טעות אחת יותר מדי
פרק א:המכתב שאחריו שום דבר לא היה אותו דבר
זה היה יום סתוי כמו כל יום בסתיו
השמיים היו מכוסים עננים ונופר קיבלה מכתב ,מכתב שהיא חיקתה לו הרבה מאוד זמן
המכתב שעמד לשנות לה את החיים היא הייתה כולה בתקוות שלה זה לא יקרה שהתשובה תיהיה שלילית
היא פתחה לאט לאט את המכתב והתחילה לקרוא התשובה הייתה חיובית
נופר הייתה בהריון
היא ניכנסה להריון באותו היום שמלאו לה 18 שנה אותו היום ששינה לה את החיים
באותו היום היא מיהרה לשכב עם החבר שלה והם לא השתמשו באמצעי הגנה פעם אחת יותר מדי
פעם אחת ששינתה לה את כל החיים היא רק בת 18 וכבר עומדת להוליד
אין לה מושג איפה האבא ואם הוא יסכים להיות חלק מהחיים של ילדו
היא לא רצתה את התינוק הזה אבל היא גם לא רוצה להפיל היא לא רוצה להרוג אותו
כל הזמן עבר בראשה "מה אני יעשה?"
"אני לא יכולה לגדל עכשיו אותו"
היא ידעה שהיא עשתה בזמנו טעות אבל כבר לא יכלה לתקן כלום
היום ששינה את חייה לא היה היום שהיא קיבלה את המכתב אלא היום שהיא עשתה יחסי מין לא מוגנים
עכשיו היא למדה את טעותה אבל זה כבר מאוחר מדיי
היא כבר עמוק בבעיה
לא יצא טוב אני יודע...
התחלה טובה אבל קצרה
תמשיך
תמשיכי מאמיי-]
אני מתחברת לסיפור ש'ך
כן זה רק חלק ראשון
פרק ב:זיכרונות מן העבר
היא ידע שכבר מאוחר
היא רצתה מאוד לחזור אחרוה בזמן ולתקן את הטעות אבל לא יכלה
היא הייתה פגועה ופתאום זיכרונות התחילו לזרום בראשה
איך שכל הבעיה התחילה היא וחבר שלה הסכימו שהם יחכו עד שימלאו לה 18 שנה
באותו היום בערב יום השנה ה18 שלה הם שכבו אבל שחכו דבר אחד חשוב אמצעי מניעה
היא נזכרה באותו היום שהוא עזב אותה
כל הזמן המשפט הזה נתקע לה בראש "על תלך.."
אבל היא גם זכרה את הסיבה חבר שלה רונן היה צריך להתגייס בידיוק כמו אביה לעירק
היא זכרה איך הוא אמר לה "אני מצטער אבל זאת חובתי לשרת את ארצות הברית"הם חיו בארצות הברית באותה התקופה
היא ניזכרה שאמרה "זה מסוכן..אתה לא חייב"
לאחר מכן הזיכרונות נעלמו והיא ניסתה לנוח אבל ללא הצלחה
אבא שלה ורונן היו הדברים היחידים שנשארו לה בעולם הזה אמא שלה מתה כשהיא הייתה עוד תינוקת ולא נישאר לה שום זיכרון ממנה
היא שוב התחילה להיזכר היא נזכרה באותו היום שאמרו לה שאבא שלה כבר לא יחזור מהמלחמה
שאבא שלה נהרג במלחמה
היא כבר איבדה אחד היא לא רצתה לאבד גם את רונן היא כיוותה באותה התקופה שהכל יהיה בסדר איתו
אבל לא כך הדבר רונן לא שב מהמלחמה ליתר דיוק אף אחד לא יודע מה עלה בגורלו המטוס שלו נעלם בעירק ולא ידוע עד היום מה עלה בגורל הצוות
ככה היא נישארה לבד ללא אף אחד בעולם האכזר הזה
ללא מפשחה ללא חברים ללא רונן היא הייתה צריכה לחשוב מה היא תעשה עם התינוק
היא לא ידעה מה היא יכולה לעשות
היא היתה מאוד מבולבלת ופגועה
הכל ביגלל טעות אחת באותו היום שמלאו לה 18 שנה
QUOTE (קורלוש_14 @ 17/06/2006) תמשיכי מאמיי-]
אני מתחברת לסיפור ש'ך
אני בן!!!
