מזזזזזזזזזזזזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב
יפפה שלי?
סיפפור נדיררררררררררר=]
מתה עללייו אין.
מחכה להמששךך
יאלה אחרי שהגענו ל-200 כל אחד סותם ת'פה שלו ומחכה שהיא תמשיך!!!
התנתקתי מהאיסיקיו והמסנג'ר, החלפתי בגדים והתאפרתי..
חן נתן לי צלצול ניתוק, הלכתי לפתוח לו את הדלת..
הכרתי אותו להורים ונכנסנו לחדרי..
החבר'ה הרעים - פרק 143 - - - > ו- א ח ר ו ן !! :]
"נחש מה.."
"מה?" חייך
"נו נחש!!"
"לא יודעע.. חח דברי"
"שנה הבאה אני חוזרת לגור בבית"
"ר צ י נ י ?!"
"כןכןכן!"
"יואאאו נדירר" אמר ונישק אותי "ותחזרי גם ללמוד בבית-ספר לא?!" שאל
"לא.." עניתי
"מה? אז איפה תלמדי?"
"בבית ספר של עמית,תום, שלומי ורון"
"למה עד לשם?"
"זה לא כזה רחוק.. 10 דקות נסיעה. וכי אני לא אוהבת את הילדים פה"
"לא אוהבת אותם אה?"
"אתה, שירן ושרון זה מקרה חריג"
"חחחח טוב.."
"אתה שמח? שניפגש יותר והכל...?"
"ברור!!" ענה כמובן מאליו "שירן יודעת?"
"לא.. יואאו מרוב כל האושר שכחתי לספר לה" צחקתי והתקשרתי אליה ישר
"הללו" ענתה
"שנה הבאה אני חוזרת לגור בבית!!!" אמרתי לה ישר והיא צעקה מאושר
"יששששש"
"חעחע לאב יו"
"וחוזרת גם לבצפר?"
"לא..."
"אוקיי, אבל הכי חשוב את חוזרת לכאאןן"
"כן :]"
"חן יודע?"
"כן.. הוא פה איתי"
"מאושר?"
"אני חושבת שכן" אמרתי וחייכתי אליו "מאמי נדבר כבר סבבה?"
"אוקיי מתה עלייך"
"גם אני, בהיי מותק" אמרתי ושתינו ניתקנו
~ ~ ~
השנה נגמרה...
עברה מהר, כ"כ מהר שכולם מפחדים שאף מהר מידי..
שהם מתבגרים מהר מידי, מזדקנים .
שעוד מעט כבר צבא וכל ה-שיט שבא אח"כ.אבל בעצם החיים שלהם רק מתחילים..
הם עוד בתחילת דרכם.
אף אחד לא יודע איך באמת זה קרה, אבל תום, עמית, גליה, רון, שלומי ועומר התחברו
לכל הילדים שבכיתה שלהם.. הפכו לחברים טובים כולם.
הם הפסיקו לשנוא אותם, לחשוב שהם מפונקים מידי..
וכל הכיתה ואפילו כל הבית ספר הפסיק לקרוא להם ' החבר'ה הרעים' איכשהו
הכינוי הזה כבר לא תפס.. כבר ישן, לא היה נכון עליהם.
~~ ~
** שנתיים לאחר מכן **
"נו תום תסגרי לי.. תתאמצי!!" סיגל אמרה ועצרה את הנשימה שלה לכמה שניות
"חח שנייה אני כבר מצליחה..." אמרתי, מנסה לסגור את השמלה המדהימה שלה, שמלת הכלה.
"ידעתי שלא הייתי צריכה לאכול איתכן ארומה בבוקר =/" התבכיינה
"נו הצלחתי!" חייכתי והיא הסתובבה אלי "מדהימה" אמרתי בחיוך ענקי, היא הייתה כ"כ יפה..
אני , אמא שלי ואמא של סיגל היינו בסלון כלות..
שם איפרו אותנו, עשו לנו תסרוקת וכו'..
אני לבשתי שימלה ממש יפה בצבע ורוד בייבי עם נעלי עקב לבנות.
בשיער עשו לי פן עם בייביליס ואיפרו אותי עדין..
כשסיימנו שם תומר הגיע עם המכונית שהייתה מקושטת מדהים,
אני מתה על מכוניות של חתן וכלה.. מאז ומעולם עשו לי חיוך על הפנים כשראיתי אותן.
הם הלכו משם עם הצלם לצילומים אחרונים, עם הבגדים והכל..
השעה הייתה בערך 5 . העונה אביב, היה נעים בחוץ..
פחדנו שירד גשם כי החופה היא בגן אבל למזלנו לא ירד.
אמא של סיגל ואמא שלי הזילו מיליון ואחת דמעות, מאושר ומהתרגשות.
