--~התעתועים שלו~--

ואז.. הייתי בטוחה שהוא חושב רק, ורק עלי..
אז עצמתי עניי, וישר... נרדמתי.

פרק 36:

בבוקר קמתי בעשר.
הציפורים צייצו, השמש חיממה.
הקיץ התחיל להגיע.
התקשרתי ישר לאיה..


"בוקר טוב בובי" היא אמרה..
"בוקר טוב" עניתי.. "נו.. מתי נוסעים?"
"בשתיים עשרה תהיי בתחנת רכבת?"
"מתאים" עניתי.. "השגת כניסה בהנחה?"
"כן... שלושים שקל!"
"יאו שווה!" אמרתי..
"אחלה!" היא ענתה..
"סאלמת" אמרתי וניתקתי.

ניכנסתי בזריזות למקלחת.
שטפתי פנים, ציחצחתי שיניים והתקלחתי.
לבשתי מכנס שחור מגריפ עם חולצה בצבע ירוק מזארה ובאפלו שחור.
סירקתי את שערי.. התאפרתי טיפה ,
אירגנתי לי תיק עם פלאפון, כסף , שתיה וירדתי למטה.
"בוקר" אמרתי לעצמי. אף אחד לא היה בבית.
שלחתי לאמא sms.

"בוקר טוב.. אני נוסעת ללונה פארק עם איה. יום נעים!"
היא ענתה לי לשם שינוי.. לא הייתה פלגמטית,
"תהני ותשמרי על קשר! , אמא! " .
הו! למדה להקליד! טיפשה!
שלחתי sms גם לאהובי..

"בוקר טוב מיי לייף , איך ישנת?"
"בלעדייך? סיוט! כל הזמן רק חשבתי עליך.. ואיך את?" הוא ענה..
"אני.. ישנתי טוב (: חלמתי עליך!"
"מתגעגע אליך.. נדבר! יש פה צרות! תשמרי על עצמך!"
"אחלה! גם אתה! " עניתי.

