זהה פשוטט מושלםםםםםםם
וכל כך עצובב
QUOTE (mayafi10 @ 10/05/2006) זהה פשוטט מושלםםםםםםם
וכל כך עצובב
^
שמחה שאהבת מווותק..
אוהבבת..
לירניי
זה ממש מעלףףףף
אהבתי נוראא
ואת פשוט מוכשרת ברמותת
מטורפותתת
תמשיכי לרשום תמידדד
זה פאקינג מושלםםם
מור'צי 😊
כל דבר שאת כותבת...כל כך יפה..
המשך
מתוקות שלי (: איזה חיוך העלתן לי על הפניםםם..
אוהבת אתכן, ותודה על המחמאוות..
ותאמינו ליי שגם לכן לא חסר כישרררון..
מוואה.. 😊
לירני שלייי מה נשמעע??
חיחי סיפור מהמםםם
אבל שמת אותו פרק פעמייםםם
למההה??
את כותבת מדהיים יפה שליי!
ועצוב כמה שזה מרגש 😢
תמשיכיכי
אוי.. זה כל כך יפה..
ומיוחד...
ושונה מכל מה שאני קראתי פה..
ובגלל זה אני כל כך אוהבת
תמשיכי..
טלוש
בובה התבלבלת
שמת פעמיים אותו פרק
QUOTE (קיפיי @ 10/05/2006) בובה התבלבלת
שמת פעמיים אותו פרק
^^
\=
בעעע.. כן עכשיו שמתי לבבב..!!
הנה הפרק החדשש..
סורי בננות.. אוהבת אתכככן..
חלק ד':
-----.."יהי זכרך ברוך" נשמעה הקריאה האחרונה..
צעקות של בכי נשמעו מכל עבר..
קהל אנשים עצום הצטופף מול חלקת העפר של נוי..
"אני יתגעגע.." לחשתי בשקט..
ודמעותיי כבר הביעו לבד את הצער והכאב הרב שהרגשתי באותם הרגעים...-----
...
"עוד מעט שנה בלעדייך נוי..." לחשתי לעצמי בשקט,
והתבוננתי בנר הנשמה שהדלקתי בצהריים..
"אבל את איתי..אני יודעת" המשכתי למלמל לעצמי..
העפתי ממני את השמיכות הכבדות..וקמתי מהמיטה..
ניגשתי לעבר הספרייה, למגירה הרביעית.. המגירה ששמורה רק לנוי...
הוצאתי מתוכה את הקופסא הורודה והנחתי אותה על המיטה..
פתחתי אותה באיטיות והוצאתי ממנה את ברכת יום ההולדת האחרונה שכתבה לי נוי....
...
-----.."הנה קחי מאמי" אמרה לי נוי עם חיוך..
והושיטה לי את מתנת יום ההולדת עם הברכה הענקית..
"וואו איזה ברכה יפה! " אמרתי לה ונדהמתי מאורכה..
"כבר לא נותר מקום..אבל את יודעת שיכולתי לכתוב מגילה שלמה" היא השתחצנה וצחקקה..
"כמה שאני אוהבת אותך נוי..
בחיים לא ניפרד, שמעת אותי?!" צעקתי עליה ואחזתי בידה..
"בחיים לא שחר.. חברות לנצח" היא אמרה...-----
...
הנחתי את הקופסא בצד וניסיתי להירדם...
כאב לי לעכל שהיום אני בת 18, ונוי לא איתי..
ויומולדת בלעדיה הוא לא יומולדת בשבילי...
הימים חלפו להם כל כך מהר בשנה האחרונה,
הרגשתי שנוי איתי בכל מקום..
כל דבר הזכיר לי אותה ונתן לי תחושת משמר והגנה..
אני עוד לא מוכנה לקבל את העובדה שהפעם הבאה שאני יראה את נוי תהיה בעולם הבא,
אם בכלל קיים דבר כזה..
...
בבוקר למחרת החלטתי להחמיץ את שיעורי בית הספר של היום,
וללכת לבקר בבית העלמין, לבקר את נוי..
כשהגעתי לשם, עמדתי מול המצבה שלה..
ליטפתי באיטיות את אותיות שמה והתחלתי לבכות..
"זה עבר כזה מהר נוי.." לחשתי.. "כזה מהר..."..
ישבתי שם כמה דקות, ואחר כך מחיתי את הדמעות מעיני, ולקחתי נשימה ארוכה..
"אל תכעסי עליי, אבל אני חייבת" לחשתי ..
"חייבת להתאפס על עצמי, חייבת להמשיך..
אני יודעת שאת איתי.. שאת איתי כאן!!
שאת שומעת אותי עכשיו!" ניסיתי לשכנע את עצמי,
ונשכבתי לצד הקבר, אוחזת בחול המחוספס ומפזרת אותו מסביבי..
"את איתי כאן.." אמרתי לבסוף,
העברתי את ידי על המצבה והלכתי משם...
מקסים..את כותבת כלכך יפהה..
המשך מאמי
וי איזה עצובב אוףף 😢
לירני שלי תמשיכי מאמי אוהבת אותך
המטרה של כל הסיפור הקצר הזה הוא לגעת לכם בלב (:
אוהבת אותך יעליי..
בקשר להמממשך-
אני הולכת לסידורים עכשיו,
ומחר יש לי בגרות בהבעעעעה..
ככה שיש לי זמן רק מחר בערב (:
אוהבבבבת ..!@#
בהצלחהה בבגרותת..
פרקק מ-ד-ה-י-ם(!!) כבר אין ליי מיללייםם..!!!!
אתת כותבת מדההים..
תמששייככי,בתת 17+ שליי...;]
חחחחחחחחחחחחחח