איייי מהמםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תמשיכיייי
וואוו פרק חזק!
ממש אהבתי
אין על השלמות שלךךך חניי
לאבבב יוו המווונייי
מוואההה,
יפיתי😊
יאאאאאאא..
המשך חנוו'שש!!
מוואה,
-ניבו'ש- 😊
אוי אני רוצה את עמית ואותה ביחד
יפות שליי
תודה על התגובות!
אני עוד מעט מתחילה לכתוב את ההמשך,
ואני יעלה אותו יותר מאוחר..
אוהבת אתכן מלא
מוואה ענקית
חנושש
חנושש
קראתייי הכוללללללל
מהמםםםם פשוט
וממש אהבתי תרעיוןן
אזז יאללה להתחילל לתקתק חח המשךך
אוהבתתתת
מאיה
יאללה יא אדישה (:
אוווהבת אותך!
מאיושש
ברוכה הבאה לסיפור חח
שמחה שקראת ושאהבת את הרעיון
מוואה
ניביי
אדישה אחותך חח
אוהבתתתת אותך קופיפה קטנה :]
בננות הפרק מוקדש לכולכןן
אוהבת אתכן ותודה על התגובות!!
וראיתי את עומר מולי, יושב על ספסל.. התקדמתי אליו..
עם כל צעד שהתקרבתי אליו ליבי פעם יותר ויותר בחוזקה.....
החבר'ה הרעים-פרק 12..
"היי.." אמרתי בקול רועד והתפללתי עמוק בפנים שלא ישים לב..
לא יודעת למה, אבל הרגשתי שאני חייבת לו הסבר על הנשיקה עם עמית..
"אני ועמית לא חברים..." אמרתי והתיישבתי לידו..
"וואלה.." ענה בקרירות..
"מה קרה?" שאלתי אותו והסתכלתי עליו, אך הוא לא הסתכל עלי.. הוא הסתכל לפנים..
"כלום.."
"אמרת שאתה צריך לדבר איתי.. דבר.."
"עזבי, זה לא רלוונטי עכשיו.." אמר ועדיין לא הסתכל עלי..
"מה שתגיד.." אמרתי,קמתי והלכתי לחדר אוכל.. הייתי נורא רעבה..
כשנכנסתי לקחתי לי אוכל והתיישבתי ליד עמית שלומי ורון..
עמית:"מה הוא רצה?" שאל
רון:"מי רצה מה?"
אני:"עומר,וכלום.."
עמית:"מה כלום?!"
אני:"עמית מה עובר עליך!?"
עמית:"מה עובר עלי?!"
אני:"מה עובר עליך?! אתה חוקר אותי פה כמו בשב"כ... " עמית לא אמר כלום,
רק קם לקח את המגש שלו עם האוכל,
זרק הכול בפח ויצא מהחדר אוכל..
אני:"מה יש לו?" שאלתי את רון ושלומי..
שלומי:"את באמת לא מבינה?"
אני:" מה אני לא מבינה?"
שלומי &רון:"שהוא א-ו-ה-ב אותך!"
אני:"אין מצב!"ישר שללתי את האפשרות הזאת.. "מאיפה הבאתם את זה!?הוא אמר לכם?" שאלתי
רון:"הוא לא צריך להגיד...."
שלומי:"רואים את זה מקילומטר.." השלים את רון..
אני:"מה שתגידו.." אמרתי ויצאתי מהחדר אוכל..
הלכתי לחדר שלי וחיפשתי את המחברת שלי, 'ידעתי ששכחתי משהו!!@' התעצבנתי בתוכי..
המחברת, שבה אני כותבת הכול..
שירים, סיפורים, ולפעמים גם סתם דברים...זה היה מעין יומן.
.המחברת הזאת, עכשיו בבית ולא פה, איתי..
החלטתי לקחת מחברת חדשה ולרשום בה הכול..
פתחתי את המחברת באמצע ולקחתי עט שחור..
"נמאס לי.." כתבתי וחזרתי מלא פעמים על כל אות..
"נמאס לי מהכול.." המשכתי, "מכל הילדים פה, כן, גם מעמית..
אני לא מבינה מה יש לו בזמן האחרון, יכול להיות שרון ושלומי צדקו?! שהוא אוהב אותי..
אוהב[!?] פחח כן בטח.. עמית, עמית לא יודע מה זה לאהוב..
עמית דופק וזורק.. אני לא יכולה להגיד שאין לו רגשות, יש לו..
אבל לא כמו ששלומי ורון חושבים.. הוא אוהב אותי נכון, אבל אוהב בצורה שונה..
אוהב אותי בתור ידידה, ולא יותר מזה!
אף פעם לא היה בנינו קשר מחייב.. אף פעם גם לא היינו ידידים..
תמיד יזיזים, וגם אף פעם שנינו לא רצינו יותר מזה, לא רצינו קשר מחייב..
ולא הרגשנו צורך בזה.." הנחתי לשנייה את העיפרון,
נשמתי נשימה ארוכה..ירדתי שורה, והמשכתי לכתוב:
"עומר לעומתו, למרות שאני לא מכירה אותו הוא ועמית נראים לי הפכים גמורים..
עומר נראה לי ילד שכדאי להכיר.. הוא נראה בנאדם, אממ בנאדם מדהים..
הוא רצה לדבר איתי היום, אבל בשנייה האחרונה אמר:"זה לא רלוונטי.."
מה לא רלוונטי!? מה?! אתה רוצה להגיד לי משהו אז פשוט תגיד.. "
סיימתי לכתוב ושמתי את המחברת במגירה שלי,
נעלתי אותה ונשכבתי על המיטה..
עצמתי את עיניי וגליה נכנסה לחדר..
