איאייאיא מדהיםםםם כרגילל : ]
המשךךך דחוףף!
אוהבתת נועה : ]
מדהייממממיי 😊
ועמייתיי לא דפפוק! הוא מבולבל וכעוס!
איי הוא כזזה בובבייק,!
חיייבת הממששך [:
אווווווווף בא לי להררררוווג את גליייייה !# ,,
תעשי שהיא ותום יריבווו מככככות. רצצצחח
ועמייית יראה ואז תום תיהיה פצווועה ועמית יטפל בהההה
אואואואו 😁
ושרררון תתחיל לשנוא את גלייה שתבין כמה שהיא סתווומה כבררר
אוווווווף
עמייייייית & תוםםםםםם
אהבהה שלא תיגגגמר לעולםםםםםם
(;
זהו בזה סיימתתי את דבריי 😊
אהה והכתייייבה שלך ?
הכי יפפפה שייייש !@
המשששששששששך
QUOTE (נינה14 @ 12/10/2006) אווווווווף בא לי להררררוווג את גליייייה !# ,,
תעשי שהיא ותום יריבווו מככככות. רצצצחח
ועמייית יראה ואז תום תיהיה פצווועה ועמית יטפל בהההה
אואואואו 😁
ושרררון תתחיל לשנוא את גלייה שתבין כמה שהיא סתווומה כבררר
אוווווווף
עמייייייית & תוםםםםםם
אהבהה שלא תיגגגמר לעולםםםםםם
(;
זהו בזה סיימתתי את דבריי 😊
אהה והכתייייבה שלך ?
הכי יפפפה שייייש !@
המשששששששששך
כממה שאת צוודקת [:
בנננותתת
אני עושה עכשיו עבודה לבצפר,
אני ממש מקווה שאני יוכל להמשיך היום. .
אווווהבת מלאא
ותודה על התגובות !
חנושש =))
😊
איזהה פרקיםם יאאאאאאו תמשיכיייייי חנוושש!!
אני מתתהה עלללל עמייתתיי =[
היא כלככךךך שרמוטה פוסטמה התום הזאתי P:
אבלל אני אוהבת גם אותתתההה !! 😂
שלומי ורוןן =( תעשיי עוד קטעים שלהםם למה בכלל איןןןן ?
הסיפור אמור להיות על ארבעתםם לאא?? 😕
קיצררררר מ-י-ת . 😊
סיפוורר יפפה [:
מחכה לההמשךך ,@!
יאאללה.עמיתי שוולט 😛
לא רוצים ת'עוומר !
+ מוורני +
דדיאנווו תודה יפפהה שלליי !
ספיריי בוביי קודם כול תודה ,
וכן.. את צוודקת . אני שמחה ששאמרת לי
ללאב יוו
מווורניי תודה מאמי, אני שמחה שאהבת!
בנננות המשך עוד מעט 😊
ממדהימותת
תודה על התגובות,
תתקראו את הפרק טוב טוב . .ניראה לי שהוא טיפטיפה מסובך 😨
המשכתי לדבר עם מעיין עוד איזה חצי שעה, ניסיתי לשכנע אותו ללכת ולדבר איתה! ,
ולבסוף?! הוא השתכנע..
בסביבות השעה 12 חזרנו לכולם, אני ורון נפרדנו מהם והמשכנו בדרכנו...
החבר'ה הרעים - פרק 52
"בואי רגע למכולת בא לי מסטיק.." אמרתי ונכסנו למכולת הקרובה, מה ששכחתי,
הוא של מי בעצם המכולת, של חיים.
---
ארבעתנו התחלנו ללכת לכיוון החנות של חיים..
יותר נכון המכולת השכונתית של חיים, שכונתית שכונתית אבל הוא מרוויח מלא, מה שטוב לנו!..
כמו תמיד, הגענו לחנות בדיוק כשהוא מתחיל לסדר אותה..
נכנסנו וכרגיל שלומי ועמית היו עם הסכינים ואני ורון לקחנו את הכסף..
אני:"בא לכם עוד משהו בדרך?" חייכתי אליהם..
שלומי:"מסטיקים וקולה..."
עמית:"ספרייט.." הבאתי לבנים מה שרצו ואני ורון לקחנו טובלרון..
