פרק יפה..
אני מחכה להמשך בוביייי
אוהבת
רותמי= ]
המשכים מדהיםםם
:]]]
הממשךך
גגגגגר. . .
סיפפור ממררררסק !
אננללא מבינה מה הבעיה שלל עממיית האההבל הזה !
עד שהיא רוצצה אותו הוא ככה ?!
גגםככן גלליה העממה הזאת !
באממצע החיים נ-ד-ח-פ-ת !
שתידחף בחזרה הבייתתתתה. .
לא רוצצים 'תתה פפפפה :|
המממשך בדחיפפפפות (((:
אווווווההההב'תך 333>
המשךךךךךךךךךךךךךךך
-יסווו-
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 05/09/2006) גגגגגר. . .
סיפפור ממררררסק !
אננללא מבינה מה הבעיה שלל עממיית האההבל הזה !
עד שהיא רוצצה אותו הוא ככה ?!
גגםככן גלליה העממה הזאת !
באממצע החיים נ-ד-ח-פ-ת !
שתידחף בחזרה הבייתתתתה. .
לא רוצצים 'תתה פפפפה :|
המממשך בדחיפפפפות (((:
אווווווההההב'תך 333>
חחחח הוצאת לי ת'מילים מפה 😂
אני עדיין רוצה אותה עם עמית הוא כזה בובייי
פשוט עכשיו יש לו פיצוול אבל גם זה יעבור אל דאגה 😉
מהמממממממממממם
תמשיכיייייייייי
תודה על התגובות נסיכות :]
"יאללה רון – רון אחרי לילה נוסטלגי אני הולכת לישון.." אמרתי
"לילה טוב קופיפה. " אמרה
"לילה טוב יפה שלי.." אמרתי ועצמתי את עיניי, לאט לאט נרדמתי.....
החבר'ה הרעים - פרק 37...
"השמש זורחת היום ב-5..." שמעתי על הבוקר את גליה ורון שרות
"ששששתתתקווו שמנות תנו לישון.." צעקתי ושמתי את הכרית על הראש
"קומי קומי לה לה לה.." נענעה אותי גליה ורון משכה ממני את השמיכה
"איואואוו אני שוננאת אתכןןן.." קמתי והלכתי למקלחת,
שטפתי פנים צחצחתי שיניים וחזרתי לחדר..
"תקשיבוו ליי.." אמרתי ישר כשפתחתי את הדלת,
אך את הדיבור שלי עצרו הכריות שנחתו עלי..
"ככה אתן על הבוקר?!" אמרתי בקול מתבכיין ונשכבתי על המיטה..
גליה ורון זרקו את הכריות כול אחת על המיטה שלה והתקרבו אלי..
תפסתי את הכרית שעליה היה ראשי, כשגליה ורון היו ממש קרובות אלי,
לקחתי אותה והבאתי לגליה בפפנים, ושנייה אח"כ לרון
גליה:"יואוווו עבדה עלינו.." צחקה
רון:"זהוו את מתה סופפפיתת.." צעקה ורצה לקחת את הכרית מהמיטה שלה..
ככה התחילה לה מלחמת כריות :] שלא נגמרה מהר.....
"תודה שהעלתן בטובכן להגיע לכיתה ! " אמרה המורה של השיעור הראשון,
כשהגענו לקראת סופו..
"בכיף :].." עניתי לה בחיוך ושלושתנו התיישבנו במקומות שלנו
"לא מוצא חן בעיניי שאת מדברת ככה!!" התעצבנה והתקרבה אלי
"טוב" אמרתי
"אחרי השיעור הזה את באה איתי לשיחה."
"סבבה.." עניתי ונשמע הצלצול, ל
קחתי מסטיק מהתיק שמתי בפה ויצאתי עם המורה לחדר מורים,
התיישבנו, היא הניחה את ידיה על השולחן ושילבה אותן..
"תקשיבי...." אמרה ולקחה נשימה עמוקה
"נוו דברי בשביל זה באנו לפה לא?!"
"היחס הזה שלך לא מוצא חן בעיניי בכלל! "
"וואלה.."
"וואלה, ואני רוצה שתשני אותו ומהר.."
"וכי למה?"
"וכי אני לא המורה היחידה שמתלוננת עלייך, שתדעי! המנהלת יודעת מזה, וגם ההורים שלך יודעים!
אני אומרת את זה לטובתך, את צריכה לשנות את ההתנהגות שלך..
ולא, תסולקי מבית הספר"
"ב..אמת..?" גמגמתי, עכשיו זה רציני הבנתי.
"באמת באמת!, ואני יודעת שאם את רוצה את יכולה לשנות את ההתנהגות ולהיות ילדה למופת..
