פרק ראשון
זה היה אחד מאותם ימי קיץ שלילם קריר...
מצאתי את עצמי שוכב בחורשה ערום כביום היוולדי כאשר חבורה של סמורים מדלגת מעליי בבהלה..
"בווו!!!!!" אחד מהם צווח לעברי.. ולי לא נותר אלא לשמור על השקט..
כאשר הם נרדמו אספתי את חפציי שהיו פזורים שם והתהלכתי לעבר השביל המוביל אל הכפר.
"כיצד הגעתי לכאן?" החלטתי לחקור את המקרה ,אלא שאז החלטתי לוותר על הרעיון
במטרה למלא את הכרס בשאוורמה של הרצל מהשכונה הסמוכה לביתי.
זימזומים משונים העיקו עליי בזמן הארוחה ואז הבנתי שאני לועס יתוש.. לא נורא אף אחד לא שם לב.
"ראית אותו??","אוי ווי" ו "איך הוא מעיז להסתובב ככה" היו רק חלק מהשיחות שנרשמו מסביבי
ואז קלטתי... אני עדיין ערום.
מהמסעדה סולקתי אבל לפחות לא דרשו ממני לשלם את החשבון.
הגעתי אל ביתי ולפתע צרחות.. צרחות מהבית הסמוך.. זאת סימה השכנה..
הצעקות לא פסקו ומכיוון שהיה כבר מאוד מאוחר החלטתי לגשת ולבדוק מה קורה.
בגלל שזה סיפור מותח אני אטפס למענכם דרך המרזב עד לחלון חדר השינה שלה.
בדרך למעלה הצווחות רק גברו..על החלון ניתז מעט דם ,ואני מפוחד אך חייב
להתגבר על פחדיי ולהושיע את המסכנה!
הייתכן ובעלה הורג אותה?? האם היא צפתה בCSIמיאמי פרק אחד יותר מדיי?
או שמא בעלה נפל טרף לציפורניה??!?!!?
הצטרפו אל ברט בנסיון נועז לגלות את התשובה
אתם מוזמנים להמר ולתת רעיונות.
*לתשומת לבכם*
הסיפור הוא פארודיה המבוססת על הדמיון המפותח שלי -יש לקחת הכל בעירבון מוגבל!
הסיפור לא נוסה על בע"ח , אלא רק על בני אדם מהסביבה הקרובה שלי (הם דירגו כל פרק בנפרד!!)
וסקר קצר- האם אתם בעד קריקטורות של קטעים מהסיפור או שלדעתכם זה עלול לקלקל ולהפריע לדמיון??
😍
*בת-אל*





