לא רציתי יותר להיות באילת, רציתי לחזור לפנימייה ולהיות עם שיר.
הדבר האחרון שהיה בא לי אותו זמן זה מסיבה.
"עעומממררר" גליה צעקה ורצה לכיווני
"אה?"
"בוא למסססייבה= ]"
"אין לי חשק לזה"
"למה? מה קרה?" שאלה והתיישבה לידי
"כלום.." עניתי
"מתגעגע לאישתך?" שאלה בחיוך
"משהו כזה" עניתי
"אני בטוחה שהיא הייתה רוצה שתהנה ולא שתישב לבד ותחשוב עליה"
"גם נכון.."
"אז יאללה בוא!!" אמרה ולפני שהספקתי לענות היא משכה אותי אחריה למסיבה.
השירים היו אחלה, כל הבנות היו עם בקיני והבנים עם מכנסי גלישה..
היה תותח קצף שפעל בלי סוף...
רקדנו כולנו ביחד..
החבר'ה הרעים - פרק 130
---
"בואי רגע.." שלומי אמר לי ומשך אותי מהמסיבה לכיוון הבריכה
"מה?" שאלתי
"מה קורה איתך?"
"אני רוצה שניפרד"
"את מה?" שאל וצחק מעט, לא הבין מאיפה היציאה הזאת..
"רוצה שניפרד" חזרתי על דבריי
"למהה??" שאל
"שמעתי מה אמרת אתמול.."
"מה אמרתי אתמול??"
"נוו שלומי אל תשחק אותה ראש קטן!!, אתה פשוט לא יכול להפסיק לחשוב על מה שיהיה
כשמור יעבור לגור בארץ!"
---
"נוו שלומי אל תשחק אותה ראש קטן!!, אתה פשוט לא יכול להפסיק לחשוב על מה שיהיה
כשמור יעבור לגור בארץ!" היא אמרה, וכ"כ צדקה.
"קשה לי לא לחשוב על זה.."
"זה כאילו אתה חושב שאני רואה אותו וישר אנחנו נפרדים.."
"וזה לא הולך להיות ככה...?"
"אאווך אתה רואה?! אתה שוב ככה.. אין לי כוח ל-שיט הזה יותר!" אמרה ונכנסה ללובי.
התעצבנתי שהיא לא מבינה אותי..
שאני מפחד שהוא יגרום לפרידה בנינו.
---
התעצבנתי עליו.
לא הבנתי איך הראש שלו פועל, למה לעזעזאל הוא חושב ככה ?!
אחרי כמה דקות שנרגעתי בלובי יצאתי החוצה, הלכתי לאיפה שהדברים שלנו,
פרסתי את אחת מהמגבות על מיטת שיזוף ונשכבתי עליה.
"לאאאןן נעלמת ררווני?" שמעתי את עומר, הוא התיישב לידי בחיוך "מה קרה?" שאל
"רבנו.."
"את ושלומי??"
"כן"
"למה?"
"כי הוא דפוק !! יש לך את החבר הכי דפוק בעולם!"
"בא לך לספר לי מה קרה?"
"כרגיל.. חושב שניפרד כשאני אראה את מור"
"אפילו אני בטוח שלא תיפרדו בגלל זה!! מה יש לו ?!"
"אנערף.. =/"
"רוצה אני אדבר איתו?"
"כן ."
"סבבה, כבר חוזר"
---
"סבבה, כבר חוזר" אמרתי לרון והלכתי לחפש את שלומי, "מה ניסגר אאאיתך?!" שאלתי כשראיתי
אותו והתיישבתי לידו.
"אהה??"
"לא נמאס לך שתריבו בגלל השטות הזאת?"
"דיברת עם רון?"
"כן"
"מה היא אמרה לך?"
"שנמאס לה מיזה.."
"ממני?"
"לא ממך בכללי... מיזה שאתה מכניס אותו לכל שיחה וכאלה, נו אחי היא מאוהבת בך
ברמות מטורפות!!"
"אני יודעע.. זה הקטע! מפחד שפתאום יום אחד זה יגמר"
"עם תמשיך עם זה, זה באמת יגמר!!"
"היא אמרה לך את ?"
"לא.. אבל היא ממש עצבנית שלומי.."
"שמע זה לא הקטע של מור.."
"אז??"
"גם אם הוא לא היה חוזר לארץ... אני מפחד שזה יגמר"
"אבל זה לא יגמר!"
"מה אתה כזה בטוח?"
"כי רואים כמה אתם אוהבים.. מקילומטר רואים. תסמוך עליה ועל עצמך. אל תחשוב על מה
שיהיה כשתיפרדו, תחשוב על עכשיו. שאתם ביחד"
"צודק" אמר במבט מעורער
"כרגיל" חייכתי וחזרתי אל רון
"נוו? מה הוא אמר?" שאלה
"שאני צודק"
"שו ?!"
"הנה הוא בא.. בהצלחה" אמרתי וחזרתי למסיבה,
משאיר את הזוג הזה לפתור את הבעיות.
---
"אני אוהב אותך" אמר לי, יודע ששלושת המילים האלו מרגיעות אותי כ"כ
"הפעם זה לא יעבוד לך.."
"לא מצפה שזה יעבוד, רק דואג להזכיר לך.. שלא תשכחי"
"היה נראה ששכחתי?"
"לא" ענה "אני מצטער" הוסיף אחרי כמה שניות של שתיקה
"טוב"
"סולחת לי?"
"לא יודעת.. נמאס לי מהקטע הזה, כל שיחה אתה מכניס את מור."
"יודע.." אמר והתקרב אלי, התיישבתי על המיטת שיזוף והוא התיישב
מולי "אני רק מפחד שזה יגמר בנינו" הוסיף
"אבל זה לא.. לפחות לא אני אגמור את זה"
"אני אוהב אותך יפה שלי, ומבטיח לך שכל זה נ ג מ ר.. אין יותר מור. לא יודע מי זה מור בכלל"
"חח אני אוהבת אותך מכועריקו" צחקתי וחיבקתי אותו חזק "אאוךך פשוש" הוספתי ונתתי
לו נשיקה קטנה בפה
"חח פשוש ?! מה אני כלב?"
"כן.. פודל חמוד" צחקתי וקמתי מהמיטת שיזוף "אאללה מסיבה !!" הוספתי והוא הסתכל עלי
במבט מצחיק
"פודל ?! פ ו ד ל ? לפחות תגידי רוטווילר או משהו כזה.. אבל פודל?!"
"חחחח אתה חמוד שזה משהו" צחקתי ומשכתי אותו אחרי לכיוון המסיבה.
דיי קצר ,
מצטערת.. חייבת להתחיל ללמוד לבגרות .
חנושש =))





