השלמתי עכשיו 3 פרקיםםם יאוו יאווווווווו...
אייזה פרק מושלםםםםםםםםםםםם מאמיייייייייייייי
ד-ר-מ-ת-י!!
יייאאאוווו סווווווווווף.. התלהבתיי יאא חחח
את כותבת מדהייייייייים..
אוהבת אותךךך
וואי מאמי פרק שני ברצף שפשוט הדמעות יוצאות מהעיניים..
ריגשתת רצחח..
פעם ראשונה שאני בוכה בגלל סיפור....
במילה אחת...
מ=ד=ה=י=ם !!!!!
המשךךך
דחווווווווווווווווף
😊
אימאאאאאאאאא
אין לי מיליםםםםם
תמשיכיייייייי נשמה שליייייי
דחוףףףףף
התרדמת שלאחר התאונה / פרק 9 :]%@
אמרתי לעצמי "יסמין את לא תתני ליניב לחכות לך הרבה הוא מספיק חיכה לך את החודש הזה שהיית בתרדמת.."
הלכתי לשידה שהייתה ליד המיטה שלי ועליה הייתה קופסת הכדורים שלי... לקחתי את הכל הכדורים והוצאתי אותם החזקתי את כולם ביד לקחתי את הקנקן מים ומזגתי לי מים לכוס... הכנסתי את כל הכדורים לפה ושתיתי מים....
========================================
הרגשתי איך שלאט לאט אני מתחילה להירדם.. הכוס נפלה לי מהיד ושמעתי אותה מתנפצת.. שכבתי על המיטה.. והיה לי חיוך על הפנים.. ידעתי שאני הולכת להיות עם המלאך שלי למעלה...
נרדמתי... הרופאים נכנסו לחדר ניסו להחיות אותי... הייתי יכולה להינצל אבל התעקשתי לא לחזור התעקשתי למות...
ברקע שמעתי את עצמי שרה=>
"נד-נד, נד-נד,
רד עלה, עלה ורד
מלמעלה עד למטה
רק אני, אני ואתה
נד-נד, נד-נד,
רד עלה, עלה ורדדדדדדד..."
ואז ראיתי מין מסך שחור... ראיתי את יניב בסוף אותה מנהרה שצעדתי בה.. ובכיתי מרוב אושר.. אמרתי לו "יניב אהובי, בוא תן לי יד ונהיה לנצח ביחד"
אבל הוא לא התקרב.. הוא הסתכל עליי מפחיד.. זה לא היה אותו יניב שאני הכרתי הרך והמתוק.. ואז הוא אמר לי "יסמין את עושה דברים לא נכונים.. תחזרי לעולם שלך.. העולם הזה שאני נמצא בו עכשיו.. הוא לא מתאים לך.. תחזרי לשם ותמשיכי את החיימשלך בלעדיי.."
והוא הלך לאט לאט הוא נעלם ואני צועקת לו "יניב תחזור, יניב תחזוררר"... 😢
ואז שמעתי את קולם של הרופאים שאומרים שאני כמעט חוזרת לחיים... ואני לא מנעתי מהם להחזיר אותי... המילים של יניב פגעו בי.. מאוד!! 😕
חזרתי לעצמי ואמאבא צעקו עליי בלי סוף ואני בכיתי אבל זה לא ריכך אותם הם צעקו עליי :[
אחרי חודש בדיוק השתחררתי מביה"ח וחזרתי לבית שלי :]
נכנסתי לחדר שלי שנשאר בדיוק אותו דבר.. הוא היה מבולגן בדיוק כמו שהוא היה לפני חודשיים... לא סידרו בו כלום.. כנראה רצו לחשוב שאני איתם בבית..
באתי למחשב שלי וראיתי שהאייסי שלי פתוח.. בדקתי את האווי.. וזה היה אותו אווי שהיה לי לפני התאונה... =>
-----------------------------------------------------------------------
לא פה=>בקניון עם עומר אוכלים גלידה :]
אורלי=>אחות גדולה שלי כמה שאני אוהבת אותך!!!
ילד=>אני אשכח אותך כמה שיהיה לי קשה.. אתה לא שווה אותי.. :[
אללה תשאירו.. סלאמת...
