QUOTE (שירקה_הנסיכה @ 20/06/2007) מדדהים=]
😉
2 פרקים מדהימים ###
המשך 😛
ירדנו למטה.
אמא:"ההוו בוקר טוב פרינססות" אמרה כשנכנסנו למטבח
רון:"בוקר טוב.." אמרה בקול צרוד ושיפשפה את עיניה
אמא:"שוב הבת שלי שיגעה אותך על הבוקר?" צחקה
רון:"כן.. =/" אמרה והתיישבה בכיסא שבפינת אוכל
אני:"מה בא לך לאכול ולשתות?"
רון:"קרונפלקס" אמרה
אני:"סבבה.." הבאתי 2 כערות ו-2 כפיות, שמתי על השולחן,
לקחתי את הקופסא של הקרונפלקס והחלב ושמתי
הכל על השולחן "בתאבון" אמרתי והתחלנו לאכול.
החבר'ה הרעים - פרק 121
---
"הלווו..?" עניתי לשירן, שהעירה אותי =/
"בייבי בווווקקקרר טובבבב !" צעקה
"יא מאמי בחייאאת תני לישון =["
"חח מתי חזרת אתמול שובבה?"
"בערך ב-6.." אמרתי בקול חולמני
" you fall in LOVE "
"חח כל כך לא"
"כן בטח" לא האמינה "אני מתארגנת ובאה לשמוע סיפורים" הוסיפה
"טוב.. "
"בההי יפה" אמרה ושתינו ניתקנו.
בלית ברירה קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים..
חזרתי לחדר ועשיתי קוקו גבוה,
החלפתי בגדים לטרנינג ורוד והלכתי לסלון.
אבא:"בוקר טוב ילדונת" אמר ונתן לי נשיקה במצח,
אאךך אהבתי את השינוי הזה, שהם הרבה זמן בבית.. "את רעבה?" שאל
אני:"כן.. מה שרה הכינה לאכול?"
שרה:"כרגיל יפה שליייי" צעקה מהמטבח
אני:"חח בכוח שאני אשמין אה?! " צחקתי.. כרגיל אצל שרה זה
ג'חנונים ובורקסים.. "נאכל ששירן תבוא טוב? שתאכל איתנו גם" אמרתי לאבא
ואמא בדיוק ירדה מלמעלה עם התאומים
אמא:"מתי היא באה? הם רעבים.." אמרה ובדיוק נשמע צלצול בדלת
אני:"בדיוק עכשיו" צחקתי, כולם התיישבו,
שרה הביאה עוד צלחת ואני בינתיים הלכתי לפתוח לשירן. "מכווועעעררת" צעקתי
"חח מה קורה?" צחקה והביאה לי נשיקה דביקה וחיבוק
"בסדר, יאללה בואי אוכלים"
"הרגע אכלתי בבית"
"וזה לא ימנע מימך לאכול גם פה.."
"חח מכירה אותי טוב" צחקה, הלכנו לפינת אוכל והתיישבנו.
שרה הגישה את האוכל והתיישבה גם.
אמא:"בתאבון" אמרה לכולם והתחלנו לאכול.
אחרי משהו כמו חצי שעה סיימנו לאכול,
עזרנו לשרה לפנות את הכלים למטבח ואני ושירן הלכנו לחדר שלי.
"נווווו...??" אמרה במתח ושתינו התיישבנו על המיטה בחדרי
"חחח מה הלחץ?" צחקתי
"חח אל תלחיצי אותי יותר מיזה.. ותזכירי לי אח"כ להגיד לך משהו עליו"
"תגידי עכשיו"
"לא נו.. שתסיימי לספר לי. אולי זה בכלל לא יהיה רלוונטי"
"זה יהיה, תאמיני לי שכן. ספרי לי.."
"את בטוחה?" שאלה בהיסוס ורק גרמה לי לרצות לשמוע עוד יותר מה יש לה להגיד
"כןן נו.."
"טוב.. אממ בואי נגיד שהוא לא כזה 'גוד בוי ' "
"למה? מה הוא כבר עשה?"
"כל מה שאפשר לעשות עם כל בת אפשרית.."
"את רצינית ?" שאלתי, זה פשוט לא נשמע לי הגיוני, זה לא החן שהכרתי אתמול.
