וואי מעניין למה הוא לא נכנס..
המשךךךךךךךךך...
אחחח איזה חמודים עמית ותום
מדהייייים .
כמה שאני אוהבת את הסיפור הזה 😊
המשךךך
השלמתי עכשיו פוווווול פרקים 😊
מחכה להמשך (:
אוהבתת 3>
וואי איזה סיפור מ ו ש ל ם [!!!]
קיצ'-קץ קראתי את כ-ו-ל-ו
ולקח לי זמןןן..חיחי..
את חייבת להמשיך!
ואת כותבת מדהים...אהבתי רצחחח...
אוהבת'ך בובי..
ומחכה להמשך כזה גדול
אינס 😊
נננסיכות, תודה על התגובות !!
אאינס שמחה שקראת ושאהבת בובה
מוואאה עננקית
% למה בייבי? מה קרה?? % שלחתי לו
# תבואי לחדר שלי בהפסקה # רשם ואני לא עניתי לו יותר,
בין השיעור הראשון לשני עומר עבר לשבת לידי..
"אנחנו יוצאים היום! " אמר בהתרגשות
"אתה ושיר?"
"כן!"
"לאן?"
"לא יודע.. מה את אומרת?"
"לכו לאיזה סרט ואח"כ תאכלו משהו.."
"כן, נראה לי הכי טוב"
"תהנה גבר :]" חייכתי אליו
"תודה מאמי.." אמר "את יודעת, מרגיש לי שהכל מתחיל להסתדר פתאום" הוסיף
"נכון?! ואני חשבתי שאני היחידה שחושבת את זה!" חייכתי והמורה
לשיעור השני נכנסה והתחילה ללמד.
החבר'ה הרעים - פרק 98
כשגנמר גם השיעור השני הלכתי לחדר של
עמית,"שתדע שאני לחוצה בטירוף לדעת מה קרה!!" אמרתי ישר כשנכנסתי
וראיתי מישהי יושבת עם עמית. "אמא של גליה.." אמרתי,
לא מבינה מה היא עושה בחדר של עמית..
אמא של גליה:"כן, תשבי תום" אמרה והסתכלה על הכיסא שהיה מולה,
התיישבתי והסתכלתי על עמית במבט,
כאילו שואלת 'מה היא עושה פה?'.
אמא של גליה:"בטח את לא מבינה מה אני עושה פה.." קראה את מחשבותיי,
הסתכלתי עליה וחיכיתי שתמשיך. "אני פה מהבוקר, עמית דיבר איתי לכן לא
נכנס לשיעורים הראשונים.." המשיכה
אני:"כן.. אבל אני עדיין לא מבינה, למה באת?" שאלתי ישר
אמא של גליה:"חח אוהבת את הישירות שלך" צחקה "אז ככה, גליה מסרבת לצאת מהחדר,
היא לא אוכלת ולא שותה כלום כבר מיום שישי..היא בדיכאון לא נורמאלי,
בחיים היא לא הייתה ככה." הוסיפה
אני:"וואלה.." אמרתי ומעט רגשי רחמים עלו בי, ניסיתי להדחיקם..
אמרתי לעצמי שוב ושוב 'מגיע לה..' אך לא הצלחתי להכניס את זה לעצמי
לראש. "היא אמרה לך משהו?" שאלתי
אמא של גליה:"לא, בגלל זה אני פה. אני דואגת לה.. ובגלל שאני יודעת שאתם חברים שלה,
אפילו ישנתם אצלנו פעם באתי לשאול אתכם אם אתם
יודעים משהו" ענתה "היא גם אמרה שהיא לא רוצה לחזור לפה יותר" הוסיפה כאילו נזכרה פתאום..
