תודה על התגובות יכול להיות שאני עוד מעט ימשיך או מחר נראה 😊
😕 פרק 3
בפרק הקודם...
"אז כן יש לך חבר" אמר אריאל, "מה לא אנחנו לא חברים" אמרתי.
"חבל אתם מתאימים" אמר אריאל ואני הרגשתי את ליבי נקרע לא אכפת לו בכלל.
"לא אני לא אוהבת אותו אני אוהבת מישהו אחר" אמרתי.
"מירב אני רוצה לדבר איתך על משהו" אמר אריאל
ואינה ההמשך..
"מה אריאל מה קרה?" שאלתי לאחר שתיקה קצרה.
"זה..בקשר ....לה..." החל אריאל לגמגם ואני ישר הבנתי שזה משהו חשוב משהוא שקשה לו לספר.
ואז נשמע הצלצול שדווקא שלא צריך אותו הוא מצלצל.
"טעני אני ידבר איתך פעם אחרת" אמר אריאל.
"טוב ביי" אמרתי ואריאל הלך.
"יערה אני כבר באה" אמרתי כאשר עניתי לפלאפון.
"מה יש? כמה זמן לוקח לך לענות לפלאפון?" שאלה יערה.
"אני יספר לך שאני יבוא" אמרתי "איפו את?"
"מאחוריך" השיבה יערה וסגרה את הפלאפון סובבתי את ראשי אחורה וראיתי את יערה ים ואת זוהר שהתישבו מאחורי.
"מה טל סיפר לך?" שאלה ים.
"כריגל הגר מסממת לו את המוח" אמרתי כי באדישות כל הקטע הזה אם הגר וטל היה רגיל בשבילי תמיד ההיתי מזהירה את טל שלא יחזור אליה אבל מה לעשות הבחור מאוהב.
"נו קרה עוד משהוא מעניין ראיתי שדיבת אם הבלונדי" אמרה זוהר.
"הוא בא לומר לי משהוא אבל אתן והעיתוי הלא טוב שלכן התקשרתן והוא השתפן" אמרתי
"יו אני לאמאמינה בקרוב את ובלונדי תהיו ביחד" אמרה זוהר.
"לא יודעת אם נהיה ביחד אבל הוא אמ שהוא יגיד לי פעם אחרת" אמרתי ועל פני היה מרואח את אותו חיוך דבילי שמרואח כמעט על כל נערה מאוהבת בגיל ההתבגרות.
"אז למה ענית לנו?" שאלה יערה.
"להזכיר לך משהוא שלקח לי זמן עד שעניתי את רצית להרוג אותי להכי תדעי מה היה קורה לי אם לא ההיתי עונה לך" אמרתי.
"טוב בנות תקשיבו הייתי מקשקשת איתכן חופשי אבל יש לי כמה דברים לארגן כמו לארוז לנסיעה לאלת" אמרה זוהר.
"זה לא אופר שרק את בפסידה מחר בית ספר גם אני רוצה" התלוננה ים.
יום למחרת לא יצא לי לראות את אריאל גם שבוע אחר כך כאילו בלעה אותו האדמה או שהלכידו אותו מהעולם.
אני הייתי מיואשת שנאתי את ההרגשה הזאת שאני לא רואה אותו שנאתי להתגעגע אליו זאת הייתה הרגשה מעצבנת רציתי לראות אותו לדבר איתו לשאלו אותו מה הוא רצה לומר לי אבל לא פגשתי אותו כאילו מישהו עושה לי את זה בכוונה.
ואינה אחרי יום ארוך של לימודים סוף סוף הצלצול נשמע ואנחנו הגענו לרגע המאושר שאנחנו חוזרים הביתה.
יצאנו מהשער אני הסתקלתי לכל הכיוונים אולי אני יפגוש אותו בבקשה שאני יפגוש אותו אבל לא היה שום סימן אליו.
"מירב הוא לא כאן" אמרה ים כאילו לא שמתי לב לעובדה הזאתי.
