חחחחח נכון שאתם אוהבים את הסיפורים שלי?... אוקיי.. עכשיו תבינו מאיפה כל הסיפורים הכואבים האלה שאני כותבת... פשוט כל החיים שלי היו כואבים.. אף פעם לא הייתי מאושרת.. בגלל זה אני כותבת בסיפורים שלי על האושר וגם אכזבה אבל גם סוף טוב.. מעניין אם גם בסיפור שלי האמיתי.. יהיה סוף טוב.. טוב תקראו זה באמת מעניין!! על החיים שלי אפשר לכתוב ספר.. אשכרה:
התחל מגיל קטן:
אפילו כשהייתי קטנה לא הייתי ממש ילדה מאושרת.. למרות שלא היו לי דאגות.. היו לי דברים אחרים, ההורים שלי כל הזמן רבו ביניהם, ואימא שלי כל הזמן הרביצה לי כשהיא הייתה בקריזה של עצבים, היא הייתה מאוד עצבנית. ואבא שלי כל הזמן היה חולה ממנה ובכלל הוא חולה.. אסור לו להתעצבן ולהתאמץ מדיי כי הוא נהיה חולה.. כזה מתחיל לכאוב לו הראש והוא מתנדנד על הרגליים כמו שיכור. אז כזה.. גם מזה מי נפגעת? הילדה!! כשהלכתי לגן.. אז שם כל הילדים הציקו לי תמיד.. קראו לי בשמות והעליבו אותי.. חחח החלפתי מלא גנים... היה ילד אחד שהיה מאוהב בי כל הזמן שר לי שירים וקרא לי "הכלה שלי" ובאותו זמן גם הציק והרביץ לי. אבל מה זה מכות חבל"ז וכשבאתי לגננת אמרתי לה: תגידי לווו הוא מרביץ לי. והיא אמרה: לא נורא תסתדרו ביניכם!!! מה זה?! חוצפה!! אחרי זה בגיל יותר מאוחר: כיתה א' ככה. אז קיצר רוב הזמן הייתי שמנמונת כזאת.. כי סבתא שלי אהבה להאכיל אותי.. היא הייתה גרה בקריית שמונה, ואני באתי אליה בחופשים, וחזרתי ממנה קצת דובה חחח.. כי היא איימה עליי אמרה לי: אם לא תאכלי אני אתקשר לאבא שלך שיבוא לקחת אותך.. ואני אהבתי להיות שם אז אכלתי כמו ילדה צייתנית.. חולה על המאכלים של סבתי חיחי...חח היה שם ילד של השכנים בערך בגיל שלי בן 7 ככה.. אז אהבתי לשחק איתו.. כל הזמן רצנו והתרוצצנו.. אני עוד לא ידעתי תדברים האלה של יחסים בין המינים.. אז כזה אנחנו התחבקנו.. או לפני כמה זמן נזכרתי בזה.. שכזה התחבקנו ונפלנו ביחד על המיטה.. כזה מתוך צחוק כזה קפצנו והתגלגלנו חח שעשועים של ילדים. או ששכבתי על הספה והוא דגדג לי תכפות רגליים חחח.. צחקתי.. אני כל הזמן הרבצתי לו.. מסכן.. חח.. טוב אז נעבור הלאה... בבית ספר היסודי גם לא היה משו.. כל הזמן הציקו לי והרביצו לי.. וגם הייתי כזאת מכוערת.. כשהייתי ביסודי.. חחח עכשיו השתניתי מלא ולטובההה... טוב אז בכיתות נמוכות עוד היו לי חברות.. יעני לא חברות.. אבל סתם שיחקתי איתם בהפסקות.. משחקים כמו גומי, תופסת, מחבואים, קלאס.. ועוד.. בכיתה ד'.. הייתה לי חברה טובה ראשונה.. שמה היה מריה.. רק אחר כך גיליתי שהיא מפקירה.. היו לי עוד כמה חברות.. שהם לא היו משו.. יעני לא חברות טובות.. אחת שתמיד הציקה לי.. יעני לקחה לי דברים צחקה עליי. קראו לה יוליה. ומריה החברה הכי טובה שלי תמיד הלכה איתה.. ולפעמים אפילו השאירה אותי.. טוב אז בכיתה ה'.. היא עברה אז אני ומריה נשארנו והיינו חברות ממש טובות..חח אני זוכרת שהיא הביאה לי פתקים מאיזה מישהו אחד שכתב שהוא רוצה להיות חבר שלי ואיים שהוא יבוא לבית ספר שלי אם אני לא אסכים.. קיצר היו סיפורים.. אז כזה אני והיא תמיד היינו ביחד.. תמיד טיילנו ביחד.. עשינו דברים ביחד.. וכזה פעם אחת נשבענו שאף פעם לא ניפרד.. אבל באמצע כיתה ה' היא עברה דירה ובית ספר.. מה זה בכינו כשנפרדנו.. והבטחנו להתקשר כל יום אחת לשנייה.. וככה היה כמה זמן עד שיום אחד היא לא התקשרה אז אני התקשרתי ובזק אמר שהטלפון שלה נותק.. ואחרי אותו יום יותר לא שמעתי ממנה.. אולי היא עברה אולי היא נסעה.. אני לא יודעת כלום... גם כן חברה... חברים יש רק בדן ובאגד..
