אופריקוש הקדשתי לך פרק יפה שלי .. תקראי ומקווה שתהני
אושריקוש ואופריקוש יא בטטות אני אוהבת אותם הכי בעולם קטנים שלי 😉
היללי אני חוששת שהתבלבלתתת..
חחח קוראים לי לירן יא'אבלההה..!!
התבלבלת בין אופיר [הדמות מהסיפור] ובין ליררררן האמיתית!!
חחחחחח..
אוהבת אותך י'בטטה בלבלה...
אוישש לירןן זהה פשוט מהמםם
יש לי צמרמורתת
כל כך יפה
אני מחככהה כבר להמשךךך
אוהבת
מאיהה
אנשושים.. הנה החלק השלישי..
יש עוד מספר מצומצם של חלקים..
ומסתיים הסיפור..
אוהבת אתכםם.. ומקווה שתאהבו (:
חלק ג'-
הגעתי הביתה, ועליתי ישירות לחדרי..
בחדר היה בלאגן היסטרי, בגדים פוזרו בכל רחבת החדר..
מחברות נזרקו פתוחות על המיטה ועל השידה..
הזזתי את כל הדברים מהמיטה, ונשכבתי עליה כאשר פניי מופנות לעבר התקרה..
....
-----.."כיף סתם ככה לשכב, אה?" שאלה אותי נוי ועיניה הנוצצות הביטו בי..
"כן, הכי כיף.. מרגיע כזה" השבתי בחיוך..
"מפחיד עוד שנה ללכת לצבא, אה?" אמרתי לה..
"אוי שטויות קטנה שלי, יהיה כיף את תראי!" היא עודדה אותי..
"חח..את הורגת אותי..את יודעת?.. את לא מפחדת מכלום" אמרתי לה..
"אין ממה.. חיים פעם אחת" היא השיבה..
וחייכתי אליה....-----
...
הפלאפון שלי צלצל, זה היה רועי על הקו.. שאל לשלומי ומה אני עושה, ואם יש מצב להיפגש..
"לא, לא מתאים..." עניתי לו בחוסר חשק..
לא עניין אותי שום דבר חוץ מנוי..
יכולתי לשכב שעות על גבי שעות ורק לחשוב עליה,
להעלות זיכרונות.. ולדמיין אותה כאן לצידי...
...
-----..."חשבת פעם מה קורה אחרי החיים בעולם הזה?" שאלתי את נוי..
"החיים הטובים..אני בטוחה מותק, נחיה לנו שם למעלה..
מפלים ונהרות בכל פינה, כוסונים שמאכילים אותך בענבים ירקרקים..
מה את דואגת..? אלוהים לא סתם יהרוג אותנו..." אמרה לי נוי וצחקה..
"חח..אופטימית את" אמרתי לה והיא חייכה..
"כזאת אני!" הוסיפה וקמה מהר מהמיטה...
"לאן מאמי?" התעניינתי.. "למות" היא אמרה וצחקה..-----
...
בערב כשהלכתי לישון, נכנסתי מתחת לשמיכות ופתחתי את החלון..
הרוח הקרה התפזרה לה בחדרי ונתנה לי תחושה כאילו נוי נמצאת איתי..
כאילו הנשמה שלה מרחפת עכשיו לצידי בתוך החדר..
הסתכלתי על השמיים, על הכוכבים הפזורים להם שם למעלה..
וחשבתי עליה.. היכן היא? מה היא עושה עכשיו?..
ולמה אני נמצאת פה בלעדיה..?
...
-----.."אל תפחדי!! אנחנו איתך..יהיה בסדר" חיבקה אותי אמא חזק..
ואני נפלתי בין זרועותיה.. אוחזת בה.. ובוכה בלי הפסקה..
נשכבתי על הרצפה.. דמעותיי הקיפו אותי בשלולית.. שלולית של דמעות..
לא ידעתי היכן לקבור את עצמי.. "נוי!!! נוי!!!" התחלתי לצרוח..
וקיוויתי שהיא תשמע אותי..
תחזור אליי מן המתים ותחבק אותי חיבוק של אהבה..-----
...
"לילה טוב מתוקה" אמרה לי אמא ונכנסה לחדרי עם חיוך על פניה..
"לילה טוב אמא.." אמרתי לה והתבוננתי בעיניה..
"מזל טוב מתוקה שלי, אל תהיי עצובה, את תראי בסוף הכל יהיה טוב.." אמא עודדה אותי..
"כן..יהיה.." לחשתי.. ידעתי שהיא צודקת, אך לא הצלחתי לעכל..
"אמא..אני יפגוש אותה מתישהו?" שאלתי את אמא בשקט..
שהדמעות זולגות מעצמן..
"את נוי? בטח שתפגשי.. בסוף.. כולנו ניפגש" אמא אמרה וחיבקה אותי..
"אוי אמא..." נאנחתי לרגע, ואז הרפתי ממנה..
"מזל טוב אהובה שלי.. מזל טוב..את כבר לא קטנה יותר..
בת 18..אה?.." היא התבוננה בי מספר שניות,
חייכה .. ויצאה מהחדר....
מושלם..עצובבב!! לחשוב שכן קורים דברים כאלה ):
צימרר אותי
המשך
אוהבתותך
^
תודה מאמי..
וכן, באמת קשה לעכל..
בגלל זה החלטתי לכתוב על זה..
אוהבת ..
זה כ"כ עצוב יורדות לי דמעות בלי שליטההה
תמשיכי דחוףף
גולייברריתת..
