QUOTE (odelia_a @ 10/07/2006) QUOTE חחחחחחחחחחחח.. הוא לא שמע על זה שנפגשים במקומות ציבוריים?
יאללה המשךךך
חח צודקת..
אחלה פרקק
מחכה להמשך
חחחחחחחחחחחחחח
איזה מתחכמים אתם.. איייפ
חחחחחח
המששששששששששששך
הספירה לאחור ממשיכה- 14...
חעחח
וווואאאאאאאאאהההה זונהה היא עוד שולחת לו הודעה!
אווף ועכשיו לחכות חחח טוב נוו אין ברירה
זה כזה מוושלםם
מאמוששש תהנה לך שםם חח
מוואה ענקיתת,
יפיתי😊
מממממממה? זהו? לללללללללללא 😢
לא זהו.... הוא יחזור..אל תדאגי! חחח
עוד 13 יום!=]
הספירה לאחור..^^^
יא זהל אושרי לא המשכת את הספירה לאחור!!!!!! לא משנה אנשים חזרתי וזה העיקר!! הבעיה היא שאני מת מעייפות ואני לא חושב שאני אמשיך היום.... סורי אולי מחר....!!!
חחחחח
אאתתה לא יודע איזה בלאגניםם היו ליי..
אני אספר לך בהזדממננות אחי..
מקווה שנהניתת!
שתףף חוויות,י'זבללהה!
קוראת חדשה(:
איזה סיפור יפהההההההה
באיזה מתח השארת אותנו?!?!?!!?
יאלהההה...
המשךךךךךךךךךךך...
דחוףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!
-יסווו-
חחח סיפורי נחמדי
מחכה להמשך😊
יאאא סורקק חזרתת!
חחח התגעגענווווווווו 😁
יאללה מאמושש מחכה להמשךךךךך
עם אושייי!שתףףףףף חוויות חחח
אוהבת,
יפיתי😊
מהפרק הקודם:
קמתי בבוקר עם קצת כאב ראש... הלכתי למחשב לקרוא קצת חדשות שלא הייתי... בעיקר אני...
אז התחברתי למסנג'ר... והוצפתי בהודעות... אבל הודעה אחת בלטה...
נוני אומר/ת:
היי
המשך:
הייתי בשוק. הלם טוטאלי. לא ידעתי מה לעשות. אם היא לא ערבי שחטף אותי, אז איך זה שזה קרה?!
SHIMI אומר/ת:
רגע... את לא ערבי?
יופי... זה היה ממש מתוחכם!
נוני אומר/ת:
מה? למה שאני אהיה ערבי?
SHIMI אומר/ת:
כי נחטפתי מהבית שלך!!
נוני אומר/ת:
לא אתה לא... אתה לא הגעת והתחלתי לדאוג... התקשרתי אליך לבדוק אם אתה בבית... ואמרו לי שלא... אז התקשרנו למשטרה... ואז הוכרזת נעדר וכל זה...
SHIMI אומר/ת:
איך זה שנחטפתי בכתובת שלך?
נוני אומר/ת:
אני אומרת לך שלא!!!
ואז הסתבר שלא רשמתי נכון את הכתובת... וואה וואה איזה פאק...
אבל עדיין זה לא מסביר את הערבים ידעו שאני אהיה שם... לא היה לי כוח יותר לכל הסיפור הזה....
אז הנה אנו כאן... סוף שנת הלימודים... ברוך השם!!!!!! מה התכניות? לישון, חברים, שירי, לאכול, ים, לישון.... אה ואיך יכולתי לשכוח שאני נוסע למחנה קיץ של חודש בקליפורניה!!!!! אמא ואבא החליטו שאני צריך לברוח קצת מכל מה שקרה לי בזמן האחרון ולנקות את הראש... הולי פאקינג שיט איך אני מחכה!!! הבעיה- שירי לא באה.. אני לא בטוח שזה כל כך בעיה אם אתם מבינים אותי 😊 אני מדבר שטויות כבר...
אז הגיעה לה הנסיעה... אף פעם עוד לא הייתי בטרמינל החדש של נתב"ג... איזה יפה! אבא ואמא נתנו לי פול כסף לדיוטי פרי- אבא רצה שאני אקנה לו כל מיני דברים... שובב!!
נסיעה של 14 שעות!!!! איזה שינה דפקתי!!
הגעתי לשדה תעופה... שם חיכה לי איזה אמריקאי ישיש עם שלט בעברית- שימי רכס... זה אני!!
"גוד מורנינג מיסטר רכס"
"פליז קול מי שימי"
"אול רייט שימי... אבל אני מעדיף לדבר בעברית"
"אה יופי!! אז לאן מפה?"
נסענו נסיעה של איזה 3 שעות לתוך איזה יער... ואז העירו אותי... לא יודע למה אבל היה לי כאב ראש... הרגשתי שמשהו לא בסדר...
"בוא שימי... אני אכיר לך את מנהל המחנה"
"hello shimi! how was your flight?"
"it was fine thank you"
"how r you?"
"just a bit tired..."
ואז הוא התחיל לדבר על הכללים של המחנה... התחיל לשעמם אותי כבר... פתאום קלטתי שאיזה בלונדה מסתכלת עליי מהחלון... וואו איזה יפה!! היא קרצה לי... קרצתי בחזרה... היא סימנה לי שנדבר אחר כך והלכה...
"ok shimi... that's it. now go to your dormitory"
"thank you sir"
כמו בכל מחנה נורמלי בארה"ב, המגורים הם בקתות עץ... בנים ובנות בנפרד...
נכנסתי... איזה חדר יפה... 2 מיטות קומותיים... ואז ראיתי שעל הכסא שליד הקיר יושב מישהו... מאוד מוכר לי.. אבל מאיפה?!
"היי שימי"
"היי... סליחה שאני שואל... אבל... מי אתה?"
"זה יבוא בהמשך"
"אוקה"
"אז ככה... אני יודע מה עברת בזמן האחרון... בעצם כל העולם יודע... אבל אף אחד פה לא יודע מי אתה... רק אני... ואל תדאג... אני אשמור עליך שלא יקרה לך כלום..."
"אדוני אני לא מכיר אותך... איך אני יכול להיות בטוח שתשמור עליי?"
"אתה זוכר את הפעולת הצלה שלך?"
"איך אני יכול לשכוח?"
ואז חלף לי בראש כל הזיכרונות מאות לילה... הבום הפתאומי, הערבי שניסה להרוג אותי... ושירו בו... וזה שצעק לי שהוא מגיע והוציא אותי..
ואז נזכרתי!
"אתה החייל שהוציא אותי משם!! מהתא!!"
"בינגו"
אחרי השיחה איתו כבר קיבלתי תחושה שהמחנה הזה הולך להיות דווקא בסדר...
😛 😛
פפששש
השמש שהייתה לך על הראש במשךך שבועיים עשתה קצת לא טוובב...
פרקק חביב- חחחח!!!
P=
תממששייך,י'חביביי!
חחחחחחחחחחחחח אתה מצחיק אותיD: תמשיך=]
ברוש[[:
אתר האהבה הישראלי