מאמי
זה
יצא
לך
כ"כ
מדהים
ומרגש
שאני
פשוט
בכיתי...=\
מעלףףףףףףףףףף😊
המשך
דחוףףףףף
י'מוכשרתת!!
יווו עצובבבבבב לא עלינווו..😢
תמשיכי מאמי שלי
תממששייככייייייייייייייייייייייייייייייי!!!
אה,כן... דברי איתי...;]
התרדמת שלאחר התאונה / פרק 7 :]$#@
כל ה-3 חודשים האלה היו הכי קסומים בחיי כ"כ הרבה אהבה.. אהבה תמימה כזוו שמרגישים שאף אחד לא יצליח להרוס..
אבל מה לעשות שתמידדד יש משהו שמפריע...
========================================
המכשול שלנו עמד ממש בפתח...
אלו היו שרון והדס שפשוט החליטו שהם לא נותנים לנו להיות מאושרים :[
פתאום בכל השכבה רצו תמונות שבהם מופיעה אני ושרון במיטהההה..
ואני אפ'עם לא שכבתי איתו... אני עדיין בתולה... נשבעתי ליניב שהתמונות האלה לא אמיתיות... שהוא חייב להאמין לי...
אבל המשפט היחיד שהוא אמר לי עם דמעות בעיניים היה.. >>
"תמונה אומרת יותר מ-1000 מילים"
הרגשתי את הרסיסים של הלב שלי נשברים...
החבר שלייי זה שביליתי איתו את ה-3 חודשים הכי יפים בחיימשלי פשוט לא מאמין לי..
נכנסתי לדיכאון לא הלכתי לבצפר, הדרדרתי בלימודים, לא אכלתי כלום, לא נפגשתי עם אפ'חד, אחי והוריי דאגו לי מאוד ולא ידעו מה לעשות איתי...
כל הזמן הייתי סגורה בחדר ורק בוכה ובוכה... :[
זה היה עוד יום מאותם ימים שאני שומעת דיכאון, מקריבה את התמונה שלי ושל יניב ללבי ומסתכלת על התקרה המכוסת כוכבים..
שמעתי דפיקה בדלת... לא עניתי.. כאילו אני סגורה בתוך עצמי ולא רואה אפ'חד..
אמא נכנסה עם אישה שאני לא מכירה הסתכלתי עליהם וקמתי מצורת שכיבה לצורת ישיבה...
אמא אמרה לי "יסמיני ילדה שלי... זאת אורלי ביטון.. היא, היא הפסיכלוגית שלך"
קפצתי מהמיטה בצרחההה "מההה?!?!"
אורלי די נבהלה מהצרחה שלי..... והסתכלה עליי נבוכה...
הסתכלתי עליה ואמרתי "סליחה זה לא אישי... פשוט עושים ממני משוגעת.. ואני ל=א=א=א"
אורלי אמרה לי "יסמין חמודה... יש לנו הרבה זמן לדבר... ואפ'חד לא אמר שאת משוגעת מתוקה"
הסתכלתי עליה ופתאום קלטתי כמה שהיא צעירה ואמרתי לה "סורי על השאלה בת כמה את?!"
אמא עשתה לי פרצוף =/
אורלי ענתה לי "26 חמודה"
אמא אמרה "טוב אני יביא לכם לשתות ומשהו לנשנש בינתיים תכירו"...
סידרתי את השמיכה ואמרתי לה שתרגיש כמו בבית אחרי הכל תמיד הייתי ילדה מנומסת =]
אמא נכנסה הביאה לנו שתייה וחטיפים... והשאירה אותנו לבד....
התחברתי אליה די מהר היא עדיין עם ראש כמו של הצעירים והבינה מה עובר עליי וממש עזרה לי להבין שבגלל בן אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות בדיכאון..