"את מתגעגעת אליו נכון?" שאלה יערה
"כן אוף עד שהתקרבנו ויצא לנו לדבר הוא שוב נעלם מה יש לו לא נמאס לא להעלם?" אמרתי רציתי להכות אבל אצרתי את עצמי לא רציתי שכלום הסתקלו אלי בוכה ושיתחילו לשאול שאלות כמו מה קרה ומה אני יוכל לומרל הם שאני לא רואה את האדם שאני הכי אוהבת בעולם שאני מתגעגעת אליו.
"גם לי זה קרה אם עידן שההינ ביחד אז שהוא נסע לחודש אני נשברתי לא יכולתי לעמוד בזה אבל בסוף הוא חזר" אמרה ים
"חוץ מזה גם כחה אתם לא ביחד זה לא יעזור לך אם תדברי איתו כל עוד שאת לא יודעת מה הוא מרגיש כלפיך" אמרה יערה. אני וים הסתקלנו עליה במבט מעוצבן.
"את לא ממש עוזרת לה" אמרה ים.
"ושאת באה ואומרת לה על זה שאת נשברץ שלא ראתי את עידן חודש זה עוזר לה?" שאלה יערה
"יותר מזה שאת מסכירה לה שלא בטוח שהוא אוהב אותה בחזרה" אמרה ים
"בנות הוויכוחים שלכן לא עוזרים לי בכלל וזה לא העניין מי אמרה מה ומה עוזר לי יותר העניין הוא שאני לא רואה את אריאל ואני מתגעגעת אליו אז תעשו לי טובה אל תריבו" אמרתי
"נו לא נורא את עוד תראי אותו והוא יומר לך שהוא אוהב אותך ו................ מירב מה קרה ללמה נאצרת?" שאלה יערה. ושראתה את מה שאני ראיתי נאצרה גם כן.
ואז הדמעות שלא ירדו ממקודם החלו לרדת לזלוג על מורד לחי.
איך זה יכול לקרות לי מה עשיתי שזה קורה לי מבין כולם למה אני צריכה גם את זה על הראש שלי.
תודה
מחר אולי אני ימשיך ותעשו לי טובה תגיבו
אני ימשיך יותר מאוחר עכשיו אני לא יכולה ותודה על התגובות לפכות משהו מגיב
פרק 4
עמדתי שמה מסתקלת על הדבר הכי קשה שיכולתי לראות.
הוא אותו נער שאני כל כך אוהבת אם אותה בחורה שבטח היא חברה שלו מתנשקים ואני לא יכולתי לכעוס עליו הרי הוא לא יודע, ולא היה לי גם מה לומר לו כי ידעתי שיש לו חברה.הם התנשקו שמה מתעלמים מהעולם ומשאירים אותי בוכה בלי סוף.
ואז שהם ניתקו את השפתים התקרב אלינו אריאל אם אותה בחורה "תכירו זאת סיוון החברה שלי" אמר אריאל
"שמנו לב" מלמלתי בקול חנוק מדמעות "מירב קרה משהו?" שאל אריאל.
רציתי לצעוק עליו איך הוא לא שם לב שאני אוהבת אותו? זה כזה ברור כל כך רואים את זה.
"לא אני בסדר" אמרתי ונגבתי את הדמעות אך במקומן זלגו דמעות חדשות.
"אז למה את בוכה ?" שאל אריאל "סתם אני בסדר" אמרתי למרות שההפך היה הנכון.
"את בטוחה זה לא נראה כחה?" אמר אריאל.
"אני בסדר עזוב אותי" אמרתי והלכתי משמה יערה וים הלכו אחרי ואריאל נשאר שמה המום.