-----------------------------------------------------------------------
הרגשתי מין צמרמורת וירדו לי הדמעות... נזכרתי באותו יום שהלכתי עם עומר לקניון.. ונזכרתי בהכל.. וגם בהדס... 😕
שיניתי את האווי
-----------------------------------------------------------------------
אני [?!] ה-ת-ג-ע-ג-ע-ת-י
אחרי חודשיים בביה"ח חזרתי כמעט כמו חדשה.. כ=מ=ע=ט..
יניב מלאך מושלם שלי.. שמור עליי מלמעלה עוד ניפגש מבטיחה לך..אוהבת אותך 😘
עומרררר=>שאתה פה מידדדד אתה דופק ריצה לבית שליייי :]]
טולי&גוגי=>אחיות מושלמות שלי.. הכל יחזור להיות בדיוק כמו פעם מבטיחה!!
-----------------------------------------------------------------------
פתאום הייתה לי הצפההה הרגשתי מבוקשת :]
עומר בא אליי ישר שראה לי את האווי כפרעליו...
אחרי שהוא הלך נכנסתי למקלחת..ראיתי טלוויזיה.. והלכתי לישון במיטה שכ"כ התגעגעתי אליה...
נרדמתי..וחלמתי הרבה דברים.. אבל אני לא זוכרת כלום.. חח חזרתי לעצמי..
השעון מעורר של הפלא צלצל השעה הייתה 6 וחצי :[ יש שעת -0-
אבל לא הייתי עצובה רציתי לחזור ולהיות עם כולם.. :]
התארגנתי הייתי יפיופה אחרי הכל צריך לשמור על התדמית ;] 😛
ירדתי למטה וכרגיל גוגי שלי חיכתה למטה היא הביאה לי חיבוקי ענק והלכנו לבצפר..
שנכנסנו לבצפר.. כולם קפצו עליי בחיבוקים ונשיקות.. אחרי שאמרתי לכולם שלום הלכתי לכיוון הכיתה שלי.. נכנסתי לכיתה וראיתי את המקום שלי ושל יניב.. אפ'חד לא ישב שם.. חיכו שאני אבוא וישב במקום שלי שוב..
שמתי את התיק על הכיסא שלי והבטתי על הכיסא של יניב.. הדמעות כמעט ירדו לי אבל עצרתי את עצמי..
עד שהמורה באה ישבתי עם כולם.. פתאום הייתי מתה מצמא ואמרתי שאני הולכת לשתות.. יצאתי מהכיתה והלכתי לכיוון הברזייה.. עמדתי שם ושתיתי.. ואז נזכרתי ששם אני ויניב התנשקנו פעם ראשונה.. שוב עצרתי את הדמעות :[
הסתובבתי וראיתי את הדס תורג'מן.. היא התקרבה אליי בשקט.. היו לה דמעות בעיניים... היא עמדה מולי ולא אמרנו אחת לשנייה כלום.. פתאום היא התחילה לבכות וחיבקה אותי הכי חזק שאפשר.. היא אמרה לי בבכי "אני מצטערת יסמין אני מצטערת.. אני לא יודעת מה עבר עליי.. כל החודשיים האלה התפללתי בשביל יניב שינוח בשקט.. והתפללתי בשבילך שתיצאי בריאה ושלמה מהביה"ח.." ואז היא עזבה אותי ואמרתי לה... "אויי הדס..אני כבר לא יודעת מה להגיד לך.. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.. מה שקרה קרה.. זהו.."
היא הסתכלה עליי ואמרה "בבקשה תסלחי לי בבקשה" אמרתי לו "סולחת הדס סולחת" היא הביאה לי חיבוק.. והלכה לכיתה שלה נכנסתי לכיתה והמחנכת הביאה לי חיבוק :]
חזרתי מהבצפר שמתי את התיק בחדר.. הלכתי למחשב שיניתי אווי.. והלכתי לאכול עם המשפחה היפה שלי :]
הזמן עבר הכי מהר שיש.. כבר היה 5.. הסתכלתי על מעייני אחותי הקטנה והחלטתי שאני לוקחת אותה לגן שעשועים הרבה זמן לא הלכתי איתה..
