פרק ז:הסוף או שלא ?
כאשר אבי הגיע לבית חולים הוא החליט לספר לנופר הוא ניכנס לאט לאט לחדר ברגע האחרון הוא השתפן ולא סיפר לה הם דיברו כרגיל הוא היה צריך ללכת היא הייתה צריכה לנוח
אחרי שהוא הלך הוא החליט להסתקל מביתה ומהחיים שלה הוא היה מאוד מבולבל
אבל הוא עשה משהוא אחד אחרון לפני שהוא עזב את הבית שלה משהוא שהיה משנה לה את החיים
הוא הלך לדרכו אבל הוא לא ידע שהיא יצאה מכלל סכנה
בסופו של דבר היא חזרה הבייתה
פרח ח:המכתב ששינה לה את החיים או לפחות גרם לה לחשוב בצורה פחות "שחורה"
היא חזרה הבייתה וראתה בתיבת הדואר כמה מכתבים בין המכתבים של התשלומים לשירותים השונים היא ראתה מכתב שלא ידוע מי שלח אותו היא פתחה אותו לאט לאט והתחילה לקרוא
"אהובתי היקרה" בהתחלה היא חשבה שזאת טעות אבל המשיכה לקרוא
בהמשך היה רשום
"...אני אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך אני זוכר את אותו הלילה שזכרת אותי בשבילו באותו הלילה ממש כאב לי ...מאז עברו כמה שנים והתחלתי לחפש אותך כי לא שמרת על קשר עם אף אחד מהחבורה אף אחד חוץ מרונן אחי אבל גם הוא לא שמר איתנ ו על קשר את עזבת אותי בשבילו אני זכרתי את זה...התחלתי לחפש אותכם ובסוף מצאתי עכשיו אחרי שראיתי אותך וראיתי שאחי לא חזר מהמלחמה ולא ידוע מה קרה לו אני מבולבל לכן אני חושב שכדי לי לעזוב .."
בסוף המכתב היה רשום "להתראות אהובתי... תמיד אהיה שלך אבי"
דמעות אחלו לזלוג מפנייה היא לא ידעה שהיא כל כך פגעה בו
היא לא ידעה שהוא עדיין אוהב אותה
היו לה כל כך הרבה שאלות אבל האיש עם התשובות כבר לא היה שם
פרק ט: סופה של תקופה ותחילתה של תקופה חדשה
לנופר היה קשה מאוד להקל את מה שהיא קראה במכתב
היא אף פעם לא חשבה שהיא פגעה בו כל כך היא אף פעם לא חשבה שעדיין יש לו רגשות כלפייה
היא חשבה שהוא מזמן השלים עם העובדה שהיא עם אחיו ולא איתו ושהוא שכח אותה
אבל היא טעתה בגדול
פתאום הכל התחיל להיות מובן היא הצליחה לחבר את הכל ביחד
היא הבינה למה הוא חיפש אותה כל השנים היא הבינה הכל
הוא עדיין אהב אותה
היא החליטה לחזור לאיזור איפה שהיא גרה בו בעבר להיפגש עם כולם אם הם עדיין רוצים לראות אותה
כי בכל זאת היא לא שמרה על קשר איתם
היא קיוותה מאוד שהכל יהיה כמו שהיה פעם אבל היא ידעה טוב מאוד שזה לא יקרה
כי אבא שלה מת במלחמה ורונן נעלם לו בעירק אף אחד לא יודע מה קרה לו
אח של רונן אבי עדיין אוהב אותה
ועומד להיוולד לה תינוק
אבל היא החליטה שהיא רוצה לחזור לאותה תקופה עד כמה שאפשר
ברור שהרבה יהיה שונה אבל היא העדיפה את התקופה ההיא מאשר התקופה הזאתי
שהיא לבד בעולם אין לה אף אחד ועומדת להוליד תינוק
היא לא רצתה שהתינוק יגדל במציאות שהיא חייה בה בודד רק איתה
נופר עדיין פחדה לגבי קבלת הפנים שם אבל ידעה דבר אחד שאת החיים האלו היא משאירה בצד
גם בישבילה אבל הכי חשוב בשביל התינוק שלה
פרק סיום :סופה של תקופה
נופר חזרה לעיר מולדתה ושם מצאה את החברות,החברים הידידות והידידים שחיכו לה ושמחו לקבל אותה היא דיברה איתם וסיפרה להם הכל
הם ניסו לנחם אותה עד כמה שאפשר והבטיחו לעזור בגידול בנה או ביתה
פתאום העולם לא ניראה כל כך שחור כמו קודם תפאום העולם ניראה לה עם גוונים שונים ומגוונים ולא רק שחור
פתאום החיוך חזרה אלייה כמובן שהיא לא שחכה את אבא שלה שנפל במלחמה את רונן שלא ידוע לאן נעלם את אבי אח של רונן שהיא פגע בו נורא
היא זכרה הכל אבל היא כבר לא הייתה כל כך עצובה כמו פעם
אתר האהבה הישראלי