"האיפוורר האיפור.. אל תשכחו אותו !! היום!? א ס ו ר לכן לבכות!" הזהיר המאפר ה-גיי המתוק.
מהסלון כלות הלכנו ישר לאולם..
התרגשתי כ"כ. לא האמנתי שזה אח שלי שמתחתן..
הייתי בטוחה שהוא וסיגל יהיו ביחד כל החיים, אבל החתונה הגיעה כזה מהר.
הגענו לאולם, השעה 7 הגיעה.. האורחים התחילו לזרום בקצב מטורף.
עד שהיפים שלי הגיעו, כולם ביחד.. בטח תיאמו.
עמית:"מזל טוב נסיכה.." אמר אחרי שנתן נשיקה להורים
וחיבק אותי חזק אליו "מתרגשת?" שאל
אני:"מאוד מאוד!! אתם לא מבינים אפילו כמה!" חייכתי והבאתי נשיקות
לגליה, רון, שלומי, עומר, שיר, חן דן ומור.
רון:"חח אני בטוחה בייבי!"
גליה:"את מהממת!!"
שיר:"כן ! כ"כ אהבתי את השמלה, והנעליים.. והאיפור.. והשיער. אין כולך מדהימה" אמרה
ואני הסמקתי בטירוף..
חן:"חחח את גורמת לה להסמיק" צחק עלי
אני:"דדייי.." היה בא לי להרוג אותם, שונאת שמביכים אותי ככה.. =[ "בואו אני אראה
לכם איפה השולחן שלכם" הוספתי ולקחתי אותם לשולחן שבחרתי עבורם.
קרוב לאיפה שהריקודים והכל אבל מצד שני גם רחוק מכל המשפחה..
הם התיישבו, והייתי איתם קצת.. בסביבות 8 וחצי הייתה החופה.
סיגל ותומר נכנסו.. יד ביד..
כולם מחאו כפיים וחייכו, היו מאושרים.
הייתי בהלם, ניסיתי לעכל את זה שאחי מתחתן..
את זה שהם כאלה יפים, כאלה מתאימים, כאלה מדהימים ביחד.
ראו שהם התרגשו, ממש התרגשו.
הם לא הפסיקו לחייך, היו מ א ו ש ר י ם.
עמיתי חיבק אותי מאחורה ולחש לי באוזן:"אני ואת ככה עוד כמה שנים.." ונתן לי נשיקה קטנה בצוואר
"בעזרת ה' " אמרתי בחיוך גדול ונתתי לו נשיקה בפה.
תומר וסיגל עמדו תחת החופה, מחזיקים ידיים..
לא ממש הקשבתי למה שהולך שם, רק התלהבתי מהחיוכים של כולם..
מהאושר של תומר וסיגל, של ההורים, של כ ו ל ם.
הרבה זמן לא ראיתי חתונה כזאת... כזאת מוצלחת, כזאת שמחה, כזאת מדהימה.
תומר שבר את הכוס ונישק את סיגל.. "אני אוהב אותךךך אישתייי" צעק המטורף הזה וסיגל
השתיקה אותו בעוד נשיקה קטנה ;]
מהחופה שהייתה בחוץ נכנסנו לאולם..
המלצרים התחילו להגיש את האוכל ואני נדדתי בין שולחן לשולחן,
מנסה לדבר עם כולם.. להיות עם כולם.
"בואאי לפה אחותי.." תומר אמר כשישבתי עם סבא וסבתא ומשך אותי מהשולחן
"מה קרה?" שאלתי
"אני התחתנתי.." אמר בקול רציני
"וואלה?! איך לא הזמנת אותי?"
"חח נו אני רציני!"
"גם אני.. אתה לא מתבייש, להתחתן בלי להזמין את אחותך המתוקה?"
"חחח מת עלייך!!!" חיבק אותי "אני מאושרר" הוסיף ונתן לי נשיקה דביקה בלחי
"גם אני אח שלי!!! אתה לא מבין איזה כיף זה לראות אותך ואת סיגל ביחד" אמרתי ובדיוק היא התקרבה
סיגל:"שמעתי את השם שלי" צחקה ותומר חיבק אותה "על מה דיברתם גיסתי ובעלי?" שאלה
אני:"חח כן כן תתלהבי להגיד בעלי... גיסיתי אמרנו אחת לשנייה כבר אמרנו מהיום שהתחלתם לצאת"
סיגל:"חחחחח כן נכון!" צחקה
תומר:"טוב תום אני גונב לך את אישתי לריקוד"
אני:"גו פור איט!" חייכתי אליהם והם הלכו לרקוד, כשהשיר שלהם מתנגן ברקע..
אני הלכתי לשולחן של עמית.. "בוא לרקוד" אמרתי לו והוא לא קם "עמית??"
