ווואאאייי את גדוולה חחחח ..
הרגת אותי מצחווק!!
עננקק..
אהבתי את הקריקטווררהה!=]]]
תממשייככי!
חחח אהבתי.. ואת גם מציירת יפהה..
המשך
תודה מתוקים@!!!
אני אפרסם את הפרק השני עכשיו בגלל שבשבועות ובשבת לא יצא לי להיכנס
ואני אתחיל לעבוד גם על הקריקטורה החדשה עכשיו 😊
שימחתם אותי! 😊
פרק שני:
הגעתי אל החלון חמוש בחבל,ציוד כבד וכדור פינג פונג ..רגע אחד ואני בתוך החדר
אבל אז -חרק קרב יפני תקף אותי .
הוא היה דמוי צרצר סיבירי וסגול מחושים, מוחו האימתני השריץ חרוזים בקצב
בו נחקרים חברי כנסת ורגליו היו מצופות סיד.
אותו השרץ הממולח השפיל אותי לעיני השכנה המביטה בי בתימהון מחלונה בעודו
מפשיט אותי מתחתוני החוטיני הורדרדים של אמא וחזיית התחרה שגנבתי משכנתי מבעוד מועד.
בעזרת כפתור המזל שלי הצלחתי להגיע אל הקומה העליונה של שכנתי חומדת הקציצות.
היא עדיין בהתה בי קלות ותהתה מה לכל הרוחות אני עושה בחדר שלה.
"אל תדאגי!!! אני!! האביר בעלת תחתוני החוטיני הורודים באתי לגאול אותך מיסורייך!!"
שכנה:" אתה מתכוון לרצוח אותי?@?!!?"
ברט:"איפה לעזאזל הנחתי את הקילשון?"
שכנה:"תענה לי! מה אתה עושה ערום בביתי בשעה שכזאת? ואיך זה שבמהלך כל החיים הארורים שלך,
בנאדם כמוך לא שמע על דלת והיה חייב להיכנס מבעד לקיר?~!?"
ברט:"אני מבין שחלה כאן אי הבנה . שמעתי צווחות עזות מהחלון שלך והחלטתי לרדת לשורש העניין"
שכנה" אה... זה... אני מכינה צמידים מ-חמוסים סוריים והן מסרבות לשתף פעולה...מרוצה?"
כנראה שרגשות אשמה רדפו את השכנה הממורמרת.
לאחר אותו היום המפרך של שאיבת מים מהבאר וצפייה ממושכת בפורנו-לסבי שכבתי לישון.
חריקה משונה של הדלתות העירה אותי בבהלה..
ורגל שעירה ואדמונית הציצה לה דרך דלת החדר שנפתחה לה לאיטה בחריקה....
מדהים חח את הורגת אותי@@!!
קרעתת אותתי..
חחחח..
ת-מ-ש-י-כ-י!!!=]]]
חחחח גדולל..
המשךך וחג שמחח!!
חחחחחחחחחחחחחח וואי את מצחחחחיקולה שלחייים!!!
חג שמח מווותק
יאא איזסה סיפור חייה!@
אהבתי ..
אבל רק טיפ אחד קטנצ'יק ..
תעשי יענו סיפור בהמשכים ..
או פרק פרק משו שונה ..
אבל שיהיה עלילה ~
לא סתם לתקוע דברים בלי קשר :/תספרי על זה שהוא מסתובב וחוקר דבריםוהכול ...
ככה גם הסיפור לא היה רק מצחיק אלא גם מעניין !~
ודרך אגבב,
את מציירת מדהים :]
המשךך
חחחחחח
קראתי עכשיו את שתי הפרקים חח זה פשוט מגניייפפ
הרגת אותי
מוכשרת אחת גם מציירת וגם כותבת.? חחח משהו לא נורמלי את