יפפה שלי (:
ב"ה מחר המשךך
אוווהבת
יאלה יאלה נונה קטנה המשך בכול הסיפורים שלך חובהההההההה
ארווססהה מההממתת,מעללפתת ששלליי..
נטשששתת..=,[
התגעגעעתי טיליםם לסיפוורר וגגםם אללייךך..
תמשיכי,נשמאמי ששילליי!=]
-- יפים שלי הייתי היום במימדיון , אבל מחר המשך [= נגמרו לי כל הבגרויות תודה לאל --
אוווווווווהבת 😊
מושלם
מחכה להמשךך
אוהבת..
יפים שלי קמתי הרגע..
עוד שעה כותבת המשך (((:
אני אפצצצצצה!!!!
QUOTE (ananasik @ 29/06/2006) 😊 מחכה להמשך!
!!
סורי קרה משהו לחברה שלי אז הייתי איתה /=
אבל עכשיו אני כותבת המשךךךך (:
מחכה!!
אבל שיהיה ארוך!! 😊
התרדמת שלאחר התאונה / פרק 27 :]@!
מארועי הפרק הקודם:
"יפפה שלללי" נכנסתי בשמחה לחדר
"אמאלה מה תקף אותך עשית לי התקף לבב!" אמרה לי אופיר וצחקה
"עוווווווז" צעקתי בחוזקה
"מהה?! הוא חזר כבבבר?!" שאלה אותי בזמן שהזיזה אותי מצד לצד
"סחרחורת" אמרתי ונפלתי על המיטה 😕
"חחחח סליחחחה... נו נו נו" הציקה לי
"זהו התאוששתי.. גרר 😛 מנוולת עוווז..." אמרתי לה
"נווו י'זונננע" אמרה לי חסרת סבלנות
"הוא משתחרררר!!" צעקתתתי
"יווואוו כפרה על האוצר שלללי... יא יא יאאא" אמרה וקפצה בכל החדר בלי סוף
"עוד חצי שעה תיפגשו בחצר.. הוא הלך בינתיים לקחת את כל הדברים שלו מהחדר" אמרתי לה וחייכתי
"יואווו נשממה שלי הווא.. איך אני שמחה , אבל יהיה לי קשה פה בלעדיו" אמרה בשמחה וגם בעצב
"חפיף אני אחליף אותו אהובתי 😉 " אמרתי וקרצתי לה
"יואוו כפרה על המלאך שלללי" צעקה אופיר והמשיכה לקפוץ בכל החדר
הפרק הנוכחי:
"וואי אני לא מאמינה כבר עבר חודש מאז שעוזי שלי הלך , סופסוף היום המשפט שלך! היום אחותי הגדולה חוגגת 18 אביבים 😊" אמרה לי אופיר והתיישבה על מיטתי
"כן , הזמן עבר מהר.. תיארתי את זה יותר קשה" אמרתי ונזכרתי באותו יום שגזרו עליי את דיני
"את יודעת סיסי?" אמרה לי אופיר
"אה פופי?" שאלתי אותה
"לכל דבר בחיים יש סיבה , אני מאמינה שאם לא היית עוברת את מה שעברת לא היית כרגע עם אותה חכמת חיים! את התבגרת עוד יותר , לאפחד זה לא מזיק" אמרה לי אופיר ונהנתי לשמוע את דבריה
"את צודקת , הכל מלמעלה... אני מאמינה שאלוהים אוהב אותי , הרי הוא שם אותך בדרכי" אמרתי וחייכתי
"כןןן.. ואותך בדרכי" אמרה ונשקה ללחי שלי
"תגידי לא דיברנו על זה כל החמש חודשים האלה , את מצטערת על זה שהיית עם עדן?!" שאלה אותי אופיר
"את האמת ?! לא... זה שלב בהתבגרות שלי! איתו באמת הרגשתי מוכנה , אני יודעת שהוא לא בנאדם רע , החיים גרמו לו להיות ילד מסובך.. אפחד מאיתנו לא יכול לשפוט אותו , כל אחד נמצא פה בגלל משהו שהוא לא תיכנן" אמרתי ונזכרתי באותם ימים שליבי רעד וידיי הזיעו שעדן היה מתקרב
"מוסד לעבריינים זה לא כזה נורא נכון? תמיד שהייתי קטנה תיארתי את זה שונה" אמרה לי אופיר
"גמני תיארתי את זה אחרת! אבל אני בטוחה שיש פה כאלה שסובלים.. תלוי מי לצידך וכמה אתה חזק" אמרתי לה
"צודקת" אמרה לי וחייכה
נשמעו לפתע נקישות על הדלת , אופיר קמה ופתחה את הדלת.. זאת הייתה המנהלת , היא נכנסה לחדר ואופיר השאירה אותנו לבד..
"איך את מרגישה יסמין?! היום ב"ה את יוצאת מפה" אמרה לי המנהלת וחייכה
"אני מרגישה טוב , מתפללת לטוב" אמרתי וחייכתי
"יהיה טוב , אני אמרתי לאחראים על המקרה שלך שההתנהגות שלך הייתה יוצאת מין הכלל.. את באמת ילדה מקסימה.. מקווה שהחיים רק יחייכו לך.." אמרה לי ושמעתי בקולה את הכנות , את טוב הלב..
אני זוכרת ביום הראשון שהגעתי לפה שאני ואופיר הכרנו היא אמרה לי שהמנהלת חמודה וכל השאר חראות..
'באמת היא אישה נפלאה' חשבתי לעצמי
"טוב מתוקה אז בהצלחה במשפט מצפה לראות אותך נכנסת לפה רק כדי לאסוף את הדברים שלך.. אה ומזל טוב יקירתי יום הולדת 18 זה יום שכל צעיר מחכה לו , מהיום את אדם בוגר ואחראי אמן שתצליחי בכל מעשה ידייך" אמרה לי וחיבקה אותי לכמה שניות
"ממש תודה לך המנהלת , תודה לך שאת כזאת , שאת לא כמו כולם פה.. שאת מי שאת! זה הכי חשוב" אמרתי לה וחייכתי
"תודה יקירתי , יאללה תתחילי להתארגן עוד שעה יגיע לפה רכב שבו נמצא העורך דין שלך תיסעו למשפט אני פה אתפלל" אמרה לי המנהלת ליטפה את שערי ויצאה..
התרוממתי מהמיטה והתחלתי להתארגן..
'עוד שעה+ אני אדע מה קורה איתי..כמה זמן חיכיתי לזה' חשבתי לעצמי וזלגה לי דמעת אושר מלווה בחששות
*****
"יסמין מתוקה" אמר לי אורן אחראי המקרה שראה אותי יוצאת משער המוסד "כמה זמן!!!" אמר לי וחייך
"אווווורן" אמרתי וחייך ענק נפרס על פניי 😁
"הוא התקרב וחיבק אותי מס' שניות , פתח לי את הדלת ונכנסתי לרכב.. אמרתי שלום לעורך דין שנהג והוא חייך אליי , ראו שהוא ציפה לרגע הזה בכיליון עיניים כמוני 😊
"הפעם הכל יסתדר יסמין.. מבטיח לך" אמר לי עורך הדין בזמן שנסענו לבית המשפט
"מהפה שלך לאלוהים" אמרתי והבטתי למעלה על השמים 🙄
אממ פרק חמודי לא?!
יאללה תגייייבו 😛
אווווווווהבת 😊