טוב אז בכיתה ו'. הייתי לבד כזה.. היו לי אולי שתי חברות שהם היו רק בבית ספר.. יעני והם הסתובבו תמיד ביחד וכשהם היו צריכות לדבר אז הם עזבו אותי לבד.. אחת שלא ידעה בכלל לקרוא ולכתוב ותמיד העתיקה ממני כל דבר.. הדבר היחיד שהיא ידעה לרשום זה את השם שלה.. שמורכב משלוש אותיות חחח... טוב והשנייה גם לא הייתה מומחית בזה.. חח.. אבל בכל זאת זה רק מה שנשאר לי חחח.. הייתי תמיד לבד בודדה ועצובה.. וגם כשמתה אימא שלי הייתי בת 12 אז .. פשוט לא היה לי למי לפנות.. על מי להישען.. לא הייתה לי כתף לבכות עליה.. הייתי לבד .. כל כך לבד.. בכיתי לעצמי.. שיואו איזה זיכרונות רעים... טוב נעבור הלאה לא רוצה עכשיו להיכנס לזה.. עוברים לכיתה ז':
בכיתה ז', באה ילדה חדשה שמה היה אלכסנדרה וממש התחברתי איתה נהיינו חברות הכי טובות.. הכול עשינו ביחד.. טיילנו וזה.. אבל האמת היא הייתה קצת מוזרה.. היא האמינה בכל מיני אמונות טפלות וכשפים.. וגם היא סיבכה אותי בכל מיני סיפורים.. טוב אני אספר: היא הביאה לי פתקים ששלחו לה בדואר כל מיני בנים יעני וזה היה ברוסית.. וכל הזמן ככה נגיד ששלחו לה בשבילי: והיו בהם כל מיני גסויות, או שאמרו שם: אני מאוהב בך.. איך בא לי לאנוס אותך.. נו דברים כאלה.. וככה כל הזמןןןן.. יעני אני ממש התלהבתי כי זה היה מילד אחד חתיך מהכיתה שלי.. יעני.. אהבתי כשהוא מסתכל עליי או שולח לי פתקים.. וזה.. אבל האמת אלכסנדרה הייתה ילדה ממש יפה.. יפה ממני פי אלף.. פשוט בובה.. אין כל הבנים בשכבה נראה לי היו דלוקים עליה.. טוב אז ... את הפתקים האלה שניים מהם מרוב טיפשותי שמתי בתיבת חיסכון.. ילדה אהבלה.. אהה והיה עוד אחד בשכבה מעליי שמקודם לא שמתי אליו לב.. אב אז פתאום חברה שלי התחילה להביא לי פתקים ממנו שהוא מאוהב בי ורוצה אותי.. והכול.הוא היה מה זה חתיךךך. הוא שלח לי מה זה מילים יפות.. וכזה מה זה ריחפתי.. הייתי בעננים.. והתאהבתי בו דרך הפתקים האלה.. אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה אהבה ראשונה..(זה היה גיל 13) כי אולי הייתי רק מסונוורת כי אני לא רגילה לשמוע מילים כאלה ושמישהו בכלל יתעניין בי ויאהב אותי... אז ריחפתי חחח.. וכל הזמן בפתקים האלה הוא קבע איתי פגישה מאוחר בערך ב12 משו כזה.. ולי לא היו מרשים אז לצאת מהבית מאוחר אז לא יכולתי.. ובכלל התביישתי בכלל להסתכל עליו.. הוא היה בשכבה מעליי.. טוב אז ככה.. נחזור לפתקים: זה היה בליל סילבסטר 2000 אני ואלכסנדרה הלכנו לטייל.. בים.. חח.. וכזה היא האמינה אמרתי כבר באמונות טפלות.. כמו בחתול שחור ודברים כאלה.. וגרמה גם לי להאמין.. אז כשממש האמנתי בחתול שחור שעבר לי את הדרך אז תמיד קרה לי משהו רע.. תמיד!!!! אז כזה טיילנו.. ואז היה שם חתול שחור.. שהיא אמרה שאם הוא יעשה סביבנו סיבוב כזה אז יהיה לנו מזל רע המון זמן!!! ואז לא שמנו לב והוא עשה סביבנו סיבוב.. ואז נבהלנו.. היא אמרה שצריכים מהר לרוץ לים ולשטוף את הידיים שלנו במים אולי ככה זה לא יקרה.. וצריך לעשות את זה תוך 5 דקות.. אז רצנו מהר וכזה הגענו.. טוב לא משנה.. נראה לי באיחור.. טוב אז קיצר היינו בים ומה זה הייתה לי הרגשה רעה בלב.. אז כזה אמרתי שצריך לחזור הביתה כי טיילנו כבר הרבה זמן.. אז חזרתי ואז פגשו אותי אבא שלי ושתי סבתות שלי זועמים וכמעט רוצחים אותי.. מסתבר.. ש.. סבתא שלי רצתה לשים לי 200 שקל לכבוד השנה החדשה בקופת חיסכון וראתה את הפתקים.. וקראה אותם ו.. שיואוו איך הסתבכתי.. אז הערב הסילבסטר עבר בצעקות וצרחות ואיומים ובכי וחבל"ז מה היה... ובפתקים היה כתוב גם על אלכסנדרה וזה.. וקיצר הם אסרו עליי להיות איתה.. להתקרב אליה או לטייל איתה.. בכלל אמרו שהיא משמשת לי דוגמה רעה.. שיואו.. הייתי צריכה להסתיר מהם שאני נפגשת איתה.. בעצם גם לצאת החוצה לא יכולתי בלי לתת דין וחשבון. נו אז מה שאני בת 13!! זה לא תינוקת!!! טוב.. אז הייתי