QUOTE (sapiri2006 @ 29/05/2007) מדהים (:
המשך
תודה על התגובות !
חזרתי מהבגרות והלך לא כ"כ גרוע..
אין לי חשק לכלום =[
אני אמשיך כבר מתישהו . .
מצטערת
אוההבת אותכן
חנושש .
אהה..
תמשיכי מתי שתרצייי 😊
אני מבטיחהה שאני יחכהה 😛
ומקווה שיצא לך טוב D:
שיהיה לך לילה מושלם ###
נסיכותתתתת
עד יום ראשון לא יהיה המשך
כל היום-מחר-יום שבת
אני לא בבית.
יום ראשון מגן בלשון
ואח"כ המשכיי
אאוהבבת אותכן יפיופות וסופ"ש מושלם שיהיה לכן!:]
חנושש =))
בהצלחה חנצצו'ק 😊
אוהבבת 3>
לקחתי את השלט של הטלוויזיה ושמתי על ערוץ הילדים, בדיוק היה ארתור..
לאט לאט מלא ילדים התיישבו לידי.
הסתכלתי סביבי וצחקתי,
'חבורת מגודלים אנחנו' חשבתי.
^^
חחחחחחחחח פשוט ניקרעתיי מזה מול המחשבבב : D
א.ה.ב.ת.י :]
פרק מדדדהים :]
לאאביו יפה (:
הלכתי לפינת טלוויזיה.
לקחתי את השלט של הטלוויזיה ושמתי על ערוץ הילדים, בדיוק היה ארתור..
לאט לאט מלא ילדים התיישבו לידי. הסתכלתי סביבי וצחקתי,
'חבורת מגודלים אנחנו' חשבתי.
החבר'ה הרעים - פרק 112
---
"תומר יאללה ספר לי מה קרה" אמרתי כשהתיישבנו בנאפיס,
תומר הזמין ארוחת צהריים ואני פרי-שייק.
"ניראה לי שאנחנו ניפרד.." אמר בעצב
"למה?" הייתי בהלם "דיברתם?" שאלתי
"בקושי.. זה יותר היה צעקות"
"יואוו =/.. אתה עדיין אוהב אותה כן?"
"ברור!" אמר וניצוץ חלף לו בעיניים ותוך שניות התחלף עם הבעה של עצב וכאב
"וגם היא אותך.. נכון?"
"תאמיני לי שאני כבר לא יודע =//"
"חכה רגע" אמרתי וחיפשתי את הטלפון של סיגל, חייגתי אליה ושמתי על ספיקר
"לאא תווםם!" אמר ורצה לנתק לי
"שש.. תשתוק!" אמרתי, המלצרית בדיוק הביאה את האוכל והשתייה וכשהלכה סיגל ענתה.
"הלו.."
"סיגל?"
"תום מה קורה בובה?"
"בסדר.. את?"
"יכול להיות יותר טוב! =/"
"שמעתי שרבת עם תומר. . "
"כן."
"את אוהבת אותו עדיין נכון?"
"כן.. מאוד!"
"אז למה אתם ככה בייבי? דברי איתו !"
"אין..אנחנו פשוט לא מצליחים לדבר!! תמיד רבים!"
"תקשיבי אני עכשיו בנאפיס איתו, יש מצב שאת באה?"
"הוא שומע את מה שאני אומרת?" שאלה
"לא.." שיקרתי
"יופי.." אמרה "תומי אני מפחדת לבוא ולהבין שזה נגמר. ניראה לי שנמאס לו ממני" הוסיפה ותומר
הסתכל עלי בעצב
"תאמיני לי שלא. מאמי בחיים לא ראיתי אותו כזה עצוב!! הוא מתפרק לי פה מול העיניים" אמרתי
וראיתי דמעה קטנה זולגת מעיניו,
הוא ניגב אותה מהר והתחיל לאכול.
"באמת?" שאלה
"באמת באמת! ושכחי מיזה שאני נותנת לכם לוותר כזה מהר על האהבה הזאת! בקיצור תוך כמה זמן
את יכולה להיות פה?"
"20 דקות"
"סבבה, מחכים לך"
"אוקיי"
"ביי סיגל"
"ביי תומי תודה. מתה עלייך" אמרה ושתינו ניתקנו.
"היא באה?!" שאל בחיוך ענקי
"כן!"
"יופיי :] !"
"חח כפרעליך! מאוהב אתה"
"בטירוף" אמר
המשכנו לדבר ולעשות שטויות כרגיל,
כשתומר סיים לאכול ואני סיימתי את הפרי-שייק שילמנו ויצאנו מהמסעדה,
בדיוק סיגל ירדה מהמונית,
שילמה לנהג והתקרבה אלינו.
"יואאו אני בלחץ תום" אמר
"חח אחי תירגע! אתה תראה שהכל יסתדר"
"אני מקווה" אמר והיא הגיעה אלינו
סיגל:"היי.." אמרה ותומר והיא הסתכלו אחד על השנייה, באהבה.
אני:"תחזירו אותי לפנימייה ואז תדברו" שברתי את השתיקה
שמצידם אני חושבת יכלה להימשך שנים.
