סיפור בשבילכם!!! :) אבל הפעם מהמציאות... קבלו את ~קורות חיי~

כן בקשר למשפט אומרים שהוא נכון אני מפחדת לנסות כי לפי ההגיון הוא הכי לא נכון בארץץ.. =

לא הבנתי אותך ליאור חחחחח...

יואוווווווו חמוווווווווווודה קראתייייי הכללללללללללללללללל
אני רק מקווה שמעכשיו תתחילי להנות מהחיים!!
אבל תדעי שבכל דבר רע יש גם דבר טובבבבבבב!!!!! :!:
אז תנסי להסתכל על חצי הכוס המלאההההההההההההההה!!!!!!
וכל דבר שאת צריכה אפילו הכי קטן אפילו סתם משו שיעלה לך חיוך על הפנים את
תמיד יכולה לפנות פה לכולם (אני בטוחה שכוםלפה יעזרו לך 😉 ) ותמיד תמיד את יכולה לפנות אלי בפרטי :!: )
ותחייכייייייי!! זה רק יעשה לך טובבבבבבבבבבבבב 😂 😂
באהבה ענקית ענקית ענקיתתתתתתתתתתתתתת טל!! 😁

מסר חשוב לכולם:
-אל תסתבכו עם בנים בשם גיל!! זה מביא רק צרות!-

חחחחחח קרועההההההה!!!

אני רצינית!!!! :!:
הסתבכתי עם איזה אחד בשם גיל...

אני למדתי שלא מכלילים..

אני כבר למדתי שלא מתעסקים עם ילדים בשם גיל!!
חח את לא יודעת איזה סיפור היה לי איתו!!! כל החופש הגדול וחצי מכיתה ח'!!!

חחחחחחחח מאמי אם נפגעת ממישהו בשם גיל זה לא אומר שכולם בשם גיל חרא..... בכללי כל הבנים חרא ולא משנה איך קוראים להם.... :x

חחחחחחחח מאמי אם נפגעת ממישהו בשם גיל זה לא אומר שכולם בשם גיל חרא..... בכללי כל הבנים חרא ולא משנה איך קוראים להם.... :x

:!: :!: :!: :!: :!: :!: :!: :!: :!:
יאווווו כמה זאת צודקתת!!
כל הניבם אותו זזזזזבל

וואי אני לא מאמינה
אני פשוט בהלם
איזה כלבים הבנים ששיחקו בך
:cry: הם לא שווים אפילו אגורה :x

אלוש..
קראתי את מה שכתבת.. אני חייבת להגיד שהיו לפעמים פעמים שמזה הזדהתי איתך..
גם אני בת 18 (וחצי) וגם אני הייתי הילדה התמימה הזאת שבקושי התקרבה לבנים כי היא התביישה..
הילדה הטובה!
אני ראיתי את הנושא שפתחת עם התמונות שלך.. והגבתי שם שאת נראית פשוט מלאך!
ויודעת מה? וואיייי כמה שצדקתי!!! את באמת מלאך!
אנשים רואים את הטוב שבך ומנצלים אותו!!! את יותר מידי סומכת על אנשים כי את מצפה שאת יכולה לסמוך עליהם כמו שהם יוכלו לסמוך עליך!
אני גם הייתי כזאת! וגם נפגעתי מלא-מלא ובלי שום קשר לאם אני יפה או לא.. או אם את יפה או לא.. החברה שבה אנחנו נמצאות משפיעה עלינו ללא ספק! והרצון לחיות בעולם שבו העקרונות הם כמו שלנו.. בעצם עם הזמן מתפוצץ! מבינים שאנחנו זה לא האחרים! לאנשים אין את התום הזה כמו שלנו יש! וזה מאכזב.. וואיייי כמה שזה מאכזב! זה מתחיל מהאנשים הכי קרובים אליך ובטח שמגיע עד האנשים שלא קרובים אליך.
אני למדתי שמכל פגיעה אני יוצאת חזקה יותר! פשוט אלוש, היה כל כך נמאס לי מהפגיעות והאכזבות ומלבטוח באנשים לשווא. אני עכשיו בן אדם כל כך חסין.. טוב לא כזה כל כך, אבל ההתגוננות שלי כלפי מצבים כאלה היא הרבה יותר גדולה ממה שהיתה לי לפני שנה -חצי שנה..
חייבים להשתנות! חייבים להתאים את עצמנו לסביבה. וזה אך ורק יהיה שינוי אישי שלנו לטובה!
היום.. גבר שמנסה להתקרב אלי, יצטרך להוכיח לי הרבה מאוד מהנאמנות שלו. אין דבר כזה לסמוך על בן אדם תוך שיחה -שתיים! פשוט אין! אני יודעת שזה מייאש ואולי אפילו מתסכל.. אבל זה מה שלמדתי עם הזמן.. לא לסמוך ב100%..
גם לגבי חברות..למדתי לא לסמוך. בתור אחת שכל השנים היו לי מיליוני חברות .. הייתי מסתובבת עם חבורות.. זה כזה את הולכת.. ויש עוד 20 מאחורייך.. אבל אין! זה לא עובד ככה! עם הזמן את פשוט רואה.. שאת מתחילה לסנן אנשים! ואת נשארת בסוף עם חברה אחת או שתיים! אבל חברות איכותיות! זה כבר לא משנה אם אין לך את המיליוני חברות מאחורייך. מה שווה אם יש לך מלא חברות כשמבניהם בפועל את יכולה לסמוך רק על 1 או 2 במקרה הטוב??

לגבי בנים? חחחח בנים זה עם תחמן! ושיסלחו לי הבנים שאני אומרת את זה! אבל בנים?! נולדתם לפגוע?
אין דבר כזה ידידים! למדתי את זה בדרך הקשה! המילה ידידים והמילה בנים לא מסתדרות ביחד!
אף פעם אל תשפכי בפני גבר את החולשות שלך ואת הרגשות שלך אם את לא יודעת בוודאות שהוא מוכן לעשות הכל בשבילך! אנשים מנצלים את החולשה שלך! במקרה הזה החולשה היא הרגשות! עצם העובדה שבחיים שלך היה הרבה צער.. את רגישה מאוד לגבי הרבה דברים..
גם אני עדיין רגישה להמון דברים.. אבל לעולם אני לא אציג את החולשות שלי כלפי האוייבים שלי.
אוייבים מבחינתי הם, חברות שפגעו בך פעם אחת ואת רואה שזה חוזר על עצמו,אנשים שלועגים לך ואחרי זה אומרים לך שסתם צחקו (אם בכלל נתנו לך הסבר למה הם צחקו!),אנשים שאת לא מכירה, בנים שמתחילים איתך וישר מנסים לגעת בך ועל המבט הראשון פתאום יודעים שהם רוצים שתהיי בת הזוג שלהם! כאילו מה זה הבולשיט הזה??
מה הקטע שפתאום הם יודעים שאנחנו הן הבנות זוג שהם חיפשו כל חייהם?!??!?!?

אלוש נסיכה שלי, מילים טובות,,,שלא יעשו עליך רושם!
תסמכי אך ורק על עצמך. לפעמים להיות לבד זה הפיתרון הכי טוב להתמודד עם הדברים שמבחוץ! וגם אם יש לך חברה טובה שאת סומכת עליה.. אל תספרי הכל! תמיד תשאירי מידע לעצמך. לא טוב להיות כמו ספר פתוח..
פעם הייתי אחת שסיפרה לכל מי שהיה מעוניין לשמוע.. חחח מרוב כל כך הרבה אנשים שרצו לשמוע ..הייתי נכנסת להרבה הרבה בעיות ואני עוד בשיא תמימותי חשבתי שבאמת היה אכפת להם!

היום! אני עומדת עם שתי הרגליים על הקרקע. יש לי 2 חברות טובות שבחנתי אותן מקצה לקצה ואני יודעת שרק עליהן אפשר לסמוך! בנים מבחינתי לא יכולים לפגוע בי. נפגעתי הרבה מאוד מבנים בחיים שלי, והכי כואב לדעתי זה להיפגע מהחברות שלך שחשבת כל הזמן שאתן חברות טובות.. סיפור אישי שלי, הייתי חברה של מישהי מכיתה ח'.. היא היתה בשבילי אחת מהחברות הכי טובות (יש לי חברה שאני איתה מהגן ביחד. אף אחת לא תשתווה לה!), אחרי 4 שנים של חברות נפלאה ומופלאה נפגעתי ממנה! במשך ה4 שנים האלו הכרתי עוד 4 בנות.. שעליהן גם סמכתי בתחילה.. תמיד הם אמרו כמה שאני חשובה להן והן דואגות לי! אומנם בהתחלה זה באמת היה ככה.. אבל אחרי ש"לקחתי" להם את כל הבנים מבלי להתאמץ יותר מידי (יותר נכון מבלי להתאמץ בכלל!-אני מעולם לא התחלתי איתם!) הן פשוט התחילו להתנכל לי..