איתה רק בבה"ס.. לא יכולתי אפילו להיפגש איתה.. טוב זה כבר מוגזםםם!!! אז קיצר הייתי מסובכת עד מעל הראש.. והיא עוד המשיכה להביא לי פתקים מהילד הזה.. וקיצר לא משנה.. עברתי גם הרבה סבל.. כל הזמן חשבתי עליו ובכיתי וזה.. טוב.. אז נגלוש לסוף של כיתה ז'... אלכסנדרה עוברת לפנימייה שנה הבאה ואני שוב נפרדת עם חברה טובה שלי... וגם אהובי עוזב את הבית ספר כי הוא בכיתה ח'.. עובר לתיכון... אז נפרדתי עם 2 במכה אחת.. ומה זה בכיתי שיואו.. לפני שנפרדנו הקלטתי לה קלטת למזכרת.. חח.. ואליו אפילו עוד לא התקרבתי.. ובסוף השנה הוא גילה קצת התעניינות.. יענו כשהוא שיחק כדורגל או משו כזה אז הוא בכוונה בעט את הכדור לעברי אבל עדין לא דיבר איתי.. היו לי כמה הזדמנויות אבל אני ברחתי.. פשוט יותר מדיי התביישתי... אז אחרי שהיא עזבה... יענו כבר שנה הבאה.. נפגשתי איתה רק לפעמים.. והוא בא לפעמים לבקר בבית ספר ואני עדין חשבתי עליו...עד שבאיזשהו יום כבר לא ראיתי אותו ואז הכול נעלם לי.. כי כשלא רואים בן אדם תקופה מסוימת אז שוכחים.. ואולי לא באמת אהבתי אותו.. פשוט הייתי מסונוורת.. ואז בכיתה ח' שהייתי.. אז גיליתי משהו על החברה שלי.. שבעצם הפתקים שהוא שלח לי לא היו אמיתיים וזה היא שלחה לי אותם במקומו... יואו הייתי מה זה בשוק.. איך חברה הכי טובה שלי יכלה לעשות לי את זה.. לגרום לי להתאהב ולהתאכזב וזה הכול היא.. שיאאהה הייתי בהלם.. לא יכולתי להאמין... וכל כך האמנתי לה.. האמנתי לה בתמימות.. ובאמת איך יכול להיות שהם שולחים לי פתקים לכתובת שלה? מאיפה יש להם אותה? ובכלל למה ואיך?? בסוף הכול נראה לי הגיוני ותמיד חשבתי שהכתב שלו דומה לשלה.. אבל בחיים לא האמנתי.. וואי.. טוב נו זה עבר חלף!! יותר מדיי נעצרתי על זה.. נמשיך הלאה..!
כיתה ח' לא משנה.. נעבור לכיתה ט' תיכוןןןן. אז גם זה מקום חדש.. בה"ס חדש כיתה חדשה.. איפה שאני לא מכירה אף אחד.. רק כמה בנות מהיסודי שעברו גם לשם... והייתי כזאת שקטה.. לא דיברתי עם אף אחד.. הייתי תמיד לבד.. עד שהכרתי את אחותי.. החברה הנוכחית הכי טובה שלי- יפיתוש. נראה לי חודשיים אחרי תחילת כיתה ט'. והתחברתי איתה.. חח יותר נכון היא התחברה איתי.. חח כזה הכרנו כששתינו ירדנו מהאוטובוס.. והיא כזה שאלה אותי אם גם אני לומדת באורט הבונים (התיכון שלי) וכזה התחלנו לדבר.. בהתחלה לא היינו חברות טובות.. אבל עם הזמן נקשרנו. בזכותה התחלתי להיפתח לחיים.. לא הייתי כזאת סגורה.. התחלתי לצאת מהבית.. (הייתי כבר בת 15) היא תמיד דיברה על בנים.. או איתם בטלפון.. גם היה לה כבר חבר.. (היא הייתה בת 16). ואני אפילו עוד לא התנשקתי.. אפילו בלחי לא.. אפילו לא דיברתי עם בנים בטלפון.. כלום.. פשוט כלום!! ורק הייתי סגורה בתוך עצמי וחלמתי על אהבה.. רציתי שהיא תיפול מהשמיים.. עלק חח.. והייתי גם מכוערת אחושילינג.. לא התאפרתי בכלל.. והייתה לי ליפה.. בעע.. ובכלל הסיפור שלי מזכיר את הברווזון המכוער.. שבהתחלה מהילדות ועד ההתבגרות הוא מכוער ואז הוא עובר מהפך בשלבים.. ואז התחלתי את המהפך הזה שלב שלב... וגם התחלתי להיות בקשר עם בנים.. בכלל יפית הוציאה אותי לעולם.. נראה לי אם לא היא עדין הייתי יושבת בבית.. חח.. היא קצת נבהלה כשאמרתי לה שאבא שלי לא מסכים לי לצאת מהבית אחרי 7 טוב אולי אם לתת לו איזה דין וחשבון. אבל קיצר אני אספר לך עד ההכרות הראשונה שלי עם מישהו. זה היה איזה 4 חודש לפני גיל 16. סתם הכרתי מישהו בצ'אט דיברתי איתו בטלפון(הראשון שדיברתי איתו חח) קראו לו יובל. ואז נפגשתי איתו ..כאילו התאפרתי התלבשתי והכול.. הוא היה חמוד דווקא.. אבל הייתי כזאת סגורה וביישנית וכמעט ולא דיברתי.. ישבנו בתחנת אוטובוס.. אפילו לא התקרבתי אליו.. וכל הזמן אמרתי נו איפה האוטובוס.(זה היה יום שישי נדמה לי). חחח.. לא היה לי משהו אחר להגיד.. הייתי כזאת סגורה.. עד שאחרי הפגישה הוא כבר לא התקשר..
