החלטתי לכתוב סיפור לחופש הגדול.. משעמם לי אז.. מקווה שתהנו ושתאהבו!=]
פרק 1-
הבוקר הגיע,הציפורים צייצו להן את ציוצם וחריצי האור שנכנסו לחדרי הפריעו לשנתי.
תקעתי את הראש בין המיטה לכרית,כמנסה לא לקום אבל אז קולה של אמא שקראה לי:" עומרי,
קום!" ואז ידייה החמימות שליטפו את פניי ושפתייה שלא איחרו לבוא ונשקו לי נשיקת
בוקר טוב. מילמלתי כמה דברים מוזרים בסגנון "אני רוצה להמשיך..","עוד חמש דקות..",
"נו,אמא.." אבל אמא שלי בשלה. "קום,עומרי!" היא חזרה בשנית ומשכה מעליי את השמיכה.
"אוףף.." אמרתי והתיישבתי על המיטה,משפשף את פניי.
בעזרת ידיי חיפשתי את המשקפיים שהנחתי בליל אמש על המדף. לאחר כמה שניות של חיפושים
עטיתי את המשקפיים וראיתי את העולם בבהירות. הצצתי מהחלון,האנשים הולכים ברחובות,
כול אחד בשלו.
נכנסנו אמא ואני אל האוטו של אמא. עוד לא נכנסנו וכבר היד שלי הייתה על הרדיו.
"לא ידעתי איך לומר לך היינו קרובים,אני רוצה אותך ולא יודע איך משקרים שמרתי לי בלב מספיק לשבת שקט בפנים אם אומר לך מילים האם תזרימי צלילים לתוכי?"
מילות השיר הכו בי,נזכרתי באותה אחת שאהבתי,שלא ידעתי איך לפנות אלייה.
כשהייתי מוטרד במחשבות אמא הפריעה לי:" עומרי,הגענו!". "אההה.." אמרתי כשהתעוררתי
מהמחשבות ששקעתי בהן. לקחתי את התיק מהמושב האחורי,שמתי על כתפי אמרתי לאמא להתראות ויצאתי
מהאוטו. התקדמתי באיטיות לעבר בית הספר. לפתע,ראיתי אותה,הלב שלי הרקיע לשחקים,
הפרפרים השתוללו לי בבטן ולא ידעתי מה לעשות.. רציתי להיות איתה,לידה,להיות מסוגל לדבר איתה,
אבל מה לה ולי? היא המקובלת ואני החנון ה"משקפופר".
עברתי במהירות בשער בית הספר,לא שמתי לב אבל אפילו כמעט רצתי.
לפתע,מעדתי ונפלתי. חיפשתי את המשקפיים שלי שעפו כשנפלתי וברקע שמעתי דיבורים עליי
והרעש של הצחוק הידהד לי במוח. מצאתי את המשקפיים,הנחתי אותם במקומם והלכתי מהר
לכיתה.
השיעורים עברו מהר,כבר נגמר יום הלימודים ודיי נהניתי.
חזרתי ברגל לבית,אמא ואבא היו בעבודה ושני אחיי הקטנים התאומים,ליאור ואור היו אצל אחד מחבריהם
המשותפים. עליתי לעבר החדר שלי,הנחתי את התיק על המיטה והתקדמתי לכיוון המחשב.
חיכיתי שידלק ובזמן שחיכיתי ציירתי על דף קטן את הפרצוף של דניאל,הילדה שאהבתי.
המחשב נדלק,הנחתי את העיפרון ונכנסתי אל האייסיקיו ואל המסנג'ר..
עברו כמה דקות בלי הודעות,אז ירדתי ללמטה.. הכנתי לי ארוחת צהריים םתאום שמעתי את
צליל של הוספה של איש קשר של האיסיקיו ומיד לאחר מכן הודעה....
מקווה שתאהבו.. אין לי כ"כ רעיון,היה לי פשוט משעמם אז החלטתי לכתוב..
אני אשתדל להמשיך פעם ביום או גג פעם ביומיים..
אוהב!=] 😊
אווושייי מאמייי!!
יהיהיהיייי אני הקוראת הראשונההההה נהההה חחח
מאמוששש אהבתייי רצחחח תמשיךך דחוףףףף
חולהה עלייךךך מאמייי
יוואווו איזה כתיבההה חבל על הזמןןן אין פשוט איןןןןןןןןןן עלייךך!!!
אתה עוד תגיע רחוקקק בייבי!
חח מווווווווווואהה ענקיתתת,
יפיתי=]
QUOTE (יפיתי-דבירוש @ 04/07/2006) אווושייי מאמייי!!
יהיהיהיייי אני הקוראת הראשונההההה נהההה חחח
מאמוששש אהבתייי רצחחח תמשיךך דחוףףףף
חולהה עלייךךך מאמייי
יוואווו איזה כתיבההה חבל על הזמןןן אין פשוט איןןןןןןןןןן עלייךך!!!
אתה עוד תגיע רחוקקק בייבי!
חח מווווווווווואהה ענקיתתת,
יפיתי=]
מסכימה רק תיקון קטןן
יהיהיהיייי אני הקוראת השנייה חחח
😛
פ'שש..
סיפור חדש
מהמם
אוהבת..
יאלללה. . המשך אושי. .
אבל תאומים שקוראים להם ליאור ו .. ליאור. !?
אללה מותק . שמחה חזרת לכתוב סיפורים
ממש יפה אהבתי את ההתחלה😊
מוואההה
מחכה להמשך
תודה רבה לכול התגובות..
אני אמשיך כנראה מחר..
נ.ב- תודה תמר ששמת לב..חח... תיקנתי..*אוופס*
נשמעע יפהה אוששרי..
תמשייך.. 😊
התחלה יאפפה
תמשיךך :]
מוואהה
ארווווווסי (:
אהבתי המשךך המשךך [=
חח גמני שמתי לקטע
של הליאור וליאור..
אבל חשבתי כבר אתה והמוח המשוגע שלך..יכול להכל.. 😕
חחח סתם=]
יאללה המשך אוףףף😢
לא מחר היוםם.. .!
החזרת אותי לאתררררררררררר=]=]...חיחיחי...
תמשיך מאמיייי.....
😮 ליאור ודניאל...אתה ממש מחזיר אותי אחורההההה
מחכה להמשך שמןןןן=]
אוהבתת
>>ליאורו'ש
ו-א-ו..
שימחתן אותי עם התגובות...חחח...
אני שמח שקראתן ושאהבתן..
אבל כבר מאוחר,אני אכתוב מחר.. מצטער,אב'... חחח
שיהיה לכולכן לילה מקסים,תודה על שאתן קוראות את הסיפור!=]
חחחח תודה לך שאתה משתף אותנו בכישרון הנדיר שלך 😛
מטורפת עלייך ארוס שקסי שללי 😊