הגענו לשם והיא התחילה לשחק בחול והתגלשה והתנדדה ואני ישבתי על הקרוסלה.. ונזכרתי איך שנפלתי ויניב הרים אותי מהחול... ירדו לי דמעות :[
פתאום מישהו התיישב לידי... הוא היה קופי יניב.. הוא אמר לי "למה ילדה יפה כמוך בוכה??" ואני הייתי בשוק מהדמיון הרב בין הילד הזה לבין יניב... לרגע איבדתי כל היגיון שנותר בי.. ורציתי לחשוב שזה יניב שהוא חזר.. הבאתי לו חיבוק ובכיתי ואמרתי לו "יניב חזרת חזרת.." אחרי שעזבתי אותו הוא אמר לי "לא חמודה את מתבלבלת לא קוראים לי יניב.. מצטער.. את בסדר?!" הסתכלתי עליו ואמרתי לו "וואי סליחה ל'דעת מה קרה לי.. פשוט אתה מאוד דומה לחבר שלי שנפטר לפני חודשיים.. ופה בדיוק לפני חצי שנה הכרתי אותו.. מצטערת" הוא הסתכל עליי ואמר לי "עכשיו אני מבין למה את בוכה.. נזכרת בו.. ואיך שהכרתם.. תראי מתוקה אני לא מכיר אותך אבל רואים עלייך שאת בחורה טובה... אל תבכי.. שבוכים על מישהו שנפטר הוא לא יכול לנוח בשקט.. הבכי מטריד אותו.." הסתכלתי עליו וחייכתי... הוא שאל אותי אם יש לי אייסי והבאתי לו הוא אמר שכבר נדבר ושהוא חייב ללכת כי הוא עם אח שלו הקטן והוא חייב לחזור הביתה... הוא הביא לי נשיקה על הלחי וחיבוק שכ"כ הייתי זקוקה לו והלך...
הסתכלתי עליו בזמן שהוא הלך ופשוט הוקסמתי ממנו... אולי מאיך שהוא ובגלל האופי שלו.. או אולי בגלל שהוא היה כ"כ דומה ליניב.. :[ 😊
היה כבר 7 לקחתי את מעייני והלכנו הביתה...
נכנסתי להתקלח, אכלתי, ראיתי קצת טלוויזיה.. והלכתי לישון...
שמעתי את הציפורים מצייצות.. אור השמש ליטף את פניי.. הרגשתי חדשה.. קמתי עם חיוך על הפנים.. 😊
התארגנתי וירדתי למטה... בבצפר סיפרתי לטולי ולגוגי על זה שהכרתי אתמול... ושוב אלמוג צעקה עליי.. "שוב את לא זוכרת את השם שלו.. נו מה ישך את מכירה אנשים בלי לדעת מה השם שלהם בכלל?!" אני, אלמוג ואורטל צחקנו.. 😁
ואז התקדמנו לכיוון הכיתה ואמרתי "אולי זה הגורל... שרוצה להפגיש ביני לבין יניב שוב... אבל שהפעם זה הסתיים טוב.."
אורטל אמרה לי "סיסי מאמי שלי רק אל תשכחי זה לא יניב..."
אמרתי לה "אל תדאגי טולי אני לא שוכחת.. לצערי הרב אני ממשיכה את החיימשלי בלי יניב.."
נכנסנו לכיתה ישבנו המורה דיברה והסבירה.. אבל הראש שלי טייל.. ראיתי את כל מה שעברתי עם יניב.. ואז פתאום ראיתי את זה שהכרתי אתמול...
המחשבות הציפו אותי.. לא יכולתי להפסיק אותן... 😕
רוצים לדעת מה יקרה לי?! מה יקרה עם האלמוני שהכרתי באותו מקום שהכרתי את יניב?!
חכו לפרק הבאאא..
אוווהבת מלללא (((;%$
:] פאקינג-תותי-תות [:
יאאא
מאמייי
סיפור יפהה
מחכה שתמשיכי
טלוש
יפהההההה מאוד!!