אחר כך בגיל שבועיים לפני 16 הכרתי מישהו שעליו התבסס כל הסיפור בעצם. הכרתי אותו בצאט.קראו לו אורי. הלכתי להיפגש איתו.. כזה.. בהתחלה הוא לא ממש מצא חן בעיני.. אבל סתם ולא ממש דיברנו.. אהה מקודם אבא שלי צוטט לשיחה שלי איתו וצעק עליי שאני הולכת להיפגש עם מישהו ושאני לא אאבד את הראש.. יש לי אבא כל כך פרימיטיביייי.. אז כזה כשנפגשתי איתו הייתי כל כך מפוחדת כל הזמן הסתכלתי לאחור לראות אם אבא שלי לא עוקב אחריי חחח.. טוב אז לא דיברתי איתו ממש.. אבל הלכתי לבית שלו.. שיצרוב לי דיסק.. הוא הבטיח לי חיח.. טוב אז בזמן שהוא צרב לי.. אז הוא ניסה להתקרב אליי.. לגעת בי(דגדג אותי) ואני התרחקתי ממנו.. טוב אחרי זה אמרתי לו שאני רוצה שנהיה בנתיים ידידים והוא התאכזב כי הוא מהיר חבל"ז ישר ולעניין.. חח.. ואחר כך הלכתי ולא דיברנו יותר.. אחרי חצי שנה (זה היה בתחילת כיתה י') שוב נתקלתי בו באינטרנט.. ודברנו מלא זמן באייסיקיו.. הייתי בת 16 וחצי. ואז הוא הזמין אותי לצאת איתו.. למועדון סלסה.. איפה שהוא תמיד הולך ורוקד... אז הלכתי איתו הוא לקח אותי באוטו שלו.. וממש נהניתי.. הוא היה מה זה חמוד.. אבל עדין לא דיברתי.. וממש נתתי לו את ההרגשה שאני לא מעוניינת.. ואז אחרי איזה מלא פגישות.. טוב לא מלא אבל 5-6 יציאות לפחות.. דיברנו כזה באייסי ואז הוא אמר לי שהוא היה דלוק עליי אבל אני הייתי יבשה אז הוא חשב שאני לא מעוניינת אז הוא עבר הלאה ונדלק על מישי אחרת.. יוו אז מה זה התאכזבתי כי מקודם לא הבנתי ורק אז התחלתי להבין שבעצם התחלתי לפתח אליו רגשות.. ואז החלטנו שנשארים ידידים.. והמשכתי לצאת איתו ועם החבר'ה שלו. מאוד היה לי קשה להיות לידו. בלי כלום וזה.. (טוב אז עוד אפילו לא התנשקתי אף פעם). אבל עדין לא דיברתי.. אפילו הוא וכל החבר'ה שלו צחקו עליי שאני לא מדברת ופשוט שותקת כמו דג. עוד הייתי יכולה להשיג אותו.. אז מה שהוא היה דלוק על אחרת.. עוד הייתי יכולה לגרום לו להתאהב בי.. אם הייתי יותר נועזת.. אם פשוט הייתי טיפה מדברת איתו.. כמו שעכשיו כזה השתניתי והתחלתי יותר לדבר עם אנשים. עוד הייתי יכולה להשיג אותו. אבל לא עשיתי כלום. פשוט אחרי כל יציאה שלנו חזרתי הביתה ופשוט בכיתי. בפעמים הראשונות הוא כל הזמן התקשר אליי ושאל אם אני באה איתו ואחרי זה הוא בכלל לא התקשר.. ואחרי זה בכלל לא היה לו אכפת. פשוט הייתי כל כך סגורה ויבשה. תמיד כשחזרתי מהיציאה שלנו.. בכיתי וסבלתי ומה לא.. אחרי זה היו לי עוד סרטים איתו.. הוא הכיר את החברה הכי טובה שלי.. (זאת שסיפרתי עליה- יפית) והתאהב בה .. לפחות הוא ככה אמר.. וכל הזמן חיזר אחריה והתקשר אליה ומה לא.. והיא הרחיקה אותו ממנה כדי לא לפגוע בי ועשתה הכול כדי לשכנע אותו שיהיה איתי.. אבל כלום לא עזר.. אז הוא דיבר עליי מאחורי הגב ופשוט אמר דברים כל כך מעליבים ומגעילים. וחברה שלי הסתירה ממני הכול במשך הרבה זמן כדי לא לפגוע בי.. כי אני רגישה מדיי ואין לי בכלל ביטחון עצמי. טוב אז אחר כך הוא נהיה חבר של חברה אחרת שלי(לא ממש טובה) וזהו.. יענו היו עוד סרטים אבל עדיף שלא אכנס לזה יותר.. חח הכול בקצרה. וכל זה היה במשך שנה וחצי.. יענו שנה וחצי אהבתי אותו כמו מטורפת!!! וסתם איבדתי את הזמן הזה שבו יכולתי למצוא מישהו שבאמת יאהב אותי. אחר כך הכרתי את שלומי זה היה בזמן שעוד אהבתי את אורי. טוב בהתחלה הכרתי את אמיר, האח התיאום של שלומי. שנדלקתי עליו בטירוף והוא נדלק על יפית.. (כרגיל) והחבר של אמיר- אור גם התאהב ביפית.. והייתה מריבה בינו לבין אמיר. אבל יפית נדלקה גם על אמיר ורצתה להיות איתו. ואחרי זה חזר שלומי ונכנס לתמונה. הכרתי אותו הוא דומה שתי טיפות מים לאמיר. זה היה ערב אחד שנפגשנו אני יפית שלומי וחבר שלו סתם כי יפית רצתה להכיר לי את שלומי כדי שאני לא אתבאס בגלל אמיר. אז הלכנו לבית שלו. ויענו הוא שם סרט בתוך הדי וי די. חח היה נראה לי ששלומי נדלק עליי עוד בהתחלה כשהוא ראה אותי כזה הוא אמר: הופהה.. וזה.. טוב אז כזה היינו כולנו במיטה.. סתם ראינו סרט. ואז שלומי כזה כל הזמן הניח את הראש שלו על כתפי. או דברים כאלה ואני כזה מה זה הייתי כזה בשוק.. טוב פעם ראשונה שקוראת קרבה כזאת. (הייתי שבוע לפני יומולדת ה17 שלי...). אז אחר כך עדין המשכתי לא להתייחס אליו. ואז הוא פתאום קם וקרא ליפית לצאת. אחרי זה יפית קראה לי ודיברה איתי לבד. אמרה שהוא אמר לה שהוא מעוניין בי ושאני מתייחסת אליו כמו לקיר. ואז הוא בא וזה.. ואמר לי את זה בפנים אמר שאני נראית טוב ושהוא מעוניין בקשר איתי.. אז אמרתי שגם אני.. אז חזרנו למיטה. ואז כזה החזקנו ידיים מתחת לשמיכה.. או שהוא התחיל לגעת בי וזה... ואז הוא כיסה את הראש שלו בשמיכה וגם אני.. ואז הוא נישק אותי.. חחח וואי זה היה לי מה זה מוזר כזה.. פעם ראשונה שלי טחחח ועוד מתחת לשמיכה.. כזה היה לו ריח של סיגריות.. זה הגעיל אותי והרגשתי כזה מוזר..