ככה שהיום, אני למדתי הרבה דברים מהעבר שלי! תמיד הייתי חלשה ורגישה כמו שאת תיארת את עצמך.. אבל את יודעת מה? אני למדתי שאחרי כל פעם שנפגעתי.. נהייתי חזקה פי 2 ממה שהייתי קודם לכן. אני רואה את עצמי היום בן אדם שאין דבר כזה שמישהו ינסה לפגוע בו! פשוט אין דבר כזה! סבלתי מספיק!
לא יקום הגבר (או האישה לצורך העניין) שיפגע בי!
אני חושבת שגם את צריכה להסתכל על כל העניין שלך בצורה החיובית שבדבר! את למדת הרבה דברים ממה שעבר עליך כל השנים! אני מאמינה שלא סתם קורים לנו דברים.. מישהו למעלה רוצה שזה יגרום לנו להיות אנשים טובים יותר עם עצמו .. חזקים יותר רגע לפני שאנחנו יוצאים החוצה לעולם להיות עצמאיים!

את יודעת מה הכי מופלא בשבילי לגבי מציאת ה2 חברות שאני באמת סומכת עליהן אבל לעד!!!
שחברה אחת, שהיא פשוט מדהימה באישיותה וכנ"ל גם בחיצוניות שלה אבל זה לא קשור חחחח
שאני זוכרת שפעם הראשונה שפגשתי אותה היה בגן החדש שנרשמתי אליו. מהרגע שראיתי אותה ידעתי שהיא תהיה החברה הכי טובה שלי! אני זוכרת את זה כל כך טובבבבב וואייי וגאד! צדקתי! אנחנו חברות כבר 13 שנה בערך.. ותמיד היינו החברות הכי טובות אחת של השניה! היא אף פעם לא איכזבה אותי ואני לא איכזבתי אותה! אף פעם לא רבנו.. אנחנו פשוט קוראות אחת את השניה! פשוט קשר מושלם!
לגבי החברה המדהימה השניה שלי, שגם היא מדהימה גם באישיותה וגם בחיצוניות שלה.. חחח שוב פעם אני מתלהבת! שאני זוכרת שהגעתי לכיתה א'.. והכיתה הסמוכה אירחה את הכיתה שלי! וקלטתי ילדה שישבה על הריצפה עם שיער בלונדיני חלק ארוךךךך אלוהים איזה אורך!!! היא היתה יכולה לשבת בכיסא והשיער שלה היה מגיע לריצפה! משהו מדהים!
אז קיצר, ישר ראיתי אותה.. (מאחורה) והתיישבתי מאחוריה! מאז ידעתי שהיא תהיה חברה שלי הכי טובה!
ובאמת כמה שזה מופלא! האינטואיציה של ילדה בגילאים 5 ו-6 צדקו לעומת אינטואיציה של נערה בגיל ההתבגרות!
מעכשיו אני לא סומכת על מילים יפות שאנשים אומרים לי! אני סומכת אך ורק על עצמי!
כי עובדה! ממבט לאחור.. תמיד הייתי צודקת בתחושות שלי! וככה אני אמשיך הלאה.. כי ברגע שהתערבו לי בדברים .. הייתי נופלת ונפגעת! כשהייתי פועלת לבד.. הייתי מצליחה!
מסקנה!
אני עצמי ואנוכי היא האישיות שאני תמיד אסמוך עליה!
ככה גם את צריכה לעשות.

ועוד מסקנה בשבילך.. חחח מתוקה, אל תעשי מסיבות בבית שלך.. לא חבל?!

וואיייי אני בהלם על האורך של ההודעה! איך עשיתי את זה???
וגם מה שהפתיע אותי הכי הרבה זה ש..א-ף פ-ע-ם לא דיברתי על עצמי בפורום!
אני חצי שנה מנהלת באתר הזה.. ובכלל באתר הזה על בסיס יומי קבוע.. ומעולם לא שפכתי את הלב על עצמי!
פשוט מדהים מה שגרמת לי לעשות רק בגלל תמונה שראיתי אותך ובגלל קורות חיים שכתבת. הזדהתי איתך.

את בן אדם מדהים. ידעתי.

דורי.

סורי.... אני עייפה מידי כדי לקרוא את כל זה!

QUOTE חחחחח נכון שאתם אוהבים את הסיפורים שלי?... אוקיי.. עכשיו תבינו מאיפה כל הסיפורים הכואבים האלה שאני כותבת... פשוט כל החיים שלי היו כואבים.. אף פעם לא הייתי מאושרת.. בגלל זה אני כותבת בסיפורים שלי על האושר וגם אכזבה אבל גם סוף טוב.. מעניין אם גם בסיפור שלי האמיתי.. יהיה סוף טוב.. טוב תקראו זה באמת מעניין!! על החיים שלי אפשר לכתוב ספר.. אשכרה:



