התרדמת שלאחר התאונה / פרק 27 :]#@!
מארועי הפרק הקודם:
"סתמי כבר כמה את יכולה לבכות?!" צעק עליי וקרע את החולצה שלי
"דייי" בכיתי
"את לא רוצה אותתי יותר?! את תראי שאת תהני.. זה לא יכאב לך.. את תהני.. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו ביחד!" אמר לי והוריד לי את המכנס במהירות
"דייייי עדן דייייי" צעקתי
"שוש... תהני מהרגע... את אוהבת אותי... את לא תסבלי... תעשי את זה מרצונך" אמר לי בלחש
"אני לא רוצה די.. אתה לא יכול להכריח אותי!" אמרתי לו תוך כדי בכי
"די חיימשלי יהיה לך כיף נסיכה" אמר לי ונשק אותי באגרסיביות
"די..די.. בבקשה..די..עדן..בבקשה..." לא הפסקתי לבכות.. לא הכרתי אותו
הפרק הנוכחי:
"מה הולך פה?!?!" צעקה המנהלת והדליקה את האור
רציתי אליה במהירות וחיבקתי אותה חזק חזק.. היא הצילה אותי
"את בסדר מתוווקה?!" שאלה אותי מודאגת
"כ...ה" אמרתי בוכה
"עדן לוגסי בחיים לא היה כזה דבר במוסד מה קרה לךך?! אתה יודע מה יקרה לך עכשיו על ניסיון אונס?!" צעקה עליו המנהלת
הוא הביט בה מבוהל , והביט בי בכעס.. ואני רק כאבתי.. הילד שהיו לי רגשות אליו , הרס אותי בצורה הנוראית מכל!
"עוף מייייד למשרד שלי מייייד! שאני לא אראה אותך בכלל בזווית הראייה שלי עכשיו" צעקה עליו המנהלת והוא הלך
"בואי מתוקה תישבי.. איך את מרגישה?!" שאלה אותי מודאגת והושיבה אותי על מיטתי
"יותר...ט..ו..ב" אמרתי רועדת
"אני פשוט מצטערת על המצב הזה.. הילד הזה הוא פשוט סכנה.. ילד מסומם.." אמרה המנהלת בכעס
"בבקשה אל תעשו לו כלום.. הוא הרבה זמן לא נגע בזה.." אמרתי לה בדאגה , הוא עדיין היה חשוב לי
"אין כזה דבר יסמיןן.. גם הכניס סמים למוסד וגם ניסה לאונס אותך!" הרימה את קולה
ואני רק בכיתי... לא יכולתי יותר..
"תקשיבי לכי תתקלחי , תרגעי.. אני חושבת שתקראי לחברתך לחדר שתהיה איתך.. אני הולכת לדבר עם לוגסי" אמרה המנהלת וניגבה את דמעותיי
"אוקיי.. תודה" אמרתי בלחש
היא חיבקה אותי והלכה...
נכנסתי למקלחת , ושטפתי מגופי את כל הטינופת.. ושוב כהרגלי הידוע - בכיתי..
בכיתי כמו כל יום שאני במקלחת.. שוב בוכה על מר גורלי
על מה שחיי נהפכו...
יצאתי מהמקלחת ונכנסתי למיטה , הסתכלתי על התיקרה הלבנה , כבר לא היו קורי עכביש כמו לפני חודש..
אני ואופיר ניקינו את החדר יסודי..
'חודש אני נמצאת פה' חשבתי לעצמי
ואז אופיר נכנסה והפריעה למחשבותיי
"סיסי שללי חיימשלי את בסדדדר?!" צעקה אופיר וזלגו מעינייה דמעות
"כן.. עבר.." אמרתי בלחש , מנסה להסתיר את הכאב
"את לא יודעת , כל המוסד כבר יודע על זה.. עוז ועדן רבו מכות.." אמרה לי אופיר
"מההה?! לממממה?!" התרוממתי במהירות לצורת ישיבה
"עוז הבין שהוא ניסה לאנוס אותך , והוא פשוט רב איתו מכות" אמרה לי אופיר
"מהה?! אני לא מאמינה!! הם חברים הכי טוביםםם!" אמרתי מנסה להבין שבגללי הם רבו
"אז מה מגיע למפגר הזה! תארי לך אם המנהלת לא הייתה נכנסת" אמרה אופיר והדמעות שוב זלגו מעינייה
"אל תחשבי 'אם' העיקר זה לא קרה וזה מה שחשוב" אמרתי לה וחייכתי , מנסה לעודד את עצמי
*****
-=-=- כעבור 3 חודשים -=-=-
"היום לעוז יש משפט" אמרה אופיר וחייכה
"אמן שהוא יצא היום אני התפללתי בשבילו כל הלילה" אמרתי והוצאתי את התהילים שהיו מתחת לכרית
"חח כפרה על אחותי.. מי היה מאמין שכבר עברו 4 חודשים" אמרה אופיר וראו שראשה צלל בתוך הזיכרונות
"כן אה , עוד חודש נשאר לי עד למשפט אפילו פחות" אמרתי וחיוך עלה על פניי
"כן גמלי 😊 " אמרה אופיר וקרנה מאושר
"יאללה פופי בואי ניצא לאכול.. תהיי עם עוז עד שהוא ילך" אמרתי , אחזתי בידה ויצאנו מהחדר..