"תום-תום.." קראה והתיישבה על המיטה שלי..
"מה?" שאלתי ועצמתי שוב את עיניי..
"למה את עצובה יפה שלי?" 'שלך!? פחח.. לא!' חשבתי לעצמי..
"לא עצובה.."
"אל תספרי לי אם לא בא לך.. אבל תדעי שאני תמיד מוכנה להקשיב לך.."
"טוב.. תודה"
"בכיף.." ענתה ויצאה מהחדר.. אני לקחתי מכנס שחור קצר, גופיה, תחתונים וחזייה ונכנסתי להתקלח, כשיצאתי התלבשתי והסתרקתי..
החלטתי שבא לי לצאת להסתובב קצת בחוץ.. לקחתי את הפלאפון שלי ויצאתי מהחדר..
חייגתי את המספר של תומר, אחי..
רציתי לדבר איתו, התגעגעתי אליו..
"תוםםםם.." שמעתי אותו צועק, וישר עלה חיוך ענקי על פניי..
"תומר שמן תקשר אלי.."
"חח טוב.." אמר וניתק.. אחרי 2 שניות הוא התקשר..
"מכוערר.." עניתי לו..
"אה קופה?! קשה לך להתקשר יא קמצנית.."
"חח נו אל תהיה רע, אם עוד פעם אני עוברת את ה500 ₪ בחשבון אבא מנתק לי את
השיחות היוצאות.. ואתה גר בארה"ב השיחות אליך יקרות רצח.."
"חח צודקת..נו איך להיות בכיתה ט'..?"
"נחמדיישן.."
"וואלה..יש משהו חדש?"
"לא, הכול רגיל.." אמרתי והעצב חזר אלי..
נזכרתי בזה שתומר תמיד שנא את זה שאני ועמית יזיזים..
הוא אמר שכול השכונה קוראת לי שרמוטה..
הוא לא הבין שככה טוב לי ואם טוב לי אני אמשיך בזה..
"את לא נשמעת רגיל.." הוא הבין שמשהו איתי לא בסדר..
"תגדיר רגיל.." התחכמתי..
"נו תומי.. מה קרה אחות יפה שלי?"
"סתם.. נמאס לי מהכול.. אני רוצה לעבור לגור איתך.."
"את יודעת שאי אפשר.. ניסינו, אבל בגלל שאת עדיין קטינה צריך את האישור של ההורים,
והם בדוק לא יסכימו.."
"אני יודעת,אוף אני שונאת אותם!!"
"את לא..את סתם עצבנית.. ד"א מה הסיבה?"
"הסיבה לזה שאני עצבנית?"
"כן!"
"עמית, נהיה לי חוקר בשב"כ"
"אמרתי לך שעמית לא יעשה לך טוב.."
"תומר תודה על העידוד.." אמרתי בקול חנוק, שאני צריכה אותו זה מה שיש לו להגיד!? 'אמרתי לך..'
"מצטער.. פשוט מהרגע הראשון שראיתי אותו, ראיתי שהוא לא בשבילך"
"אז מי כן בשבילי!?" שאלתי בעצבים.. "אתה לא יודע בגרוש מה טוב בשבילי..
בימים הכי קשים שלי עזבת לארה"ב, מתי שההורים שלחו אותי לפנימייה לא היית איתי,
חשבת על עצמך ונסעת!" הוצאתי עליו את כל העצבים שלי,
מה שלא היה במקום בכלל..
הוא לא אשם בכלום.. לא בזה שאני עצבנית רצח עכשיו על עמית..
לא בזה שההורים שלחו אותי לפנימייה.. הוא ניסה לעצור בעדם אבל לא הצליח,
הוא ניסה לשכנע אותם שאני אסע איתו לארה"ב וילמד שמה, וגם זה לא הלך..
כל דבר שניסה לא הצליח, לכן התייאש וטס לחו"ל...
"אוקי,אם ככה את חושבת" אמר ושמעתי עצב רב בקולו.. "ביי.." הוסיף וניתק..
אחזתי חזק בפלאפון, מסרבת לעזוב אותו.. התנהגתי בטיפשות..
זרקתי את הפלאפון בעצבים על הדשא והתיישבתי.. הדמעות זלגו מעצמן..
שמעתי נגינה, זיהיתי שזו גיטרה קלאסית..
תמיד רציתי ללמוד לנגן בגיטרה, יש לי בבית גיטרות,
קלאסית וחשמלית ועל שתיהן אני לא יודעת לנגן..
התייאשתי מהר מידי, אין לי כוח רצון.. ראיתי שקשה ללמוד אז הפסקתי..
אהבתי לשמוע את המנגינה של הגיטרה.. היא הרגיעה אותי..
הרמתי את הפלאפון מהדשא והלכתי בעקבות המוזיקה..
מרחוק ראיתי דמות נשענת על עץ ומנגנת,
ככל שהתקרבתי הבנתי שזה בן.. והפנים!? היו מוכרות לי..
זה היה.......
מקווה שאהבתן..
תגיבו
אוהבת אתכן ממלא
חנושש
בובי הפרק נקטע לך באמצע או משהו :|
מדהים כרגיל!
QUOTE (קיפיי @ 20/07/2006) בובי הפרק נקטע לך באמצע או משהו :|
מדהים כרגיל!
😢
יפות שלי אתן צודקות..
נידפק לי משהו במחשב =[
אבל עכשיו סידרתי!
תיקראו את השאר..
אוהבת אתכןן
ותודה על התגובות
מוואהה
חנושש
כמו תממיד
מ ו ש ל ם [:
תמממממשייכי ביייייבי
3>
אתר האהבה הישראלי