תומר:"אוקיי.." אמר ונכנסנו למכונית שלו..
אחרי רבע שעה בערך הגענו לפנימייה. תומר עצר לי בכניסה,
אני:"תקשיבו ותקשיבו לי טוב! אתם הולכים לדבר עכשיו, בלי צעקות ובלי כלום.. אתם פשוט לא תוותרו
על מה שיש ביניכם!אני לא אתן לכם! אתם הולכים עכשיו לסדר את כל הבעיות!"
סיגל:"חח איןן אני מתה עלייך גיסתי" צחקה ונתנה לי נשיקה בלחי
אני:"חח יאללה בעעי יפיופים" אמרתי,
נתתי לתומר נשיקה ועוד אחת לסיגל ויצאתי מהמכונית.
נכנסתי לפנימייה מאושרת.
חשבתי שהצלחתי והם יסדרו ביניהם את הכל עכשיו,
קיוויתי שזה מה שיהיה.
---
"אאאך מילה שאני מאוהב" אמרתי לשיר וליטפתי את פניה
"מילה שאתה מדהים"
"חח אני מת עלייך בובה" אמרתי והיא חייכה
"הכל כאילו טוב מידי.." אמרה אחרי כמה שניות ונשענה עלי,
חיבקתי אותה וליטפתי לה את הבטן..
"מה זאת אומרת?" שאלתי ונתתי לה נשיקה קטנה בצוואר
"כאילו טוב לי עכשיו.. ממש טוב לי עכשיו! אני מפחדת שזה יגמר מהר מאוד"
"מבטיח לך שלא.. ובמקום לחשוב מתי יגמר כל הטוב הזה, תיהני ממנו !"
"חח זה מה שאני עושה" אמרה והסתכלה עלי "תביא נשיקה" הוסיפה והתקרבה אלי,
כשהייתי במרחק סנטימטר ממני אמרתי:
"לא בא לי" והתרחקתי
"חצוף! תזכור.."
"זוכר!"
"חח איזה רוע.." צחקה והביאה לי מכה קטנה ברגל
"יואו!?"
"יואו?!" חיקתה אותי וצחקה אחרי שנייה
"את תקבלי מכות"
"נו.. בוא נראה.." צחקה וקמה מהמקום בו ישבנו
"חח טוב שלא התרחקת 10 אלף מטר!"
"חח אני נזהרת :]"
"וטוב שכך.. את לא יודעת מה יהיה לך שאני אתפוס אותך!"
"נו בוא תתפוס אותי" אמרה ואני קמתי גם,
התקרבתי אליה לאט והיא התרחקה ממני לאט,
אחרי כמה צעדים התחלתי לרוץ לכיוונה והיא רצה גם כן, ככה רצנו בכל הפנימייה,
כשאני מנסה לתפוס אותה והיא!?
כולה צוחקת ומאושרת שאני לא מצליח.
"איףף אין לי כוח יותר" אמרה לבסוף ועצרה במרחק קטן ממני
"וואלה?!" חייכתי והתקרבתי אליה, הפעם היא נשארה במקום
"שמור מרחק!" אמרה כשהייתי במרחק 2 צעדים ממנה
"וכי למה?"
"סתם כי בא לי" הוציאה לי לשון, לא אמרתי כלום והתקרבתי אליה עוד.
"עכשיו תפסתי אותך" לחשתי לה, היא הלכה קצת אחורה ונתקעה בקיר שהיה מאחוריה "אין לך לאן
לברוח עוד" צחקתי והיא חייכה גם
"אם לא הייתי עוצרת בחיים לא היית תופס אותי"
"מה שנכון נכון! לא ידעתי שאת רצה כזה מהר חח"
"יש הרבה דברים שאתה לא יודע עלי.."
"וואלה. כמו מה?"
"אני מאפיונרית במאפיה האיטלקית!" אמרה והתפוצצה מצחוק אחרי שנייה
"חחח סטלנית את אה?"
"כפרעליי :]"
"כפרעלייך" צחקתי ושמתי יד אחת סביב מותנה ואת היד השנייה בצווארה
"אה פתאום בא לך נשיקה?!" צחקה
"חח שוש.." השתקתי אותה ונישקתי אותה..
אני מת עליה. אין,
היא פשוט ילדה נדירה.
---
"איפה את?" שאלתי את רון ישר כשענתה לפלאפון
"בפינת טלוויזיה.. בואי"
"באה" אמרתי ושתינו ניתקנו, בדרך לפינת טלוויזיה ראיתי את עומר ושיר
מתנשקים.. "קחו חדררר שמנים" צעקתי אליהם, הם הסתובבו אלי וחייכו
"לכי לכי לעמיתוש שלך!" עומר אמר והסתובב בחזרה אל שיר, תוך שניות הם חזרו להתנשק.
'מדהימים אלה ביחד' חשבתי וראיתי את רון מרחוק בפינת טלוויזיה
"למה את לבד? איפה הבנים?" שאלתי והתיישבתי לידה
"אין לי כוח אליהם!" אמרה
"מה קרה?"