אני:"בקיצור נראה לי שאני סתם פה.. עמית אמרת לה כבר מה היה?" שאלתי
עמית:"לא.." ענה "חיכיתי שתבואי" הוסיף
אני:"לא נראה לי.. עמית תספר לה אתה" אמרתי וקמתי מהכיסא,
התקדמתי לכיוון הדלת ושנייה לפני שיצאתי אמא של גליה עצרה אותי בעודה תופסת בידי
אמא של גליה:"בבקשה..אני מתחננת שתספרו לי מה קרה" אמרה והסתכלה עליי
ועל עמית "אני כבר לא יודעת מה לעשות איתה.. חשבתי על פסיכולוג אבל היא אמרה ש
בשום פנים ואופן לא תלך" הוסיפה ועיניה נצצו
מהדמעות "בבקשה תום" אמרה שוב וניגבה את מס' הדמעות שזלגו מעיניה
אני:"אני מצטערת.." אמרתי ויצאתי במהירות מהחדר,
כמו שלגליה קשה כל העיניין הזה גם לי קשה.
---
"תספר לי אתה..?" שאלה אותי אחרי שתום יצאה
"כן." עניתי "תוך שנייה אני פה אוקיי? אני הולך רגע לתום" הוסיף
"טוב.."
"אני אביא לך גם משהו לשתות בדרך" הוספתי ויצאתי במהירות
מהחדר אחרי תום, "מאמי חכי רגע.." אמרתי ועצרתי אותה
"אני מצטערת עמיתי.. קשה גם לי." אמרה לי ולא הסתכלה עלי
"תסתכלי עלי בובה" אמרתי ועם ידיי הרמתי את
פניה אלי "אני באמת מבין אותך יפה שלי" אמרתי לה וליטפתי את פניה
"תודה.." לחשה וחיבקה אותי חזק "אתה תספר לה?" שאלה
"כן.. היא צריכה לדעת. היא באמת נואשת, לא יודעת מה לעשות עוד" אמרתי לה
"אז תספר לה נסיך... תספר לה הכל"
"ברור, לא אחסיר שום פרט"
"אוקיי, אני הולכת לאחות ואז יוצאת קצת מהפנימייה.. אין לי כוח ללמוד."
"למה מאמי? אל תתבאסי עכשיו מכל זה!"
"עמית אין לי ראש ללימודים תבין!"
"טוב, איך שבא לך.. אני חוזר אליה.." אמרתי והסתובבתי בחזרה לכיוון החדר
"עמיית.." עצרה אותי ומשכה אותי אליה "אוהבת אותך" אמרה בקול מתוק
"גם אני אותך יפה שלי" אמרתי, נתתי לה נשיקה ארוכה בפה וחזרתי לחדר,
לא לפני שהבאתי לה כוס גדולה עם מים.
"חזרתי.." אמרתי, סגרתי אחרי את דלת החדר והבאתי לאמא של גליה את כוס המים
"תודה" אמרה ואני התיישבתי מולה..
---
אני:"תום תום לאן את הוללכת??" שאלתי את תום כשראיתי אותה הולכת לכיוון היציאה,נסערת.
תום:"סתם לסיבוב. יש לי אישור מהאחות" ענתה חד וחלק ובאה להמשיך ללכת.
שלומי:"חכי!!" עצר אותה "מה קרה מאמי?" שאל
תום:"אמא של גליה פה, מדברת עם עמית"
אני:"על מה!? אל תגידי לי שהיא באה להאשים אותו עכשיו וכאלה.. בגלל ש'הבת המסכנה'
שלה עושה פוזות של ילדה עצובה.."
תום:"לא רון! גליה אפילו לא מספרת לה מה קרה!" נשברה והתיישבה על הרצפה,
אני ושלומי התכופפנו אליה "היא רוצה שנספר לה מה קרה עם גליה..
היא אמרה 'בגלל שאני יודעת שאתם חברים שלה באתי לשאול אתכם אם
אתם יודעים משהו' " הוסיפה
שלומי:"וסיפרתם לה?" שאל וניגב את דמעותיה
תום:"לא.. עמית מספר לה עכשיו, לא רוצה להיכנס לכל הסיפור הזה שוב.."
אני:"צודקת מאמי.."
תום:"היא אמרה שהיא בדיכאון, לא אוכלת, לא שותה לא רוצה לחזור לפה..והכל בגלל מי ?! בגללי!!"
שלומי:"היא הביאה את זה על עצמה!"
תום:"היא התחילה עם כל זה.. ואני כמו דפוקה נסחפתי אחריה.. עשיתי את הכל יותר גרוע"
אני:"אאווך יפה שלי אל תאשימי את עצמך!" אמרתי "בואי אני אבוא איתך" הוספתי
ושלושתינו קמנו מהרצפה
תום:"לא צריך בובה, אל תבריזי בגללי.."
