•°•°•°•רק ידידים•°•°•°• - העונה השנייה התחילה!

QUOTE (apchy @ 03/10/2006) אחלה פרק 😉 חחחח

תמשיכי!!!

😊
טנקססס =]

QUOTE (mori1990 @ 03/10/2006) וואי סחתיין על התיאורים המורחבים.. חיחיח

מהמםםםםם!!!
המשך... ד=ח=ו=ף~!!!!!
חחחח...
תודה=]

QUOTE (smallgirl @ 03/10/2006) מדהייים המשךךךךך
טנקס :]]

QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 03/10/2006) פפפפשי איזה תיאוררים חחחח
המשך מממדהים (:

מממממחככה לעווד אחחחחד. .

אווווווהבת :C
חחחחח... תודה מאמי. . 😊
גם אני מחכה לעוד המשך אצלך!!!

אגב עוד למצאתי שם למהשמו שלו...
חח מה שבטוח שאני לא אקרא לו ארתור.... חחחח סתם 😂

QUOTE (קורלוש_14 @ 03/10/2006) ווואליה איזה המושךך חעחעחע:]]
אהבתיי
שמחה שאהבתת 😊

QUOTE (י-ע-ל @ 03/10/2006) ואיייייייייי מהמםםםםםםםםםםם תמשיכיי
תודה:]

QUOTE (oshritsa @ 03/10/2006) זה אחד הסיפורים הכיייייייייייייי יפיםםםםםםםםםםםם שקראתי
תמשיכייייייי
וואו :]
תודה רבה 😁

QUOTE (inbargirl @ 03/10/2006) יאאא.. מ-ה-מ-ם.#!!!..
איזה חמודים...
כפרא עליהם...=]]

מאמי מחכה להמשך בדחופי..=]]

אוהבת עינברו'ש
חחחחח
תודה רבה מאמי 😊

QUOTE (oshri_Ok @ 03/10/2006) יאאא מוססטפפפפהה!$
איזה פפפפפפפפייירקקק שווססייי!!!

חעחעחע

אהבבתתי!=]

יייאאללללללללללללללללללהההה,
הממשךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!! =]

תודה מראש!P=
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחח
מוסטפה..
חח לא.. אתה פשוט לא בסדר בראש חחח 😊 ..

QUOTE (N-O-A @ 03/10/2006) מ.ד.ה.י.ם כרגיללל : ]]

המשךךך דחווףף!!

אוהבת.. נעה : ]
תודה רבה מאמי!!

אוהבת3>

QUOTE (ananasik @ 03/10/2006) פרק פשוט ל-י-ג-ה!!!!!!!!!
מדהיםםםם!!!
אין את חייבת לעשות עם זה משהו יש לך כ-י-ש-ר-ו-ן!!!!!!!!!

מחכה להמשךךךךך בדחיפותתתתת!!!!

אוהבת מלא נסטיוש 😊
תודה רבה רבה מאמי:]
ומה ז"א לעשות עם זה משהו?

