נוווווווווווווווווווווווווווווווווו תשמיכי.................
בבקשהההההההההההההההההההההה :cry:
נמייייייייייייייייייייייייייייייי
אני יבוא אלייך לביצפר ויהרוג אותך עם את לא ממשיכה! ואז אני יבוא אלייך הביתה ואני יקח את כל הסיפור לעצמיייייייייי
נה נה בננההההה
חחחחחחח ניראה לך!!!!
טוב אני עוד מעט אכתוב השמך...
עכשיוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
לא רוצה!!! אני רוצה לדבר עם מקס!!!
השמךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
יאללה הנה לכם השמך!!!!!!!!!!!!!!!!
אבל קודם..
-----------------------------------------------------------------
תקציר! ^-^
קיצר המטוס שלהם התרסק באוקיינוס האטלנטי.. ורתם לא
ראתה את שחר....
------------------------------------------------------------------
שחר נעלם מעינייה. היא ראתה את המטוס מפורק עולה באש לנגד עינייה. היא ראתה אנשים נלחמים על החיים שלהם. היא לא האמינה שזה קורה לה! היא רק רצתה למצוא את שחר.. היא צעקה "שחר!!! שחר!! איפה אתה?!" בבכי... "שחררררררר!!! אמרת שלא תעזוב אותי!! הבטחת לי!!" היא התחילה לבכות..
לפתע היא שמעה מישהו אומר "רותם.." בקול פצוע ובלחש.. היא זיהת את הקול.. והוא היה של שחר..
היא הסתכלה מסביב.. היא ניסתה לחפש אותו... היא הייתה נורא מבולבלת והיו הרבה אנשים פצועים...לפתע היא ראתה אותו.. הוא נשען פצוע על חלק של מטוס או משהו.... :roll:
היא שחתה אליו מהר ואמרה "שחר?! אתה בסדר?!" שחר בקושי יכל לדבר... הוא היה נורא מותש והכל כאב לו.. "שחר!! דבר אליי!! שחר אני אוהבת אותך!! תגיד משהו!! לא הגענו עד לכאן כדי לוותר!" שחר אמר... "תמצאי חלק יותר גדול של מטוס..." רותם לא כל כך הבינה למה אבל היא סמכה עליו היא שחתה וחיפשה עד שהיא מצאה היא דחפה את החלק עד למקום ששחר היה בו .
היא אמרה לשחר "הנה שחר מצאתי.." שחר לא ענה לה... "שחר?!... שחר?! למה אתה לא עונה לי?! שחר?!!!" והוא פשוט נשען על החלק מטוס בלי לזוז בלי לדבר ובלי כלום... היא שמה אותו על החלק הגדול ואת עצמה... היא ניסתה טיפה להרטיב לו ת'פנים כדי שהתעורר אבל זה לא עזר...
"שחר!! אל תמות לי!!!" רותם התחילה לבכות... "שחר... אתה הבטחת שלא תעזוב אותי... תתעורר כבר!! אתה יותר חזק מזה..שחר.. אני אוהבת אותך.. אל תמות!! בבקשה אל תעזוב אותי שחר!!! אני אתאבד!!"
ואז היא שמעה קול חלש אומר "אל תתאבדי כי אז גם אני אתאבד.." וזה היה שחר... "שחר?! שחר אתה לא מת!!!!!! שחר בבקשה... מה יש לך?! תדבר!! תעשה משהו!!" "רותם... אם אני ימות אני רק רוצה להגיד לך שאני אוהב או..תך.." שחר אמר בכל כוחו...ואז הוא הרפה את כל גופו כיאלו כבר אין בו כלום.. כיאלו הוא מת... רותם התחילה לבכות... היא חיבקה את שחר ובכתה... וחשבה רק עליו... ורצתה כל כך שהוא לא ימות... היא נרדמה עליו..
לאחר כמה זמן היא התעוררה הסתכלה מסביבה.. היו אנשים הרוגים חלקי מטוס בוערים ושרופים והמון עשן.