חשבתי איזה מוזר זה להתנשק חחח... זה כאילו בלי לשון וכל זה.. רק אם השפתיים ומיד עצרתי את זה. ואז אמרתי לו בוא נצא. אז יצאנו החוצה. ירדנו למעטה. ואז הוא שוב התחיל לנשק אותי.. אני לא יכולתי זה הגעיל אותי.. אולי כי לא היה לי רגשות אליו כל כך.. וגם הריח הזה של סיגריות.. בעעע.. והוא התחיל לשלוח ידיים.. לגעת בי וזה.. ואני העפתי לו כל הזמן את הידיים עד שהוא כבר התעצבן. אז אמרתי לו שילך עם זה לעט ואמרתי לו שעדיין לא היה לי שום דבר עם בנים ואפילו עוד לא התנשקתי.. אז הוא היה מה זה מופתע ומאוכזב. טוב אז אחרי זה.. הוא הלך ואמר שהוא יבוא למסיבה שלי.. מסיבה שאני עורכת בבית שלי בעוד שבוע. ואז נראה מה יקרה בינינו זה מה שהוא אמר. טוב אז כעבור שבוע במסיבה שלי. אגב הזמנתי גם את אורי ואת החברים שלו. (קיצר יהיה שמח) וגם באה חברה אחת של יפית והביאה איתה מלא בנים. ולפני זה היא אמרה לנו לקנות שתייה.. יענו אלכוהול. ועוד לפני זה אף פעם בחיים שלי לא שתיתי. אז אני ויפית קנינו וויסקי. אחר כך סידרתי תסלון שלי לקראת המסיבה. והתחילו האנשים להגיע. אז לפני שהחברה של יפית באה עם טונה של בנים, פתחנו את הוויסקי והתחלנו לשתות.. לי זה היה משו חדש אז התלהבתי חח.. ושתיתי וזה.. אפילו לא היה לי מושג מה יהיה ומה אני ארגיש. אז שתיתי כמה כוסות.. והרגשתי כזאת סחרחורת ופתאום התחלתי לצחוק.. דווקא אהבתי את ההרגשה הזאת של לתפוס ראש. ואז הייתי כבר ממש מסוחררת.. ואז באה לירון (חברה של יפית) עם טונה של בנים שאני בכלל לא הכרתי. אבל אני חיכיתי רק לשלומי. התקשרתי אליו כל שנייה לראות אם הוא בא ואיפה הוא. ואז הוא הגיע. אני כזה מסטולה באתי אליו חיבקתי אותו. והוא הדף אותי ממנו. שיואו אני מה זה הופתעתי. אהה ואיתו הייתה איזושהי בחורה. אני שאלתי אותו מי זאת? והוא ברוב חוצפתו אמר שזאת חברה שלו. כאילו מה? כאילו הבטחת שנראה מה יקרה במסיבה אם נהיה בקשר או לא.. כאילו באת עם החברה שלך כדי להכאיב לי?? כאילו הייתה לך כל הזמן הזה חברה ואתה רק שיחקת איתי?? כאילו מה הולך פה?! אז מה זה התחלתי לבכות.. חבל"ז.. הייתי עוד שיכורה אז בכלל ירדו לי דמעות ללא מעצור.. ואחר כך החברה החוצפנית שלו עוד התחילה לנחם אותי וזה.. ואז שלומי הלך ואני התחלתי לצעוק על כל הבית בבכי: "אני אוהבת אותו.. אני אוהבת אותו..." וגם אורי היה שם אז הוא חיבק אותי וניחם אותי גם. אז אחרי זה התחלתי להגיד גם לאורי: "אני אוהבת אותך" ולחבק אותו כמו לא יודעת מה.. אולי באמת עדין אהבתי את אורי ועל שלומי זו הייתה קפריזה חדשה.. הייתי דלוקה עליו.. אבל את אורי אהבתי.. וכל הזמן אמרתי לו : "אורי אני אוהבת אותך..." טוב אבל אז היו לי בכלל סרטים במסיבה.. הייתי שיכורה ולא יכולתי לשלוט על כלום.. אז שברו לי את הבית הרסו לי דברים, גנבו לי דברים, זה מה שעשו לי: גנבו לי את הכרטיס של יס, חתכו לי את השרשרת שמישהי הביאה לי ליומולדת. והכי הכי הכי חשוב גנבו לי את הפלאפון שלי!!!! חיפשתי אותו בכל הבית ופשוט לא מצאתי... ואז הגעתי למסקנה שזאת החברה של שלומי הייתה זו שגנבה לי אותו.. כי מישהו אחד ראה אותו אצלה.. ואז הוא הביא לי את הטלפון שלה. אחרי המסיבה הזאת הייתי בדיכאון של החיים שלי.... פשוט רציתי להתאבד.. הרגשתי כל כך רע.. איזה מזל שחברה שלי נועה נשארה לישון אצלי.. לפחות לא הייתי לבד. היא עזרה לי לסדר את הבית .. ואחרי כמה ימים הצלחתי לגרום להם להחזיר לי את הפלאפון שלי.. כי דיברתי עם אימא שלה והיא בעצמה החזירה לי. אבל הוא היה חסום!! בגלל שהיה לי קוד! ואז הם עשו כמה פעמים קוד שגוי וחסמו לי אותו.. ואולי זה טוב שזה ככה כי יש לי שם כל מיני דברים ומספרי טלפון אולי בגלל זה החזירו כי הם לא יכלו לעשות איתו כלום.. אז הייתי צריכה להחליף כרטיס אס אם אס.. ופאנל.. טוב זה הסתדר איכשהו. אחרי זה אני עוד טיפשה רציתי להיות בקשר עם שלומי הזה... פשוט באתי אליו לבד ושאלתי אם הוא רוצה איתי קשר.. והוא פשוט דחה אותי.. בן זונה!!! טוב נעבור על זה... אחרי זה היו לי עוד כל מיני קטעים..עם אחד בשם אלירן, ואחד בשם יניב ועוד אחד אופיר. אני לא רוצה לפרט עליהם מלא כי זה יצא ארוך.. פשוט בכמה מילים.. הם פשוט ניצלו אותי וזהו.. עם אלירן היה לי קטע על חוף הים.. שיואו הוא נראה כזה חמוד וזה.. אז התנשקתי איתו.. זאת הייתה נשיקה שנייה שלי אחרי שלומי. וכזה הוא התנשק יותר מדיי עם הלשון וזה כזה הגעיל אותי הוא הופתע שאני לא יודעת להתנשק וניסה ללמד אותי חחח.. ואחר כך אמר שבגלל שאני לא יודעת להתנשק אז זה לא ילך בינינו.. נו לא זבל??? טוב עוברים ליניב.. סתם נפגשתי איתו.. שיואו עכשיו למדתי את הלקח יותר לא לעשות דברים בפגישה הראשונה.. איכס איך שנאתי את עצמי בגלל זה פשוט הייתי יותר מדיי תמימה. אז יניב גם היה סתם חרא. ואופיר בכלל ניסה לאנוס אותי.בקיצור זהו לא רוצה יותר להיכנס לזה...