התחל מגיל קטן:
אפילו כשהייתי קטנה לא הייתי ממש ילדה מאושרת.. למרות שלא היו לי דאגות.. היו לי דברים אחרים, ההורים שלי כל הזמן רבו ביניהם, ואימא שלי כל הזמן הרביצה לי כשהיא הייתה בקריזה של עצבים, היא הייתה מאוד עצבנית. ואבא שלי כל הזמן היה חולה ממנה ובכלל הוא חולה.. אסור לו להתעצבן ולהתאמץ מדיי כי הוא נהיה חולה.. כזה מתחיל לכאוב לו הראש והוא מתנדנד על הרגליים כמו שיכור. אז כזה.. גם מזה מי נפגעת? הילדה!! כשהלכתי לגן.. אז שם כל הילדים הציקו לי תמיד.. קראו לי בשמות והעליבו אותי.. חחח החלפתי מלא גנים... היה ילד אחד שהיה מאוהב בי כל הזמן שר לי שירים וקרא לי \"הכלה שלי\" ובאותו זמן גם הציק והרביץ לי. אבל מה זה מכות חבל\"ז וכשבאתי לגננת אמרתי לה: תגידי לווו הוא מרביץ לי. והיא אמרה: לא נורא תסתדרו ביניכם!!! מה זה?! חוצפה!! אחרי זה בגיל יותר מאוחר: כיתה א' ככה. אז קיצר רוב הזמן הייתי שמנמונת כזאת.. כי סבתא שלי אהבה להאכיל אותי.. היא הייתה גרה בקריית שמונה, ואני באתי אליה בחופשים, וחזרתי ממנה קצת דובה חחח..  כי היא איימה עליי אמרה לי: אם לא תאכלי אני אתקשר לאבא שלך שיבוא לקחת אותך.. ואני אהבתי להיות שם אז אכלתי כמו ילדה צייתנית.. חולה על המאכלים של סבתי חיחי...חח היה שם ילד של השכנים בערך בגיל שלי בן 7 ככה.. אז אהבתי לשחק איתו.. כל הזמן רצנו והתרוצצנו.. אני עוד לא ידעתי תדברים האלה של יחסים בין המינים.. אז כזה אנחנו התחבקנו.. או לפני כמה זמן נזכרתי בזה.. שכזה התחבקנו ונפלנו ביחד על המיטה.. כזה מתוך צחוק כזה קפצנו והתגלגלנו חח שעשועים של ילדים. או ששכבתי על הספה והוא דגדג לי תכפות רגליים חחח.. צחקתי.. אני כל הזמן הרבצתי לו.. מסכן.. חח.. טוב אז נעבור הלאה... בבית ספר היסודי גם לא היה משו.. כל הזמן הציקו לי והרביצו לי.. וגם  הייתי כזאת מכוערת.. כשהייתי ביסודי.. חחח עכשיו השתניתי מלא ולטובההה... טוב אז בכיתות נמוכות עוד היו לי חברות.. יעני לא חברות.. אבל סתם שיחקתי איתם בהפסקות.. משחקים כמו גומי, תופסת, מחבואים, קלאס.. ועוד.. בכיתה ד'.. הייתה לי חברה טובה ראשונה.. שמה היה מריה.. רק אחר כך גיליתי שהיא מפקירה.. היו לי עוד כמה חברות.. שהם לא היו משו.. יעני לא חברות טובות.. אחת שתמיד הציקה לי.. יעני לקחה לי דברים צחקה עליי. קראו לה יוליה. ומריה החברה הכי טובה שלי תמיד הלכה איתה.. ולפעמים אפילו השאירה אותי.. טוב אז בכיתה ה'.. היא עברה אז אני ומריה נשארנו והיינו חברות ממש טובות..חח אני זוכרת שהיא הביאה לי פתקים מאיזה מישהו אחד שכתב שהוא רוצה להיות חבר שלי ואיים שהוא יבוא לבית ספר שלי אם אני לא אסכים.. קיצר היו סיפורים.. אז כזה אני והיא תמיד היינו ביחד.. תמיד טיילנו ביחד.. עשינו דברים ביחד.. וכזה פעם אחת נשבענו שאף פעם לא ניפרד.. אבל באמצע כיתה ה' היא עברה דירה ובית ספר.. מה זה בכינו כשנפרדנו.. והבטחנו להתקשר כל יום אחת לשנייה.. וככה היה כמה זמן עד שיום אחד היא לא התקשרה אז  אני התקשרתי ובזק אמר שהטלפון שלה נותק.. ואחרי אותו יום יותר לא שמעתי ממנה.. אולי היא עברה אולי היא נסעה.. אני לא יודעת כלום... גם כן חברה... חברים יש רק בדן ובאגד..
טוב אז בכיתה ו'. הייתי לבד כזה.. היו לי אולי שתי חברות שהם היו רק בבית ספר.. יעני והם הסתובבו תמיד ביחד וכשהם היו צריכות לדבר אז הם עזבו אותי לבד.. אחת שלא ידעה בכלל לקרוא ולכתוב ותמיד העתיקה ממני כל דבר.. הדבר היחיד שהיא ידעה לרשום זה את השם שלה.. שמורכב משלוש אותיות חחח... טוב והשנייה גם לא הייתה מומחית בזה.. חח.. אבל בכל זאת זה רק מה שנשאר לי חחח.. הייתי תמיד לבד בודדה ועצובה.. וגם כשמתה אימא שלי הייתי בת 12 אז .. פשוט לא היה לי למי לפנות.. על מי להישען.. לא הייתה לי כתף לבכות עליה.. הייתי לבד .. כל כך לבד.. בכיתי לעצמי.. שיואו איזה זיכרונות רעים... טוב נעבור הלאה לא רוצה עכשיו להיכנס לזה.. עוברים לכיתה ז':  
בכיתה ז', באה ילדה חדשה שמה היה אלכסנדרה וממש התחברתי איתה נהיינו חברות הכי טובות.. הכול עשינו ביחד.. טיילנו וזה.. אבל האמת היא הייתה קצת מוזרה.. היא האמינה בכל מיני אמונות טפלות וכשפים.. וגם היא סיבכה אותי בכל מיני סיפורים.. טוב אני אספר: היא הביאה לי פתקים ששלחו לה בדואר כל מיני בנים יעני וזה היה ברוסית.. וכל הזמן ככה נגיד ששלחו לה בשבילי: והיו בהם כל מיני גסויות, או שאמרו שם: אני מאוהב בך.. איך בא לי לאנוס אותך.. נו דברים כאלה.. וככה כל הזמןןןן.. יעני אני ממש התלהבתי כי זה היה מילד אחד חתיך מהכיתה שלי.. יעני.. אהבתי כשהוא מסתכל עליי או שולח לי פתקים.. וזה.. אבל האמת אלכסנדרה הייתה ילדה ממש יפה.. יפה ממני פי אלף.. פשוט בובה.. אין כל הבנים בשכבה נראה לי היו דלוקים עליה..  טוב אז ... את הפתקים האלה שניים מהם מרוב טיפשותי שמתי בתיבת חיסכון.. ילדה אהבלה.. אהה והיה עוד אחד בשכבה מעליי שמקודם לא שמתי אליו לב.. אב אז פתאום חברה שלי התחילה להביא לי פתקים ממנו שהוא מאוהב בי ורוצה אותי.. והכול.הוא היה מה זה חתיךךך. הוא שלח לי מה זה מילים יפות..  וכזה מה זה ריחפתי.. הייתי בעננים.. והתאהבתי בו דרך הפתקים האלה.. אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה אהבה ראשונה..