היא לא ידעה מה לעשות.. היא הרגישה בודדה. כיאלו שאין אף אחד כבר שישמור עליה...
היא חבקה את שחר חזק... ולא רצתה להפרד ממנו לעולם.
היא לחשה "למה עזבת אותי?.." "לא עזבתי אותך.." "שחר?!?! אתה חי?!" "כן.." והעיניים של שחר נפתחו... והוא קם... וישב כיאלו לא קרה כלום... "שחר!!!" רותם צעקה וחיבקה אותו חזק..
"רותם.. אמרתי לך שאני לא יעזוב אותך.." "מה נעשה עכשיו?!" שאלה רותם...
"לא יודע... אולי נשוט עם החתיכת מטוס הזאת.. אולי מישהו יימצא אותנו"
הם החלו לשוט והם היו חלשים אבל ניסו בכל כוחם.
אחרי כמה זמן הם ראו ספינה.. הם היו נורא נורא חלשים ופצועים אבל אותתו לספינה.
האנשים של הספינה ראו אותם והחלו לשוט אליהם... הם העלו אותם לספינה.
זאת הייתה ספינת דייגים.
על הספינה הם קיבלו בגדים חדשים אוכל ושתיה וגם שמיכות.
הם נרדמו...וכשהם קמו הם הרגישו הרבה יותר טוב.
הם סיפרו לאנשים של הספינה מה קרה למטוס.. שהוא התרסק ושהם היו בדרכם לאנגליה.
המקום שאליו ספינת הדייגים הלכה עבר דרך אנגליה אז למזלם הם יכלו להוריד אותם באנגליה.
עברו שבועיים והם הגיעו לאנגליה.
הדייגים היו מאוד נחמדים והביאו לשחר ולרותם קצת כסף שיוכלו להשתמש בו.
הם ירדו מהספינה ונפרדו מהדייגים.
הם לקחו מונית ושחר אמר לנהג לאן לנסוע. כעבור חצי שעה הם הגיעו לבית קיץ של שחר.
הבית קיץ היה באמצע היער ליד אגם יפה .
לא היה להם מה לאכול ומה ללבוש. הם הלכו למקום שיש בו חנויות וקנו בגדים (בעיקר רותם.. חח מה חשבתם!?) ושחר קנה ת'אוכל.
הם חיו בבית קיץ במשך זמן רב. הם כבר גדלו ונהייו בני 16 וכבר הצליחו לחיות 3 שנים בלי מריבות. הם נורא אהבו אחד את השני ולא יכלו להתחיל מריבות שיהרסו את הכל.
האהבה שלהם הייתה כל כך גדולה שהם פשוט לא נפרדו אחד מהשני לשתי שניות.
יום אחד נשמעה דפיקה על הדלת. רותם פתחה ת'דלת ונדהמה לראות שמי שתקתק בדלת היה.... 8O
השמך יבוא ^-^
מיייייייייייייי???!?!?!?
זה ההורים שלה?!?!?!?!?
נו מי זה?!?!!?!??!
תמשיכיייייייייייייייי
השמךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
נוווווווו מי זה היה??
אבא שלה??
אמא שלה???
אבא של שחר??
מי...........
נוווו תשמיכיייייייייייייי
פליייייייייייייייייייייייייייייייZ
חחח שיו איך אתן לחוצות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חחחח טוב אני ישמיך!!! הנה השמך!!
היא נדהמה לראות שמי שתקתק בדלת היה השליח פיצה.. והוא היה מכוער מאוד.. ובגלל זה היא נדהמה..
^-^
יום לאחר מכן מישהו שוב תקתק בדלת.. רותם פתחה אותה וראתה שבפתח היה משה !