"כן.. מצטערת. ומצטערת שלא אמרתי לך אתמול =/"
"אין לך על מה להצטער, את יודעת שאני שונאת סטיגמות ובכל מקרה הייתי רוצה
להכיר אותו וכאלה.."אמרתי "את לא מבינה אפילו שירן, הוא היה כזה מתוק אתמול.. כל כך לא
החן הזה שאת מדברת עליו, זה כאילו על מדברת על מישהו שונה" הוספתי
"אאוךך יפה שלי. ." אמרה בפנים עצובות כאילו הכל קרה באשמתה
"בקטנה, יש עוד הרבה בנים בעולם לא ?" אמרתי בחיוך קטן
"כן בדיוק" צחקה "בא לך בכל מקרה לספר לי איך היה אתמול?" שאלה
"לא נראה לי.."
"אוקיי, איך שתרצי." אמרה וצלצול הפלאפון שלי נשמע,
על הצג הופיע שמו של חן.
"לענות לו?" שאלתי ובתוך תוכי רציתי לענות לו ..
"מה שבא לך.." אמרה ואני עניתי ושמתי על ספיקר:
"ההלו"
"גליה מה קורה מאמי?" שמעתי את קולו, הלב החל לפעום בקצב מהיר..
"בסדר" אמרתי, הייתי קרה אליו נורא.
"בטוחה? את נשמעת לי מוזר"
"לא לא.. הכל בסדר, באמת."
"טוב, מה שתגידי.." אמר בקול לא מאמין, "אז מה את עושה?" שאל
"סתם.. שירן פה"
"אהה.. הבנתי."
"מה הבנת?"
"למה את מדברת ככה"
"וואלה?! ולמה אני מדברת ככה?"
"כי שירן כבר הספיקה לספר לך דברים אלי.. נכון !?"
"לא.. יש משהו שהיא צריכה לספר לי עליו?"
"אל תשקרי לי, אני בטוח שהיא אמרה לך"
"אמרה לי מה?" שיחקתי אותה תמימה, רציתי לשמוע את הדברים האלה ממנו.
"נו גליה אין לי כוח למשחקים.." התייאש, הרי זה היה ברור.
מה הוא כבר יכול להגיד ?! שהוא חרא של ילד ?!. "דברי איתי שהיא לא תהיה איתך" הוסיף
אחרי כמה שניות של שתיקה
"בשביל מה?"
"כי אני רוצה שנדבר.. שכחי מיזה אם את חושבת שאחרי מה שהיה אתמול אני אוותר
עלייך ככה בגלל דברים ששמעת עלי"
"והדברים האלה נכונים?"
"את הרי בטוחה שכן, אז למה את שואלת?"
"אני שואלת כדי לדעת.. ואני לא בטוחה שכן."
"דברי איתי שאת לבד"
"נראה כבר.."
"מחכה שתתקשרי, ביי מותק"
"ביי" אמרתי ושנינו ניתקנו. "יופי, עד שהכרתי מישהו שנראה לי כזה חמוד ומדהים
מתברר שהוא סתם זיין מסריח" אמרתי לשירן ונשכבתי על המיטה
"אאוךך.. מצטערת שלא אמרתי לך אתמול!"
"אמרתי לך כבר, אין לך מה להצטער"
---
אני ורון סיימנו לאכול ועלינו בחזרה לחדר.
"איך אני שמחה שהשלמתי עם שלומי.. תודה!" אמרה לי
"אין על מה רוני" אמרתי, "בואי שיחת וידיאו עם מור ודן" הוספתי
"יאאאלללהה" התלהבה, צחקתי והתחברתי למסנג'ר..
דן היה מחובר.
תום-תום –
דןן??
Dan -
תומי מה קורה יפה שלי?
תום-תום –
בסדר ואיתך??
Dan -
גם !
תום-תום –
מור בבית?
Dan -
כן למה?
תום-תום –
בוא נפעיל מצלמה !, גם רון פה..
Dan -
סבבה, דקה אני קורא לו ומפעיל.
אחרי כמה דקות כבר ראינו אותם, חח היה מצחיק, שלחנו להם נשיקות,
צעקנו we love you במיקרופון ועוד מלא שטויות..
אני:" מתי אתם עוברים??" שאלתי אותם
מור:"בחופש הגדול" ענה
רון:"העאהעא נדיר !"
