מוקדש לבתאלו'ש! תודה על העזרה!
"ועכשיו... יש לי משהו להראות לך" הוא אמר ולקח אותי לחדר שלו...
"מה?" שאלתי
"תפתחי את הארון.." הוא אמר וקמתי מהשטיח שלו..
"יאו" אמרתי מביטה בפנים..... פשוט לא האמנתי....
פרק 30:
הכל היה שמה, התיבה, המנעול.. המכתבים החודשיים הורודים.
כל-כך התרגשתי.
הרגשתי איך פעימות ליבי מתגברות בקצב מהיר יותר, ואיך בביטני מתעופפים פרפרים.
הסתובבתי אליו, הוא נשען לו על ידו על השטיח.. בתנוחה כל-כך מתוקה.. רציתי לאכול אותו באותה השניה.
הוא חייך אלי... חיוך גאה, מרוצה, שמח.
הוצאתי את הכל בזהירות, בעדינות.. מפחדת להרוס, לשבור את כל מה שנמצא שם.
התיישבתי על השטיח שלו... כאשר ביני לבין אור יש כמה סנטימטרים ספורים, נישקתי אותו נשיקה מתוקה, עדינה וקטנטנה- מלאה בחום ובאהבה.
לא האמנתי שאי פעם ארגיש ככה, שאי פעם אהיה שוב בין זרועותיו של אור שלי.
לא האמנתי שיכולה להיות כזאת אהבה חזקה בין שני בני אדם, בין זוג.
"שמרת?" שאלתי..
"הכל... אבל הכל" הוא חייך..
"אתה מרשה לי לפתוח?" אמרתי מביטה במכתב ורדרד, המכתב לחודש הראשון שלנו שכתבתי לו.
הוא היה טיפה מלוכלך ומקומט.. אבל התגאיתי באור ששמר הכל.
"ברור.. זה שלך מאמי!" הוא אמר..
"לא, זה שלך!" אמרתי..
"זה שלנו" הוא חייך..
פתחתי באיטיות את המכתב... נזהרת שלא לקרוע, להרוס, ללכלך.. זה היה הזיכרון היחידי מהחודש הזה, החודש המדהים הראשון שלנו.
"לאור שלי,
והנה חלף לו חודש, חודש שלנו..
חודש מדהים והכל בזכותך.
בזכותך אני מצליחה לקום בבוקר, ולראות איך היום עובר במהירות.
בזכותך אני מאושרת, אני נושמת ומרגישה מלאה.
תודה על כל יום ויום איתך.
תודה שאתה אמיתי, כנה ותמיד מבין.
תודה שאתה אוהב אותי ודואג לי תמיד!!
תודה שאתה פה!!
מזל-טוב לנו.
גל "
"איככ איזה כתב!" אמרתי..
"אוי יפה שלי!!" הוא אמר וחיבק אותי.. "זה כזה יפה!!"
"לגמרי!!" הוא אמר..
"זה היה היום הכי יפה בחיים שלי!" אמרתי וחייכתי..
"שלי לא" הוא חייך..הבטתי בו רצינית..
"היום הכי מאושר בחיי היה היום שהכרתי אותך!!" הוא ענה
והתחלתי לנשק אותו!.
"אתה זוכר את החודש שלנו ביחד?" שאלתי..
"כמובן!!" הוא ענה..
הבטנו אחד בשני... וזכרנו ביחד.
*פלשבק*
__
הבטנו אחד בשני בעניים.
היה זה רגע מדהים, כל-כך רומנטי.
"מחר אנחנו חודש ביחד" אמרתי..
"כמובן, אני לא שוכח... אני מצטער שאני לא אהיה פה" הוא אמר!
"לא נורא מאמי.. יהיו לנו עוד הרבה חודשים, נכון?" שאלתי..
"כמובן!!" הוא ענה וחיבק אותי..
"הכנתי לך משהו" אמרתי מגישה לו מעטפה ורדרדה מתוקה..
"תודה יפה שלי!" הוא אמר.. "אני מצטער שלא הספקתי.. את תקבלי רק ביום שישי, שאני אחזור מהצבא!!"
"זה בסדר מאמי!" אמרתי מחבקת אותו..
"תבטיח מחר.. שתהיה על האוטובוס שתקרא" אמרתי..
"מבטיח!"
"לא לפני"
"מבטיח!" הוא אמר שוב..
"תודה בובי" נישקתי אותו שוב..
עצמתי עני... והרגשתי מן אורות מוזרים בעניים,
שפקחתי אותם... אור כבר לא היה שמה....