אחרי חודש של מפגשים יצאתי מהדיכאון ואורלי מלבד הפסיכולגית שלי הפכה להיות כמו אחות גדולה... הייתי יוצאת איתה לקנות בגדים, לאכול במסעדות, היא הייתה עושה אצלנו קידוש בשישי ואני אצלה :]
התרחקתי מאלמוג ואורטל החברות הכי טובות שלי... כי הרגשתי שהן פשוט לא מבינות אותי... כל אחת מהן הייתה שקועה בחברים שלהם... אורטל עם אחי, אלמוג עם עודד...
הרגשתי מין לא שייכת לחבורה... גם יניב היה יוצא איתם ככה שבכלל לא תיכננתי לצאת איתם..
אורלי הכירה לי את אח שלה הקטן עומר הוא תלמיד י"ב... והוא היה חתיךךך
ברור שהוא לא גרם לי לשכוח את יניב אבל בתור ידיד הוא היה פשוט מושלם...
אנחנו בנינו ידענווו שאנחנו רק ידידים כי הוא גם עבר פרידה די קשה מחברה שלו לשעבר.... והפצעים עדיין פתוחים כמו אצלי פשוט ראינו אחד בשני ידידי נפש...!
יום אחד אני ועומר יצאנו לקניון לאכול גלידה פיצוץ עם העוגיות האלה בפנים יאמיייי 😛
ישבנו למעלה במקדונלס פתאום עלו למעלה...>>
אחי כפיר+אורטל, אלמוג+עודד, יניב+הדססס תורג'מןןןן...
הייתי בשוקק לא האמנתי שהוא מסתובב איתההה עם זאת שהפרידה בנינוווו
ולא האמנתי שאחי ושתי החברות הכי טובות שלי יוצאים עם מי שהרסה לי את החיים... ממש הפגנת דאגה מצידם.. =/
אורטל ואלמוג ראו אותי הראשונות ואחריהן כולם... הן ואחי כפיר בא ולהגיד לי שלום.... אלמוג באה להביא לי נשיקה וחיבוק ופשוט דחיתי אותה..
אמרתי לה "אל תקרבי אליי.. לכו שבו עם יניב והדססס"
אלמוג, אורטל וכפיר היו בשוק מהתגובה שלי... ואורטל אמרה לי "יא מאמי מה יש לך?! כמו שאת משקמת את החיימשך גם הוא..."
אמרתי לה "אורטל תעשי לי טובה ועופו מפה טובב?! אני לא יכולה לראותכןןןן חברות הכי טובות שלי עלקקק.... כמו שאומרים שמרו אותי מחבריי מאוייבי אשמר בעצמייי... אללה עופוו מפההה"
כפרי ניגש אליי ואמר לי "אחותי מה יש לך?!" התקרב להביא לי חיבוק..
דפקתי צרחה של החיימשלי "כפיררר זדייין מפה טובבב..?! ממך הכי פחות הייתי מצפההה בשר מבשרייייי אמאלההה עוףףף מפההה... ותשכח שאנחנו גרים באותו ביתתת"
הוא היה בשוק.... עומר קם מהכיסא שלו אחרי שהוא שתק..
ואמר "כפיר, בנות אולי תלכו תראו היא במצב לא טוב... אני אדבר איתה... עדיף שתלכו.."
הם הסתכלו עליי ועל עומר בחוסר אונים וחזרו למקום שלהם...
ירדו לי דמעות ואמרתי לעומר "מאמי בקשה בוא נילך פה אני מרגישה שאני עומדת לבכות אני לא רוצה להישבר לידם..." כבר ממש היינו על המדרגות ושמעתי את הדס מתווכחת עם אורטל ואלמוג.. שמעתי שהיא מקללת אותי ואחי צועק עליהה...
המשכתי אמרתי לעצמי שאני לא אתייחס אליה...
כבר יצאנו מהקניון עומר החזיק לי את היד כי בכיתי בלי סוף... פתאום הדס צעקה לי מאחורה "י'זונההה לאןן את בורחת בואי תעמדי מולייי.. נראה אם יהיה לך אומץ להרביץ לי שוב!!!"
הסתובבתי אליה והמשכתי לא היה לי כוח לריב איתה כי ידעתי שאני אפוצץ אותה...
