--~התעתועים שלו~--

יאאאאאאאאאאאאאא איזה מדהייייייייייייייםםםםם
מחכההההה להמשךךך מאמי.....

אוהבת המוווווווון
ליטל=]]

תודה ! @ #

אני שפוכה...המשך מחר (:

הייתי חייבת לכתוב לכן... לכבוד ה-40 דפים !.

מוקדש לכל הבנות.. שנדלקות על מפגרים.. בדיוק כמוני 😛 . (ולא, אנלא עצובה ולא מאוכזבת..ההפך! )

פתחתי MTV והתחלתי לסדר את החדר לצלילי המוזיקה..
הארון היה מבולגן מאתמול.. עד שמצאתי מה ללבוש, הפכתי את כולו.
ירדתי למטה לאכול ארוחת ערב... עד ששמעתי את קול צילצול הפלאפון שלי..
'אז אני צועק אור.... כן את האור'

פרק 31:

רצתי בזריזות למעלה.. השעה הייתה שמונה וחצי.
על הצג ראיתי 'אור'.
עניתי בזריזות.

"הלו"
"היי" הוא אמר והרגשתי את החיוך מתנוסס על פני ברגע ששמעתי את הקול שלו.
"היי" עניתי..
"מה שלומך?"
"אחלה! ואצלך?"
"גם! אני מתגעגע!"
"גם אני!" אמרתי
"אני מתקשר כי אני תכף זז לישון... אני הרוג מעייפות"
"אוקי..." אמרתי
"מחר אני אבוא לאסוף אותך בעשר.. מתאים לך?" הוא שאל..
"כן.." עניתי
"ואל תאכלי ארוחת בוקר, ושימי עליך בגד ים" הוא אמר..
"להביא מגבת?"
"כן!" הוא אמר
"אחלה מאמי! לילה-טוב!"
"לילה-טוב בייבי"
"חלומות נעימים!" אמרתי..
"אני אחלום עליך!"
"אוייש.. מסכן!" אמרתי וצחקתי..
"שתקי! יהיו לי חלומות מדהימים!"
"אני אוהבת אותך מאמי!"
"גם אני אותך!" הוא אמר..
"ביי מתוקי" אמרתי וניתקתי.
התחלתי לארגן לעצמי תיק למחר שכלל מגבת, בגדים להחלפה, פלאפון, כסף, קרם שיזוף.
הפלאפון שלי שוב צילצל, אבל הפעם נשמע צילצול אחר..

'מנסים להיות כמוני, להתלבש להתנהג כמוני' – ידעתי שזאת אחת מהבנות.. זה היה הצלצול המשותף שלנו.
הבטתי בצג והיה כתוב איה.
"הלו" עניתי..
"היי נשמה!" היא אמרה..
"היי בובי!" אמרתי.. "מה קורה?"
"אחלה! אנחנו יוצאות היום?" היא שאלה..
"אין לי שמץ!" עניתי..
"בא לי שנצא רק אני ואת.. כמו פעם! את רוצה?"
"כן! ברור!" אמרתי..
"אבל הבעיה שכל החברה יוצאים.. אז בואי אני ואת לארומה, יש לי הרבה מה לספר לך!" היא אמרה..
"אחלה! בעשר נהיה בארומה ואז נקפוץ לגן?" שאלתי
"כן! בדיוק!" היא אמרה..
"מתאים! עפתי להתלבש!"
"סבבה אהובתי! את רוצה שאבא שלי יבוא לאסוף אותך?"
"אם בא לך!" אמרתי..
"ברור.. אני אצלצל כבר!"
"אחלה! בהי מותק!" אמרתי וניתקתי.