אני:"ממתי אני שמה על בצפר ואשאר בבצפר בשביל לא להיות עם חברה?!" צחקתי
תום:"חח טוב"
שלומי:"גם אני אבוא.." אמר, גם לו תום סירבה בהתחלה שיבוא..
אבל זה שלומי, אי אפשר להתמודד נגדו..
הוא עקשן.
מה שהוא רוצה הוא מ ק ב ל.
---
"שלום נורית.. באתי לבדוק נוכחות ולדבר עם הילדים" המנהלת אמרה כשנכנסה
לכיתה של עמית, תום, רון ושלומי. והסתכלה סביבה, "הרבה חסרים.." אמרה
"לעמית יש אישור מוצדק, תום אצל האחות.. ושלומי ורון נעלמו.
שיעור לפני שניהם היו!" אמרה נורית המחנכת, שבמקרה גם סגנית מנהלת..
אחת שמתחנפת למנהלת.
"אוקיי.." אמרה המנהלת באכזבה.. לא האמינה שרק הבוקר נתנה לארבעתם אישור עבודה,
חשבה שהשתנו, שהתבגרו..
והנה שעות בודדות לאחר מכן והיא נוכחת לדעת שכלום לא השתנה.
ארבעתם היו וישארו 'החבר'ה הרעים' כפי שכינו אותם כל המורים.
"אז ככה תלמידים.. שבוע הבא יש טיול שנתי. ליומיים!" אמרה משפט קצר שאחריו החלו קריאות כמו 'יששש, סוף סוף! הגיע הזמן, אללה יומיים בלי בצפר' וכ'ו..
"כן, הטיול יומיים!" אמרה "וזה הטיול ליומיים הראשון שלכם.." הוסיפה
"לעע באמת!?" צעק ילד מסוף הכיתה, המנהלת הסתכלה עליו במבט רציני
ותוך שניות אמר "סליחה סליחה.."
"אז עכשיו אני אספר לכם על הטיול בקצרה...." החלה בדבריה,
סיפרה מה יעשו התלמידים כל יום במהלך הטיול..
הזהירה שלא תהיה שתייה ושכמובן סיגריות לא מתקבלות על הדעת.
אמרה שיערך חיפוש בכל התיקים של התלמידים, כולם כמובן לא האמינו..
הרי תמיד מאימיים שיעשו ולעולם לא עשו.
כשנשארו 15 דקות לסיום השיעור המנהלת סיימה את דבריה ויצאה מהכיתה.
'איפה אתם.. איפה ארבעתכם?!' חשבה והמשיכה לכיוון משרדה.
---
אמא חושבת שאני 'בדיכאון לא נורמאלי..' היא רוצה שאני אספר לה מה קורה איתי,
מה עובר עלי, רוצה שאני אסמוך עליה.
לא מבינה איך היא מצפה שאסמוך עליה כשחצי מהחיים שלי היא לא בבית בכלל,
כל הזמן ההורים בנסיעות.. כל הזמן.
ישבתי מול המראה, מסתכלת על עצמי ונגעלת.
נגעלת לראות למה נהפכתי..
"מפלצת.." לחשתי לדמותי שהופיעה במראה "את בנאדם נוראי.. פשוט נוראי" הוספתי..
אמא שוב נעלמה.. אפילו בלי לומר לי שהיא יוצאת.
בטח שוב הלכה עם אחת מחברותיה לארוחת בוקר..
קמתי בלית ברירה מהרצפה, הגב כבר החל לכאוב לי..
התיישבתי על הכיסא שמול הסיפרייה ופתחתי את אחת המחברות,
זו שהייתה הכי קרובה אלי.
% גליה & עמית--> אהבה שלא תגמר לעולם %
ככה היה כתוב על הדף הראשון, על הדף השני..
ובדף השלישי כבר היה שינוי:
% Galia & amit – LOVE for ever % תלשתי את אותם דפים,
קרעתי אותם לחתיכות קטנות קטנות וזרקתי את הכל בפח..
כשמצאתי דף נקי, לקחתי עט בצבע ורוד והתחלתי לכתוב..