והיא צעקה לי שוב ושוב ושוב ושוב לא נכנעת לא מרחמת על גורלההה...!!
הסתובבתי וצעקתי לה "את יודעת מה?! בואיייי לפההה אם יש לך אומץ בואייי"
היא התקרבה אליי אני רואה שכולם מנסים לעצור אותה אבל היא ממשיכה... רצתה להראות את עצמה ליד יניב זה היה כ"כ ברור... עומר ניסה לעצור אותי אבל לא הצליח...
היא כבר הייתה לידי משכתי לה בשיער שרטתי לה את הפנים הבאתי לה כאפות בעיטות כל מה שאתם לא רוצים...!!
אני גם חטפתי מכות... וגם לי ירד דם מהפנים בגלל השריטות... אבל אני יצאתי בזול לעומתה... כולם ניסו להפריד בנינו אבל אני והדס הרבצנו לכל מי שהתערב...
דחפתי אותה והיא אותה.. כמו שאמרתי גמני קיבלתי טיפה מכות..
אבל פתאום הדס דחפה אותי ממש חזקקקק..
עפתי לכביש ובדיוק עבר ג'יפ.... יניב קפץ בשביל להגן עליי בגוף שלו...
המכונית פגעה בשנינו......................
אהאהאה איזה מתחח חחח חכו לפרקק הבאא ((;%$
גיבו יפייייים שלללי ;]]
:] פאקינג-תותי-תות [:
אהבתתיי,אאתתיי ששלליי!!
מ-ד-ה-י-מ-הה!!
תממששייכייי!
וואי,אייזזהה פרק.. מאמא מייהה!!!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
תמשייככי...=]]
זה פשוטט מהמםם המששךךך דחוווףףף
ואואואואואואואואואו איזה סרטטטטטטטטטטטטטטט
את חייייייייבת להמשיך מאמי שליייייייייייייי!!!!
מאמי
מותחח
רצחח..
המשךךךךךךך
דחוףףףףףףףףףףף 😊
[FONT=Arial][COLOR=green][SIZE=7]
[B]
תתתותתיי
מיי נסיייכה צ'ללליי...
חעחעח😛
נוונונו יאללה איפפה ההמשששך?#
אני מחחכההה#%😛
חחח
בהצלחה עם רירי בובה😘
לאבת'ך המוניםם מלללא מלללאאא
נסיכונת שלי=]]
מדהים פשוט מושלם..=]
מחכה להמשך.
התרדמת שלאחר התאונה / פרק 8 :]$@!
אבל פתאום הדס דחפה אותי ממש חזקקקק..
עפתי לכביש ובדיוק עבר ג'יפ.... יניב קפץ בשביל להגן עליי בגוף שלו...
המכונית פגעה בשנינו......................
=======================================
פתאום ראיתי מסך לבן.. כמו שראיתי לפני חלום האהבה שסבתא דיברה עליו..
ואז סבתא הופיעה ואמרה לי "יסמיני... זהו נשמה שלי... הגיע הזמן לקום.. הראיתי לך שוב את ספיור האהבה ש=ל=ך כדי שבחיימשלך לא תשכחי את יניב.. וכמה שהוא אהב אותך.. ואת זה הוא הוכיח לך שהוא הגן עלייך... עכשיו את תתעוררי... אבל מתוקה אל תשכחי להיות חזקה לא משנה מה יקרה כל החיים לפניך נכדה יפה שלי..."
לא יכולתי לדבר הרגשתי שאני אילמת.... לא יכולתי להוציא מילה מהפה.. סבתא לאט לאט התרחקה..
ושוב שמעתי בכי כמו בהתחלה...
זה היה הבכי של אורטל ואלמוג..
הרגשתי יד של כל אחת מהן בכל צד... הרגשתי שאני חייבת לקום כמו שסבתא אמרה ולדעת מה קרה אח"כ.. ומה עם יניב...
