כל כך מרוצה ממה שעשית ואני חושבת שעשית די והותר אני חושבת שכדי שתלך" אמרתי בשקט והוא לא יצא
"תלךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך מפההההההההההההההההההההההה תצא לנו מהבית תצא לנו מהחיים שלום ולא להתראות" הפעם צעקתי
הוא יצא עם ראש מושפל ורגע לפני שיצא פנה אלי ואמר "את צודקת" בשקט ויכולתי להבחין שהוא בוכה כשהוא יצא טרקתי את הדלת כל כך חזק שהתמונה שלי ושל אושרי נפלה מהקיר
ישר רצתי על הריצפה לתמונה ונחתכתי יצאתי החוצה התחלתי לרוץ ולרוץ בלי לדעת לאן למה וכמה רצתי ורצתי ורצתי עד שראיתי שהגעתי ל..................

-המשך-

לים..
חיפשתי פינה שקטה בלי אנשים וכשמצאתי ישבתי שם
ופשוט בכיתי פרקתי את הכל.
כשכבר לא היו לי עוד דמעות חשבתי על דוד ועל החיים עצמם
ועל לאן הוא רוצה לקחת אותי
ישבתי שם עד הערב לא זזתי משם
פתאום מישו בא ונגע לי בכתף, קפצתי כי נבהלתי
____: "שני?!"
לא הבנתי מיזה כי היה קצת חשוך ואז הבנתי שזה...
אני: "דרור!" אמרתי מופתעת "מה אתה עושה פה?" המשכתי
דרור: "אני תמיד בא לפה בערבים וכשהתקרבתי הבנתי שזו את"
אני: "אהה"
דרור: "מה את עושה פה?"
אני: "אני?! סתם..באתי לפרוק ולחשוב..אני פה מהצהריים"
דרור: "מה? מהצהריים? ההורים שלך יודעים?"
אני: "אל תזכיר לי הורים"
דרור: "את רוצה לספר לי?"
אני: "עוד מעט"
דרור: "טוב"
הייתה שתיקה מביכה כזאת ואז התחלתי לבכות..שוב
דרור לא ידע מה לעשות ראיתי את זה עליו
הוא לא ידע מה לומר
אני: "א..אני מצטערת"
דרור: "על מה?"
אני: "ש..ש..שנפלתי עלייך ככה"
דרור: "זה בסדר, בואי..ספרי לי"
נרגעתי מהבכי כדי לדבר כמו שצריך וכדי שהוא יבין אותי
אני: "אז ככה...." סיפרתי לו הכלל פשוט הכל מהיום שדוד עזב עד היום בצהריים
דרור: "וואו..אין לי מילים, אה ו..רגע אני לא מבין למה הוא בא לפה שוב?"
אני: "הוא רוצה לקחת אותי איתו לאנשהוא ואני לא הולכת איתו לשום מקום"
דרור שתק..לא היה לו מה לומר
הפנתי את מבטי ממנו והסתכלתי על הים דרור המשיך להסתכל עליי כמה שניות ואז הפנה גם הוא את מבטו אל הים
אף אחד מאיתנו לא דיבר, כל אחד והמחשבות שלו.
החלטתי לשבור את השתיקה
אני: "על מה אתה חושב?..זאת אומרת..עם מותר לי לשאול"
דרור: "כן את יכולה לשאול..אני חושב על החיים. שלפעמים הם בלתי צפויים"
אני: "צודק"
דרור: "ואת? על מה את חושבת?"
אני: "על מה שסיפרתי לך..אני לא רוצה שהוא יקח אותי..אני אפילו לא מכירה אותו"
דרור: "תיראי, יכול להיות שאת צודקת אבל בכל זאת..הוא אבא שלך"
אני: "דוד הוא לא אבא שלי הוא בסך הכל , לאבא שלי קוראים אילן"
דרור: "טוב..אין לי מה להגיד לך"
אני: "אתה לא צריך להגיד כלום..אתה פשוט לא מבין"
דרור: " אולי אני לא מבין אבל את יכולה להיות בטוחה שאת תמיד יכולה לדבר איתי..
תמיד תדעי שיש פה כתף בשבילך" הוא אמר בחיוך וקרץ לי
זה הצחיק אותי אז צחקתי..
כשהוא שם לב שאני צוחקת הוא אמר לי: "את יותר יפה כשאת צוחקת מאשר כשאת בוכה..אני שמח שגרמתי לך לצחוק"
אני: "יאללה בוא"
דרור: "לאן?"
אני: "בוא נוו..מזה חשוב לאן?"
קמתי והושטתי לו יד..
הוא לקח לי את היד ועזרתי לו לקום
התחלנו ללכת והלכנו והלכנו ודיברנו ואז הגענו לבית שלי
ואז שמתי לב שכל הדרך הלכנו יד ביד
'איזה פאדיחהה' חשבתי לעצמי
דרור: "למה את מסמיקה?"
אני: "אני? מסמיקה?"
דרור: "חחח כן את מסמיקה"
ואז הסתכלתי על הידיים שלנו והוא הבין לבד
אני: "עכשיו גם אתה מסמיק" ואז צחקנו
"טוב..אני אלך הביתה, תודה על הכל"
דרור: "חח בכיף"
אני: "טוב....אז.....ביי?!"
דרור: "ביי"
כשבאתי ללכת דרור משך אותי אליו בעדינות והצלחתי לנשום את ריחו הנעים.
בטפיחה קלה על הלחי הוא נשק לי וקרב לי אל אוזני"אני כאן בשבילך,תמיד!" אמר.
חייכתי חיוך מבויש וסומק עלה על לחיי. "תודה",אמרתי כשהשפלתי את מבטי אל הריצפה..
והלכתי הביתה והייתי הכי מאושרת בעולם
היה לי חיוך יופלה ענקק
נכנסתי הביתה ובשניה נמחק החיוך כשראיתי את............