__
"איזה מכתב מדהים!" הוא אמר שוב..
"חחח" צחקתי.. "אתה הכי הכי הכי מדהים!"
"אני לא!" הוא צחק.. "אני רק אוהב אותך!"
"אוהבת אותך המונים!" אמרתי מחייכת ומצחקקת..
"גם אני אותך יפייפיה שלי.." הוא אמר..
"בא לך מרתון השיר שלנו?" הוא שאל..
"חחח אתה רואה?" שאלתי..
"ברור.. שאני אפסיד את רונה-לי בתחתונים?"
"אה !" קראתי..
"מה?" הוא שאל..
"שאני אפסיד את רן דנקר מסתובב בתחתונים?"
"אבל אני יותר יפה בתחתונים.." הוא אמר..
"אתה יפה גם בלי" צחקתי והוא התקרב אלי..
"חרמנית!" הוא צחק ונשך לי את השפה..
"אחחח!" אמרתי
"שתקי קטנה אחת! בואי! מתחיל" הוא אמר ונשכבנו במיטתו... צופי בפרקי השיר שלנו.
השעה הייתי ארבע ועשרים.. אחרי חמישה פרקים התעייפנו.
"שאני אלך הביתה?" שאלתי..
"לא" הוא אמר בקול עצוב..
"כן בובי... אני חייבת!"
"ניפגש מחר?" הוא שאל..
"ברור... נעשה יום כיף!"
"סיימת ללמוד נכון?" הוא שאל..
"כן! בגרות אחרונה עברה... עכשיו רק מחכים לתוצאות! " חייכתי.
"יופי.. אז נסגור הכל מאוחר יותר?" הוא שאל..
"ברור בובי!" אמרתי מתלבשת..
"יאלה.. בואי אני אקח אותך" הוא חייך ויצאנו החוצה.
נכנסתי לביתי.. מאושרת.
"איך היה?" סתיו שאל..
"נייס!" חייכתי ועליתי במהירות לחדר שלי, פשטתי את בגדי מעל ונכנסתי למקלחת.
המים החמימים זרמו מעלי.. וחיממו אותי.
הרגשתי מוצפת באושר!
כל פעם שחשבתי על מגע ידיו, על שפתיו הרגשתי בצמרמורת נעימה שחיממה אותי בלב.
יצאתי בזריזות מהמקלחת, התלבשתי מהר.. והרגשתי צורך עז להכנס למחשב.
התחברתי ללמסנגר
כתבתי אוואי.
"מלאך.. אני כל-כך אוהבת אותך! אתה האור שלי!
אחיות, דברו איתי בדחיפות!"
ישר איה שלחה הודעה..
איו'ש אומר/ת:
גלו'ש? מה? אתם ביחד?
גלו'ש אומר/ת:
כן אהובתי!! אנחנו ביחד!! היה כל-כך מדהים!!
איו'ש אומר/ת:
יאאאו! איך אני שמחה בשבילך מקסימה! כל-כך מגיע לך!!
גלו'ש אומר/ת:
תודה מאמי! היה מדהים!
איו'ש אומר/ת:
שכבתם?
גלו'ש אומר/ת:
לא
איו'ש אומר/ת:
למה?
גלו'ש אומר/ת:
לא יודעת...
איו'ש אומר/ת:
אהההה
גלו'ש אומר/ת:
יהיו הזדמנויות
איו'ש אומר/ת:
כן! יאו! מזל-טוב נסיכה! תמסרי גם לאור ממני!
גלו'ש אומר/ת:
סבבה אהובתי!
מחר אני נפגשת איתו שוב בבוקר!
איו'ש אומר/ת:
אחלה!
ויום שני את איתי בלונה פארק?
גלו'ש אומר/ת:
בארור מאמי!
אני עפה לי... דברי איתי?
איו'ש אומר/ת:
ברור!
בהיוש!!
פתחתי MTV והתחלתי לסדר את החדר לצלילי המוזיקה..
הארון היה מבולגן מאתמול.. עד שמצאתי מה ללבוש, הפכתי את כולו.
ירדתי למטה לאכול ארוחת ערב... עד ששמעתי את קול צילצול הפלאפון שלי..
'אז אני צועק אור.... כן את האור'
* יצא פשוט מכוער!!!
אתמול היה יותר יפה!!! בעע!! *
ואני לא זוכרת אם שמתי כבר את התעתוע הזה
סורי אם שמתי פעמיים!!