שלומי:"אף מילה כע?! מכירים את הבת שלך..." הזכיר לו בפעם המיליון,
וארבעתנו יצאנו מהחנות....
רון:"כמה כסף הפעם?" שאלה ולקחה משולש מהשוקולד..
שלומי ועמית ספרו כמה שניות את הכסף ואמרו ביחד.. "2000 ₪ " חייכו חיוך גדול..
אני:"אווו משתכללים כל פעם אה?!"
עמית:"חופשי.." חייך אלי וחיבק אותי אליו...
הוא חילק את הכסף בין כולנו..
500 ₪ לכל אחד.
---
למזלנו, הבת שלו הייתה שם. כזאת יפה,היא בגיל שלנו.
כשעוד גרנו בבית היא למדה איתנו בשכבה.
עניין אותי נורא אם היא יודעת על כול הפעמים שגנבנו מאבא שלה כסף,
ושהיא בעצם שימשה כאיום, שאם רק יעיז לפתוח את פיו יקרה לה משהו..
לקחתי חיבלת מסטיקים והבאתי לה 5 ₪, היא חייכה אלי והחזירה לי עודף
"תגידו.. יש חתיכים בחוץ?" שאלה אותנו שנייה לפני שיצאנו מהחנות
רון:"יש בשפע :]"
---:"מעיין שם?"
אני:"חח אז זאת את.." חייכתי
---:"אני מה?" שאלה
רון:"שנייה איך קוראים לך?"
---:"דנה.. ואתן רון ותום נכון?"
אני & רון:"כן" אמרנו ביחד
דנה:"מעיין אמר עלי משהו?" שאלה במבט מהסס
אני:"בואי נגיד שהילד מאוהב קשות.."
דנה:"אז אין לי סיכוי איתו ...=//"
אני:"את רצינית?! הוא מאוהב ב-ך !"
דנה:"כן!? נראה לך?"
אני:"לא נראה לי, אני בטוחה. הוא אמר לי.. הוא לא אמר לך כלום עד עכשיו כי הוא חושב
שאת לא שמה עליו.."
דנה:"חח איזה טיפש ;] "
רון:"כה חופשי.."
אני:"אנחנו זזנו, תדברו אוקיי!? אתם ממש מתאימים.."
דנה:"תודה תומי !"
אני:"אין על מה.. בהיי.."
דנה:"ביי בנות"
רון:"צ'או ביצ'.." אמר ושתינו יצאנו מהחנות..
"אוךך כואבב כואב.." אמרתי והסתכלתי על רון במבט רציני,
והיא רק חייכה אלי "מה מצחיק אותך?" שאלתי
"את.. מה כואב לך?"
"שככה גנבנו לחיים כסף שוב ושוב..."
"תפסיקי להיות כזאת טובה!"
"אני לא טובה, אני מציאותית.."
"מה קשור מציאותית!?"
"חח אני באמת לא יודעת למה אמרתי את זה.."
"נראה לי מעיין הביא לך איזה סם. ." אמרה בקול ובמבט מסתורי
"חח הכי לא, הוא ילד טוב ירושלים.."
"חח עלק.."
"טוב הוא לא ילד טוב.. אבל הוא סבבה כזה לא יודעת, הוא הפסיק לעשן"
"ואווו.." אמרה בציניות
"מה ואוו!? בואי נראה אותך מפסיקה לעשן.."
"חח לא נראה לי. ."
"רואה?! " אמרתי בחיוך מנצח
"היה ביניכם משהו?"
"לא.. הוא חולה לדנה על התחת "
"היא לא כזאת יפה.."
"ואת כזאת קנאית!"
"חח ביצ'.." צחקה "אווו הנה אהובי.." אמרה במבט חולמני,
התקרבה לשלומי ועמית, ודפקה לשלומי צרפתית..
"האמ האמ..אנחנו עוד פה.." הזכרתי להם
שלומי:"חבל.." אמר והוציא לי לשון
עמית:"לא מצחיק.."
שלומי:"תפסיק להיות כזה רציני! תום בחייאת קחי אותו מפה ושמחי אותו קצת.." אמר
ומשך את רון משם..
"דפוקים.." אמרנו אני ועמית ביחד, וצחקנו..
"אז עכשיו אפשר לדבר?" שאלתי אותו והתיישבנו על ספסל רחוק מכולם..