חחחח סורי מאמי..=]
תמשיך&
אוףףףף
זה כזה קרוב אליי הסיפורר
זה מספר כאילו זה קורה לי עכשיו!
(אני לא בהריון או משהווו!)
המבין יבין 😢😢😢
דרך הגב סיפור ממש ממש ממש
יפה תמשיך ..
ליטלוששש
וואי יש לי היום רצון רב לרשום
ליטל לא יודע מה בידיוק קרה לך אבל תרגישי טוב
ותודה על התגובה
פרק ג:1000 פעמים להתראות או רק פעם אחת ?
לאחר שהיא ניזכרה בכל זה היא בעצם הבינה שהיא לא יכלה אפילו להפרד מהם כמו שצריך
היא גם נזכרה שהיה לה ריב עם רונן באותו היום ביום העזיבה למלחמה היא לא רצתה שהוא ילך אבל הוא רצה להלחם למען ארצו היא אמרה לו "על תלך...אני צריכה אותך כאן לידי" היא נזכרה בתשובתו של רונן "נופר הארץ הזאתי נתנה לנו הרבה הגיע הזמן להביא לה בחזרה"
לאחר מכן היא לא דיברה איתו אפילו לא נפרדה היא ממש כעסה עליו אבל עכשיו כשהיא חושבת על זה היא ממש מצטערת היא לא ידעה שככה זה ייגמר היא לא נפרדה ממנו
רוב הסיכוים שזאת הייתה שיחתם האחרונה
היא כעסה על עצמה מאוד
היא בכתה ...היא בכתה ביגלל ש...היא לא הספיקה להפרד ממנו מאהוב ליבה
היא גם בכתה כי אותו אירוע כניראה יחזור על עצמו "ועכשיו כשעומד להיוולד לי תינוק...הוא לא יכיר את אביו כמו שאני לא הכרתי את אמי" היא חשבה
עכשיו גם התינוק שלה לא יספיק להפרד ממנו או שבעצם לא יפסיק אפילו להכיר אותו
ימים לא קלים עברו עלייה היא לא ידעה מה לעשות
כאב לה הלב עליה על הטעות על תינוקה
היא ידעה שאם היא היא לא תשנה את דעתה ותחליט להוליד את התינוק הוא יחייה בעולם אכזר בידיוק כמוהה עם אף אחד בעולם חוץ ממנה...
בהמשך :פרק 4 החלטה גורלית ואורח מן העבר
QUOTE (קורלוש_14 @ 17/06/2006) חחחח סורי מאמי..=]
תמשיך&
חח לא נורא
פרק ד: החלטה גורלית ואורח מן העבר
ישבה לה נופר וחשבה מה היא תעשה תוליד את התינוק או לא
היא לא ידעה מה לעשות היא חשבה "אין לי אף אחד בעולם אני לא רוצה שהוא יגדל לעולם כזה
עולם שרק אני אהיה שם בשבילו... ומה יקרה אם אני ימות או יקרא לי משהוא מי ידאג לו?"