(זה היה גיל 13)  כי אולי הייתי רק מסונוורת כי אני לא רגילה לשמוע מילים כאלה ושמישהו בכלל יתעניין בי ויאהב אותי... אז ריחפתי חחח.. וכל הזמן בפתקים האלה הוא קבע איתי פגישה מאוחר בערך ב12 משו כזה.. ולי לא היו מרשים אז לצאת מהבית מאוחר אז לא יכולתי.. ובכלל התביישתי בכלל להסתכל עליו.. הוא היה בשכבה מעליי.. טוב אז ככה.. נחזור לפתקים: זה היה בליל סילבסטר 2000 אני ואלכסנדרה הלכנו לטייל.. בים.. חח.. וכזה היא האמינה אמרתי כבר באמונות טפלות.. כמו בחתול שחור ודברים כאלה.. וגרמה גם לי להאמין.. אז כשממש האמנתי בחתול שחור שעבר לי את הדרך אז תמיד קרה לי משהו רע.. תמיד!!!! אז כזה טיילנו.. ואז היה שם חתול שחור.. שהיא אמרה שאם הוא יעשה סביבנו סיבוב כזה אז יהיה לנו מזל רע המון זמן!!! ואז לא שמנו לב והוא עשה סביבנו סיבוב.. ואז נבהלנו.. היא אמרה שצריכים מהר לרוץ לים ולשטוף את הידיים שלנו במים אולי ככה זה לא יקרה.. וצריך לעשות את זה תוך 5 דקות.. אז רצנו מהר וכזה הגענו.. טוב לא משנה.. נראה לי באיחור.. טוב אז קיצר היינו בים ומה זה הייתה לי הרגשה רעה בלב.. אז כזה אמרתי שצריך לחזור הביתה כי טיילנו כבר הרבה זמן.. אז חזרתי ואז פגשו אותי אבא שלי ושתי סבתות שלי זועמים וכמעט רוצחים אותי.. מסתבר.. ש.. סבתא שלי רצתה לשים לי 200 שקל לכבוד השנה החדשה בקופת חיסכון וראתה את הפתקים.. וקראה אותם ו.. שיואוו איך הסתבכתי.. אז הערב הסילבסטר עבר בצעקות וצרחות ואיומים ובכי וחבל\"ז מה היה... ובפתקים היה כתוב גם על אלכסנדרה וזה.. וקיצר הם אסרו עליי להיות איתה.. להתקרב אליה או לטייל איתה.. בכלל אמרו שהיא משמשת לי דוגמה רעה.. שיואו.. הייתי צריכה להסתיר מהם שאני נפגשת איתה.. בעצם גם לצאת החוצה לא יכולתי בלי לתת דין וחשבון. נו אז מה שאני בת 13!! זה לא תינוקת!!! טוב.. אז הייתי איתה רק בבה\"ס.. לא יכולתי אפילו להיפגש איתה.. טוב זה כבר מוגזםםם!!! אז קיצר הייתי מסובכת עד מעל הראש.. והיא עוד המשיכה להביא לי פתקים מהילד הזה.. וקיצר לא משנה.. עברתי גם הרבה סבל.. כל הזמן חשבתי עליו ובכיתי וזה.. טוב.. אז נגלוש לסוף של כיתה ז'... אלכסנדרה עוברת לפנימייה שנה הבאה ואני שוב נפרדת עם חברה טובה שלי... וגם אהובי עוזב את הבית ספר כי הוא בכיתה ח'.. עובר לתיכון... אז נפרדתי עם 2 במכה אחת.. ומה זה בכיתי שיואו.. לפני שנפרדנו הקלטתי לה קלטת למזכרת.. חח.. ואליו אפילו עוד לא התקרבתי.. ובסוף השנה הוא גילה קצת התעניינות.. יענו כשהוא שיחק כדורגל או משו כזה אז הוא בכוונה בעט את הכדור לעברי אבל עדין לא דיבר איתי.. היו לי כמה הזדמנויות אבל אני ברחתי.. פשוט יותר מדיי התביישתי... אז אחרי שהיא עזבה... יענו כבר שנה הבאה.. נפגשתי איתה רק לפעמים.. והוא בא לפעמים לבקר בבית ספר ואני עדין חשבתי עליו...עד שבאיזשהו יום כבר לא ראיתי אותו ואז הכול נעלם לי.. כי כשלא רואים בן אדם תקופה מסוימת אז שוכחים.. ואולי לא באמת אהבתי אותו.. פשוט הייתי מסונוורת.. ואז בכיתה ח' שהייתי.. אז גיליתי משהו על החברה שלי.. שבעצם הפתקים שהוא שלח לי לא היו אמיתיים וזה היא שלחה לי אותם במקומו... יואו הייתי מה זה בשוק.. איך חברה הכי טובה שלי יכלה לעשות לי את זה.. לגרום לי להתאהב ולהתאכזב וזה הכול היא.. שיאאהה הייתי בהלם.. לא יכולתי להאמין... וכל כך האמנתי לה.. האמנתי לה בתמימות.. ובאמת איך יכול להיות שהם שולחים לי פתקים לכתובת שלה? מאיפה יש להם אותה? ובכלל למה ואיך?? בסוף הכול נראה לי הגיוני ותמיד חשבתי שהכתב שלו דומה לשלה.. אבל בחיים לא האמנתי.. וואי.. טוב נו זה עבר חלף!! יותר מדיי נעצרתי על זה.. נמשיך הלאה..!
כיתה ח' לא משנה.. נעבור לכיתה ט' תיכוןןןן. אז גם זה מקום חדש.. בה\"ס חדש כיתה חדשה.. איפה שאני לא מכירה אף אחד.. רק כמה בנות מהיסודי שעברו גם לשם... והייתי כזאת שקטה.. לא דיברתי עם אף אחד.. הייתי תמיד לבד.. עד שהכרתי את אחותי.. החברה הנוכחית הכי טובה שלי- יפיתוש. נראה לי חודשיים אחרי תחילת כיתה ט'. והתחברתי איתה.. חח יותר נכון היא התחברה איתי.. חח כזה הכרנו כששתינו ירדנו מהאוטובוס.. והיא כזה שאלה אותי אם גם אני לומדת באורט הבונים (התיכון שלי) וכזה התחלנו לדבר.. בהתחלה לא היינו חברות טובות.. אבל עם הזמן נקשרנו. בזכותה התחלתי להיפתח לחיים.. לא הייתי כזאת סגורה.. התחלתי לצאת מהבית.. (הייתי כבר בת 15) היא תמיד דיברה על בנים.. או איתם בטלפון.. גם היה לה כבר חבר.. (היא הייתה בת 16). ואני אפילו עוד לא התנשקתי.. אפילו בלחי לא.. אפילו לא דיברתי עם בנים בטלפון.. כלום.. פשוט כלום!! ורק הייתי סגורה בתוך עצמי וחלמתי על אהבה.. רציתי שהיא תיפול מהשמיים.. עלק חח.. והייתי גם מכוערת אחושילינג.. לא התאפרתי בכלל.. והייתה לי ליפה.. בעע.. ובכלל הסיפור שלי מזכיר את הברווזון המכוער.. שבהתחלה מהילדות ועד ההתבגרות הוא מכוער ואז הוא עובר מהפך בשלבים.. ואז התחלתי את המהפך הזה שלב שלב... וגם התחלתי להיות בקשר עם בנים.. בכלל יפית הוציאה אותי לעולם.. נראה לי אם לא היא עדין הייתי יושבת בבית.. חח.. היא קצת נבהלה כשאמרתי לה שאבא שלי לא מסכים לי לצאת מהבית אחרי 7 טוב אולי אם לתת לו איזה דין וחשבון. אבל קיצר אני אספר לך עד ההכרות הראשונה שלי עם מישהו. זה היה איזה 4 חודש לפני גיל 16. סתם הכרתי מישהו בצ'אט דיברתי איתו בטלפון(הראשון שדיברתי איתו חח) קראו לו יובל. ואז נפגשתי איתו ..כאילו התאפרתי התלבשתי והכול.. הוא היה חמוד דווקא.. אבל הייתי כזאת סגורה וביישנית וכמעט ולא דיברתי.. ישבנו בתחנת אוטובוס.. אפילו לא התקרבתי אליו.. וכל הזמן אמרתי נו איפה האוטובוס.(זה היה יום שישי נדמה לי). חחח.. לא היה לי משהו אחר להגיד.. הייתי כזאת סגורה.. עד שאחרי הפגישה הוא כבר לא התקשר..  