פתחתי עיניים..היה לי קשה.. אבל הצלחתי אלמוג צעקה לי "יסמיןןן יסמיייןןןן קמת יסמייייןןןן איךךךך את מרגישההה?! יסמין אני אוהבת אותךךךך" היא התחילה לבכות... ירדו לי דמעות.. והסתכלתי עליה ובעדינות ובמעט הכוח שנותרו לי לטפתי את ידה..
סובבתי את הראש לאורטל והיא עמדה שם מחזיקה את היד שלי... היד שלה הייתה קפואה כאילו היא לא האמינה שהתעוררתי.. היא הייתה חיוורת עם דמעות חמות שזולגות לה על הלחיים ומתות בשפתיים...
אמרתי להן "אל תבכו אני פה... חזרתי.."
פתאום אורטל בכתה בקול לא יכלה להפסיק.. היא חיבקה אותי כ"כ חזק ובקשה ממני סליחה... גם אלמוג ביקשה סליחה..
אחרי שהם נרגעו ואני חזרתי לעצמי... בקשתי שיספרו לי מה היה בכל החודש הייתי שקועה בתרדמת...
רק נרגעו ושוב הן פרצו בבכי... אמרתי להן "מה יש לכן?! למה אתן בוכות?! קרה משהו ליניב?!?!"
הרגשתי את הלב שלי פועם בחוזקה... הרגשתי שהלב שלי לא יוכל לחיות בלי יניב... אמרתי להן "בקשה תגידו לי שהוא חייי בקשה!!" בכיתי...
אורטל אמרה "תקשיבי סיסי... אחרי שרבת עם הדס והיא דחפה אותך עפת לכביש כמו שאת זוכרת עברה מכונית יניב קפץ להגן עלייך בגוף שלו.. והמכונית פגעה בשניכם... נפצעתם קשה והיה סיכון לחיים של שניכם.."
אלמוג המשיכה "את איבדת את ההכרה.. ולא קמת עד היום..גם יניב איבד את ההכרה אבל הוא קם אחרי שעה... את נפצעת בראש בגלל זה לקח לך יותר זמן לקום.. הוא נפצע פיזית לא משהו בתוך הגוף אלא בחוץ... אבל הפגיעה החיצונית שלו הייתה מאוד קשה.." היא שתקה......
אמרתי להן "נו מה יש לכן תמשיכווו..."
אורטל אמרה "שהוא קם הוא התלונן שהוא לא יכול להזיז את הרגליים... הרופאים עשו לו בדיקות... ואמרו לנו ולו שהוא משותק שהוא לא יוכל יותר ללכת.."
אלמוג המשיכה "הוא התחיל לבכות.. למרות כל הפציעות שלו הוא התעקש שיביאו לו כיסא גלגלים שיבוא לראות אותך...."
אורטל המשיכה "הוא היה ליד המיטה שלך ואת כנראה חלמת משהו לא יודעת.. אבל אמרת -יניב אני אוהבת אותך- הוא חייך התקרב אלייך בעדינות ונישק לך את היד..."
אלמוג המשיכה "פתאום הוא הרגיש כאבים בלב.. הרופאים לא שמו לב אבל פעימות הלב שלו היה מאוד חלשות... ובזמן שהוא נישק לך את היד הוא נפטר..."
היא שתקה... אורטל שתקה... ואני [?!] הסתכלתי עליהן עם דמעות בעיניים.. לא יכולתי פתאום לזוז... הרגשתי את רסיסי הלב שלי... ופתאום הרגשתי שאני לא יכולה וצעקתי "יניבבבבב תחזוררררר" הן התחילו לבכות איתו.. וכול הרואפים נכנסו לחדר כי הם לא ידעו שאני התעוררתי... בעקבות הצרחה כולם נכנסו לחדר... ההורים שלי בכו וגם האחים שלי.. והבנות אמרו להם שהם סיפרו לי... שאני לא הנחתי להן.. והן היו חייבות לספר לי...