התאים לי קצת לנשום אוויר, לדבר עם איה..
מזמן שלא היינו לבד.
אני ואיה היינו החברות הכי טובות, יותר מקארין וממאיה.
היינו עושות דברים שקארין ומאיה לא היו בחיים מעיזות לעשות.
היינו עושות דברים מטורפים... שמאיה וקארין הנסיכות פחדו לעשות.
בזריזות פתחתי את הארון שהיה מסודר לשם שינוי, הוצאתי ג'ינס קצרצר עם חולצה ורודה ובאפלו ורוד, הסתרקתי.. התאפרתי והייתי מוכנה.
ירדתי למטה.
"אמא.. אני צריכה חמישים שקל" אמרתי
"תיקחי מהארנק.. ולאן את הולכת?"
"לארומה עם איה ואחר-כך לגן"
"טוב.. ואת ישנה בבית?"
"כן" עניתי
בעשר אבא של איה אסף אותי ולקח אותנו לארומה שהיה במרחק של חצי שעה נסיעה!!.
ירדנו במרכז הכרמל והתיישבנו בארומה בקומה העליונה.
תמיד אהבנו להסתכל למטה ולצחוק על כל אחד שהיה עובר.
שתיתי שוקו, והיא אייס-קפה.
"טוב.. אז את מקשיבה?" היא שאלה..
"כן!" אמרתי..
"את לא תאמיני לי.."
"נו!" אמרתי..
"ג'סי בא לארץ!!" היא אמרה..
"יאו!! לא נכון!! תשבעי!!" אמרתי בהלם..
"נשבעת לך! ההורים שלו הסכימו לו לבוא! אין! אני כל-כך מאושרת!"
"יאו.. איל אני שמחה בשבילך מאמי!" אמרתי מחבקת אותה..
"אבל אני טיפה מתביישת.. הוא ראה אותי לפני שנה.. והשתנתי מאז!!"
"נו.. עכשיו את יותר יפיופה, מה את מתביישת?!" שאלתי..
"לא יודעת, שאני כבר לא אמצא חן בעניו!" היא אמרה..
"את לא נורמאלית! את זוכרת מה היה בקיץ הקודם או לא? יופי שלא התעסקתם אחד בשני כל היום..." אמרתי.. "וכל הלילה" הוספתי וצחקתי.
"חחחח.. אבל עדיין, השתנתי"
"את כוסית! הס!" אמרתי..
"תודה על הכל פיצית!" היא אמרה לי
"בכיף!" אמרתי..
"אז ספרי..הכל.. גם את!" היא אמרה..
"היה מזה כיף! את לא מאמינה!"
"מה עשיתם?"
"ראינו סרט... ואז הוא לקח אותי לים... ואמר לי שהוא אוהב אותי ומתגעגע אלי והיה כזה מושלם!" אמרתי עוצמת עניים ונזכרת בהכל.

~~~
"קר לך?" הוא שאל והחל מוריד את הג'קט שלו..
"לא.. לא.. זה בסדר" אמרתי מחייכת ברעד..
"קחי" הוא אמר שם עלי את הג'קט ומחבק ומחמם.
"תודה" אמרתי וחייכתי.
הוא חייך אלי בחזרה.
"תראי.... אני חושב על זה בערך שבועיים" הוא אמר ועכשיו זאת הייתה המציאות..
"על מה?" שאלתי..
"עלינו" הוא אמר.. לא עניתי, ידעתי שברגע כזה אני אתקפל ולא אומר לו שגם אני.
"אני מתגעגע אליך.. אני.." הוא אמר ושתק..
"אני" התחלתי לומר..
"תגידי את.." הוא אמר..
"לא.. תגיד אתה!" השבתי..
"אוהב אותך?" הוא שאל..
חיוך ענק התנוסס על פניי, וברגע שראה אותו גם שלו.
"גם אני אוהבת אותך.." עניתי לו... והתקרבתי אליו.
לקחתי אני את הפיקוד.. ובלי להרגיש.. נשכבנו שנינו על הדשא הלח,
הבריזה הקרה מקפיאה אותנו, אך בליבינו.. תחושה חמימה ונעימה.
התנשקנו.... זרמים עברו בגופי.

~~~

"אוי ! איזה מתוק!" היא אמרה
"לגמרי! וחכי.. הוא שמר את כל המתנות והמכתבים שהבאתי לו!!"

~~~
תפתחי את הארון.." הוא אמר וקמתי מהשטיח שלו..
"יאו" אמרתי מביטה בפנים..... פשוט לא האמנתי....
הכל היה שמה, התיבה, המנעול.. המכתבים החודשיים הורודים.
כל-כך התרגשתי.
הרגשתי איך פעימות ליבי מתגברות בקצב מהיר יותר, ואיך בביטני מתעופפים פרפרים.
הסתובבתי אליו, הוא נשען לו על ידו על השטיח.. בתנוחה כל-כך מתוקה.. רציתי לאכול אותו באותה השניה.
הוא חייך אלי... חיוך גאה, מרוצה, שמח.

~~~

"די!! אני לא מאמינה!!"
"כן.." אמרתי.. "גם אני לא האמנתי בהתחלה
"מתוק אחד!" היא אמרה..
"עוד מעט יש לו יום-הולדת עשרים ואחד" אמרתי..
"באמת? יאו איזה זקן!" היא צחקה..
"עלק!" אמרתי.. "כפרה עליו! הוא מדהים!"
"חח " היא צחקה.. "טוב תשתי את השוקו! הוא מתקרר!"
"חחח ברור!" אמרתי לוגמת לגימה ארוכה מהשוקו הרותח.

"מי בגן?" שאלתי
"כולם.. אבל אין לי כוח ללכת עכשיו עשרים דקות"
"אוייש שתקי.. יהיה בטח מזה מצחיק"
"וקארין ומאיה חוזרות איתנו לעתלית?" היא שאלה
"כן" עניתי.. "נבקש ממשה הנהג.. הוא ייקח לנו בזול!" אמרתי
"ברור" היא ענתה וחייכה.
אחרי חצי שעה של פטפוטים וצחוקים יצאנו מארומה.
היה דיי קריר.. והמרכז היה מפוצץ באנשים.
היו מלא בנים שהסתכלו עלינו כשעברו.. והלכנו כל-כך מהר כדי להגיע מהר.
הגענו לגן תוך רבע שעה... דיברנו וצחקנו בדרך.
כולם היו בגן... כל החברה.
היינו ממש הרבה.
דיברנו וצחקנו עד שלוש בבוקר.. ובשלוש עלינו על מונית... הביתה.

פררררק נדייייייר [:
אאאוח כממה שלמווווות !!!

שלמותתת
תמשיכייי מאמי

טנקס !

מאכזבות.. מאתמול שתי תגובות ?! 😢 בוף!

יאאא....איזה פרקקקק מוווושלם
המשךךךך דחוףףף

אוהבת המוןן
-טלטל-

פרק מדהיםםם
מאמי אני מחכה להמשךךך
אוהבת אותך המוןן
רותמי שלך =]]

חח ד"א..
אהבתי את
"מוקדש לכל הבנות.. שנדלקות על מפגרים.. בדיוק כמוני . (ולא, אנלא עצובה ולא מאוכזבת..ההפך! )"

גלוש פרק מדהיםם וחמודד=]
מחכה להמשך נוסףףף 😊

מאמי מווושלם
המששך [=

יואואואואו כל כך מדהים
תמשיכיי בובה
אוווהבת אותך
מוואהה

מדהיייים המשךךךך

גגלו'ש ((:
מהמממממממממם

טנקס 😊

מהמםםם..
המשךךך