היא טרקה את הדלת ונעלה אותה היא מיד קראה לשחר ואמרה לו "שחר!!! מהר!! אבא שלך פה! חייבים ללכת !!!" "מה אבא שלי?!" "נו הוא פה!! מהר!! אין הרבה זמן!!!" הם לקחו כמה בגדים מהר ואת כל הכסף שהיה בכספת בבית קיץ וברחו דרך הדלת האחורית.
הם נכנסו עמוק אל תוך היער וחשבו שהם אבדו עד שהם ראו איזה חוטב עצים.
רותם מהר שאלה ."סליחה! אתה יודע איך יוצאים מפה?!" החוטב הסביר להם הם הודו לו ורצו מהר החוצה מהיער. הם לקחו מונית אל הנמל והם ראו שם את הדייגים שהצילו אותם.
הם רצו אליהם וביקשו עזרה. הדייגים לא ידעו מה לעשות ואז הופיע משה. הם רצו בנמל כשמשה רץ אחריהם עד שהם לבסוף הסתתרו מאחורי דוכן דייגים.
אחרי שמשה התרחק הם רצו חזרה אל ספינת הדייגים וביקשו שוב עזרה. הם ניסו לשכנע את הדייגים יותר מהר כשראו את משה הולך לכיוונם.
לבסוף הדייגים העלו אותם לספינה שלהם והם שטו. אחד הדייגים שאל "נו מה עכשיו?" רותם אמרה "אני והוא רוצים להיות חברים ואבא שלו לא הסכים והוא רצה לשלוח אותו לפנימיה בשוויץ אז החלטנו לברוח לאנגליה כי שם היה לנו מקום ואז המטוס התרסק ואז אתם הצלתם אותנו.. וחינו שם 3 שנים בלי בעיות את שאבא שלו גילה שאנחנו שם ואז ברחנו וראינו אותכם חשבנו שתוכלו לעזור לנו שוב.."
הדייגים הבינו שהם עשו הכל בשביל האהבה והם לא רצו לאכזב אותם ורצו נורא לעזור להם אז אחד הדייגים אמר "אתם יודעים מה? ניקח אותכם לאן שאתם רוצים.."
שחר שאל את רותם "לאן את רוצה לשוט.?"" רותם חשבה הרבה על אבא שלה ועל כך שהוא בוודאי ביוון. אבל עברו הרבה שנים.. אולי הוא לא שם?! ואיך היא תמצא אותו בכל יוון? היא נזכרה שהוא תמיד דיבר על ספרד ועל כך שהוא תמיד רצה לנסוע לשם. "ספרד, אני רוצה לשוט לספרד." אמרה רותם.
"איזה צירוף מקרים" אמר אחד הדייגים "אנחנו בדיוק בדרך למדריד אז לא נצטרך לבזבז זמן"
בפחות מחודש הם הגיעו כבר למדריד. הם החזירו לדייגים את הכסף שלהם ונפרדו מהם שוב והודו להן מקרב לב.
הדבר הראשון שהם עשו היה להמיר את הכסף האנגלי לספרדי כי הם תיכננו לגור שם הרבה זמן.
הם שכרו דירה בתשלום מאוד נמוך כי כבר לא נישאר להם כסף.
הם חיפשו עבודות בהם יוכלו להרוויח כסף ולקנות אוכל. שחר עבד בתור מוכר ורותם בתור מנקת בית.
הם עבדו מאוד מאוד קשה אבל האהבה החזקה שלהם שרדה הכל וגם תשרוד.
השמך יבוא...
תגידו תודה שלא שמתי מתח!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
חח דיי ילדה!!! לא שמת לב להתחלה?! את אמורה לצחוק!!!!
המצאתי את זה סתם השניה
חחחחחחחחחחחחחחחח...הרגת אותי אם שולח הפיצה...חח.ח..
את עושה הכול כדי להביא לנו ביוס? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
נ.ב
השמךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
חחחחחח זהו זה הרג אותי
חחחח חחח בגלל שהוא היה מכוער!
חחחח
טוב נו תשמיכי!!!!!!!!!!!!!!!!!
אתר האהבה הישראלי