---
"חח יאללה שידברו כבר.." אמרתי לרון ונתתי לה עוד נשיקה קטנה בפה
"עזוב אותם עכשיו.." אמרה ומשכה אותי לצרפתית "אני נוסעת לארה"ב.." הוסיפה ושנינו
התיישבנו על ספסל
"את מה??" נבהלתי, חשבתי כבר על הכי גרוע. רון, נוסעת לארה"ב, לתמיד...
"חח מה נלחצת?" הסתלבטה עלי "אני נוסעת רק לסוכות.." הוסיפה וצבטה אותי קלות באף
"עם המשפחה?" שאלתי וליטפתי את פניה
"עם תום.." אמרה
"מה?! רק את והיא??"
"בערך. . אנחנו נהיה שם עם אח שלה וחברה שלו.."
"אהה..." אמרתי והתחלתי לחשוב איך זה יהיה..
כשרון מגיעה למקום חדש, כולם מתלהבים ממנה..
עם הפנים הכול כך יפות שלה והחיוך ששובה כול אחד בקסמיו היא תסובב שם
את כולם על האצבע הקטנה.
ידעתי מה היא הולכת לבקש ממני, והתפללתי ל-ה' שאני טועה.
ושאולי אני מפחד לשווא..
----
המבט שלו הפך למבט חושב שכזה, תמיד שהוא חושב על משהו הוא נהיה רציני,
ומבטו כאילו נתקע על נקודה מסוימת וממנה הוא לא זז..
"שלומי?" הערתי אותו ממחשבותיו
"אה..מה?"
"תקשיב..." אמרתי מנסה לסדר בראש מה אני בדיוק הולכת להגיד לו,
בדרך הכי פחות מגעילה וצבועה.. "אני חושבת שמתי שאני אסע לארה"ב כדאי שניקח הפסקה.."
אמרתי במהירות "אבל רק לאותה תקופה!" הוספתי, שלא יטעה ויחשוב שאני רוצה להיפרד..
"אהה..אממ.." אמר וראיתי שהוא לא ממש יודע מה להגיד
"תיראה זאת נסיעה של פעם בחיים. להיות בארה"ב עם חברה, ובלי הורים על הראש..
אני רוצה ליהנות שם כמו שצריך! ואל תחשוב שכשאני איתך אני לא נהנת..
אני פשוט יודעת שאם אני אסע ואנחנו עדיין נהיה חברים, אני אחשוב פעמיים על כול דבר שאני עושה..
אתה מבין נכון?"
"נראה לי שכן.."
"אתה מסכים איתי?" שאלתי, רציתי לדעת מה דעתו בנושא..
"אם זה מה שאת רוצה...."
"עזוב עכשיו את מה שאני רוצה, אתה רואה את זה בתור דבר נכון לעשות?"שאלתי ושוב המבט החושב התנוסס על פניו.
---
אם אני רואה את זה לנכון היא שואלת.
היא חושבת שתוך שניות אני יוכל להחליט מה אני באמת חושב?!
אני רוצה שהיא תהנה, ברור.
אבל אני יודע שאם 'ניקח הפסקה' לכול הזמן שהיא תהיה בארה"ב היא תהיה שם עם בנים...
היא תעשה שם דברים שאח"כ לבוא ולספר לי היא לא תוכל, ולא מהבושה.
אלא מעצם המחשבה שזה יפגע בי..
שיכאב לי כול מה שהיא תעשה שם.
"כן.." עניתי לה לבסוף "אני מסכים איתך, ניקח הפסקה.. אני רוצה שתיהני כמו שצריך בארה"ב " הוספתי
"אוךך שלומי באמת שאתה הכי מדהים שיש.." אמרה וקפצה עלי בנשיקות וחיבוקים.
---
"אז עכשיו אפשר לדבר?" תום שאלה אותי כששנינו התיישבנו על ספסל,
רחוק מכולם, רחוק מהרעש ומכול הילדים המוכרים
שאחרי כול כך הרבה זמן בפנימייה נפגשנו איתם שוב.
"כן.." עניתי "על מה את רוצה לדבר?"
"על מה שראית..." אמרה והשפילה את פניה, "על הנשיקה שלי עם עומר.." הוסיפה
"ניראה לי שאין על מה לדבר.. הבנתי שאת אוהבת אותו. את גם לא חייבת לי הסברים,
אין בנינו כלום.." אמרתי והרגשתי צביטה בלב..
