מהממםםם
איזה מעצבןןן עמיתת מזה שרמוטה? הוא מטומטםם?????????????
מחכה להמשך בובייייי
אוהבת המוןןן
רותמי שלך =]
^אולי תורידי לחץ ??.. יש לה עוד חיים חוץ מהאתר הזה !!
חניי שימי המשך מתי שתוכלי יפה שלי.. :]
אוהבת מלללא.
תוודה על התגובותתת :]]
הייללוש ?! אני לאהוב אותך ה מ ו ן
ויעלליי- כמו שהילה אמרה, יש לי עוד חיים חוץ מהמחשב,
לא מזמן חזרתי מהבצפר יש לי שייעורים ושיעור פרטטי
אני אמשיך כננראה בערב
אווהבת מלללא 3>
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
המשך
אוהבת הכי הכי הכי בעולם 😊
אוווח כולם נהייו כאלה מגעילים!
רוון וגליה?! זונות בטררוף איככ טפפו עליהן !!
עממממית?! חתיכת מעפפפן שאני לא אכניסס לו מחשששב לתחתתתת !
גרר עיצצבנו אותתי !
הממממשך
דוווגריי שרמוטטה... מצד אחד היא רוצה את עמית מצד שני את עומר.. מה קרה??
עמייתתתת תעשהה לי גדודיםםם :]]
חניי המשךך :>
התקרבתי עוד טיפה ונישקתי אותו. נשיקה עדינה, רכה, ומלאה ברגשות מעורבבים..
"תודה" אמר והסתכל עמוק בעיניי
"על מה?" שאלתי
"על שעשית לי את היום.." אמר בקול מדהים ונישק אותי שוב..
"איייזה שרמוטה, טפוו.." שמעתי את קולו של עמית, הסתובבתי אליו והוא הסתכל עלי במבט נגעל.. הסתובבתי אל עומר בחזרה דמעות החלו לבצבץ בעיניי,
עומר הסתכל על עמית במבט רצחני, מבט שאני ?!
לא אהבתי בכלל.
החבר'ה הרעים - פרק 47 :]
עומר קם מהפוף שעליו ישב והתקרב לעמית, שהסתכל עליו במבט מזלזל,
"עומר לא.." עצרתי אותו כמה צעדים לפני ונעמדתי בינו לבין עמית,
עומר הסתכל עלי במבט לא מבין ושאל: "למה לא?!"
"כי לא.." אמרתי ושנינו הלכנו משם. .
"אני לא מבין אותך.." אמר שהתיישבנו שנינו בשולחן האחרון שבכיתה
"מה אתה לא מבין?" שאלתי
"למה את נותנת לו לדבר אלייך ככה?" שאל ואני חשבתי מספר שניות,
"כי את אוהבת אותו" הוסיף
"עומר אמרתי לך שאני לא יודעת מה אני מרגישה, אני לא יודעת איך מרגישים שאוהבים..!"
"מה שתגידי.." אמר והמורה לשיעור הראשון נכנסה והתחילה ללמד.
כרגיל, כמו בזמן האחרון הייתי צריכה להקשיב לה,
לענות על שאלותיה, ובעיקר ?! ל ה ת ח נ ף,
זה מה שהמורות אוהבות.
& פעם הבאה לפחות אל תשלי אותי סתם & רשם עומר על דף והעביר לי
# אני לא משלה אותך #
& את כן. שנייה אחת את מנשקת אותי, ושנייה אחרי הכול משתנה &
# כלום לא השתנה #
אמרתי והסתכלתי עליו במבט רציני,
הוא הסתכל עלי במבט לא מאמין והמשיך להקשיב למורה..
כול היום עבר במהירות, ושכנגמר כולם הלכו לחדר אוכל, ל
א היה לי תיאבון אז הלכתי לחדר והתקשרתי לתומר...
"אאחותי הקטנה היא כמעט בת שנה.." התחיל לשיר
"שנה עלק?! תן ריספקט עוד מעט 16.."
"קטינה. ."
"שתוק יא זקן.."
"מה שנכון נכון" אמר ושמעתי בקולו שהוא מחייך
"שומע, סוכות עוד שבועיים.. אני באה אליך כה?!"
"ברור מאמי, חסר לך שלא.."
"יוופי, אני צריכה רק לארגן ויזה"
"תגידי להורים שיסדרו לך, לך לא תהיה בעיה.."
"למה?"
"כי את נוסעת לבד, אין מצב בעולם שתישארי לגור שם.."
"אהה אווקעי.."
"את רוצה לבוא עם רון או עמית?"
"לא ולא"
"מה?! למה??"
"דיי רבתי עם שניהם.."
"על מה?"
"עזוב לא בא לי להיכנס לזה.."