אז תעשי קצת מאמץ"
"א..ני... יכ..ול..ה לל..כ..ת?" שאלתי
"כן בוודאי, תחשבי על זה?"
"בטח.." אמרתי ויצאתי מהחדר מורים..
לא יכולתי לחזור לכיתה, לא במצב הזה..
רצתי מהר לחדר כשגוש ענקי תקוע לי בגרון,
והדמעות מאיימות להתפרץ מעיניי..
כשכמעט הגעתי לחדרי נתקעתי במישהו ונפלתי על הרצפה,
נצמדתי אל הקיר ונשענתי עליו..
חיבקתי את רגליי אלי ושמתי עליהן את ראשי,
לא היה אכפת לי במי נתקלתי..
רציתי רק לבכות..
-----------
בדיוק יצאתי מחדרה, חיפשתי אותה לשאול מה קרה עם המורה..
כשיצאתי מחדרה ראיתי אותה רצה לכיוון שלי כשראשה מושפל,
היא לא ראתה לאן היא רצה ולכן נתקעה בי..
היא נפלה על הרצפה, נצמדה אל הקיר ובכתה..
לא הבנתי מה קרה לה, דאגתי.. כן, דאגתי נורא..
הלכתי אליה והתיישבתי לידה, חיבקתי אותה אלי ונתתי לה נשיקה במצח..
"מה קרה יפה שלי?" שאלתי אותה והיא הסתכלה עלי במבט נואש,
כזה שרוצה שיעזרו לו, ופשוט יהיו איתו..
-----------
"מה קרה יפה שלי?" עומר שאל אותי
"רוצים להעיף אותי מהפנימייה....." אמרתי והסתכלתי עליו
"מה?! למה??"
"כי דיי נמאס להם ממני, ממש בא לי להיות לבד... אני הולכת לחדר, תודה עומר.."
אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי
"בסדר בובי.. אם את צריכה משהו אני פה, את יודעת נכון.?"
"כן.." עניתי בחיוך קטן, נתתי לו חיבוק קצר והלכתי לחדרי..
-----------
היא רצתה להיות לבד, אבל שקשה לך צריך שמישהו יהיה איתך,
ויתמוך בך.. זה לפחות מה שאני חושב...
לא ידעתי מה להגיד לה, היא השאירה אותי בהלם.
הדבר הראשון שחשבתי עליו שהיא אמרה שרוצים להעיף אותה הוא
'אני לא אראה אותה יותר..'
אולי זאת מחשבה אגואיסטית, אבל שום דבר אחר לא עלה לי לראש..
פחדתי שיעיפו אותה, היא תהיה לי כל כך חסרה....
ואני חושב שדווקא אני לא אחסר לה, היא מיוחדת, מדהימה...
ואני סתם עוד אחד, שבטח לא תזכור אותי בעתיד.
-----------
עזבתי את עומר במסדרון והלכתי לחדר,
נשכבתי על המיטה ולא ידעתי על מה לחשוב...
הבנתי שאני צריכה לשנות גישה, אבל איך?! ככה אני.
איך אני יכולה לשנות את האופי שלי, ההתנהגות שלי..?
המחשבות עברו להן למשהו אחר לגמרי,
חשבתי אולי בעצם לא כדאי לשנות גישה...
אולי עדיף שאשאר עם אותה גישה...
כן, יעיפו אותי מבית הספר, או שאני אחליט לעזוב מרצוני,
ופשוט לעבור לבית ספר אחר,
שבו אף אחד לא מכיר אותי, לא יודע מי אני, מאיפה באתי, ומה ההתנהגות שלי....
"מקלחת דחוף.." אמרתי לעצמי,
לקחתי בגדים ונכנסתי למקלחת..
התפשטתי ונכנסתי אל מתחת לזרם...
המים שטפו את כולי ויחד עם זה את הדמעות שלא הפסיקו לרדת לשנייה..
'יהיה טוב, חייב להיות טוב...' חשבתי לעצמי..
פרקק מעפןןן ודיי קצרר=//
ממצטערתת,
בגלל הבצפר אני חושבת שאני אמשיך פחות..
אני אשתדל לשים כמה שיותר המשכים...
אבל זה קשה, אני חוזרת כול יום מאוחר מהבצפר ובא לי רק ללכת ל י ש ו ן
תתגיבו בננות
% שיהיה לכןן לילה ממדהים %
אוהבתת
חנושש =))
אופפפפי קצרצצצצצצצצצצר =(
עממממיתתיי..אנחנו מגעגעים...תתעוורר כבר י'מעבבבבול
אתר האהבה הישראלי