חחחחח...ארוסתתיי החנפניייתתת!P=
גגלל.. תודה רבהה!=]
יאללה אווושיי דורשיםם המשךךךך!!
חחח כפרוניי עלייךךךך
קדימההה
המשךךךךךך!!
חחח מוואה ענקיתתתתתתת
חולה עלייךךך
יפיתי😊
ב- 01:41 אני אכתוב לך המששך?!
בחלוממוותתת..חחחח
בצהריים כשכתבתי את זה בקוששי היייתה לי מוזה..אז עכישו לכתוב?!
חחח
הצחקת אותי..P=
חחחח
שיהיה לך לילה טוובב יפיתיי הייפפתתיי
איזה מגעיל😢
אז מתי תכתוב המשך...
טובבב לא צריךךךך...😢
חחחח טוףףף זה היה צפויי חחחחח
מחכה למחררר מאמי
לאבב יווווו,
יפיתי=]]
אב'ית..
מחר,יפהה שלליי!#@#
=]
יפית..איך שזה לא יהיה צפוי?! אמרתי..P=
נשמממע פצצצצצה !@$
כמו כל דבר שלך.. אני בטוווחה שהסיפור הזה הולך להיות הצלחהה..
ולא סתם הצלחה!!
הצלחה מ=ס=ח=ר=ר=ת # הממששך :]
אהה ודרך אגגב,
לזאת שהוא אוהב... יש שם מדהההים.. פשוט אחד היפים ששמעתתי ;]
מווווואה בונבווון =]
השם שלה זה בהשראתך..;]
אוהב אותך..
ואני עכשיו מנסה לכתוב המשך...
אוהב אותכם!=]
אירועי הפרק הקודם:
השיעורים עברו מהר,כבר נגמר יום הלימודים ודיי נהניתי.
חזרתי ברגל לבית,אמא ואבא היו בעבודה ושני אחיי הקטנים התאומים,ליאור ואור היו אצל אחד מחבריהם
המשותפים. עליתי לעבר החדר שלי,הנחתי את התיק על המיטה והתקדמתי לכיוון המחשב.
חיכיתי שידלק ובזמן שחיכיתי ציירתי על דף קטן את הפרצוף של דניאל,הילדה שאהבתי.
המחשב נדלק,הנחתי את העיפרון ונכנסתי אל האייסיקיו ואל המסנג'ר..
עברו כמה דקות בלי הודעות,אז ירדתי ללמטה.. הכנתי לי ארוחת צהריים םתאום שמעתי את
צליל של הוספה של איש קשר של האיסיקיו ומיד לאחר מכן הודעה....
המשך:
עזבתי את כול מה שעסקתי בו באותו הרגע,ועליתי במהירות במעלה המדרגות,תוהה מי
צירף אותי לרשימה שלו,ועוד שלח לי הודעה. התיישבתי על כיסא המחשב,ניסיתי להדביק את נשימתי ובו בעת לפתוח את האייסי על מנת לקבל את ההודעה... הנשימה לא הסתדרה,
התחלתי להרגיש סחרחורת ופרפרים בבטן.. על מסך המחשב במקום שבו ראו את שם האיש שצירף אותך התנוסס השם ".•Princess danial•.". חשבתי לעצמי-"זה לא הגיוני,משהו
פה מסריח.." אבל אז לחצתי על הסימן שלוחצים עליו ואז הוא נותן לך את הפרטים של המשתמש. כול הפרטים היו בדיוק כמו שלה,כול האודות היו לאותם אלו שהם ספק חברים שלה ספק מנצלים אותה כדי להגיע ללהיות "מקובל". בלי לחשוב פעמיים הוספתי אותה..ואז קראתי את ההודעה: " היי.." ,פשוט "היי..." היה כתוב שם. חשבתי לעצמי שזו המילה הראשונה שדיברנו אי פעם. למרות שלא ייצא לנו לדבר התאהבתי באישיות שלה,בסיגנון המלאך עם ההילה שהקיפה אותה. "היי.. מי זה?" שאלתי משחק אותה יעני לא יודע. "דניאל,מהכיתה שלך.." היא השיבה במהירות. "איזו דניאל?" שלחתי,ואז עשיתי את עצמי "אהה,דניאלל. כן,כן..דניאל.. נזכרתי! מה שלומך?" סיננתי וכך השיחה ביננו עברה ואני הייתי ברקיע השמיני.
לצערי,דניאל הייתה צריכה ללכת. היה לי כ"כ כיף וכ"כ שכחתי מהאוכל שהשארתי בחוץ לפני שעליתי במהירות למחשב,כדי לדבר עם דניאל. ירדתי ללמטה,מאושר וטוב לי על הלב ופתאום..
צלצול הטלפון של הבית הפריע לשלוותי. "הלו?","הלו?!" שאלתי שוב אך איש לא היה מצידו השני של הקו. הכנתי לי לאכול,סיימתי במהירות,פיניתי את הכלים לכיור ועליתי בחזרה לחדר שלי. כשנכנסתי הדבר שבלט על הריצפה היה הציור שציירתי של דניאל,על הדף הקטן. הוא כנראה עף ע"י הרוח לריצפה. הרמתי אותו והסתכלתי בו. איכשהו ציירתי אותה כ"כ דומה לעצמה,למרות העובדה שאני וכישרון אומנותי לא הולכים ביחד,אני קלאמזי שכזה.
בחנתי את הציור,ולפתע,טיפה של דמעה זלגה על לחיי. מחיתי אותה במהירות,פעם ראשונה שבכיתי בגללה. לא הבנתי למה ומדוע אבל ידעתי שכואב לי בלב.
עוד לא הספקתי לפקוח את עיניי אחרי שמחיתי את הדמעה, נשמע קול דפיקה בדלת...
תוקן..*** תודה ליאת ותמר ששמתן לב.חח.. (תמר..פעם שלישית גלידה..חחח...;] )
איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף =]
סיפוררררררר חדשש
ולא סתםם אלה סיפור מהמהםם ויפה ומושלםם אהבתי ליטלווש
יפהה אוושש..
אבל לא הנבתי מה קשור נועה לסיפור... אתה רשמת כזה זאת נועה.. ואז רשמת ודניאל היתה צריכה ללכת... :S.. לא הבנתי
יפהההההההה =]
מחכה להמשךך
י'מוכשששר
אתר האהבה הישראלי