אחר כך בגיל שבועיים לפני 16 הכרתי מישהו שעליו התבסס כל הסיפור בעצם. הכרתי אותו בצאט.קראו לו אורי. הלכתי להיפגש איתו.. כזה.. בהתחלה הוא לא ממש מצא חן בעיני.. אבל סתם ולא ממש דיברנו.. אהה מקודם אבא שלי צוטט לשיחה שלי איתו וצעק עליי שאני הולכת להיפגש עם מישהו ושאני לא אאבד את הראש.. יש לי אבא כל כך פרימיטיביייי.. אז כזה כשנפגשתי איתו הייתי כל כך מפוחדת כל הזמן הסתכלתי לאחור לראות אם אבא שלי לא עוקב אחריי חחח.. טוב אז לא דיברתי איתו ממש.. אבל הלכתי לבית שלו.. שיצרוב לי דיסק.. הוא הבטיח לי  חיח.. טוב אז בזמן שהוא צרב לי.. אז הוא ניסה להתקרב אליי.. לגעת בי(דגדג אותי) ואני התרחקתי ממנו.. טוב אחרי זה אמרתי לו שאני רוצה שנהיה בנתיים ידידים והוא התאכזב כי הוא מהיר חבל\"ז ישר ולעניין.. חח.. ואחר כך הלכתי ולא דיברנו יותר.. אחרי חצי שנה (זה היה בתחילת כיתה י')  שוב נתקלתי בו באינטרנט.. ודברנו מלא זמן באייסיקיו.. הייתי בת 16 וחצי. ואז הוא הזמין אותי לצאת איתו.. למועדון סלסה.. איפה שהוא תמיד הולך ורוקד... אז הלכתי איתו הוא לקח אותי באוטו שלו.. וממש נהניתי.. הוא היה מה זה חמוד.. אבל עדין לא דיברתי.. וממש נתתי לו את ההרגשה שאני לא מעוניינת.. ואז אחרי איזה מלא פגישות.. טוב לא מלא אבל 5-6 יציאות לפחות.. דיברנו כזה באייסי ואז הוא אמר לי שהוא היה דלוק עליי אבל אני הייתי יבשה אז הוא חשב שאני לא מעוניינת אז הוא עבר הלאה ונדלק על מישי אחרת.. יוו אז מה זה התאכזבתי כי מקודם לא הבנתי ורק אז התחלתי להבין שבעצם התחלתי לפתח אליו רגשות.. ואז החלטנו שנשארים ידידים.. והמשכתי לצאת איתו ועם החבר'ה שלו. מאוד היה לי קשה להיות לידו. בלי כלום וזה.. (טוב אז עוד אפילו לא התנשקתי אף פעם). אבל עדין לא דיברתי.. אפילו הוא וכל החבר'ה שלו צחקו עליי שאני לא מדברת ופשוט שותקת כמו דג. עוד הייתי יכולה להשיג אותו.. אז מה שהוא היה דלוק על אחרת.. עוד הייתי יכולה לגרום לו להתאהב בי.. אם הייתי יותר נועזת.. אם פשוט הייתי טיפה מדברת איתו.. כמו שעכשיו כזה השתניתי והתחלתי יותר לדבר עם אנשים. עוד הייתי יכולה להשיג אותו. אבל לא עשיתי כלום. פשוט אחרי כל יציאה שלנו חזרתי הביתה ופשוט בכיתי. בפעמים הראשונות הוא כל הזמן התקשר אליי ושאל אם אני באה איתו ואחרי זה הוא בכלל לא התקשר.. ואחרי זה בכלל לא היה לו אכפת. פשוט הייתי כל כך סגורה ויבשה. תמיד כשחזרתי מהיציאה שלנו.. בכיתי וסבלתי ומה לא.. אחרי זה היו לי עוד סרטים איתו.. הוא הכיר את החברה הכי טובה שלי.. (זאת שסיפרתי עליה- יפית) והתאהב בה .. לפחות הוא ככה אמר.. וכל הזמן חיזר אחריה והתקשר אליה ומה לא.. והיא הרחיקה אותו ממנה כדי לא לפגוע בי ועשתה הכול כדי לשכנע אותו שיהיה איתי.. אבל כלום לא עזר.. אז הוא דיבר עליי מאחורי הגב ופשוט אמר דברים כל כך מעליבים ומגעילים. וחברה שלי הסתירה ממני הכול במשך הרבה זמן כדי לא לפגוע בי.. כי אני רגישה מדיי ואין לי בכלל ביטחון עצמי. טוב אז אחר כך הוא נהיה חבר של חברה אחרת שלי(לא ממש טובה) וזהו.. יענו היו עוד סרטים אבל עדיף שלא אכנס לזה יותר.. חח הכול בקצרה. וכל זה היה במשך שנה וחצי.. יענו שנה וחצי אהבתי אותו כמו מטורפת!!! וסתם איבדתי את הזמן הזה שבו יכולתי למצוא מישהו שבאמת יאהב אותי. אחר כך הכרתי את שלומי זה היה בזמן שעוד אהבתי את אורי. טוב בהתחלה הכרתי את אמיר, האח התיאום של שלומי. שנדלקתי עליו בטירוף והוא נדלק על יפית.. (כרגיל) והחבר של אמיר- אור גם התאהב ביפית.. והייתה מריבה בינו לבין אמיר. אבל יפית נדלקה גם על אמיר ורצתה להיות איתו. ואחרי זה חזר שלומי ונכנס לתמונה. הכרתי אותו הוא דומה שתי טיפות מים לאמיר. זה היה ערב אחד שנפגשנו אני יפית שלומי וחבר שלו סתם כי יפית רצתה להכיר לי את שלומי כדי שאני לא אתבאס בגלל אמיר. אז הלכנו לבית שלו. ויענו הוא שם סרט בתוך הדי וי די. חח היה נראה לי ששלומי נדלק עליי עוד בהתחלה כשהוא ראה אותי כזה הוא אמר: הופהה.. וזה.. טוב אז כזה היינו כולנו במיטה.. סתם ראינו סרט. ואז שלומי כזה כל הזמן הניח את הראש שלו על כתפי. או דברים כאלה ואני כזה מה זה הייתי כזה בשוק.. טוב פעם ראשונה שקוראת קרבה כזאת. (הייתי שבוע לפני יומולדת ה17 שלי...). אז אחר כך עדין המשכתי לא להתייחס אליו. ואז הוא פתאום קם וקרא ליפית לצאת. אחרי זה יפית קראה לי ודיברה איתי לבד. אמרה שהוא אמר לה שהוא מעוניין בי ושאני מתייחסת אליו כמו לקיר. ואז הוא בא וזה.. ואמר לי את זה בפנים אמר שאני נראית טוב ושהוא מעוניין בקשר איתי.. אז אמרתי שגם אני.. אז חזרנו למיטה. ואז כזה החזקנו ידיים מתחת לשמיכה.. או שהוא התחיל לגעת בי וזה... ואז הוא כיסה את הראש שלו בשמיכה וגם אני.. ואז הוא נישק אותי.. חחח וואי זה היה לי מה זה מוזר כזה.. פעם ראשונה שלי טחחח ועוד מתחת לשמיכה.. כזה היה לו ריח של סיגריות.. זה הגעיל אותי והרגשתי כזה מוזר..חשבתי איזה מוזר זה להתנשק חחח... זה כאילו בלי לשון וכל זה.. רק אם השפתיים ומיד עצרתי את זה. ואז אמרתי לו בוא נצא. אז יצאנו החוצה. ירדנו למעטה. ואז הוא שוב התחיל לנשק אותי.. אני לא יכולתי זה הגעיל אותי.. אולי כי לא היה לי רגשות אליו כל כך.. וגם הריח הזה של סיגריות.. בעעע.. והוא התחיל לשלוח ידיים.. לגעת בי וזה.. ואני העפתי לו כל הזמן את הידיים עד שהוא כבר התעצבן. אז אמרתי לו שילך עם זה לעט ואמרתי לו שעדיין לא היה לי שום דבר עם בנים ואפילו עוד לא התנשקתי.. אז הוא היה מה זה מופתע ומאוכזב. טוב אז אחרי זה.. הוא הלך ואמר שהוא יבוא למסיבה שלי.. מסיבה שאני עורכת בבית שלי בעוד שבוע. ואז נראה מה יקרה בינינו זה מה שהוא אמר.  טוב אז כעבור שבוע במסיבה שלי. אגב הזמנתי גם את אורי ואת החברים שלו. (קיצר יהיה שמח) וגם באה חברה אחת של יפית והביאה איתה מלא בנים. ולפני זה היא אמרה לנו לקנות שתייה.. יענו אלכוהול. ועוד לפני זה אף פעם בחיים שלי לא שתיתי. אז אני ויפית קנינו וויסקי. אחר כך סידרתי תסלון שלי לקראת המסיבה. והתחילו האנשים להגיע. אז לפני שהחברה של יפית באה עם טונה של בנים, פתחנו את הוויסקי והתחלנו לשתות.. לי זה היה משו חדש אז התלהבתי חח.. ושתיתי וזה.. אפילו לא היה לי מושג מה יהיה ומה אני ארגיש. אז שתיתי כמה כוסות.. והרגשתי כזאת סחרחורת ופתאום התחלתי לצחוק.. דווקא אהבתי את ההרגשה הזאת של לתפוס ראש. ואז הייתי כבר ממש מסוחררת.. ואז באה לירון (חברה של יפית) עם טונה של בנים  שאני בכלל לא הכרתי. אבל אני חיכיתי רק לשלומי. התקשרתי אליו כל שנייה לראות אם הוא בא ואיפה הוא. ואז הוא הגיע. אני כזה מסטולה באתי אליו חיבקתי אותו. והוא הדף אותי ממנו. שיואו אני מה זה הופתעתי. אהה ואיתו הייתה איזושהי בחורה. אני שאלתי אותו מי זאת? והוא ברוב חוצפתו אמר שזאת חברה שלו. כאילו מה? כאילו הבטחת שנראה מה יקרה במסיבה אם נהיה בקשר או לא.. כאילו באת עם החברה שלך כדי להכאיב לי?? כאילו הייתה לך כל הזמן הזה חברה ואתה רק שיחקת איתי?? כאילו מה הולך פה?! אז מה זה התחלתי לבכות.. חבל\"ז.. הייתי עוד שיכורה אז בכלל ירדו לי דמעות ללא מעצור.. ואחר כך החברה החוצפנית שלו עוד התחילה לנחם אותי וזה.. ואז שלומי הלך ואני התחלתי לצעוק על כל הבית בבכי: \"אני אוהבת אותו.. אני אוהבת אותו...