"אוקיי, איך שבא לך.." אמר בקול מבין
"אבל אני אשאל ידיד שלי אם הוא רוצה.."
"סבבה סיסטר, יאללה אני צריך להמשיך לעבוד, נדבר.."
"אווקי, ביי אח שלו אוהבת אותך"
"בהיי יפה שללי.." אמר ושנינו ניתקנו.
שמתי את הפלאפון על הספרייה,
הוצאתי את כול המקצועות שהיה בהם שיעורים והתחלתי לעשות..
"לא את לא מבינה היא עצבנית עליי רצח בגלל מה שהיה בשבת בים.." שמעתי את רון אומרת
לגליה כששתיהן נכנסו לחדר,
רון הייתה עם הגב אליי,
גליה סימנה לה לשתוק ולהסתכל אחורה..
רון הסתכלה וראתה אותי.
הייתה שתיקה די ארוכה, רון שתקה,
ולא ידעה מה לומר.
"את יודעת שאני כועסת בצדק.." אמרתי והיא הסתכלה עליי במבט דיי עצוב
"אני יודעת.." אמרה, "גליה את יכולה להשאיר אותנו לבד?"הוסיפה
"כן בטח.." אמרה ויצאה מהחדר
"אני מצטערת.." רון אמרה אחרי כמה שניות של שתיקה
"אתם התעצבנתם על שטות.."
"אני יודעת, אני לגמרי לגמרי יודעת.." אמרה והשפילה את ראשה,
בכול השיחה הזאת עם רון הכרתי מישהי חדשה, רון אחרת..
רון שבשביל חברה תשאיר את הכבוד שלה בצד,
ותבואו ותבקש 'סליחה' כי היא יודעת,
שהפעם היא זו שטעתה.
"אני פשוט לא רגילה אלייך ככה.." המשיכה, "את השתנת.."
"אני לא השתנתי, אני פשוט לא רוצה לצאת ממסעדה בלי לשלם,
את זוכרת מה היה פעם שעברה עם דור ?!, הוא גרם לי לחשוב על החיים בצורה אחרת..
למרות שהמשכתי עם הכול, ולא שיניתי את האופי או ההתנהגות שלי."
"כיף לך שיש לך מישהו שאכפת לו מימך.." אמרה בקול עצוב,
"ולא רק בנאדם אחד.. לכולם אכפת מימך, הם תמיד דואגים לך..." הוסיפה
"גם לך יש כאלה אנשים!" אמרתי חד משמעית
"אז איפה הם..?"שאלה ודמעה קטנה זלגה על פניה..
"לתת לך דוגמאות!?"
"כן.."
"ההורים שלך.."
"אכפת להם ממני רק כשבא להם."
"בולשיט, רק בגלל שאני מכירה אותם אני אומרת לך חד משמעית שאת לא צודקת!,
הם היו לצידך יותר מההורים שלי שהיו לצידי..
חח ותכלס?! הם גם היו לצידי יותר מההורים שלי.. ככה שבנושא ההורים!? 1:0 לך.."
"מה שתגידי... נו מי עוד?"
"שלומי.."
"כן..שלומי.." אמרה במבט מאוהב
"עמית.." הוספתי
"עמית חי בעולם אחר בזמן האחרון.."
"חח מה קשור!?" צחקתי
"לא יודעת.. הוא שונה, הוא השתנה.. התבגר"
"כמו כולנו.." אמרתי "אבל הוא עדיין לצדך, את עדיין חשובה לו.."
"יכול להיות.." אמרה ושתינו נשכבנו על המיטה "שולם..?" שאלה בקול תינוקי והושיטה את הזרת שלה
"שולם.. :]" אמרתי באותו הקול וחיבקתי אותה חזק,
"לא היה לי כיף לריב איתך ככה.." הוספתי בפרצוף עצוב..
"למה לא באת לארוחת צהריים?" שאלה אותי
"לא היה בא לי =//, אבל עכשיו אני רעבה.."
"נלך לקניון?"
"סבבה.." אמרתי, שתינו התחלנו להתארגן
ואחרי בערך שעה כבר ישבנו בקניון בקומת האוכל,
אני עם המבורגר וצ'יפס ורון עם גלידה.
קקקצצצר רצח =//
ממצטערת אני פפשווט חייבת לעוף,
תתגיבו
אווהבתתת ממללא
חנושש =))
מדהים יפה שלי.. שיחקת אותה עם ההמשך 😉
אאוהבת אותך שמיינההה
יא... מוושללםםם..
אין.. פשוטט.. ל.י.ג.ה...
דיי... לא רוצה עומר....
רוצה עמייייייתתתתתתתתתתתת
יאא.. איזה חברות טובות.. כפרא אליהם..=]]
מאמי מחכה להמשך...דחופיייייי...
וזה היהה ממש קצרררר...
אוהבת עינברושק'ה