הצתהרתי שראיתי אותו ועוד הייתה ידעתי שזה היה טוב מדי שאני והוא נהפכנו לקרובים הוא רוצה לומר לי משהוא ואנחנו חיים באושר ובעושר משהוא היה חייב להרוס לי את זה ואינה המשהוא הזה הגיע יש לו חברה אבל למה ני מגיבה כחה ידעתי שלאריאל יש חברה ידעתי שהוא לא נפרד ממנה אז למה קיוויתי ליותר מידי. לפתע שמעתי את אריאל קורה לי הסתקלתי עליו מחקה שיגיד לי מה הוא רוצה. "מה מישהו קורה לנו בואי ים" אמרה יערה. ושניהן הלכו.
"איזה מצחיקה היא" אמר אריאל. "אין לה פחד זה העניין היא אומרת פשוט הכל בפנים" אמרתי
"היא חמודה והיא גם מקסימה אני מבין למה את חברה שלה היא כזאת חוצפנית אבל גם יודעת לעזור" אמר אריאל.
הסתקלתי עליו ידעתי שהמילים האלה לא נאמרות סתם "אריאל אתה...." התחלתי לומר
"כן אני מאוהב בה זה מה שרציתי להגיד לך" אמר אריאל הרגשתי את גרוני נחנק בכל כוחי ניסיתי לאצור את הדמעות ולאחר שבצלחתי לגרום לדמעות להעלם אמרתי "ומה אם סיוון אתה חבר שלה אתה לא יכול להיות אם שניהם" אמרתי "אם סיוון כבר דיברתי ונפרדנו" אמר אריאל "רק לפני כמה דקות בלעתם אחד לשניה את השפתים זה לא נראה לי ממש כמו נשיקת פרדה" אמרתי
"נו אבל שהלכתם אז דיברתי איתה" אמר אריאל.
הסתקלתי עליו ורציתי להקיא הוא לפני כמה דקות התנשק איתה אמר שהיא חברה שלו ואחר כך הוא נפרד ממנה כאילו לא קרה כלום.
"מסקנה" אמרתי, "היא ידעה שזה יגמר מהר" אמר אריאל
"אריאל גם אם יערה תעשה כחה יומים וגמרתה?" שאלתי
"לא אותה אני אוהב" אמר אריאל "אז למה אתה אומר לי את זה למה אתה לא אומר לה?" שאלתי.
"כי לא יודע רציתי לשאול אותך אם היא בעניין" אמר אריאל
"אני לא יכולה לדבר בשמה" אמרתי מבחוץ נשמעתי בטוחה אבל מבפנים מתחת להמסכה שכיסתה את רגשותי הייתי הרוסה לא הפחיד אותי התשובה של יערה כי ידעתי שיערה לא תסכים אבל הוא לא אוהב אותי הוא אוהב אותה את החברה כי טובה שלי.
"אני מבין אבל תודה בכל מקרה" אמר אריאל והלך.
עליתי לביתי ואז צלצול הטלפון בבית נשמע.
לקחתי את השפורפרת ועניתי
ואז שמעתי את מה שלא רציתי לשמוע במיוחד לא ביום אחרי חרא בשבילי באותו הזמן הייתי בטוחה שמשהו יותר רע לא יכול לקרות לי.
מדהים!!
איזה מסכנה היא!!
אני מחכה שתמשיכי...
אני היום ממשיכה את הסיפור הזה בערך עוד 5 פרקים אני גומרת את הסיפור אבל זה לא בטוח עוד 5 אולי
😕פרק 5
"הלו"עניתי.
זאת הייתה ים "מירב אני צריכה להגיד לך משהוא" אמרה ים
"מה?" שאלתי מקולה הבנתי שמה שהיא רוצה לומר לי זה לא משהוא טוב ולא משהוא שבא לי לשמוע.
"אני עוברת דירה" אמרה חשבתי שהיא עובדת עלי איך היא יכולה לעבור דירה מתי כל זה הספיק לקרות
"את מה?" שאלתי כדי להיות בטוחה היא ויערה החברות הכי טובות שלי זוהר וכל בת אחרת שאני מסתובבת אייתה הן סתם חברות שלי.
"ההורים שלי כבר הרבה זמן חיפשו דירה והם מצאו וכבר רוצים לקנות לנו את הדירה אני ואחי גילינו את זה רק היום" אמרה ים.