אחר כך נסעתי לניו יורק ושם הכרתי את אריק. שהוא בערך קרוב משפחה שלי... וממש התאהבתי בו.. הייתי שם חודש וממש התפתח בינינו סיפור אהבה לוהט.. אבל היינו צריכים להיות ביחד בסתר מכולם.. הייתי שם חודש.. ואחר זה נאלצנו להיפרד .. שיואו כל כך בכיתי.. אני זוכרת את החיבוק האחרון והנשיקה שלנו.. זה היה בלתי נשכח.. בכיתי כל הדרך במטוס.. כי פשוט החיים כל כך לא הוגנים אליי.. תראי מה עברתי בחיים.. האם לפחות פעם הייתי מאושרת??? ואז אחרי חודש בערך.. הכרתי את רונן.. אני זוכרת זה היה ביום האחרון של החופש הגדול.. ואז דיברנו מלא באייסי עד שנפגשנו פעם ראשונה וגם היה לי איתו סרטים וכל מה שכבר סיפרתי .. קיצר יש לי עוד מלא פרטים שלא כתבתי כדי לקצר וגם על רונן יש לי מלא מה לספר .. להתחיל? אבל עליו זה יהיה ארוך... טוב אז ככה... רונן היה חבר שלי .. טיפה זמן ולא ממש, אבל הוא אהב משחקים.. הוא פגע בי המון אפילו אם זה לא היה במודעות.. הוא גם תמיד ניסה לשנות אותי.. תמיד.. למשל הוא לא אהב את זה שאני לא יודעת דברים.. הכריח אותי לקרוא עיתונים ולראות כל יום חדשות. וגם כמעט נפרד ממני בגלל זה. באמת נפרדנו כל הזמן מ300 סיבות: פעם זה חוסר ידע, פעם חוסר משיכה, חוסר אהבה, לא מוכן לחברה, לימודים, חוסר התאמה.. ועוד אלף דברים... אהה ופעם גם בגלל הפורום.. כי הוא ראה שפרסמתי את השיחה שלנו שם ובה לא ממש דברים נחמדים.. טוב על זה אני אספר בהמשך..פשוט אני תמיד הולכת עם מי שלא מתאים לי.. וזה כ"כ לא טוב!!! במהלך הקשר שלנו אולי נפרדנו איזה 800 פעם וחזרנו.. כשהחלטתי לרדת ממנו ולהמשיך בחיים, הוא לא נתן לי.. הוא תמיד התערב, ורצה לחזור, למרות שבפעם קודמת הוא זה שיזם את הפרידה, כל פעם מסיבה אחרת, תירוץ אחר. ואני טיפשה ומסונוורת פשוט לא יכולתי להתנגד.. והוא שיחק בי ויכול היה לשלוט בקלות ברגשותיי כי הוא ידע שאני מתה עליו. אבל עכשיו סוף סוף נראה לי אני באמת מתחילה לרדת ממנו. זה קרה כשהחלטנו שבאמת ניסינו הכול אבל זה פשוט לא נועד להיות, החלטנו להישאר ידידים טובים.. אבל איזה ידידים זה? אם אנחנו אף פעם לא נפגשים.. אולי רק בשיעור.. (הוא מורה פרטי שלי למתמטיקה) אגב הוא ממש חכם פשוט פרופסור חחחח.. ואני לא יכולה אפילו לבוא אליו בגלל שהוא לא רוצה שההורים שלו ידעו עליי.. כשהיינו חברים בהתחלה זה היה תירוץ שההורים שלו יהרגו אותו כי הם רוצים שהוא יהיה עם ליטל חברה שלו לשעבר שהוא היה איתה 4 וחצי שנים- היא בגדה בו. אחרי זה היה תירוץ שהוא רוצה שבהתחלה נהייה בקשר רציני ואחרי זה הוא יספר להורים. והוא אמר שהקשר רציני יתחיל בינינו רק ברגע שנשכב.. (זבל!) ואותי הוא הכריח לספר לאבא שלי עוד בתחילת הקשר..זה היה התנאי שנהיה חברים רק כשאני אספר לאבא שלי עלינו. חח איזה סיפור היה לי עם אבא שלי... אני כל כך פחדתי לספר לו עד שאפילו כתבתי לו מכתב במקום לבוא אליו ולהגיד לו הכול בפרצוף.. אלה היו סרטים. אבל בסוף הוא לא כעס.. כמו שחשבתי.. טוב נו הייתי בת 17 וחצי.. כבר גדולה!! (עכשיו אני בת 18) וואו.. זה היה לפני חצי שנה?.. איך הזמן רץ... טוב אז לאט לאט רונן התחיל לבוא אליי.. חח אבל הכי סרטים היו כשהוא רצה להישאר לישון אצלי.. אבא שלי התחיל לצעוק כל מיני דברים כמו: "קודם תסיימי תבית ספר" או " זה לא מקובל ככה.." וכו..