התחלתי לזוז בלי סוף לא יכולתי להירגעע, בכיתי, צרחתי... הרואפים הבינו שאני לא ארגע לבד... והביאו לי זריקה להרגעה... אחרי 5 דק' כבר נרגעתי....ואמרתי לאמא שלי שתיקח אותי לקבר שלו... שאני דורשת ללכת לקבר של יניב..
הרופאים אמרו שאני רק התעוררתי ואני לא יכולה לזוז מהמיטה... קשרו אותי למיטה שאני לא אברח... עשו אותי פושעת :[
אחי אחרי שעה נכנס לחדר ושיחרר אותי..
הסתכלתי עליו וירדו לי דמעות... אמרתי לו "כפיר בקשה אני חייבת ללכת לקבר שלו תיקח אותי בקשה.."
הוא הרים אותי החזיק אותי בידיים ויצא איתי בשקט כי כולם היו בקפיטריה למטה.." ירדנו במדרגות כדי שאף אחד לא יראה אותנו...
אמרתי לו שיוריד אותי שאני יכולה ללכת... הוא הוריד אותי.. החזיק לי את היד הכניס אותי למכונית ולקח אותי לבית קברות...
הגענו לקבר שלו כבר הייתה מצבה כי עבר חודש... על המצבה הייתה תמונה שלו...
והיה כתוב על המצבה "נפטר עם אהבה בלב.. ויהיה זכור לכולם עם אהבה בלב"
ירדתי על הברכיים ונישקתי את התמונה שלו חיבקתי את הקבר ובכיתי בלי סוף.. לא יכולתי להפסיק כפיר אמר לי שהוא מחכה לי במכונית כי הוא הבין שאני צריכה להיות לבד... אחרי חצי שעה הוא בא לקחת אותי ואמר שכולם כבר שמו לב שאני לא בחדר והתקשרו אליו שהוא יחזיר אותי מיד...
הוא לקח אבן ושם על הקבר של יניב.. וירדו לו דמעות אחרי הכל הוא היה אחד החברים הכי טובים שלו..
הנחתי אבן על קבר אהובי קמתי מהאדמה נישקתי את התמונה.. והבטחתי ליניב שאני אחזור עוד כמה ימים לבקר שוב..
נכנסנו למכונית וכפיר עצר וקנה לי בקבוק מים... הגענו לביה"ח ואמאבא צעקו על כפיר..
אמרתי להם בלי כוחות "אל תצעקו עליו אני הכרחתי אותו.. אל תצעקו עליו.." הם באו ונישקו אותי... והיו איתי עד שנרדמתי... פתאום הרגשתי רוח חזקה נושבת על גופי... ומין אור חזק.. פתחתי את העיניים והבטתי על החלון קמתי מהמיטה.. ויצאתי לחלון כבר היה 8 בבוקר... הסתכלתי על השמיים ודמיינתי את יניב בשמיים מחייך לי ושולח לי נשיקה... הוא אמר לי שאני לא אבכה עליו כי ככה הוא לא יוכל לנוח בשקט.. ושאני אזכור שהוא מחכה לי למעלה..
אמרתי לעצמי "יסמין את לא תתני ליניב לחכות לך הרבה הוא מספיק חיכה לך את החודש הזה שהיית בתרדמת.."
הלכתי לשידה שהייתה ליד המיטה שלי ועליה הייתה קופסת הכדורים שלי... לקחתי את הכל הכדורים והצאתי אותם החזקתי את כולם ביד לקחתי את הקנקן מים ומזגתי לי מים לכוס... הכנסתי את כל הכדורים לפה ושתיתי מים....
אוווהבת מלללא
ותגיייבווו י'שמנייים 😛
:] פאקינג-תותי-תות [:
וואאוואא.........
זהה מדההיםםםםםםםםםםםםםם!!
ואני לא צוחחקק..
אאתת כותבת ממדההיייייםםםםםםםםםםםםם!!
אררווססתתייי,תממששיככיכי הככיי מהרר שבעעולםםם!!
אאתתי סקססיתתת שלליי!!!!
יאווו את כותבתתת ממש מהממםם המשךך דחוווףףף
אתר האהבה הישראלי