מצד שני היא מאוד רצתה את הילד אבל ממש לא רצתה שהוא יסבול כמו שהיא סבלה
היא הרי לא הכירה את אמא בשנותיה הראשונות היה לה רק אבא מהמשפחה
היא לא רצתה שזה מה שיקרה לבנה שהוא לא יכיר את אבא שלו כמו שהיא לא הכירה את אמא שלה
היא זכרהאת אותו היום שהיא שאלה "למה לי אין אמא?"היא הייתה באותו הזמן בערך בת 9 ואבא שלה אמר כשתגדלי תביני אז נחשו מה היא גדלה ושמעה את הסיבה אבל לא הבינה למה דווקא ממנה החיים לקחו את אמא
היא גם זכרה מה אבא שלה אמר כשהיא הייתה בת 14 "אמא שלך נפטרה כשהיית ילדה ממש קטנה"
היא לא רצתה את זה לתינוקה ובסופו של דבר החליטה לעשות הפלה היא קבעה תור
והגיעה למקום אבל לפני שהיא ניכנסה הופיע דמות מן העבר דמות שהיא לא שמרה איתה על קשר
זה היה חבר שלה הראשון שהיה צריך לעזוב אותה אבל עדיין אהב אותה
היא בהתחלה לא זיהתה אותו אחרי כמה זמן היא הבינה מי זה
היא שאלה אותו "מה אתה עושה כאן"
הוא ענה לה עם חיוך רחב על שפתיו "חיפשתי אותך הרבה זמן ...ועכשיו מצאתי אותך"
היא סיפרה לו הכל את כל מה שקרה והוא הסכים לגדל איתה את בנה כאילו היה שלו
בסופו של דבר היא גילתה שעדיין יש אנשים שלהם היא חשובה
פרק ה:אהבה המחודשת או שלא ?
החבר הראשון שלה אף פעם לא שכח אותה הוא תמיד אהב אותה ביגלל זה הוא גם חיפש אותה אבל עדיין לא רצה לספר לה הוא כל הזמן תכנן בראשו את המשפט שהוא יגיד וכל הזמן המשפט הזה נתקע בראשו "כל השנים האלו חיפשתי אותך כי אני עדיין אוהב אותך תמיד אהבתי אף פעם לא הפסקתי..."
הוא לא היה בטוח בזה שהוא רוצה לספר לה ביגלל שהוא זכר טוב מאוד למה הם נפרדו היא העדיפה את רונן עליו
אבל הוא סלח לה מזמן על כל השקרים והבגידות
הוא רק רצה להיות איתה לראות אותה את אהבת חיו האחת והיחידה שלו
אבל הוא פחד מאוד הוא פחד שאחרי שהוא יגיד לה אם הוא יגיד אז היא תדחה אותו כמו באותו יום לפני 3 וקצת שנים כשהיא הייתה בת 15 ואמרה לו "אני לא אוהבת אותך יותר..אני לא רוצה אותך לידי אני מעדיפה אותו עלייך"
הוא לא רצה שהעבר יחזור על עצמו הוא עמד בפני דילמה אם לספר לה על הרגשות שלו או שלא לספר לה
פרק ו:it is the time to say goodbye...
חברה לשעבר אבי החליט לספר לה את מה שהוא מרגיש כלפיה את מה שהוא תמיד הרגיש
הוא רצה לספר לה הכל על הלילות השלמים שהוא בכה ביגלל שהיא עזבה אותו בשביל רונן
על הלב שנישבר ואף פעם לא חזר לעצמו על החיים המאושרים שבחיים לא יהיו לו בלעדייה
על הכל
זה היה כמו כל יום רגיל אבל בשביל אבי זה היה יום לא קל כי הוא פחד מתגובתה
הוא אפילו לקח יום חופש מעבודתו בזמן שנופר הייתה בעבודה הוא תיכנן איך הוא יספר לה
את האמת את האמת על רגשותיו
בצהריים הוא כבר ידע מה יספר לה ..בידיוק הטלפון צילצל הוא ענה לו ושמע "שלום אתה קרוב משפחה של נופר?"
אבי ענה לקול מעבר לשפורפרת "לא אני חבר וותיק לנופר אין משפחה "
הקול שהיה בצד השני של הטלפון אמר לו "אם ככה אני אספר לך אני חושבת שכדי שתישב.."
אבי התיישב והמשיך להקשיב "...נופר עברה תאונת דרכים בדרך הבייתה ..היא נפצעה אנוש...היא עכשיו פצוע בבית החולים במצב אנוש היא עומדת למות בכל רגע .."
אבי לא ידע מה לעשות הקול מהצד שני אמר גם "היא בהכרה מלאה היא רוצה לדבר עם אבי..."
"קוראים לך אבי ?"שאל הקול מהצד השני של הטלפון
אבי ענה לה "כן.."
אבי מיהר לבית החולים הוא כבר לא ידע עם לספר לה או לא לא ידע מה הוא יעשה