בשבביללךךך יש ליי המוןן אהבהה בבללבב!!
מוטררףף עלייך,י'מוכשרררתת שלילילליל!!
תממשייככיי............!!!
תודה נשמותיי.. אוהבת אתכםםם..
המשך בקרוב (:
אופסיי חחח איזה טימטום
ל--י-י-ר-ני-יייייי אני אוהבת אותך יאאאא בטטטטטטטטהה
ראית?!קראתי לך אופיר כי אני נכנסת לתוך הסיפורים שלךךך..
אויי לירנייי
2 פרקים מעלפיםםםםםםםםםם
ממש אהבתיי!!
תמשיכי לרשום תמידידידידדדדדדד
והמשךךךךךך מידדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד!!!
לפ יוו
מור'צי 😊
חלק ד':
הגעתי הביתה, ועליתי ישירות לחדרי..
בחדר היה בלאגן היסטרי, בגדים פוזרו בכל רחבת החדר..
מחברות נזרקו פתוחות על המיטה ועל השידה..
הזזתי את כל הדברים מהמיטה, ונשכבתי עליה כאשר פניי מופנות לעבר התקרה..
....
-----.."כיף סתם ככה לשכב, אה?" שאלה אותי נוי ועיניה הנוצצות הביטו בי..
"כן, הכי כיף.. מרגיע כזה" השבתי בחיוך..
"מפחיד עוד שנה ללכת לצבא, אה?" אמרתי לה..
"אוי שטויות קטנה שלי, יהיה כיף את תראי!" היא עודדה אותי..
"חח..את הורגת אותי..את יודעת?.. את לא מפחדת מכלום" אמרתי לה..
"אין ממה.. חיים פעם אחת" היא השיבה..
וחייכתי אליה....-----
...
הפלאפון שלי צלצל, זה היה רועי על הקו.. שאל לשלומי ומה אני עושה,
ואם יש מצב להיפגש.. "לא, לא מתאים..." עניתי לו בחוסר חשק..
לא עניין אותי שום דבר חוץ מנוי..
יכולתי לשכב שעות על גבי שעות ורק לחשוב עליה,
להעלות זיכרונות..
ולדמיין אותה כאן לצידי...
...
-----..."חשבת פעם מה קורה אחרי החיים בעולם הזה?" שאלתי את נוי..
"החיים הטובים..אני בטוחה מותק, נחיה לנו שם למעלה..
מפלים ונהרות בכל פינה, כוסונים שמאכילים אותך בענבים ירקרקים..
מה את דואגת..? אלוהים לא סתם יהרוג אותנו..." אמרה לי נוי וצחקה..
"חח..אופטימית את" אמרתי לה והיא חייכה..
"כזאת אני!" הוסיפה וקמה מהר מהמיטה...
"לאן מאמי?" התעניינתי..
"למות" היא אמרה וצחקה..-----
...
בערב כשהלכתי לישון, נכנסתי מתחת לשמיכות ופתחתי את החלון..
הרוח הקרה התפזרה לה בחדרי ונתנה לי תחושה כאילו נוי נמצאת איתי..
כאילו הנשמה שלה מרחפת עכשיו לצידי בתוך החדר..
הסתכלתי על השמיים, על הכוכבים הפזורים להם שם למעלה..
וחשבתי עליה..
היכן היא? מה היא עושה עכשיו?.. ולמה אני נמצאת פה בלעדיה..?
...
-----.."אל תפחדי!! אנחנו איתך..יהיה בסדר" חיבקה אותי אמא חזק..
ואני נפלתי בין זרועותיה.. אוחזת בה.. ובוכה בלי הפסקה..
נשכבתי על הרצפה.. דמעותיי הקיפו אותי בשלולית..
שלולית של דמעות.. לא ידעתי היכן לקבור את עצמי..
"נוי!!! נוי!!!" התחלתי לצרוח.. וקיוויתי שהיא תשמע אותי..
תחזור אליי מן המתים ותחבק אותי חיבוק של אהבה..-----
...
"לילה טוב מתוקה" אמרה לי אמא ונכנסה לחדרי עם חיוך על פניה..
"לילה טוב אמא.." אמרתי לה והתבוננתי בעיניה..
"מזל טוב מתוקה שלי, אל תהיי עצובה, את תראי בסוף הכל יהיה טוב.." אמא עודדה אותי..
"כן..יהיה.." לחשתי.. ידעתי שהיא צודקת, אך לא הצלחתי לעכל..
"אמא..אני יפגוש אותה מתישהו?" שאלתי את אמא בשקט..
שהדמעות זולגות מעצמן..
"את נוי? בטח שתפגשי.. בסוף.. כולנו ניפגש" אמא אמרה וחיבקה אותי..
"אוי אמא..." נאנחתי לרגע, ואז הרפתי ממנה..
"מזל טוב אהובה שלי.. מזל טוב..את כבר לא קטנה יותר..
בת 18..אה?.." היא התבוננה בי מספר שניות,
חייכה .. ויצאה מהחדר....
וואי לירניי.. איזה צמרמורת אמאללה
זה כ"כ עצוווב 😢
תמשיכי לכתוב יש לך אתת זה פשוטטט מווושלם
אווהבת מלללא (((;%$
:] פאקינג-תותי-תות [:
שמחה שאהבת מותק.. =/ ..
אוהבת אותך המוןן..
אתר האהבה הישראלי