---
"אין בנינו כלום..." אלה שלושת המילים היחידות ששמעתי ממנו,
הוא המשיך לדבר אבל לא הקשבתי..
"אין בנינו כלום...אין בנינו כלום... אין בנינו כלום..."
הרגשתי כמו מין מנגינה שמתנגנת בראשי,
מנגינה שאני לא רוצה לשמוע אותה..
"דדיי.." כל כך רציתי להפסיק לשמוע את אותו משפט
"מה קרה??" עמית שאל אותי במבט מודאג
"אני לא אוהבת את עומר!!"
"אז למה התנשקת איתו?"
"לא יודעת!, כי רציתי באותו זמן... עמיתי אני לא ילדה שבנויה לקשר רציני.
אם אני אהיה עם מישהו עכשיו יום אחרי ימאס לי ממנו.."
"לא ניסית.. אל תקבעי עובדה בלי לנסות.." אמר בקול חנוק
"אני לא צריכה לנסות. אני יודעת איך זה יהיה, אני רוצה מישהו כי הוא לא שלי. אבל כשנהיה חברים!?
זהו ירד לי ממנו.."
"כי את לא אוהבת אותו באמת. את רק רוצה אותו"
"נכון.." אמרתי "אני מצטערת יפה שלי.." הוספתי וניגבתי את דמעותיו
"אין לך על מה.. את לא אשמה"
"אני כן, אני אשמה! כואב לך בגללי.. ותאמין לי שעכשיו כואב לי יותר!"
"חבל שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור..."
"למה? מה היית משנה?"
"הייתי מנסה להישאר כמו שהיינו פעם, יזיזים וזהו. בלי רגשות מעורבים.
אני עם מי שאני רוצה ואת עם מי שאת רוצה.. בלי אהבה, בלי כאב.."
"הלוואי וזה היה ככה, עמיתי באמת שאני לא רציתי שזה יהיה ככה."
"אני בטוח שלא... בואי, אני אלווה אותך הביתה." אמר ושנינו קמנו מהספסל והתחלנו להתקדם לבית.
בדרך שלחתי לרון הודעה :
^ עמית מלווה אותי הביתה, לילה טוב שמנה דברי איתי ^
---
תום שלחה לי הודעה, לחצתי על השב והקלדתי לה הודעה:
* אוקיי נסיכה, לילה טוב אוהבת אותך * שלחתי לה ושמתי את הפלאפון על שקט,
שלא יפריעו לי ולשלומי..
"לכמה זמן אתן נוסעות?"שלומי שאל
"לכול סוכות.. בייבי אני אתגעגע.." אמרתי ונשכבתי על ברכיו,
מתענגת מההרגשה המדהימה שמציפה אותי כול פעם שאנחנו נפגשים..
כול נגיעה, כול נשיקה, כול מילה מקפיצים לי את הלב, הפרפרים בבטן משתוללים להם..
ואני ?! מ א ו ש ר ת
"גם אני יפה שלי.. אבל זה יעבור מהר!" אמר וליטף את פניי
"אני מקווה נסיך שלי!, וההפסקה נחשבת גם מבחינתך!"
"מה זאת אומרת?"
"אני לא רוצה שתשב כול החופש בבית ותחשוב עלי, אני רוצה שתצא! תכיר בנות..
תהנה מהיותך שוב רווק!" אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ, רציתי שהוא ייהנה, גם בלעדי.
כמה שכאב לי רק לחשוב שהוא אולי יהיה עם בנות אחרות,
הבנתי שזה מה שצריך לעשות.
ההפסקה הזאת נחוצה.
---
"לילה טוב תומי.." אמרתי לה כשהגענו לביתה
"יודע מה בא לי?" היא שאלה וחיבקה אותי אליה
"מה?" שאלתי בחיוך קטן
"שתישן אצלי.. כמו פעם" ענתה בחיוך
"אני..." התחלתי להגיד אך היא עצרה אותי באמצע
"מצטערת!!" אמרה, "אתה בטח לא רוצה... סתם עברה בי מחשבה מטופשת כזאת על כמה
שנהנינו כשהיינו ישנים אחד אצל השנייה..וכמה בא לי את זה שוב" הוסיפה
"גם לי.." אמרתי, דיברתי איתה הכי דוגרי בעולם,אמרתי לה באותו היום בדיוק מה אני רוצה,
חושב ובעיקר מרגיש..