חחחח כאילו אנחנו הולכים לעשות עכשיו ילד.. נו באמת!! שייאו עד ששכנעתי אותו... סרטים.. ומאז רונן כל הזמן בא אליי לישון. אה אני זוכרת שלפני שנהיינו חברים היינו כמו רונן הגדיר את זה : כ"ידידים + + +" וואי איך שנאתי את ההגדרה הזאת!! הוא אמר שהוא לא מוכן עדין לחברה בגלל שהוא עוד לא שכח את החברה הקודמת שלו וגם בגלל שזו השנה האחרונה שלו בבה"ס והוא צריך להשקיע.. אין לו זמן ובלה בלה בלה..!! טוב בסדר הסכמתי.. כי התחלתי לפתח אליו רגש מאוד חזק. גם אני זוכרת שבאתי לישון אצלו כשההורים שלו נסעו והיה מאוד כיף.. הוא אמר שהוא התחיל להתאהב בי.. (עלק) טוב סבבה, אז נחזור ליום הזה כשאמרתי לאבא שיש לי מישהו. יום אחרי זה רונן בא אליי ככה סתם בלי לישון כי עוד לא הרגלתי את אבא שלי.. שיתרגל קודם שמישהו בא אליי.. חחחח.. טוב אז באותו יום רונן שאל אותי מה יקרה אם ניפרד?.. נשאר ידידים טובים או כבר לא?.. אז אמרתי לו למה הוא מדבר עכשיו על פרידה, הרגשתי שזה מה שהוא רוצה. באותו לילה כשהוא חזר ממני, עוד דיברנו באייסיקיו והוא התחיל להגיד לי דברים ממש מגעילים.. ממש דוחים.. הוא אמר שהוא לא נמשך אליי... שהוא רוצה את החברה שלו לשעבר כי איתה יש לו משיכה חזקה והוא אוהב אותה.. ועוד כל מיני דברים בנוגע לגוף שלי... שהחזה שלי דומה לשל סבתא שהוא נמשך אליי רק בחושך ועוד.. נורא נפגעתי מזה.. אבל שכחתי את הכבוד שלי בצד ואמרתי לו שננסה שוב וזה.. והוא אמר טוב אבל שזה לא ילך וזה.. אז וויתרתי. ונורא סבלתי.. אבל אמרתי לעצמי שאני ממשיכה הלאה!! אבל אז הוא התחיל להגיד לי שנחזור, ולהתקשר אליי והוא אמר שכל מה שהוא אמר לי אז זה היה בצחוק... והוא לא התכוון לזה.. ושזה החבר שלו יעץ לו להגיד את זה.. וגם הוא עשה את זה בגלל החוסר הידע שלי שזה נורא הפריע לו. אז עדין הייתי פגועה.. אבל תשיחה שדיברנו אז פרסמתי בפורום.. וכל הבנות אמרו עליו דברים כל כך מגעילים. טוב אז חזרתי אליו.. ואז הוא התחיל לבוא אליי שוב.. ואז בפעם ה.. הוא קלט את החלון של הפורום פתוח. ואז הוא שאוהב לחטט בכל.. גילה את השיחה שלי ואז התחיל בינינו הריב הגדול. הוא קרא את התגובות.. וזה פגע בו כל כך... הוא הלך ישר.. בלי להסתכל עליי אפילו.. ואז אולי שלושה ימים רבנו וביקשתי סליחה אמרתי שאני מצטערת.. התחננתי אליו.. והוא כל רגע אמר לא וזה שזה היה נורא מגעיל מצדי... אבל בסוף הוא סלח. ואז הוא בא לישון אצלי ואז קרה מה שקרה עם אבא שלי. אבל אחר כך הוא התרגל. אבל תמיד אחרי הלילה שלנו ביחד, ליום המחרת רבנו כרגיל באייסי.. או שכמעט נפרדנו. הוא גם אהב לצחוק עליי המון. ואני נפגעתי ממנו כל פעם מחדש גם אם זה היה רק בצחוק. אחרי זה הרבה מאוד פעמים רציתי פשוט להמשיך הלאה והוא לא נתן לי.. פשוט לא.. הוא רצה תמיד לחזור ואני לא יכולתי לסרב לו למרות שהרבה פעמים ניסיתי לשחק אותה אדישה אבל בסוף תמיד נשברתי. עד המסיבה שלי.. מסיבת יומולדת 18 שהייתה בביתי לפני חודש + הוא בא אליי כמו ידיד.. והיו מליון בנים במסיבה.. הוא בא אליי כמו ידיד משום שגם בא למסיבה שלי מישו שיצאתי איתו והוא מעוניין בי קוראים לו צ'יקו. אז הוא לא רצה לקלקל לו. טוב, אז הוא בא אליי וכל המסיבה בקושי התקרב אליי ואותי הקיפו שם כל הבנים אבל פשוט רק נדבקתי אליו.. זאת האהבה חחח.. טוב אז בקיצור זה נגמר קצת חרא למרות שהמסיבה הייתה טובה. גנבו לי את המפתח של הבית.. אממ.. וסתם עשו בלאגן אחושרמוטה.. אבל בזכות זה הכרתי את גיל. טוב אז אחר כך עשו לי תרגיל נורא מסריח. דניאל, החבר של צ'יקו אמר לי שצ'יקו מכין לי הפתעה ליומולדת במלון שלהם והוא נורא יתאכזב אם אני לא אבוא ולא רציתי לקלקל לו את ההפתעה בגלל זה לא שאלתי אותו.. סתומה שכמותי. אז חשבתי שרונן ירצה להישאר לישון אצלי כדי שאני לא אהיה לבד.. אבל הוא הלך.. חח וגם גיל וחברים שלו עשו לי קצת בידור הרימו לי את המצב הרוח.. חח אז בקיצור הם הלכו ואני ישר שלחתי הודעה לדניאל שאני באה. בעצם חשבתי שזה צ'יקו כי דניאל רשם לי בשמו. אז באתי לשם במונית ואז דניאל הזה הוביל אותי לחדר שלהם.. ואז