^ לא מאמינה שעשיתי כאלה דברים.. השנה השתנתי לגמרי.
הכל בגלל אהבה למישהו, 'אהבה' לא בטוחה בכלל שאפשר לקרוא לזה ככה..
אולי זאת בכלל אובססיה.
רצון להשיג מישהו שהוא לא שלי, לא היה ובחיים גם לא יהיה..
הוא ותום פשוט נועדו זה לזו.
'זוג משמיים' הם כל כך מתאים שזה כואב..
כואב כי גם אני רוצה אהבה כזו..
גם אני רוצה בחור כזה, שיאהב אותי כמו שעמית אוהב את תום, שיחבק אותי,
שילחש באוזני כמה שהוא אוהב, שינשק אותי באהבה ולא רק בתשוקה..
שלא רק ימשך אלי, שיאהב אותי. ^
"גליה..?" אחי הקטן דור נכנס לחדר, הוא חולה אז לא הלך לגן היום..
"כן בלונדיני שלי?" אמרתי והחבאתי ישר את המחברת "מה קרה?" שאלתי
"איפה אמא?" שאל והתיישב עלי
"לא יודעת מתוקי.." עניתי
"אוףף.. עוד פעם היא נעלמה?" אמר בקול הכי מתוק שיש ובמבט הכי תמים שיש,
אני מאוהבת.
ביצור הקטן והיפה הזה..
"רוצה שאני אכין לך משהו לאכול או לשתות?" העברתי נושא
"כן כן!" התלהב "מזמן לא הכנת לי חביתה מיוחדת" הוסיף..
תמיד הייתי מכינה לו חביתות ודוחפת בפנים כל מה שרק אפשר.
"אז יאללה מאמי נרד ואני אכין לך" אמרתי ושנינו קמנו מהכיסא,
הוא לקח את ידי בידו ומשך אותי אחריו..
מאז שהגעתי הביתה יום שישי לא הייתי בכלל בבית, לא יצאתי אפילו מהחדר.
שרה:"אויי ברוך ה' יצאת כבר מהחדר" אמרה ונשקה לי במצח
אני:"בזכותו.." אמרתי והסתכלתי על דור שחייך חיוך גדול
דור:"גליה מכינה לי חביתה!!" התלהב ומשך אותי למטבח,הוציא לי מחבת וביצה מהמקרר
"עם מה בא לך?" שאלתי
"תעשי לי הפתעה.." ענה ויצא מהמטבח,
הכנתי לו תוך שניות חביתה עם גבינה צהובה ופטריות,
שמתי גבינה בצד וכמה עגבניות שרי..
סחטתי לו מיץ תפוזים טרי ועל הדרך סחטתי גם לי כוס קטנה עם מיץ.
לקחתי את הכל לשולחן, התיישבתי והוא התיישב אחרי..
דור:"שרה איפה אמא?" שאל אותה והיא הסתכלה עלי במבט לא נוח
אני:"דורי תאכל מתוק" אמרתי והוא הכניס חתיכה מהחביתה לפיו הקטן "טעים?" שאלתי
דור:"מאוד!" ענה "שרה את מבטיחה שלא תלכי לנו הרבה כמו אמא?" שאל אותה
שרה:"אני תמיד אהיה איתכם מתוק שלי" ליטפה את פניו
דור:"את כמו אמא שנייה שלנו" אמר ולרגע שתינו שכחנו שאנחנו מדברות עם ילד קטן,
הוא דיבר כמו נער, כמו אחד שמבין הכל..
"אני הולכת לחדר, תמשיך לאכול נסיך.." אמרתי וחזרתי במהירות לחדרי.
- שבוע טוווב ! -
אווהבת מלא
חנושש =))
מדהים
אין מילים.
איזה חברות אמיתית יש בין רון לתום פשוט תענוג.
מאמי את מדהימה.. איך שאת כותבת..:]
הממשך
דחוףף..
חניי איך אני אוהבת ת'סיפור שלך. . =]
מדהים כמו תמיד!
תמשיכי
הכי מדהים בעולם 😊
מחכה להמשך חני (:
מדהייים בובית תמשיכיייייי
וואואוו..
איזה יופי!
המשךך!!
אתר האהבה הישראלי