\" וגם אורי היה שם אז הוא חיבק אותי וניחם אותי גם. אז אחרי זה התחלתי להגיד גם לאורי: \"אני אוהבת אותך\" ולחבק אותו כמו לא יודעת מה.. אולי באמת עדין אהבתי את אורי ועל שלומי זו הייתה קפריזה חדשה.. הייתי דלוקה עליו.. אבל את אורי אהבתי.. וכל הזמן אמרתי לו : \"אורי אני אוהבת אותך...\" טוב אבל אז היו לי בכלל סרטים במסיבה.. הייתי שיכורה ולא יכולתי לשלוט על כלום.. אז שברו לי את הבית הרסו לי דברים, גנבו לי דברים,  זה מה שעשו לי: גנבו לי את הכרטיס של יס, חתכו לי את השרשרת שמישהי הביאה לי ליומולדת. והכי הכי הכי חשוב גנבו לי את הפלאפון שלי!!!! חיפשתי אותו בכל הבית ופשוט לא מצאתי... ואז הגעתי למסקנה שזאת החברה של שלומי הייתה זו שגנבה לי אותו.. כי מישהו אחד ראה אותו אצלה.. ואז הוא הביא לי את הטלפון שלה. אחרי המסיבה הזאת הייתי בדיכאון של החיים שלי.... פשוט רציתי להתאבד.. הרגשתי כל כך רע.. איזה מזל שחברה שלי נועה נשארה לישון אצלי.. לפחות לא הייתי לבד. היא עזרה לי לסדר את הבית .. ואחרי כמה ימים הצלחתי לגרום להם להחזיר לי את הפלאפון שלי.. כי דיברתי עם אימא שלה והיא בעצמה החזירה לי. אבל הוא היה חסום!! בגלל שהיה לי קוד! ואז הם עשו כמה פעמים קוד שגוי וחסמו לי אותו.. ואולי זה טוב שזה ככה כי יש לי שם כל מיני דברים ומספרי טלפון אולי בגלל זה החזירו כי הם לא יכלו לעשות איתו כלום.. אז הייתי צריכה להחליף כרטיס אס אם אס.. ופאנל.. טוב זה הסתדר איכשהו. אחרי זה אני עוד טיפשה רציתי להיות בקשר עם שלומי הזה... פשוט באתי אליו לבד ושאלתי אם הוא רוצה איתי קשר.. והוא פשוט דחה אותי.. בן זונה!!! טוב נעבור על זה... אחרי זה היו לי עוד כל מיני קטעים..עם אחד בשם אלירן, ואחד בשם יניב ועוד אחד אופיר. אני לא רוצה לפרט עליהם מלא כי זה יצא ארוך.. פשוט בכמה מילים.. הם פשוט ניצלו אותי וזהו.. עם אלירן היה לי קטע על חוף הים.. שיואו הוא נראה כזה חמוד וזה.. אז התנשקתי איתו.. זאת הייתה נשיקה שנייה שלי אחרי שלומי. וכזה הוא התנשק יותר מדיי עם הלשון וזה כזה הגעיל אותי הוא הופתע שאני לא יודעת להתנשק וניסה ללמד אותי חחח.. ואחר כך אמר שבגלל שאני לא יודעת להתנשק אז זה לא ילך בינינו.. נו לא זבל??? טוב עוברים ליניב.. סתם נפגשתי איתו.. שיואו עכשיו למדתי את הלקח יותר לא לעשות דברים בפגישה הראשונה.. איכס איך שנאתי את עצמי בגלל זה פשוט הייתי יותר מדיי תמימה.  אז יניב גם היה סתם חרא. ואופיר בכלל ניסה לאנוס אותי.בקיצור זהו לא רוצה יותר להיכנס לזה...  
אחר כך נסעתי לניו יורק ושם הכרתי את אריק. שהוא בערך קרוב משפחה שלי... וממש התאהבתי בו.. הייתי שם חודש וממש התפתח בינינו סיפור אהבה לוהט.. אבל היינו צריכים להיות ביחד בסתר מכולם.. הייתי שם חודש.. ואחר זה נאלצנו להיפרד .. שיואו כל כך בכיתי.. אני זוכרת את החיבוק האחרון והנשיקה שלנו.. זה היה בלתי נשכח.. בכיתי כל הדרך במטוס.. כי פשוט החיים כל כך לא הוגנים אליי.. תראי מה עברתי בחיים.. האם לפחות פעם הייתי מאושרת??? ואז אחרי חודש בערך.. הכרתי את רונן.. אני זוכרת זה היה ביום האחרון של החופש הגדול.. ואז דיברנו מלא באייסי עד שנפגשנו פעם ראשונה וגם היה לי איתו סרטים וכל מה שכבר סיפרתי .. קיצר יש לי עוד מלא פרטים שלא כתבתי כדי לקצר וגם על רונן יש לי מלא מה לספר .. להתחיל? אבל עליו זה יהיה ארוך... טוב אז ככה... רונן היה חבר שלי .. טיפה זמן ולא ממש, אבל הוא אהב משחקים.. הוא פגע בי המון אפילו אם זה לא היה במודעות.. הוא גם תמיד ניסה לשנות אותי.. תמיד.. למשל הוא לא אהב את זה שאני לא יודעת דברים.. הכריח אותי לקרוא עיתונים ולראות כל יום חדשות. וגם כמעט נפרד ממני בגלל זה. באמת נפרדנו כל הזמן מ300 סיבות: פעם זה חוסר ידע, פעם חוסר משיכה, חוסר אהבה, לא מוכן לחברה, לימודים, חוסר התאמה.. ועוד אלף דברים... אהה ופעם גם בגלל הפורום.. כי הוא ראה שפרסמתי את השיחה שלנו שם ובה לא ממש דברים נחמדים.. טוב על זה אני אספר בהמשך..פשוט אני תמיד הולכת עם מי שלא מתאים לי.. וזה כ\"כ לא טוב!!! במהלך הקשר שלנו אולי נפרדנו איזה 800 פעם וחזרנו.. כשהחלטתי לרדת ממנו ולהמשיך בחיים, הוא לא נתן לי.. הוא תמיד התערב, ורצה לחזור, למרות שבפעם קודמת הוא זה שיזם את הפרידה, כל פעם מסיבה אחרת, תירוץ אחר. ואני טיפשה ומסונוורת פשוט לא יכולתי להתנגד.. והוא שיחק בי ויכול היה לשלוט בקלות ברגשותיי כי הוא ידע שאני מתה עליו. אבל עכשיו סוף סוף נראה לי אני באמת מתחילה לרדת ממנו. זה קרה כשהחלטנו שבאמת ניסינו הכול אבל זה פשוט לא נועד להיות, החלטנו להישאר ידידים טובים.. אבל איזה ידידים זה? אם אנחנו אף פעם לא נפגשים.. אולי רק בשיעור.. (הוא מורה פרטי שלי למתמטיקה) אגב הוא ממש חכם פשוט פרופסור חחחח.. ואני לא יכולה אפילו לבוא אליו בגלל שהוא לא רוצה שההורים שלו ידעו עליי.. כשהיינו חברים בהתחלה זה היה תירוץ שההורים שלו יהרגו אותו כי הם רוצים שהוא יהיה עם ליטל חברה שלו לשעבר שהוא היה איתה 4 וחצי שנים- היא בגדה בו. אחרי זה היה תירוץ שהוא רוצה שבהתחלה נהייה בקשר רציני ואחרי זה הוא יספר להורים. והוא אמר שהקשר רציני יתחיל בינינו רק ברגע שנשכב.. (זבל!) ואותי הוא הכריח לספר לאבא שלי עוד בתחילת הקשר..