בשתיים עשרה לקחתי אוטובוס לתחנת רכבת.
"היי בובי" היא אמרה, קפצה עלי והתחילה לנשק אותי בלחי.
"בוקר" עניתי בחיוך..
"בואי לקופה.." היא אמרה, ניגשנו לקופה.
"שלום.. לאן?" שאל הבחור.
"ת"א.. הלוך וחזור" היא אמרה..
"ארבעים וארבעה שקלים" הוא אמר ושילמנו לו.
"יום נעים ונסיעה טובה" הוא אמר וחייך וקרץ לאיה.
"יום מושלם.." היא חייכה לו בחזרה והסתובבה.
היא צחקקה וירדנו במדרגות הנעות לכיוון רציף מספר שתיים.
תוך דקה היינו שמה, והרכבת הגיעה.
הרכבת הייתה רכבת קומותיים, אז עלינו לקומה השניה ואיך לא.. התיישבנו ליד החייל הכי חתיך בצה"ל.
סתם, הוא לא היה הכי חתיך.. כי אור שלי היה הכי הכי.
איה התחילה עם המבטים, הליחשושים והציחקוקים,
כאילו רק אתמול לא אהבה את ג'סי שלה.
"מה עם ג'סי?" שאלתי..
"כרגיל" היא ענתה.. "מותר לי להתחיל עם אחרים" היא לחשה לי..
"אחלה!" עניתי והוא הביט בנו, כנראה ששמע.
הוא חייך לה חיוך קטנטן וחשף טור שיניים לבנות וישרות.
היא חייך אליו בחזרה חיוך מושלם.
אהבתי לראות את הדרך בה איה מתחילה עם גברים, במין מתיקות כזאת.. מה שלא היה אצלי.
אני הייתי ישר מנפנפת אותם.. מתעלמת.
אבל היא ידעה להגיב, ידעה שאם לא ילך לה.. תתעלם.
"מאיפה אתן?" הוא שאל..
"עתלית" היא ענתה.. "ואתה?"
"חיפה" הוא ענה..
"מאיפה מחיפה?" היא שאלה..
"כרמל צרפתי.. "
"אהה" היא ענתה.. "איפה אתה משרת?"
"חייל הים.. . "
"אהה.. יפה" היא חייכה.
"בת כמה?"
"18... "
"אהה, יפה.. אני ירין.. נעים להכיר.. "
"איה" .. "וזאת גל.."
חייכתי והמשכתי להביט דרך החלון ולהקשיב לה.
"בא לך לעבור לשבת שמה.. לדבר טיפה? " הוא שאל...
"זה בסדר" חייכתי אחרי שהיא הביטה בי, והיא פנתה לדרכה.
אחרי בערך עשר דקות של דיבורים הוא ירד בבינימינה.
היא חזרה.
"נו.." שאלתי..
"יא איזה מתוק הוא! באמא שלי!"
"באמת? יפה! נחמד!"
"הוא לקח פלאפון.. ואמר שאני ממש יפה.. "
"איך הוללך לך עם בנים!" אמרתי..
"גם לך!"
"עליק!" עניתי..
"מה רע בחבר שאוהב אותך ?"
"אין שום דבר רע.. חס וחלילה ! אני מתה עליו!" אמרתי..
"ד"א חבר.. מה היה אתמול?"
"היה.." אמרתי וחייכתי..
"תשבעי ? יפה!" היא אמרה.. "איך היה?"
"הכי כיף בעולללם! זה היה בדיוק אחרי שהוא יצא מהמקלחת.."
"פשש.. סחטיין.. חתיך?"
"נו ברור.. כרגיל ! לא ממש השתנה מאז.. "
"שמחה בשבילך אחותי.." היא נתנה לי כיף!
"גם אני בשבילך!" חייכתי..
"אחרי שעה של נסיעה הגענו לגני התערוכה שם ירדנו.
שילמנו בקופה וקיבלנו צמיד.
נכנסנו ללונה פארק.
"שתהיי בעניינים.. זה ה מקום לפגוש כוסונים!" היא אמרה..
"וואלה" עניתי.. "יש לי חבר.. "
"אז מה.. להכיר.. לא להיות איתם.. "
"חח טוב" אמרתי.. עלינו כמעט על הכל, טוב נו.... כל המתקנים של הילדים.
איה הפחדנית לא הסכימה לעלות על אף מתקן שמרגישים בו טיפה את הרוח.
"יווווו קבלי איזה בן אדם יפה!!" אמרתי לאיה..
"ואוווו" היא אמרה מביטה לכיוון מתקן הילדים הקטנים.
חבל שעליו לא יכולנו לעלות.
"ואו ! זה באמת האדם הכי מדהים בעולם שראיתי!" היא אמרה לי..
"לגמרי.. יו.."
"חחח תראו את זאתי.. שכחה את אור.."
"חס וחלילה! אז מה.. מותר לי להשקיף!" צחקתי..
"בואי נלך לדבר איתו ..."
"עזבי.. פדיחות" אמרתי..
"נו.. יאלה, בואי.. "
"הוא נראה מזה ביישן אבל" אמרתי. .
"בקטנה.. נו פליז! בואי!"
"מה נגיד לו?"
"שהוא נראה מליון דולר!"
"חחחח את רצינית?" שאלתי..
"כן.. "
"טוב" עניתי. .
התקדמנו לעברו .. הוא הביט בנו.
הוא באמת היה יפיוף , לא היה חסר לו .. היופי שלו הזכיר לי כל-כך את אור..
המחשבה שאני לא אראה את אור שבוע הרגה אותי,
הבטתי באדם הזה וראיתי את אור.
"ואי הוא דומה לאור" היא אמרה.. שתקתי.
"סליחה?" היא קראה לו..
"כן" הוא אמר ובא..
"יאלה גל.. תגידי" היא אמרה והבטתי בה במבט רצחני והיא הביטה בי במבט של "תתחילי כבר איתו! הוא שלך!"
"אמממ.. איה רצתה לומר לך שאתה ממש יפה" חייכתי וצחקתי..
"מי זאת איה?" הוא שאל..
"זאתתי" אמרתי והסתכלתי על איה..
"אהה תודה" הוא חייך.
הסתובבנו כדי ללכת ורציתי לחנוק את הפדחנית הזאת.
"רגע" הוא אמר..
"כן" שאלתי..
"בנות כמה אתן?"
"18" איה ענתה..
"אהה ויש איסיקיו?" הוא שאל..
"יש" עניתי..
"אחלה! כתבו לי" הוא אמר והושיט את הפלאפון שלו.. הושטתי את ידי כדי לקחת מידו את הפלאפון וידי נגעה בידו.
הרגשתי בעננים, בדיוק כמו מגע ידו של אור.
לא האמנתי שאני עושה את זה.. אבל כן, הוא היה כל-כך דומה לאור.
"אני מסיים את המשמרת באחד-עשרה אבל אני יכול לצאת לפני.. תהיו פה עדיין?"
"כן.. ברור" עניתי..
"אחלה" הוא ענה וחייך..
כשבגופי עוברות צמרמורות מהמבט המהפנט שלו הקלדתי לו איזה מספר בטלפון והסתובננו ללכת.
הבטתי באיה כולי בלחץ.
קראו לו ערן.
"מה?" היא שאלה..
"מה מה? יווו פדחנית!" אמרתי והתחלתי להתפקע מצחוק.
"יאו הוא פשוט מדהים! הרבה יותר מאור!" היא אמרה..
"אל תשווי!" אמרתי..
"תודי שאת חושבת גם ככה!"
"כל אחד והיופי שלו.. " אמרתי.. "והוא ואור ממש דומים!"
"יווו לגמרי" היא אמרה..
"כשנגעתי לו בכיף יד.. בדיוק כמו אור! אמא!" אמרתי..
"אחלה! תלמדי! מהיום מתחילים עם כל אחד שזז.. מה שבא ברוך הבא" היא אמרה והבטתי בה..
"את סתומה לגמרי.. אני לא מתכוונת לדבר איתו!"
"עליק.. חסר לך שלא" היא אמרה.. הלכנו לאכול..
כל אחת אכלה לה ארוחת ילדים של הבורגראנץ.
בשעה עשר הוא התקרב אלינו... כל אחת שכבה לה על הדשא בשיר הפוזה,
מביטה לעבר כל אחד שהולך.
"אני מתגעגעת אליו.." אמרתי..
"אלי?" הוא שאל והתיישב לידינו.. איה התפקעה מצחוק מול הפנים שלו.
"לא.." אמרתי..
"אהה" הוא אמר מתייבש.
"אז.. מאיפה אתן?" הוא שאל..
"חיפה" עניתי..
"פיייי רחוק" הוא אמר..
"אתה מפה?" שאלתי..
"גבעתיים" הוא אמר..
"אני עפה שניה.. ראיתי את צליל.. כבר חוזרת!" היא אמרה.. צליל היא ילדה מהשכבה שלנו.
"אז.. נשארנו לבד" הוא חייך..
"כנראה" עניתי..
"סיימת בית ספר?"
"כן" עניתי..
"יפה.. ומתי את מתגייסת?"
"עוד ארבעה חודשים" עניתי והבטתי בעניו המהפנטות.
הן היו שחורות, אך שחורות מיוחדות.
"אהה יפה" הוא אמר.. "בהצלחה"
"תודה מאמי.. בן כמה אתה? "
"17.. עולה לי"ב"
"אהה יפה. "
המשכנו לדבר.
בערך עשר דקות עד שאיה חזרה עם צליל. *אני כותבת את זה והוא בדיוק מתחבר *
"אז יאלה נששש.. אני עף. . נדבר.. " הוא אמר ונתן לי נשיקה בלחי והלך.
"יאו מי זה הכוסון הזה?" צליל שאלה..
"סתם.. אחד.. לא רציני"
"אבל חשבתי שיש לך חבר.. "
"יש לי.. ואני בכלל לא מתחילה איתו " אמרתי מביטה בה עצבנית.
"יופי איה! דפקת אותי רצח!" אמרתי לה..
"סתמי.. את יכולה להיות ידידה שלו!"
"נגיד " אמרתי.. "קיצר בואי נזוז" אמרתי ועלינו בחזרה על רכבת.
הגעתי הבייתה תשושה, עייפה..
ישר נשכבתי על המיטה וחשבתי על אור..
ואז על ערן.. ושוב על אור..
והם היו כל-כך דומים מבחוץ ..שהגעגוע הרג אותי. ........