מוואהה 3>

QUOTE (sapiri2006 @ 03/10/2006) יא , פרק מדהים
תמשיכי
תודה 😊

אני שמה המשךךך

=פרק 52=
'מזל שהייתה עלינו שמיכה', חשבה לירז לעצמה. בדלת עמדה נערה, בערך בגילי. היה לה שיער חום גלי עד החזה, עיניים כהות וגוף רגיל. היא הייתה די גבוהה. אומנם לא ראו כלום, אבל כל טיפש היה שם לב לתנוחה שבה היינו.. ישר לירז השעינה את ראשה עליו במבוכה.
...: "אתה יכול להגיד לה.. טיפה, טיפה להיות בשקט? אני מנסה לישון.. ואני לא צריכה לראות את הדברים האלה עמית"
עמית: "שני, אם היית דופקת בדלת לא היית רואה.. יאללה עופי"
שני: "אל תגיד לי עופי.. מפגר אחד"
היא יצאה וטרקה אחרייה את הדלת בחוזקה. לירז התסכלה על עמית במבט שמחכה להסבר.
עמית: "אחותי"
לירז: "לא אמרת שיש לך אחות.."
עמית: "לא חשבתי שזה חשוב..היא ..אני לא סובל אותה"
לירז: "בת כמה היא?"
עמית: "16 וחצי, היא שכבה מעלינו, י'א"
לירז: "וואלה? אף פעם לא ראיתי אותה"
עמית: "לא יודע.."
לירז: "מאמי אני עייפה..."
עמית: "רוצה לישון?"
לירז: "כן.."
עמית נישק אותה בעדינות על שפתייה "אני אוהב אותך" לחש
לירז: "גם אני אוהבת אותך מאמי.. לילה טוב" היא חייכה הוא ליטף אותה עד שנרדמה. דקות ספורות אחרייה גם הוא נרדם.
---
נועה: "לפני כמה זמן אז עברתי תאונת דרכים. אני איבדתי את הזיכרון"
שגיא: "וואו. באמת? מה איך? איך את יודעת הכל עכשיו?"
נועה: "אני שכחתי דברים שקרו לי, אנשים.. אי אפשר ממש להסביר את זה"
המלצרית באה והניחה על השולחן שלהם את מה שהזמינו "בתאבון!" היא חייכה והלכה.
שגיא: "וואו זה בטח ממש קשה, לא הייתי מאמין עלייך"
נועה: "אני יודע, גם אני עדיין לא מצליחה להאמין"
שגיא: "ומה.. כאילו ככה זה לתמיד? או שזה יחזור?"
נועה: "מה, הזיכרון?"
שגיא: "כן.."
נועה: "הוא אמור לחזור, אבל לבד. זאת אומרת שאסור לאנשים אחרים לעזור לי להיזכר, להזכיר לי דברים ולספר לי דברים שקרו.."
שגיא: "אני מבין.. ו.."
נועה: "שגיא, לא ממש בא לי לדבר על זה.. זה עושה לי הרגשה רעה בפנים"
שגיא: "זה בסדר מתוקה אני מבין..."
נועה: "סבבה.."
הם אכלו ושתו ושוחחו על מלא דברים. כבר התחיל להיות ממש מאוחר והם יצאו מישם אל תוך האוטו של שגיא. בדרך הם שמעו מוזיקה, אבל בחלש כדי שיוכלו לשוחח. הם הגיעו לביתה של נועה ושניהם יצאו מהאוטו.
נועה: "תודה"
שגיא: "על מה?"
נועה: "על הכל.. על זה שאתה כזה נחמד.. על היום.. ממש הייתי צריכה להתאוורר קצת"
שגיא: "אין בעד מה"
הוא חייך וחיבק אותה, החיבוק נמשך כמה דקות.. לאט לאט הם התנתקו אבל עדיין נשארו קרובים זה לזו. בלי הודעה מוקדמת שפתיהם נצמדו זה לזו והם נסחפו לנשיקה עדינה כל כך, ארוכה כל כך..
שגיא: "וואו..זה..זה היה"
נועה: "מדהים"
שגיא: "כן.."
נועה: "א..אני באמת שחייבת לעלות עכשיו יש לי מחר לימודים" היא אמרה מבולבלת מימה שקרה שנייה לפני.
שגיא: "אין בעיה.. אני אבר איתך מחר מדהימה שלי"
נועה: "ביי מאמי, לילה טוב" הי אמרה לא לפני שנתנה לו עוד נשיקה קטנה בפה.
הוא נכנס למכונית ונסע והיא נכנסה לביתה ועלתה חדרה. היא פשטה את בגדייה והחליפה מכנס צמוד ארוך לבן וחולצה וורודה ארוכה, היא ניקתה את האיפור, נכנסה מתחת לשמיכה ונרדמה.