מחכה להמשך=]
מאמי שלייייייייי מהמממממממממם תמשיכיכיכי
תווודה יפפות שלללי 😛
אני אשים המשך או בערב או מחר מבטיחה 😊
אוווהבת מלללא
:] פאקינג-תותי-תות [:
רוציים לדעת מה קרהה..
יאאלללהה___________________>> תממשייככיי!!
ארוססתתיי המסוקסססתת!!!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
מאמי
יצא
לך
מהמםם
רצח..
המשששששששך
דחוףףףףףףףףףף 😊
יאוו זהה כזה מהממםם תמשיכיי דחווףףף
המשששששששששששששך
דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף 😊
להלהלהלהלהה 😛
תראו איזה חמווודה אני ((((;
כפיצוי על ההזנחה חחח אני שמה פרק ארווווך :]
תהנונונונונו 🙄
:] פאקינג-תותי-תות [:
התרדמת שלאחר התאונה / פרק 10 :]$#
המורה דיברה והסבירה.. אבל הראש שלי טייל.. ראיתי את כל מה שעברתי עם יניב.. ואז פתאום ראיתי את זה שהכרתי אתמול...
המחשבות הציפו אותי.. לא יכולתי להפסיק אותן...
========================================
היה צלצול הלכתי עם טולי וגוגי לשים את הספרים בלוקר...
התקרבנו לשכבה של י"ב [הלוקרים שלנו ליד]
הייתי כולי מעופפת.. טולי וגוגי דיברו אבל הראש שלי עדיין טייל לו בעולמות אחרים..
"אחחחחח" דפקתי צרחה.. נתקעתי במישהו וכל הספרים שלי נפלו..
אמרתי בעצבים בלי להסתכל אפילו על הפנים של אותו בנאדם "כנראה יש אנשים שלא רואים לאן ה=ם הולכים" התכופפתי להרים את הספרים שלי.. ואותו אחד שנתקע בי התכופף לעזור לי להרים את הספרים.. הוא אמר לי בלחש "מצטער חמודה לא התכוונתי לא יודע איפה הראש שלי היה"...
"הקול הזה.. הוא מוכר לי" אמרתי לעצמי והרמתי את הראש לכיוון הילד..
ראיתי את זה מהקרוסלה אתמול שהיה קופייי יניב..
ואמרתי לו "וואי סליחה שהתפרצתי עלייך.. לא הסתכלתי לאן אני הולכת" =/
קמנו ביחד עם הספרים בידיים.. הוא הביא לי את מה שהוא הרים.. וחייך לכיווני ואמר לי שזה בסדר.. :]
הכנסתי את הספרים ללוקר ומרחוק ראיתי אותו נשען על הקיר ומסתכל עליי...
הסתובבתי אליו דפקתי לו חיוך מטומטם ברמות והלכתי עם טולי וגוגי לקפיטריה..
הסתובבתי אחורה וראיתי שהוא סחוב את חברים שלו לקפיטריה...
אורטל אמרה לי "אמאאא אני מבינה למה אתמול נבהלת הוא קופיי יניבבב ז"לל"
אלמוג אמרה לי "אמאלה הייתי בשוק מזהה.. שאת והוא הרמתם את הספרים תשאלי את טולי איך הייתי!!"
חייכתי ואמרתי "כמו שאמרתי לכן.. זה גורל..,, ושלא נשכח שהקטע עם הספרים זה הקטע של הטלנובלות :] תמיד רציתי שיקרה לי כזה דבר.. והנה הוא קרה" :]
המשכנו לפטפט והגענו לקפיטריה.. ישבנו בשולחן הקבוע שלנו עם כמה חברות וידידים... לילך [המלצרית המתוקה שלנו] ניגשה אלינו ושאלה אותנו מה נרצה להזמין... אני הזמנתי שוקו חם :] וטוסט.. :]
מאיפה התאבון הזה נחת עליי לא יודעת..
ואז פתאום ראיתי את הילד מי"ב יושב בשולחן מולי נחנקתי עם האוכל.. וישר עזבתי אותו..
ראיתי אותו ואת חברים שלו מתווכחים על משהו... פתאום הוא קם והתקרב לכיוון השולחן שלנו..