"הם סתם עושים פוזות של קנאים בגלל שמור ודן באים לארץ"
"אאוך נו.. יאללה שיתגברו על זה!"
"כן בדיוק, כאילו אנחנו עשינו להם כזה סיפור ששלומי התנשק עם שירן החברה הזאת של גליה
ועמית היה עם גליה"
"בדיוק!" אמרתי והבנים בדיוק נכנסו והתיישבנו לידנו
רון:"נו.. נרגעתם?"
שלומי:"לא" אמר מבלי להסתכל עליה בכלל
עמית:"גליה כנראה באה יום ראשון" אמר אחרי כמה דקות של שתיקה
רון:"וואלה?"
עמית:"כן.." אמר "והיא גם תהיה בטיול השנתי" הוסיף
אני:"בכיף שלה.." אמרתי, באמת שלא עניין אותי אם היא באה או לא, שתעשה מה בא לה.
עמית:"תום בואי לסיבוב" אמר
אני:"בשביל מה?" שאלתי, ידעתי שהוא יתחיל לדבר איתי על גליה, לא היה לי כוח לזה..
עמית:"נו כזה קשה לך לבוא רגע ?!" אמר ורון הסתכלה עלי במבט של
'נו לכי, לפני שיהיה פה ריב רציני '
אני:"באה באה" אמרתי וקמתי, הלכנו ליד הכניסה של הפנימייה והתיישבנו על הרצפה, נ
שענו על הקיר כזה..
"מה קרה..?" שאלתי
"כמה דברים"
"נו.."
"זה אשכרה נראה כאילו את עושה לי טובה שבאת!!" אמר
"מה הקשר?! אוף עמית נו דבר"
"יודעת מה, לא בא לי" אמר וקם מהרצפה "כשתרצי לדבר איתי, ולא לעשות לי טובה את יודעת איפה
למצוא אותי" הוסיף ותוך שניות נעלם
זה בדיוק מה שהיה חסר לי. לריב עם עמית על שטויות..
ישבתי עוד כמה דקות באותו מקום,
מה שהעיר אותי ממחשבות כלליות על החיים היה צלצול הפלאפון
"הללו.." עניתי בלי להסתכל אפילו מי זה
"תומיי?" שמעתי את תומר
"נוו...???" שאלתי ישר, מקווה שהם השלימו.
"ה ש ל מ נ ו!" אמר באושר
"כןן?" כל כך שמחתי בשבילם "יואאו איך אני שמחה!" הוספתי
"תודה בובה!! על הכל, פשוט ה כ ל בזכותך יפיופה!"
"טטטח שתוק! שים אותי על רמקול" אמרתי והוא שם "סיגגגל?" אמרתי
סיגל:"תוווום מאמי אני מתה עלייך!!!" אמרה גם היא, מאושרת.
אני:"חח כפרעליכם!! מגיע לכם את כל הטוב שבעולם!!"
תומר:"חח תודה אחותי.."
סיגל:"תום תגידי באמת דן ומור עוברים עם המשפחה שלהם לישראל או שתומר עבד עלי?"
אני:"הוא עבד עלייך!!"
תומר:"יואאאו חח שקרנית!"
אני:"נכון" צחקתי "כן, הם כנראה עוברים" הוספתי
סיגל:"מגגניב!"
אני:"לגמרי :], תומר אתה מחר לוקח אותי לאבא בבוקר?"
תומר:"כן בטח! מאמי אנחנו נכנסים לסרט עכשיו אז נדבר כבר"
אני:"אווקיי.. ביי תיהנו!"
סיגל:"תודה, ביי מותק!" אמרה וניתקתי.
קמתי מהרצפה והלכתי לחדר, כשנכנסתי רון שכבה על המיטה עם עיניים עצומות
"הכל בסדר?" שאלתי אותה
"כן בטח:]" חייכה "נו מה עמית רצה?"שאלה
"לא יודעת.. לא דיברנו"
"אה?! למה?"
"כי הוא אמר שאני סתם עושה לו טובות שאני באה לדבר איתו ובלה בלה בלה" אמרתי והוצאתי
טרנינג שחור של פומה מהארון
"הוא צודק. ."
"לא הוא לא!"
"כן הוא כן תום! לפי הדיבור שלך והיחס שלך.." אמרה, וחשבתי אולי היא באמת צודקת..
"באמת שלא התאים לי אותו זמן לדבר איתו.. כאילו התקופה הזאת היא התקופה הכי מסריחה
שהייתה לי בחיים.." אמרתי והתיישבתי ליד רון
"מאמי זה בדיוק הזמן שעמית צריך להיות איתך, להראות לך שהוא אוהב אותך.. שהוא כאן בשבילך"
"יכול להיות.. טוב אני נכנסת להתקלח"
"סבבה מאמי, אנחנו בחדר אוכל תבואי שתסיימי"
"טוב" אמרתי ונכנסתי למקלחת..
מתה עליכן נסיכות,
שיהיה לכן שבוועע מ ו ש ל ם !
חנושש =))
אתר האהבה הישראלי