תודה לאושרי המוכשרררררררררררררר
תודה רבה רבה רבה אין עלייך

סורי שלא יצא כל כך ארוךך
תגובות =]

אוהבת!! 😊

מחוחחווררפפנתת..


אבל לא עשיתי כלוםם..


בסה"כ שתי משפפטייםם רשמתתי.. פששייייייי...




תממשייכי!

פ'חח עלאק 2 משפטים

חח חדש לך שאני מחורפנת?!




אוהבת!! 😊

איזה סיפוררר יפהההה
יאלה המשךךךךךךךךך
אני במתחחח!!!


-יסוו-

ואווו ממש יפה.. :]
איזה חמוד דרורר
תתמשיכיי בובה
מוואהה

מדהיייים המשךךך

אודלייהה זה מושלםםםםםם!!
המששךךךך מהר 😊
היא ראתה את דוד ?חח
אוהבת ליטלללוטש

אודליו'ש..???!!!

אני רוצה המשך.. ארוך ארוך ארוך ארוך...11 מו שאני אוהבת לפני שאת עוזבת לחו"ל..
חחחחחחח סתם..
לפניח שאת נוסעת..111
אני רוצה המשך ענקייייי ומפצה על כל הזמן שלא תיהיה כאן

הקיצר..!
אוהבת'ך מאוד מאוד מאוד..=]
דובני קופץ לי שלי=]] חחחחחחח

שנינו'ש:]

כשבאתי ללכת דרור משך אותי אליו בעדינות והצלחתי לנשום את ריחו הנעים.
בטפיחה קלה על הלחי הוא נשק לי וקרב לי אל אוזני"אני כאן בשבילך,תמיד!" אמר.
חייכתי חיוך מבויש וסומק עלה על לחיי. "תודה",אמרתי כשהשפלתי את מבטי אל הריצפה..
והלכתי הביתה והייתי הכי מאושרת בעולם
היה לי חיוך יופלה ענקק
נכנסתי הביתה ובשניה נמחק החיוך כשראיתי את............

-המשך-

ראיתי את דוד
אני: "אתה עוד פה?"
דוד: "כן, דאגנו לך"
אני: "אל תשחק אותה..למה אתה עוד פה?"
דוד: "כי דאגנו לך"
אני: "טוב עכשיו אני פה ואתה רואה שאני בסדר ועכשיו תלך מהבית שלי" הלכתי לדלת של הכניסה שוב פתחתי ת'דלת וחיכיתי שהוא יצא
הוא הסתכל עליי כמה שניות אחר כך השפיל את ראשו ויצא מהבית
כשהוא יצא טרקתי ת'דלת ובכיתי
רצתי לחדר הייתי עצבנית ועצובה בכיתי המון והרבצתי לכרית שלי ובעטתי בפוף שיש לי בחדר
אחרי שנירגעתי הייתי עייפה הלכתי לישון ובבוקר אמא העירה אותי
אמא: "נוו שני קומי כבר צריך ללכת לבצפר"
אני: "הנה אני קמה"
התארגנתי לבצפר עשיתי כל מה שצריך ואמא לקחה אותי
אני: "ביי"
אמא: "ביי מתוקה"
הלכתי לכיתה
שיעור ראשון היה לנו אזרחות
אפילו משיעור עם דרור לא התלהבתי הייתי כמו זומבי
כולם שאלו אותי מה קרה וזה אבל לא היה לי כוח לאפחד
ישר הלכתי לכיתה וישבתי במקום שלי
כשדרור נכנס לכיתה הוא ראה אותי והוא ראה שאני שוב לא בסדר אז הוא הניח לי
לא הקשבתי כל השיעור ולא עשיתי כלום
אני: "דרור אני יכולה לצאת לשתות בקשה?"
דרור: "כן"
אני: "תודה"
דרור: "בקשה"
יצאתי לשתות וראיתי את רועי ידיד שלי אמרתי לו שלום והמשכתי
חזרתי לכיתה ואחרי 5 דק' בערך היה צלצול
נשארתי בכיתה וכשכל הילדים יצאו דרור ניגש אליי ושאל אותי מה קרה
סיפרתי לו שכשחזרתי דוד היה בבית שלי וסיפרתי לו מה היה
ואז היה צלצול הוא אמר שאני יבוא היום לים איפה שהיינו אתמול ונמשיך לדבר שם
אמרתי לו שטוב והוא יצא ישר כשנוי נכנסה היא רצה אלי ושאלה אותי מה קרה
סיפרתי גם לה על דוד על כך מה שקרה אתמול חוץ מהקטע עם דרור
לא יודעת למה אבל לא סיפרתי לה על מה שהיה עם דרור
ככה עבר לו היום חזרתי הביתה אכלתי הייתי קצת במחשב והלכתי לישון

בערב כשקמתי הלכתי לים, לפינה שהייתי בה אתמול עם דרור
כשהגעתי ראיתי אותו שם ובטבעיות באתי ונתתי לו נשיקת שלום
ואז נזכרתי..הוא מורה שלי שיטט
אני: "סליחה..אני רגילה" והסמקתי
דרור: "חח זה בסדר"
אני: "מה קורה?"
דרור: "נחמד..מה איתך? איך את מרגישה? יותר טוב?"
אני: "כן..קצת, קרה משו?
דרור: "אממ..בערך"
אני: "רוצה לספר?"
דרור" "........................


אנשושים אני נוסעת לשבוע בערך ככה ש.....
לא בטוח שאני אוכל להמשיך לכם

אוהבת!! 😊

באסה...נחכה לך שתחזרי...המשךךךך