עמית:"שבי שנייה" אמר והושיב אותי עליו
אני:"מה קרה?"
עמית:"זה התפקיד שלי להזמין אותך לרקוד... אז, רוצה?"
אני:"חחח סטלן!" צחקתי ושנינו קמנו "יאללה לכו תירקדו יא מכוערים!" הוספתי לכולם
רון:"כן שלומי בוא נרקוד!!" אמרה ומשכה אותו אחריה, חן וגליה גם קמו ואחריהם שיר ועומר.
אני:"דן מור רואים את שתי אלה?" אמרתי להם והצבעתי על 2 בנות דודות
שלי שבערך בגילי "הן אמרו שאתם חתיכים.. לכו אליהן" אמרתי. זה לא באמת קרה..
אבל רציתי שיכירו חיחי
כשראיתי שמור ודן הולכים לבנות אני ועמית הלכנו לרקוד.
"את פשוט חייבת לסדר לכולם את החיים.." אמר בחיוך
"שזה טוב או רע?"
"בעיקרון זה טוב.. אבל תלמדי לפעמים להרפות, לתת לדברים להסתדר מעצמם"
"לא יכולה.. קשה לי לראות אנשים שאני אוהבת עצובים."
"אני בטוח.." חייך ונשק לי. הסתכלתי סביבי, היו המון זוגות שרקדו יחד..
מקרובי משפחה שרקדו יחד שהם בני 5 ועד מבוגרים. כולם זוגות זוגות.
הייתה אווירה כזאת קסומה, עם מלא אהבה.
"בוא נצא לסיבוב.." אמרתי לעמית כשהשיר נגמר
"אוקיי" אמר ויצאנו מהאולם, התרחקנו קצת ומולנו הייתה החופה, עמית הסתכל לשם וחייך
"מה קרה?" שאלתי וחייכתי גם
"אני מדמיין אותנו ככה בעוד כמה שנים.."
"עמיתי אנחנו כולה בני 17 לך תדע מה יהיה עוד כמה שנים"
"אני יודע מה יהיה.."
"למה אתה כ"כ בטוח?"
"נכון מהרגע שהכרת את סיגל ידעת שהיא האחת של תומר..?"
"כן.."
"זה בדיוק מה שאני מרגיש.. שאת האחת שלי" אמר והאווירה הפכה לאף קסומה יותר.
"אתה כזה מדהים.." אמרתי וליטפתי את פניו
"אני לא.. אני בנאדם רגיל. שאוהב אותך"
"גם אני אוהבת אותך נסיך" אמרתי והוא נישק אותי..
"בואי.." אמר והחזיק את ידו בידי, הלכנו בשביל לחופה.. השביל שבערך לפני
שעה תומר וסיגל עברו בו. הגענו לחופה ונעצרנו תחתיה
"אתה מטורף עמית, מה אנחנו עושים פה?" שאלתי בחיוך גדול, מודה שהתרגשתי לעמוד שם איתו..
"לא יודע, אבל נחמד פה לא?"
"מאוד.." חייכתי
"הלוואי והיינו בגיל המתאים להתחתן.."
"מה זה הגיל המתאים?"
"לא יודע.. אבל לסיים קודם תיכון"
"צודק"
"ואח"כ צבא.."
"גם צודק"
"אני צודק הרבה היום"
"כן, מקרה חריג ומפתיע" צחקתי "יאללה בוא נחזור לבפנים.." הוספתי וחזרנו לאולם.
כולם היו ברחבת הריקודים.. רוקדים, משתגעים,נהנים..
---
כולם כבר התחילו להתפזר לאט לאט הביתה..
נשארנו רק אנחנו,המשפחה הקרובה וכל החברים שלי ושל תומר וסיגל,
סיגל ותומר החליפו לבגדים נוחים יותר ונסענו בכמה מכוניות מהאולם לנאפיס.. היינו רעבים.
את כל הלילה העברנו בצחוקים ובכיף..
הסתכלתי סביבי, נהנת לראות ככה את כולם, ביחד.
התלהבתי כשחישבתי כמה זמן אני מכירה כל אחד פה..
כמה זמן אני עם עמית, כמה זמן כל שאר הזוגות ביחד.
---
ארבעתם הבינו משהו אחד..
נכון שהחיים קצרים, נכון שאקשן זה כיף ועושה את החיים הרבה יותר מעניינים.
אבל זה שהחיים קצרים לא צריך לסיים אותם מהר.
'החבר'ה הרעים' – באמת יש דבר כזה?!
או שזאת סתם סטיגמה שדבקה בהם, בילדים שעוד היו צעירים ורק רצו ליהנות בחיים....?