ראינו את עוז יושב ואוכל ולידו עדן 😯
היום אחרי תקופה כה ארוכה הוא יצא מהבידוד שבו הוא היה..
'כנראה נתנו לו בגלל שעוז משתחרר' חשבתי לעצמי והתקדמנו לצערי לעברם..
"אהוווובי" צעקה אופיר ודפקה לעוז את הנשיקה של החיים
"חחח כפרעליכםם.. שלום שלום למאושר" אמרתי והבאתי לעוז חיבוק
התיישבנו , אכלנו , העברנו צחוקים.. אני ועדן לא החלפנו אפילו מילה אחת..
'כמה שיותר רחוק ממנו יותר טוב בשבילי' חשבתי לעצמי והכנסתי את האורז לפה
*****
"עוז חזרתםםם..!! נוו נווו" רצתי אליו מהחצר
"יסמין...." אמר והוריד את ראשו
"מהה?!" אמרתי מבוהלת
"השתחררתייייי!!" צעק עוז וחיבק אותי
"יוואוו אני לא מאמינננה!!! י=ש" צעקתי וחיבקתי אותו
"את יכולה לעשות לי טובה מאמי?!" שאל אותי ועשה לי פרצוף תמים
"כן כלבלבון" אמרתי וחייכתי
"אני הולך עכשיו לחדר לקחת את כל הדברים שלי 😊 תקראי לפופי שלי שתהיה פה עוד חצי שעה.. טוב?!" אמר לי
"כן נשממה" אמרתי ודילגתי במהירות לכיוון החדר
"יפפה שלללי" נכנסתי בשמחה לחדר
"אמאלה מה תקף אותך עשית לי התקף לבב!" אמרה לי אופיר וצחקה
"עוווווווז" צעקתי בחוזקה
"מהה?! הוא חזר כבבבר?!" שאלה אותי בזמן שהזיזה אותי מצד לצד
"סחרחורת" אמרתי ונפלתי על המיטה 😕
"חחחח סליחחחה... נו נו נו" הציקה לי
"זהו התאוששתי.. גרר מנוולת 😛 עוווז..." אמרתי לה
"נווו י'זונננע" אמרה לי חסרת סבלנות
"הוא משתחרררר!!" צעקתתתי
"יווואוו כפרה על האוצר שלללי... יא יא יאאא" אמרה וקפצה בכל החדר בלי סוף
"עוד חצי שעה תיפגשו בחצר.. הוא הלך בינתיים לקחת את כל הדברים שלו מהחדר" אמרתי לה וחייכתי
"יואווו נשממה שלי הווא.. איך אני שמחה , אבל יהיה לי קשה פה בלעדיו" אמרה בשמחה וגם בעצב
"חפיף אני אחליף אותו אהובתי 😉 " אמרתי וקרצתי לה
"יואוו כפרה על המלאך שלללי" צעקה אופיר והמשיכה לקפוץ בכל החדר
אממ זה מה שיצא אינלי ממש מוזה היום סורי יפים שלי /=
אוווהבת מלללא 😛
גיייייבו 😊
אין לך מוזה?!
זהה נקרא אין מווזהה?!!
ייצצאא פגזזזזזזזזזזזזזזזזזזז!!
אהבבתתתי כ"כככ!!!!
תממששיכי,יפפתתי!
חחח כפרעלייך ארוסי היפפה [=
מתה עלייך (:
כפרעליךךך מדהיםםם
תמישיכייייי😊
תודה חיימשלי אוהבת'ך
מחר ב"ה המשך [=
מחר יפות שלי (:
אוהבת'כןןןן [=
יותר מאוחר יפים שלי
מחר יש לי בגרות אחרוווונה (:
יאאאאאאא בן זונה של פרק חח מחכה להמשך בובי 😊
בהצלחהה😊
יעללי (:
תודה חייימשללי אוהבת'ךך
ייייייייפההההההההההההההה
קראתי הכלל, תמשיכיי מאמיייייייייי
אוהבת
*^לירררררררוני*^
לירונייי 😊
שמחחה שאהבתתת [= מחר המשך נשממה~#!
אוווווהבת 😊