"אתה בטוח...?" שאלה בהיסוס
"הכי בטוח שיש" עניתי ושנינו נכנסנו אליה הביתה,
לקחתי את הפלאפון מהכיס ונכנסתי להודעות יוצאות:
+ אח שלי אני ישן אצל תום היום. . תודיע להורים + רשמתי ושלחתי לשלומי
# סבבה גבר, ושתדע שלא בא לי להיות דוד מגיל כזה צעיר # החזיר לי הודעה אחרי כמה שניות..
"חח הוא כזה דפוק.." צחקתי
"מי?"
"שלומי, תיראי מה הוא רשם.." אמרתי והראתי לה את ההודעה
"למה לא!? אפשר לסדר לו כמה אחיינים קטנים כאלו.." אמרה וקרצה לי
"חח בכיף!" צחקתי
"ניראה לי שעוד יש פה בגדים מהפעם האחרונה שישנת כאן.." היא אמרה,
פתחה את הארון וחיפשה בגדים שלי.. "הנה, קח.." אמרה וזרקה לי מכנס ארוך צבע שחור
וגופיה לבנה.. שנינו החלפנו בגדים ואני נשארתי בלי חולצה, היא הסתכלה עלי,
בחנה כול איבר ואיבר בגופי, הסמקתי בקטנה,
חייכתי אליה והתיישבתי על הכיסא מול המחשב,
התחברתי לאיסיקיו ולמסנג'ר שלה וכתבתי אווי:
- פה עם עמית הכוסון
אל תפריעו שמנים
סלמאתק –
---
"יא שמן מה אתה כותב לי באווי?" שאלתי את עמית, התיישבתי עליו ונשענתי עליו.
אווךך הוא כל כך עושה לי את זה. .
אם הוא לא היה מרגיש כלפי כלום כבר מזמן היינו באגף השני של החדר..
הוא חייך אלי חיוך מתוק וכזה תמים..
"אני מתה על החיוך שלך" אמרתי והסתכלתי עמוק בעיניו
"תודה.." אמר והשפיל מעט את פניו
"בכלל, כולך יפה.." הוספתי והוא הסמיק מעט
"טוב תום אני עייף מת בואי לישון.." אמר והקים אותי ממנו,
הבנתי שכול הסיטואציה הזאת הייתה לא במקום בכלל.
שנינו נשכבנו במיטה, מסתכלים אחד לשנייה בעיניים ופשוט שותקים.
לא שתיקה מביכה, אלא שתיקה שאומרת המון..
"לילה טוב.." אמרתי לו ועצמתי את עיניי
"לילה טוב יפה שלי.." אמר, נתן לי נשיקה קטנה ומהירה בפה ועצם גם הוא את עיניו.
---
"עמית יושן אצל תום.." אמרתי לרון והתקדמנו לכיוון ביתה
"כן?! הם השלימו??"
"כנראה שכן.." אמרתי בספק, כי אצלם אי אפשר לדעת מה קורה.
"לילה טוב קופיף.." אמרה לי כשהגענו לשער ביתה
"לילה טוב בובי אוהב אותך.." אמרתי ונתתי לה צרפתית ארוכה ומתוקה
"גם אני אותך!" אמרה ונכנסה לביתי.
המשכתי לביתי, לבד, מלא במחשבות.
על מה שהיה עד עכשיו עם רון.
על מה שיהיה כשהיא תהיה בארה"ב, ובעיקר, על מה שיהיה כשהיא תחזור.
ואם באמת הכול יהיה טוב ויפה כמו עכשיו.
ואווו יצצאא אארוךך רצצח !
מקווה שלא התייאשתן באמצע וקראתן הכולל,
מחר ויום שבת לא יהיה המשך כי אני לא אהיה בבית,
- חגג שמממיייח -
אווהבת אוותכן
חנושש =))
החלטת לעשות מהצד של כולם אה ?!
יפפפהה זה מוסיף ככה (:
ואאאאי מדהיייים. .
רון מגעיללללה..שתתביייש :|
הממממממשך
אתר האהבה הישראלי