יפיופוווווווווווווותתת שלליליי
תוווודדה שקראתן את הסיפור,
היה לי הככיי כיף ב ע ו ל ם לקרוא את התגובותת שלכןן!!
אאיאיי איזה כיףף שהסיפור הגיע לעמוד 200 חיחי
אווהבבת אותכן הכי הכי הכי בעולם
חנושש =))
לא הגבתי פה בחיים. אבל קראתי את הסיםור כל הזמן ללא הפסקה.
רק שתדעי שזה אחד הדברים המדהימים שקראתי!
ואת התגובה הראשונה שלי פה אני כותבת לך.
(:
OOO :
איזה סיפור מושללם [:
אני כ"כ אוהבת ת'כתיבה שלך ,
היא סוחפת כזו P=
יהיה עוד סיפור אחרי זה ?
אאה ומזל"ט על ה-200 עמ' 😊
פאק כמה צמרמורות עברו לי בגוף שקראתי את הפרק הזה ,
סיימת אותו כל כך מדהים !
מזל טוב ל200.. זה סיפור פשוט מדהים ואני לא יודעת מה אני אעשה בלעדיו...
תתחילי עוד אחד !
אוהבת אותך חרגול... !
וואוו חן ..
סיפור מדהיייייים !
נהנתי לקרוא כל מייייייייייייללה איין ..את כל כך מוכשררת !
מאווהבת בסיפור הזה, מה אני יעשה בלעדיו ? 😢
אבל אני שמחה שיש סיפור נוספ בדררךך [;
ישש לך מ ז ל !!!
אווהבת אווווווווווותךךך
חניייייייייי,
סיפור אחד ה=יפים :] !
פרק יפהיייפה,
התמכרתי לסיפור הזה, פשוט כך.
מזל טוב על 200 עמודיםםםם 😊
מחכה ומצפהה שבמהרה תכתבי סיפור חדש.
אוהבת המוניםםםםם.
ואיייייייייי פשוט סוף מדהיםםםםם [= !!$
זה היה סיפור מושלםםםםם ,
כל כך נהניתי לקרוא אותו :]
חבל שנגממר כבר 😢 ..
מחכה לסיפור הבא שלך מאממי שלי 😘
אוהבבת, שבת שלוםםםם !!@
חנו'ששששששש,
הסיפור שלך?! הוא כ"כ מדהים!!
כמו שאמרו פה כבר - הפרק הזה עשה לי צמרמורת שקראתי אותו!
אל תפסיקי לכתוב לעולם מאמי,
ואני מחכה ב ק ו צ ר רוח לסיפור הבא שלך, מובן?!
אוהבת אותך הכי שבעולםםם ואל תעלמי לי ותהני משאר החופש שנשאר לך (:
-ניבו'ש-
זה היה אחד הסיפוריייייים הכי יפיייים שקראתי !
אני מאוהבת בכתיבה שללך , כלכך יפפה ..
מחכה לעוד סיפור :]
אוווהבת .
יאאאאאא איזה פררררררק !#
איזה חיווווך היה עלי שקראתי אותו (:
שממממח כזזה
הרגשתי כאילו אני שםם מילה
טוב אז נתחיל במזל טוב על ה200 ==]
והסיפוררררררררר מעללללללףף
כ"כ נהנתי לקרוא אותו #!
מקווה שיהיו עוד סיפורים (:
אל תפסיקי לכתוב ב ח י י ם ... !
וואי,
בקטע האחרון הייתה לי מזה צמרמורת.
כזה עצוב שהסיפור נגמר =[
אניי.... כ"כ אינלי מה להגיד =/
אני עדיין צריכה לעכל את זה, שאני יכנס לאתר, יעבור את כל הסיפורים,ולא ייכנס לסיפור הזה.
זה כ"כ לא אמיתי 😢
סוף כל כך מדהים שיכול להיות !!
ממש שמחתי לקרוא שתומר וסיגל התחתנו ..
והמשפטים האחרונים לקראת הסוף אהבתי אותם נורא נורא !!
הסיפור פשוט נ=ד=י=ר (:
מחכה לקרוא עוד סיפור שלךךך 😁
QUOTE (G-A-L @ 27/07/2007) פאק כמה צמרמורות עברו לי בגוף שקראתי את הפרק הזה ,
סיימת אותו כל כך מדהים !
מזל טוב ל200.. זה סיפור פשוט מדהים ואני לא יודעת מה אני אעשה בלעדיו...
תתחילי עוד אחד !
אוהבת אותך חרגול... !
היא פשוט כתבה כל מה שרציתי לכתוב =]
ועוד כל הקטע של החתונה, כ"כ מתאים לי עכשיו..
אחי עומד להתחתן..בע"ה
מחכה לקרוא עוד סיפור שלך=]
אתר האהבה הישראלי