דן:"חח כן" צחק
דיברנו איתם עד ששמענו צלצול בדלת למטה, נפרדנו מהם מהר,
התנתקנו מהמסנג'ר,
לבשנו כל אחת ג'ינס וקפוצ'ון וירדנו למטה.
אני:"אאאאלללה אוווווווכל" אמרתי..
ראיתי את ההורים של רון ואת עמית שלומי והמשפחה שלהם.
אמרנו לכולם שלום, האבות יצאו לגינה להדליק את המנגל והאמהות הלכו למטבח
לארגן הכל.. "עמיתי שב לידי מכוערר" אמרתי כשראיתי שעמית יושב בכורסא ואני בספה..
עמית:"לא רוצה, מה את לא מבינה שנמאס מימך כבר?!" אמר
שיר:"ההיי דבר אליה יפה עמית!!" אמרה אחותו הקטנה ונתנה לו מכה ברגל
עמית:"חח יואו חצופה!"
שיר:"אתה חצוף!" אמרה ובאה אלי "הוא סתם טיפש, אל תתייחסי אליו" אמרה לי
אני:"אאךך אני מתה על הקטנה הזאת" צחקתי ונתתי לה מלא נשיקות
אמא של רון:"יאללה ילדים בואו לאכול" אמרה, הלכנו כולנו לפינת אוכל והתיישבנו,
האבות נכנסו הביתה אחרי כמה דקות עם 3
מגשים מלאים בשיפודים,כנפיים, סטייקים וכו'..
אבא:"בתאבון" אמר, התחלנו להעביר את כל המגשים בין כולנו,
כל אחד לקח מה שרצה והתחלנו לאכול..
כשסיימנו פינינו כולנו את הכל מהשולחן וסידרנו הכל.
אני:"אמא אנחנו למעלה"
אמא:"טוב מותק, עוד מעט אני אוציא קצת פירות אז תרדו לאכול"
אני:"טוב, צ'או" אמרתי ועלינו ארבעתנו למעלה..
---
"ביי גליה ואני שוב מצטערת.." שירן אמרה שנייה לפני שיצאה מהבית
"סתמי טוב? תפסיקי להצטער ככה על כאלה שטויות"
"טוב.. חח ביי בובה" אמרה נתנה לי נשיקה בלחי ויצאה מהבית.
חזרתי לחדר ונשכבתי על המיטה,
חושבת אם להתקשר לחן או לא,
צלצול הודעה של הפלאפון נשמע:
(-) אני מבין שאת לא רוצה שנדבר (-) חן שלח
# שירן הרגע הלכה # שלחתי לו ואחרי כמה דקות הוא התקשר.
"הלוו.." עניתי
"זה נכון" אמר
"מה נכון?"
"מה ששירן אמרה לך עלי"
"ואני עוד אחת מהבנות שאתה רוצה לזיין ?!"
"לא.."
"עכשיו תגיד לי את ה-שיט הזה של 'את שונה, איתך זה אחרת ' "
"גם אם אני אגיד, לא תאמיני לי"
"נכון.. כי בטח המשפט הזה כבר חרוש אצלך, אומר את זה לכל בת שאתה מכיר"
"גם אם אמרתי, אף פעם לא באמת התכוונתי"
"ואיך אני אדע שעכשיו זה אמיתי?"
"יש מצב שאנחנו נפגשים עכשיו?"
"לא חושבת" אמרתי, בטוחה שאם אראה אותו לא אהיה מספיק חזקה..
"בבקשה.."
"מתי?" נכנעתי
"10 דקות ואני אצלך"
"טוב" אמרתי ושנינו ניתקנו.
החלפתי בגדים והתאפרתי מעט, לא היה לי כוח להשקיע יותר מידי..
(-) אני בחוץ, תיצאי (-) שלח,
לקחתי פלאפון ומפתח ויצאתי אליו.
הפעם לא יצא כזה קצר, לא ?
חעחע אוהבת לכתוב לכן המשך כל יום !
תגיבו,
אאוהבת אותכן
חנושש =))
מ ה מ ם =]
מחכה להמשך מאמי (:
מהממממם !@ (:
איזה כיף כל כך הרבה המשכיים
תמשיייייכי =]
אתר האהבה הישראלי