זה היה התנאי שנהיה חברים רק כשאני אספר לאבא שלי עלינו. חח איזה סיפור היה לי עם אבא שלי... אני כל כך פחדתי לספר לו עד שאפילו כתבתי לו מכתב במקום לבוא אליו ולהגיד לו הכול בפרצוף.. אלה היו סרטים. אבל בסוף הוא לא כעס.. כמו שחשבתי.. טוב נו הייתי בת 17 וחצי.. כבר גדולה!! (עכשיו אני בת 18) וואו.. זה היה לפני חצי שנה?.. איך הזמן רץ... טוב אז לאט לאט רונן התחיל לבוא אליי.. חח אבל הכי סרטים היו כשהוא רצה להישאר לישון אצלי.. אבא שלי התחיל לצעוק כל מיני דברים כמו: \"קודם תסיימי תבית ספר\" או \" זה לא מקובל ככה..\" וכו..חחחח כאילו אנחנו הולכים לעשות עכשיו ילד.. נו באמת!! שייאו עד ששכנעתי אותו... סרטים.. ומאז רונן כל הזמן בא אליי לישון. אה אני זוכרת  שלפני שנהיינו חברים היינו כמו רונן הגדיר את זה : כ\"ידידים + + +\" וואי איך שנאתי את ההגדרה הזאת!! הוא אמר שהוא לא מוכן עדין לחברה בגלל שהוא עוד לא שכח את החברה הקודמת שלו וגם בגלל שזו השנה האחרונה שלו בבה\"ס והוא צריך להשקיע.. אין לו זמן ובלה בלה בלה..!! טוב בסדר הסכמתי.. כי התחלתי לפתח אליו רגש מאוד חזק. גם אני זוכרת שבאתי לישון אצלו כשההורים שלו נסעו והיה מאוד כיף.. הוא אמר שהוא התחיל להתאהב בי.. (עלק) טוב סבבה, אז נחזור ליום הזה כשאמרתי לאבא שיש לי מישהו. יום אחרי  זה רונן בא אליי ככה סתם בלי לישון כי עוד לא הרגלתי את אבא שלי.. שיתרגל קודם שמישהו בא אליי.. חחחח.. טוב אז באותו יום רונן שאל אותי מה יקרה אם ניפרד?.. נשאר ידידים טובים או כבר לא?.. אז אמרתי לו למה הוא מדבר עכשיו על פרידה, הרגשתי שזה מה שהוא רוצה. באותו לילה כשהוא חזר ממני, עוד דיברנו באייסיקיו והוא התחיל להגיד לי דברים ממש מגעילים.. ממש דוחים.. הוא אמר שהוא לא נמשך אליי... שהוא רוצה את החברה שלו לשעבר כי איתה יש לו משיכה חזקה והוא אוהב אותה.. ועוד כל מיני דברים בנוגע לגוף שלי... שהחזה שלי דומה לשל סבתא שהוא נמשך אליי רק בחושך ועוד.. נורא נפגעתי מזה.. אבל שכחתי את הכבוד שלי בצד ואמרתי לו שננסה שוב וזה.. והוא אמר טוב אבל שזה לא ילך וזה.. אז וויתרתי. ונורא סבלתי.. אבל אמרתי לעצמי שאני ממשיכה הלאה!! אבל אז הוא התחיל להגיד לי שנחזור, ולהתקשר אליי והוא אמר שכל מה שהוא אמר לי אז זה היה בצחוק... והוא לא התכוון לזה.. ושזה החבר שלו יעץ לו להגיד את זה.. וגם הוא עשה את זה בגלל החוסר הידע שלי שזה נורא הפריע לו. אז עדין הייתי פגועה.. אבל תשיחה שדיברנו אז פרסמתי בפורום.. וכל הבנות אמרו עליו דברים כל כך מגעילים. טוב אז חזרתי אליו.. ואז הוא התחיל לבוא אליי שוב.. ואז בפעם ה.. הוא קלט את החלון של הפורום פתוח. ואז הוא שאוהב לחטט בכל.. גילה את השיחה שלי ואז התחיל בינינו הריב הגדול. הוא קרא את התגובות.. וזה פגע בו כל כך... הוא הלך ישר.. בלי להסתכל עליי אפילו.. ואז אולי שלושה ימים רבנו וביקשתי סליחה אמרתי שאני מצטערת.. התחננתי  אליו.. והוא כל רגע אמר לא וזה שזה היה נורא מגעיל מצדי... אבל בסוף הוא סלח. ואז הוא בא לישון אצלי ואז קרה מה שקרה עם אבא שלי. אבל אחר כך הוא התרגל. אבל תמיד אחרי הלילה שלנו ביחד, ליום המחרת רבנו כרגיל באייסי.. או שכמעט נפרדנו. הוא גם אהב לצחוק עליי המון. ואני נפגעתי ממנו כל פעם מחדש גם אם זה היה רק בצחוק. אחרי זה הרבה מאוד פעמים רציתי פשוט להמשיך הלאה והוא לא נתן לי.. פשוט לא.. הוא רצה תמיד לחזור ואני לא יכולתי לסרב לו למרות שהרבה פעמים ניסיתי לשחק אותה אדישה אבל בסוף תמיד נשברתי. עד המסיבה שלי.. מסיבת יומולדת 18 שהייתה בביתי לפני חודש + הוא בא אליי כמו ידיד.. והיו מליון בנים במסיבה.. הוא בא אליי כמו ידיד משום שגם בא למסיבה שלי מישו שיצאתי איתו והוא מעוניין בי קוראים לו צ'יקו. אז הוא לא רצה לקלקל לו. טוב, אז הוא בא אליי וכל המסיבה בקושי התקרב אליי ואותי הקיפו שם כל הבנים אבל פשוט רק נדבקתי אליו.. זאת האהבה חחח.. טוב אז בקיצור זה נגמר קצת חרא למרות שהמסיבה הייתה טובה. גנבו לי את המפתח של הבית.. אממ.. וסתם עשו בלאגן אחושרמוטה.. אבל בזכות זה הכרתי את גיל. טוב אז אחר כך עשו לי תרגיל נורא מסריח. דניאל, החבר של צ'יקו אמר לי שצ'יקו מכין לי הפתעה ליומולדת במלון שלהם והוא נורא יתאכזב אם אני לא אבוא ולא רציתי לקלקל לו את ההפתעה בגלל זה לא שאלתי אותו.. סתומה שכמותי. אז חשבתי שרונן ירצה להישאר לישון אצלי כדי שאני לא אהיה לבד.. אבל הוא הלך.. חח וגם גיל וחברים שלו עשו לי קצת בידור הרימו לי את המצב הרוח.. חח אז בקיצור הם הלכו ואני ישר שלחתי הודעה לדניאל שאני באה. בעצם חשבתי שזה צ'יקו כי דניאל רשם לי בשמו. אז באתי לשם במונית ואז דניאל הזה הוביל אותי לחדר שלהם.. ואז גיליתי שצ'יקו בכלל ישן ולא יודע שום דבר והכול סתם שקר אחד גדול של החבר הזבל שלו!!! חזרתי משם מה זה מאוכזבת. וגם באמת חשבתי שצ'יקו יביא לי מתנה לפחות הכי קטנה... אבל כלום.. ככה מתנהג גבר..? ועוד שמעוניין בי.?. הוא סתם כתב איזה ברכה מעפנה.. מאז הוא בכלל ירד לי מהעיניים קצת.. אז הלכתי בטיילת לבד בלילה עד הבית שלי.. והתקשרתי לרונן כי מקודם הוא התקשר אליי כי הוא דאג לי.. אז דיברתי איתו בדרך כי פחדתי ואז גלשנו בשיחה אלינו. הוא אמר שהוא חשב על זה הרבה והוא לא רוצה לפגוע בי.. ומגיע לי מישהו יותר טוב ממנו.. שיאהב אותי.. ואז החלטנו להישאר ידידים.. נורא בכיתי בלילה הזה... אבל עכשיו, עכשיו כשאני כותבת כל זאת אני מרגישה כמין הקלה כזאת.. רשמתי גם כדי לזכור תמיד את הסיפור הזה.. כי גם אם הוא עשה לי רע בכל זאת חוויתי משהו.... עכשיו כשכתבתי את כל זה.. אני מסכמת את כל מה שקרה לי עם רונן.. את כל החוויה הכואבת שלי איתו.. ופשוט עוברת הלאה.. כמו פרפר מבר לבר.. ומרגישה שככה יותר טוב לי.. בלעדיו.. עכשיו אין יותר רונן.. עכשיו הוא בשבילי לא יותר מידיד.. כמובן שאני עדין אוהבת אותו.. אבל באמת פחות.. אבל אם היה לי מישהו שיעזור לי.. שישכיח ממני.. שיגרום לי להתאהב בו ויחזיר לי אהבה.. זה יהיה מושלם.