הסתכלתי עליו.. והוא אמר לי "יש מצב את מביאה לי את הסוכר מתוקה?!" הסתכלתי עליו מסנוורת.. אוטמטי הרמתי איזה 10 שקיות סוכר והבאתי לו.. הוא אמר לי "תודה מאמי" והמשיך.. לא אמרתי כלום... הייתי שקועה בו הולך מתרחק ומתיישב..
כל ההפסקה [45 דק'] אכלתי לאט לאט והסתכלתי עליו... סיימתי לאכול אחרי 40 דק' וקמתי להחזיר את המגש..
ולקנות לי סוכריה על מקל :]
התקרבתי למזנון שמתי את המגש.. ובקשתי מהמוכרת סוכריה על מקל בטעם קולה..
היא נתנה לי אותה ולא לקחה ממני את ה-2 ש"ח..
לא הבנתי מה היא רוצה..
היא אמרה לי "כל מה שאת קונה זה על חשבון זה בשולחן 4 עם החולצה הצהובה"
הסתכלתי לשולחן 4 חיפשתי חולצה צהובה וקלטתי את הילד מי"ב.. אמרתי לה "מההה??" חכי שניה..
הלכתי לשולחן שלו ואמרתי לו "תראה אני לא מבינה מה אתה מנסה להשיג בזה אתה חמוד והכל.. אבל מזה השטיות האלה?!?!....."
הצלצול קטע את דבריי.. והוא אמר לי "סורי חמודה יש לי שיעור אלקטרוניקה ומורה אכזר אסור לי לאחר.. ביי"
הוא ה-ל-ך... עזב אותי עם הרבה מילים בפה..
התעצבנתי.. באתי לשולחן שלנו לקחת את התיק ואמרתי "איזה חוצפנים האנשים כיום.. פשוט חוצפה ישראלית" [הייתי די בשוק מהדיבור שלי.. מה נעשיתי מורה?!] ...
כל היום עבר די מהר.. עם הכיתה הסטלנית שלי אי אפשר לא לצחוק.. אשכרה כיתה א' חחחח
נכנסתי הביתה זרקתי את התיק על הרצפה והלכתי למחשב..
ראיתי בקשה לאישור.. ראיתי את הכינוי==> «™°•א-ל-י-א-ו-ר•°™»
אמרתי לעצמי "אליאור?! מי זה עכשיו?!"
המשכתי לפרטים==>
הכרתי אתמול ילדה בדמות מלאך
ידעתי מהתחלה את לבי היא תיקח
היא כישפה אותי עם מבטה הביישן
ידעתי הפעם הלב שלי לא יוותר ויהיה עקשן
נתקענו אחד בשני ונפלו הספרים
ככה זה שהראש חושב על היפה בנשים
נסיכה שלי על מה את חשבת?!
כמו פרח --=יסמין=-- אותי כישפת!!
°•15/12/04--»כאן הכל התחיל לא יגמר לעולם :]•°
>
"יווואוווו" אמרתי לעצמי..
"מזה זה לא הגיונייי?! זה הילד מי"ב מה הוא התאהב בי?!?!?!"
פתאום היה צלצול באיטרקום רצתי הכי זריז שאפשר זאת הייתה טולי.. חיכיתי שהיא תעלה והראתי לה ה=כ=ל..
אורטל אמרה לי "תגידי מה את ילדה מסכנה קוראת לו כל שניה את האודות..?! תאשרי אותו כבר מזכן הילד התייבש!!"
אמרתי לה "אוויי נכון עדיין לא אשרתי את השווה הזה..חחח שניה"
על השניה שאשרתי אותו קיבלתי הודעה..
אליאור: יפיופה?!
אני: מי זה?! [חייבים לשחק משחקים חיחי]
אליאור: זה שהיום הפיל לך את הספרים
אני: אה מי"ב..?!
אליאור: כן נסיכה..
אני: אה מה קורה כפרה?!
אליאור: וואלה מעולה מה איתך מותקק?
אני: אממ סבבה מאמי..
אליאור: יש חדש מתוקה?!
אני: וואלה לא נשמה.. לך?