באותו הרגע הייתי בטוחה ששום דבר יותר רע לא יכול לקרות לי ביום הזה.
"מתי?" שאלתי אותה.
"הם אומרים שבסוף החודש הזה" אמרה ים.
"את לא יכולה לעזוב, את אחת מחברותי הטובות ביותר אני התגעגע אלייך" אמרתי בשטף של דמעות.
"יערה יודעת?" שאלתי
"כן " השיבה ים.
"והיא אמרה שהיא רוצה לדבר איתך" אמרה ים.
"מה היא רוצה להגיד לי?" שאלתי
"לא יודעת היא לא אמרה לי" אמרה ים.
"טוב ים אני עוד מעט ידבר איתך" אמרתי ולאחר שניתקנו צלצתי ליערה "מה רצית לומר לי?" שאלת כאשר יערה ענתה.
"בואי ניפגש ונדבר" אמרה יערה קולה רעד כאילו מה שהיא הולכת להגיד לי זה לא משהוא טוב ואני הרגשתי שכל בסורה רעה שאני שומעת מייצרת לי עוד ועוד דמעות כאילו לא הספיק לאף אחד כמה שבכייתי וצריך עוד.
"בסדר בואי ניפגש בגינה" אמרתי ואחרי שגמרנו לדבר הלכתי אל עבר הגינה יערה חיכתה לי שמה.
"מה רצית?" שאלתי יערה התישבה שמה ואני התישבתילידה.
"היום לפני כמה דקות דיברתי אם אריאל" אמרה יערה.
"נו?" שאלתי למרות שידעתי שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה.
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ורצה שנהיה חברים" אמרה יערה.
"נו מה הבעיה כאן? את לא אוהבת אותו נכון?" שאלתי.
"לא" השיבה יערה.
"ואת יודעת שאני אוהבת אותו אז פשוט תגידי לו שלא" אמרתי.
יערה השתתקה. "זה מה שתגידי לו נכון?" שאלתי.
"אני לא יודעת חצי מהבנות היו מתות להיות חברות של ילד כזה חתיך תחשבי כחה כולם יקנאו " אמרה יערה.
"כן וגם החברה הכי טובה שלך" אמרתי.
"את צריכה להבין שגם אם אני לא אוהבת אותו וגם אם אני יגיד לו לא אז זה לא מה שיגרום לו לרצות אותך" אמרה יערה. לא האמנתי זאת לא הייתה אותה יערה שאני הכרתי זאתי שהייתה עושה בשבילי הכל ואני לה זאתי שהייתה תומכת בי ועושה הכל כדי שלא הפגע.
"יערה תגידי לי את האמת מ 10 הדרכים באיך לפגוע בי בכמה לא השתמשת?" שאלתי.
יערה שתקה מה נותר לה לומר כבר.
"אני יגיד לך אחד את רוצה להיות חברה של החבר שלי שתיים את גורמת לי לקנא שלוש את פוגעת לי באמון וארבה את לא תומכת בי ואומרת לי שאין סיכוי שנהיה ביחד נשארו לך עוד 6 את רוצה להשתמש בהם או להשאיר אותם לאחר כך" אמרתי והלכתי משאירה אותה חסרת מילים זהו עכשיו אין לי אף אחת ים עוזבת יערה בוגדת מה הלאה.
אם אמרתי שלא יכול להיות משהוא גרוע יותר עכשיו הבנתי שיש.
יום למחרת כבר יכולתי להבין שהיא ואריאל ביחד למרות שיערה יודעת כמה זה פוגע בי.
לפחות ים עדין לא עזבה ויש לי משהוא שתומך בי טל וירון גם שמו לב לפרצוף המבואס שלי אבל להם לא סיפרתי מה קרה לי.
בגלל שכמעט אף אחד לא קורא ואני שונאת לא לגמור סיפורים אז אינה שני פרקים אחרונים
אתר האהבה הישראלי