גיליתי שצ'יקו בכלל ישן ולא יודע שום דבר והכול סתם שקר אחד גדול של החבר הזבל שלו!!! חזרתי משם מה זה מאוכזבת. וגם באמת חשבתי שצ'יקו יביא לי מתנה לפחות הכי קטנה... אבל כלום.. ככה מתנהג גבר..? ועוד שמעוניין בי.?. הוא סתם כתב איזה ברכה מעפנה.. מאז הוא בכלל ירד לי מהעיניים קצת.. אז הלכתי בטיילת לבד בלילה עד הבית שלי.. והתקשרתי לרונן כי מקודם הוא התקשר אליי כי הוא דאג לי.. אז דיברתי איתו בדרך כי פחדתי ואז גלשנו בשיחה אלינו. הוא אמר שהוא חשב על זה הרבה והוא לא רוצה לפגוע בי.. ומגיע לי מישהו יותר טוב ממנו.. שיאהב אותי.. ואז החלטנו להישאר ידידים.. נורא בכיתי בלילה הזה... אבל עכשיו, עכשיו כשאני כותבת כל זאת אני מרגישה כמין הקלה כזאת.. רשמתי גם כדי לזכור תמיד את הסיפור הזה.. כי גם אם הוא עשה לי רע בכל זאת חוויתי משהו.... עכשיו כשכתבתי את כל זה.. אני מסכמת את כל מה שקרה לי עם רונן.. את כל החוויה הכואבת שלי איתו.. ופשוט עוברת הלאה.. כמו פרפר מבר לבר.. ומרגישה שככה יותר טוב לי.. בלעדיו.. עכשיו אין יותר רונן.. עכשיו הוא בשבילי לא יותר מידיד.. כמובן שאני עדין אוהבת אותו.. אבל באמת פחות.. אבל אם היה לי מישהו שיעזור לי.. שישכיח ממני.. שיגרום לי להתאהב בו ויחזיר לי אהבה.. זה יהיה מושלם.
ואז יצאתי עם גיל.. (מהמסיבה)
ו.... אין לי מושג מה יהיה איתו.. חחח
נו מה אתם חושבים? אשכרה סיפור דומה לסיפורים שאני כותבת לכם.. רק שעם מלא עלילות חחח..
תגיבו! 😊
וואי קראתי את זה...זה כמו טלנובלה..חחח... 😮
אבל אני מקווה שבסוף הכל יסתדר, ותזכרי שכל מה שקורה הוא לטובה!
😊
ווואי אלושששששששששששששששששש!!!!!!!!
מסכנה שלייייייייייייייייייי :cry: אני אוהבת אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
המון המון המון המון המוןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ותשכחי את רונן המעפן הזה!!! מגיע לך פי אלף על כל הבנים החראות האלה!! חושבים שכל העולם שלהם ושהם יכולים לעשות מה שהם רוצים!!!!!!!!!!!!!! טיפשים!!! שכולם יילכו לעזאזל!!! 😠
ואל תסמכי על גיל!!!
הכרתי איזה מניאק עולמי בשם גיל... חרא של ילד... שיחק בי כמו יו יו !!
ואייייייייייייייייייייי ראסמי נשמה עברת רגעים קשים מאמי
אבל מה לא היה לך משהו טוב מהבית ספר? לא בנים..משהו שנהנת לעשות..כי לא יכול להיות שאין בך טיפה קטנטנה של אושר
ואיי נשמה עברת תקופה קשה אמוד..
אבל על תדאגי היא תיגמר ותיהיה לך תקופה טובה מאמי
תראי שתיהי עוד מאושרת ואני בטחה שהסיפור שלך יסתיים בטוב
דייי לא!!! היא ממציאה הכל!! זה לא יכול להיות!!!!!!!!!!!!!!!!1
חח דיי אלוש כל החרא הזה תיכף יעבורררררררררררררררררררררררררררררר
dont worry be happy :wink:
חחחח הלוואי שהייתי ממציאה הכול.... אבל לא.. באמת רק זה מה שהיה לי... באמת לא הייתי מאושרת... ולא יודעת אם אי פעם אהיה...
:cry: 😮ops:
דיי אלוש זה שאני אוהבת אותך זאת כבר סיבה להיות מאושרת! :mrgreen:
חחחח חמודה את לא מכירה אותי... אם היית עכשיו איתי והיית אוהבת אותי זה משו אחר...
אבל תודע על העידוד! :wink:
יאווו קראתי את זהה..
איזה קורות חיים...
ובאמת זה נשמע כ"כ המצאה...חחח
ובאמת עברת רגעים קשים.. אני מצטערת בשבילך.. ואני בטוחה שיגיע יום ואת תהיה הכי מאושרת בעולם!! את תראי!!!
יש לך עוד סיפור שכתבת?...
איזה סיפורים כתבת עד היום?...
לא חשבתי באמת שזאת המצאההה!!!!
זה פשוט נשמע כזה טלנובלתי.... אבל לכולם יש סיפור חיים..
ושל כל אחד הוא שונה...
הוא םפשוט נורא רגיש כזה לא יודעת...
לא באמת חשבתי שזאת המצאה זה גם לא נשמע המצאה!!!!
אבל רגע איזה עוד סיפורים כתבת??...
תדפדפי אחורה בעמודים ותראי!!!