אליאור: כה בערך..
אני: ?
הוא: התאהבתי..
אני: וואלה יפה שיהיה בהצלחה..
אליאור: את יודעת במי אני מאוהב?!
אני: וואלה לא.. =/ מי??
אליאור: את מכירה את הילדה הזאת ממש טוב ממש ממש טוב..
אני: אה אז זאת אורטל או אלמוג..?!
אליאור: לא את מכירה אותה יותר טוב מאשר את חברות הכי טובות שלך..!!
אני: אין כזה דבר!!
אליאור: אני..אוהב..אותך.. =]
אני: חחחחחח בדיחה טובה :] אהבתי !!
אליאור: זאת לא בדיחה אני רציני..
אני: וואי מאמי אמא קוראת לי אני חייבת לזוז כבר נדבר 😘
אליאור: ביי אהוובתי.. אוהב אותך..
ככה עברו 3 שבועות כל היום בבצפר מבטים בלי לדבר.. כל הזמן באייסי משחקים..
הגיע יום שבת=> הסילבסטר..
אני החלטתי שאני נשארת בבית שאני לא רוצה לצאת לבלות שאני אראה טלוויזיה..
ההורים שלי יצאו.. אחי כפיר יצא עם טולי שלי :] ועודד יצא עם גוגי שלי :]
אחותי מעייני הלכה לסבא :]
ואני נשארתי לבד בבית החמוד שלי :]
ראיתי את הסרט "סיפור סינדרלה" [מומלץ] איך שאחרי שהיא אמרה לו שעד שהוא יבוא אליה ירד הגשם לאחר הבצורת ואז שהוא בא ונישק אותה הגשם ירד לאחר הבצורת.. הייתי כולי שקועה בסוף המהמם של הסרט שנסחפתי לתוכו..
פתאום צלצול בדלת קטע את התרגשותי מהסוף היפה =/
הלכתי לדלת ופתחתי את הדלת.. ראיתי דובייי ענקקק... ושמחזיק בידיים שלו ורד אדום.. ליד הפרח היה כרטיס ברכה.. התכופפתי למטה לדובי ולקחתי את הכרטיס היה כתוב בו..
".. יש לך בדיוק שעה להיות מוכנה!!
ב-10 תהיי למטה.. מחכה לך בכיליון עיניים...."
יצאתי לבלוק והלכתי למעלית וראיתי שהיא בלובי.. הלכתי למדרגות.. ולא היה שם אפחד..
נכנסתי הביתה לקחתי את הדובי+הורד+הכרטיס=> ביד ונכנסתי הביתה..
נכנסתי להתקלח תוך רבע שעה יצאתי.. תוך חצי שעה כבר הייתי מוכנה.. נראתי פ-י-צ-ו-ץ :]
לקחתי את הפלא הלכתי למחשב כתבתי אווי
------------------------------------------------------------------------
וואלה לא!!
יש לי הרגשה שהולכת להיות לי שנה מפתיעה..
זה לא מספיק שחיכה לי דובי עם ורד אדום וכרטיס ברכה בידייו?!
זה היה מתוק.. אוקצור היה לי בדיוק שעה להתכונן ואני כבר מוכנה אני יורדת למטה :]
אלמוני שלי אני מגיעה חחחח
שנה טובה אנשים.. תשאירו הודעות 😘
------------------------------------------------------------------------
הלכתי לבלוק ולחצתי לרדת ללובי.. שירדתי בדיוק מיציאת המעלית היה פול ורדים אדומים כמו שהחזיק הדובי שלי ביד..
והלכתי אחריהם כמו חצים.. התדקמתי ליציאת הבלוק..
ואז ראיתי מכונית צהובה עם גג נפתח [אמא איזה מעלפת!!!!!]
ועל החלון של המכונית היה כתוב תסתכלי לשמיים בדיוק עוד דקה...
הסתכלתי לשמיים אכפת לי דקה לא דקה?! חחחח
בדיוק אחרי דקה..
ראיתי זיקוקים... יאאא
היה כתוב "יסמיני אלבז.. תרצי להיות חברה שלי? אליאור כהן"
ירדו לי דמעות הייתי בשוק ואז הרגשתי זוג ידיים מכסות את עיניי...