אויי.. חחחחחחח
אהבתיי..
רגע הסיפור מבוסס על אמת חח?

זה אמיתתתתי ?#@

והן לא אמורות לרות את הג'סים הזה ? חחחחחחחחחחחחחחח

פרק נורא יפההההה
מהמממםםםםם
את כותבת כל כך יפהההה פשוט מושלםםם
אני נסחפת עם הכתיבה שלך מותק..
ממ 'לונה פארק הא?!'.. חחח 'ערן' חח
יפה לך מותקק
ממ אני מחכה להמשךךךךךךךךךךך
אוהבת אותך המוןןןן


רותמי שלך =]

חחחחח אליררררנווווש ;]
פררררק מדהיייים. . .

שתהיה עם ערן..ואת יוודעת לללללמה..גגגגגר

מדהיים המשךךך

יפה מאמי
תמשיכי

פפרקק יאפפה
לאאאאאאא רוצה אותה עם ערןן
איןן איןן איןןןןן על אורוש :]
תמשיכיי גוליי
מוואהה

פרק מושלם בובי
המממשך [ :

תודה יפיופיות שלי..

נממממ לא.. אבל יש כמה קטעים אמיתיים (:

וזהו? מאתמול רק זה?
אחרי מסיבה טובה ישנתי רק 4 שעות .. למדתי כל היום ואני גמורה..
אין מצב להמשך היום..

מקווה שתפצו בתגובות!!!

מבינה אותך יפה שליי
תמשיכי כשתוכלי=]

תמשיכי כשתוכלי מאמי
מחכה =]

מ=ה=מ=ם 😛
גולללי אתת כישרונייית ברמותת :]

המשךך
דחוףף

מחכה להמשך=]

ואו..
קראתי הכל 😂
מ ד ה י ם.
מוכשרת בקיצור..

מצפה לעוד המשך..