---
בן הביט עליי מבולבל..
אני: "א..בן..א..אני לא בטוחה..אבל.."
בן: "אבל מה?" הוא ליטף את שיערי ברכות
אני: "אני..אני מחדת להרוס את הרגע"
בן: "מה זאת אומרת" הוא שאל לא מבין
אני: "כ..כאילו..אתה תתעצבן ו.."
בן: "מה?! מה פתאום?! איך את אומרת דבר כזה טולי? אני באמת שלא מבין אותך. את יודעת שאני בחיים לא אתעצבן עלייך, במיוחד לא מדברים כאלה.. אני אוהב אותך..ואם את לא מוכנה אני אחכה בשבילך כמה זמן שרק תרצי!"
אני: "באמת?" אמרתי מופתעת מהבנאדם המושלם שעומד מולי
בן: "באמת באמת.. ואת יודעת מה?"
אני: "מה?"
בן: "אין מה להרוס פה.. יהיו לנו עוד מליון רגעים כאלה.. אני אוהב אותך"
אני: "גם אני אוהבת אותך" התנשקנו.
התלבשנו והמשכנו לדבר, שנינו מתנו מקור.. יצאנו אחריי שעה דרך אחד החלונות שהיה פתוח, זה היה קשה אבל הצלחנו. הוא הסיע אותי הבייתה לא לפני שהתנשקנו עוד קצת😊 עליתי לחדרי חושבת על הלילה המדהים הזה, על כמה שאני אוהבת אותו ועל כמה שאני לא רוצה לאבד אותו לעולם. עשיתי מקלחת חמה קצרה והחלפתי למכנס טרנינג ארוך וחולצה ארוכה. נכנסתי מתחת לשמיכה.. הטעם שלו עדיין שנאר אצלי בפה.. וככה בעודי חושבת עליו.. נרדמתי.
למחורת קמתי והתארגנתי מהר כי כמעט איחרתי. לבשתי מכנס לבן צמוד נמוך ארוך, מגפיים חומות והכנסתי את המכנס אל תוך המף, לבשתי סריג בצבע חום בהיר.. התאפרתי והתארגנתי ואבא הסיע אותי לבית הספר. היום עבר מהר והגיעה השעה אחת. בן סיים גם באותה שעה והוא הסיע אותי הבייתה. לא היה לי אף אחד בבית, ז"א הכי חשוב מיצידי שאמא שלי לא הייתה אז בן בא אליי.
---
לירז יצאה משער בית הספר לכיון האוטובוס. בחוץ היא ראתה כמה בנות יושבות ומדברות, לא לקח לה הרבה זמן לזהות את שני בין חבורת הבנות הצעקניות. היא דיי התביישה מימנה, המעובדה שהיא תפסה אותה ואת אחייה, עמית אתמול "על חם". היא המשיכה ללכת, מנסה לא להסתכל עלייה אבל גם לא יכלה שלא לשמוע אותה אומרת לאחת החברות שלה "הנה שיר זאתי השרמוטה שהייתה אתמול אצל אחי" הן צחקו ולירז ניסתה להתעלם והמשיכה ללכת.. "ילדה!" אחת הבנות קראה ולירז הסתובבה
..: "בואי שנייה"
לירז התקרבה אליהם חוששת..
שני: "תגידי, את ואחי חברים?"
לירז: "כ..כן למה?"
שני: "סתם.. חחחח פעם הבאה תנעלו את החדר.. ו..לא לשכוח להשתמש באמצעי מניעה"
לירז: "מ..מה אכפת לך בכלל?" היא שאלה מגמגמת
...: "חחחחח שנשן היא מגמגמת!"
שני: "בואנה י'א טמבלית מה זה מה אכפת לי?!.. עמית הוא אחי.. וואלה לא בא לי שהוא יצא עם שרמוטה כמוך"
לירז: "מה יש לך מה את מפגרת? שרמוטה תקראי לעצמך תראי איך את נראית!" היא אמרה מפוחדת מנסה להגן על עצמה
שני: "וואוו את חצופההההה" היא דחפה את לירז בחוזקה ולירז עפה על הרצפה.
היא כל כך פחדה להתמודד מול חבורת הנבות שצחקקו להן בהתלהבות, ושני? שני הרגישה כל כךג אה בעצמה..
"תגידי לייי??? מה את חושבת שאת עושה?!" נשמעה צעקה.. לירז הסתובבה ולא האמינה למה שראתה.

ממממממממווווווווששלללםםם....
מעללללףף...
דיי.. איזה חמודים.. למה הם לא המשיכו...=[[
יאא.. ונקווה שעמית באה לעזרתה...
סופארממןןןן...חחח...
מאמי מחכה להמשך מהרר...


אוהבת עינברו'ש