אותן ידיים סובבו אותי לכיוון אותו אדם [ידעתי שזה אליאור]
הוא הוריד את ידייו מעיניי ואמר לי "נו נסיכה תרצי להיות חברה שלי?!"
הסתכלתי עליו עם דמעות בעיניים ואמרתי "אין לי מילים.. בחיים אפחד לא עשה לי כזה דבר מדהייים.. יש לי רק משהו אחד להגיד לך.."
הוא הסתכל עליי.. מחכה לתשובתי..
התקרבתי עליו הרגשתי את נשימותיו.. ואמרתי לו בלחישה שכבר שפתינו התנגשו בעדינות.. "כן אני רוצה להיות חברה שלך" והתנשקנו....
זה היה כ"כ קסום.. בחיים לא חוויתי כזה רגע..
אחרי 10 דק' בערך התקרבנו לאוטו היפהה שלו :] הוא פתח לי את הדלת ונכנסתי..
הוא שם מוזיקה באנגלית על שיא הווליום :] ונסענו למסעדה :]
שנכנסנו המלצרים פתחו לנו את הדלתות וראיתי שכל המסעדה ריקה.. ואין אור הכל נרות.. ומוזיקה שקטה ברקע...
אמרתי לו "למה אין פה אפחד?!"
אז הוא אמר "שכרתי את המסעדה הזאת כדי להיות איתך לבד ביום הכי מאושר בחיימשלי"
חייכתי והבאתי לו נשיקה קטנה בפה.. הוא בא הרחיק את הכיסא וישבתי.. איזה ג'נטלמן אהה חח :]
עברו במהירות שעתיים והיה דקה ל-12..
התקרבנו אחד לשני ואמרנו.. כמו שהיום אנחנו מאושרים ומבלים את הסילבסטר ביחד..
אני אתפלל כל לילה שנחווה ככה כל שנה.. :]
הסתכלתי עליו היה בדיוק 12 והתנשקנו איזה 5 דק' :]
ישבנו במסעדה עוד שעה ויצאנו החוצה.. הוא לקח אותנו לחוף היום טיילנו על החוף...
הוא אמר לי שהוא הולך להביא שתי פחיות קולה שהוא כבר חוזר.. התקדמתי לכיוון הים.. ראיתי את הגלים מתנפצים קרוב לרגליי..
הסתכלתי לשמיים וראיתי כוכב מנצנץ לכיווני..
נזכרתי ביניב ואמרתי "מלאך שלי..?! לא שכחתי ולא אשכח אהבתי הראשונה..
אבל אני מרגישה שאתה מאושר בשבילי.. תודה מלאך יפה שלי.."
ירדו לי דמעות ובדיוק אליאור חיבק אותי מאחורה ושאל אותי מה קרה..
וסתם הסברתי לו שנזכרתי ביניב..
הוא ידע שהוא לא יוכל למחוק את יניב מהזיכרון שלי...
ואני יודעת שהוא גם לא רוצה למחוק אותו מהזיכרון שלי...!!
ככה חלפה לה שנה קסומה.. שנה שאני לא אשכח לעולם...
אני והנסיך שלי מתקרבים כל יום ויום יותר
אוהבים אחד את השני כל יום ויום יותר.. אם בכלל אפשר חח :]
החדר שלי מלא דובים פרחים יבשים וגם חדשים..
מעל המיטה שלי תלויה תמונה שלי ושל אליאור מחובקים...
מתחתיה מונח דובי...
דובי שיניב הביא לי שהיינו חודשיים ביחד.. על השידה מונחות 2 תמונות של אליאור ויניב.. שני הגברים בחיי...........................
--------------------------------------------------------------------------------------------
טוב ת'אמת פה סיימתי את הסיפור..
אבל דווקא יש לי רעיון להמשך..
אז אממ איך אתם רוצים?!
המשך או לא...? 😊
אשמח לשמוע את דעתכם חחח 😛
אוווהבת מלללא ((((;
:] פאקינג-תותי-תות [:
אתר האהבה הישראלי