ואז יצאתי עם גיל.. (מהמסיבה)
ו.... אין לי מושג מה יהיה איתו.. חחח

נו מה אתם חושבים? אשכרה סיפור דומה לסיפורים שאני כותבת לכם.. רק שעם מלא עלילות חחח..
תגיבו!  😊
את במגמת קולנוע נכון?
למה שלא תעשי סרט?!
אני מדבר ברצינות!!

יוו בנות, קודם כל אני לא מאמינה שקראתי את שתי ההודעות האלה. אם אני רואה הודעה ארוכה אני פשוט עוברת הלאה, אבל איכשהו ראיתי כמה שורות ואמרתי שזה יכול להיות משהו שאשכרה ימשוך אותי לקרוא, וצדקתי.
אז ככה, אני בת 16 , עולה לי"ב, והתחלתי לחיות רק בתחילת י'. עד החופש הגדול של ט לי' הייתי הילדה הכי טובה ירושלים שהכרתם. הייתי הדלקת על מישהו, הייתי שומרת לעצמי.
יש לי חברה טובה מאוד מכיתה ה. היא בדיוק עברה בית ספר, ולי לא היו ממש חברות, הייתי יותר עם הבנים, היו לי המון ידידים, הייתי ממש בת בן, אז אמרתי הנה ילדה שלא מכירה אף אחד ננסה להתחבר אליה. ובאמת מאז ועד עכשיו אנחנו חברות טובות. היא סיפרה לי פשוט הכללללל, אני לא ממש כי לא היה לי מה לספר, היו לי חיים נורא משעממים, אבל היא הייתה כזאת שהייתה נדלקת על בנים, והיו לה מלא פאדיחות , אז היה סבבה איתה.
בסוף כיתה י' ההורים המניאקים שלה לקחו אותה לרוסיה בלי שהיא תדע. היא הייתה נוסעת כל חופש גדול לשם, אז היא לא חשדה בכלום, וכמו כל שנה היא נסעה, רק שהפעם הם הודיעו לה חגיגית שהם לא חוזרים. הילדה בדיכאוןןןן, ואפילו שהיא עזבה לרוסיה אנחנו עדיין שומרות על קשר, היא מתקשרת אליי פעם בחודש ככה. ואנחנו מדברות באייסיקיו. ובעזרת השם אולי היא תחזור עוד חודש לישראל לתמידדדדד אמן אמן אמן, כמה שהתגעגענו.
כיתה ט' הגיעה ילדה חדשה לכיתה שלי, והיא הייתה ממש לבד, לא הכירה אף אחד, והיא הייתה אפילו יותר ביישנית ממני, לא ידעתי שקיים דבר כזה. חחח. קיצר אז התחלנו לדבר, ולבוא אחת לשנייה ופה ושם, ועכשיו אנחנו החברות הכי טובות בעולם...אין משהו שאנחנו לא יודעות אחת על השנייה.
ויש לי בעיקרון מאות חברות אבל אין מישהי שאני בוטחת בה יותר ממנה. פשוט אין.
יש מהן כמה חברות יותר קרובות שלי, שיש דברים שאני אספר להן, אבל אין מישהו בעולם שמכיר אותי יותר טוב ממנה.
אוקיי אז את הקטע של החברות כיסיתי.
נעבור לבנים.
אוי כמה סיפורים יש לי על זה....על החארות האלה...חחחח
טוב...אז ככה...כמו שאמרתי עד כיתה י לא הייתי בקשר רציני עם אף אחד, היו לי המון ידידים, ונדלקתי על בנים והכל, אבל לא יכלתי להגיע למשהו יותר מזה.
תחילת כיתה י לא יודעת איזה מהפך עברתי או מה, בנים פשוט התחילו להציע לי לצאת איתם, וזה פשוט בא לי מזה בהפתעה, או שכל החיים מתחילים איתי פעם בחצי שנה, או שמתחילים איתי שני בנים ביום...זה היה כזה כיף...
בקיצור, לא הסכמתי לאף אחד, לא יודעת למה...עד שמישהו שהתחיל איתי, הוא היה קצת מבוגר מדי בשבילי אז וויתרתי אעליו בקלות, נתן את המספר שלי לחבר שלו, הוא התקשר, נפגשנו והוא היה האהבה הראשונה שלי. הייתי איתו 4 וחצי חודשים. אוי כמה שהמשפחה שלי שנאה אותו, רק אלוהים יודע. והוא אני יודעת שבאמת אהב אותי, והוא היה מביא לי מתנות, ואומר שהוא אוהב אותי והכל, אבל הוא בא ממשפחה קצת מפורקת, וההורים שלו התגרשו בדיוק והיה לו קשה, אז הוא היה צריך לעבור לעיר אחרת לדודים שלו, לעזור להם שם, קיצר ומקחר של 5 שעות נסיעה זה לא כל כך טוב בשבילי קשר. אז נפרדנו. אני זוכרת כמה בכיתי. אחרי חודש הוא חוזר, וישר רוצה לראות אותי, פה ושם הוא רוצה לחזור, הוא עושה לי שהוא לא הפסיק לחשוב עליי ולאהוב אותי, והוא לא יכול אפילו להיות עם בנות אחרות למרות שהוא ניסה לשכוח והכל. אני המשכתי בחיים שלי, והייתי בדיוק בקשר עם מישהו, לא רציני אבל אליו לא רציתי לחזור , כי גם המשפחה שלי לא רצתה בכלל, ואני הבנתי אותם ב 1000 אחוז, הוא פשוט לא התאים לי. בקיצור לא חזרנו. הוא ניסה והכל אבל לא הצליח לו. נשארנו ידידים, אם אני רואה אותו פעם בחצי שנה אז מדברים... ממש ידידים טובים....חחחחח.
אחריו היו לי כל מיני קשרים קצרים כאלה, כי לא יודעת למה, אבל הייתי פשוט פוסלת בנים אחד אחרי השני. עד שביום העצמאות של שנה שעברה הכרתי מישהו, הייתי איתו חודשיים, אבל הייתה בעיה קטנה והייתי צריכה להפרד ממנו, והוא גם אהב אותי, אני בטוחה בזה, הוא התייחס אליי ממש כאל מלכה. וחברה שלי היא ידידה הכי טובה שלו, אז הוא כל הזמן היה שואל ליי בהתחלה, וכל מיני כאלה.
אחר כך היה לי קשר של חודש, אבל הוא נגמר בגלל דבר דפוק ממש....הכרנו בנהריה בטיילת, והבאתי לו את המספר, והוא התקשר כמה פעמים, ונפגשנו שם עוד כמה פעמים, זה היה בחופש הגדולבין י' לי"א, ואחרי חודש הוא פשוט הפסיק להתקשר, ואני לא בכבוד שלי לרדוף אחרי בן, אז המשכתי בחיים, אחרי כמה זמן הוא מתקשר, בערך כמה שבועות אולי יותר מחודש אפילו אני ממש לא זוכרת, יותר נכון חבר שלו התקשר והוא היה לידו, אז חבר שלו עושה לי הפלאפון שלו נפל לתוך דלי של מים ונהרס והוא לא זכר את המספר, אז עכשיו הוא תיקן, והוא רוצה לדבר איתך, דיברנו והחלטתי שזה לא ילך , כאילו קודם כל מה אתה אומר לחבר שלך להתקשר, תתקשר בעצמך, והלו ילד המשכתי בחיים.
טוב אחריו היו לי המון קשרים של עד שבועיים, אני פשוט לא מוצאת מישהו שמתאים לי.
אה ועוד משהו, יש לי ידיד הכי טוב, כבר יותר משנה, הכרנו באייסיקיו, והוא גר 20 דקות הליכה ממני. ונפגשנו רק אחרי שנה שדיברנו באייסיקיו, מוזר אני יודעת. ואנחנו פשוט אחים, אין עלינו, זה כזה יפה, הוא שנה יותר צעיר ממני, ואנחנו אוהבים אחד את השני ממש, אבל אשכרה אחים, מתייעצים לגבי הכל, בנות בנים, לימודים, מדברים שעות.
קיצר בפסח השנה, פתאום אנחנו מדברים הוא עושה לי בואי ניפגש. אני כזה אתה יודע מה יאללה. והוא היה באותו זמן בקשר עם מישהי, ואני ייעצתי לו איך להתחיל איתה ומה להגיד ומה לעשות והכל, וידעתי שממש יש לו רגשות אליה.
קיצר נפגשנו פה ושם, ישבנו דיברנו , היה הכי כיף שבעולם, פתאום הוא עושה לי אני רוצה נשיקה, אני כזה מה? הוא עושה לי כל הזמן שאני מכיר אותך, חשבתי שאני אוהב אותך רק בתור אחות בדם, אבל עכשיו כשהייתי איתך שעתיים, הבנתי שזה אהבה אמיתית, קיצר ואני גם חשבתי ככה ת'אמת, אז פה ושם נתתי לו נשיקונת, לא צרפתית ולא כלום. אני שואלת אותו ומה איתה? הוא עושה לי כלום, מצידי מחר אני נפרד ממנה, ובדיוק יא שלחה לו הודעה כי הם היו צריכים להיפגש יום אחרי זה והוא אמר לה שהוא לא בא, ואז הבנתי שהוא רציני בקטע. אז החלטנו להיות חברים. ואת ההיא חבר הכי טוב שלו הכיר לו, זאת בת דודה של החבר. קיצר אותו יום היה נפלא, וגם יום אחרי זה, בערב של אותו יום הוא היה אמור להיפגש עם חבר שלו והיא גם הייתה צריכה לבוא. ולא יודעת מה ואיך ומה קרה שם, הוא בא אליי יומיים אחרי זה ואמר לי שזה לא ילך וכל מיני הסברים והכל, ת'אמת הבנתי אותו וגם לא ידעתי איך זה היה מצליח, אנחנו מכירים אחד את השני יותר מדי טוב. קיצר תקופה אחרי זה נשארנו ידידים, אבל לא כמו שהיינו, אבל עכשיו לקראת סוף השנה שיורד קצת הלחץ בלימודים, אצלי לא ממש , יש לי מלא בגרויות, אבל בכללי, עוד פעם התחלנו לדבר והכל בסדר.
אוקיי אז עוד סיפור, אלוהים אני עדיין לא מאמינה שכתבתי כל כך הרבה.
בסוף חופש פסח הכרתי מישהו באייסיקיו, התחלנו לדבר, ונקשרנו כזה, ודיברנו כל יום, כל היום, וממש נדלקתי עליו, וגם הוא, והוא אמר לי והכל היה סבבה ביותר. אחרי כמה שבועות הבנו שזה כבר יותר מסתם הדלקות זה הופך לאהבה, דיברנו גם המון בפלאפון ובטלפון ואיפה לא? קיצר אחרי חודש בערך שהכרנו קצת יותר, והאהבה הייתה ממש בשיאה, נפגשנו, היה נפלא, והקשר המשיך כמו שהיה, אפילו יותר, אחר כך נפגשנו עוד פעם, בעיקרון קשה לנו עכשיו להפגש בגלל הבגרויות, אבל נפגשנו, הייתי אצלו, והיה פשוט נפלא.
ואני הנשיקה הראשונה שלו, אז הוא גם אמר לי שאני יכולה להיות בטוחה שעכשיו בטוח הוא לא ישכח אותי בחיים, נשיקה ראשונה אף פעם לא וכחים, אין עליו, הוא פשוט מתוק. וגם ההורים של שנינו בעד הקשר, למרות שאף אחד לא ראה את הבן זוג של הילד שלו, אבל מכל הסיפורים שני הצדדים בעד.
קיצר כמה ימים אחרי שהייתי אצלו, הוא עושה לי, שהוא חשב על זה הרבה, והוא מרגיש שהוא לא באמת אוהב אותי, ושיש לו רגשות אליי ובאמת הם חזקים אבל זה לא אהבה. אני קיבלתי את השוק של החיים שלי, כאילו מה ? למה? איך? מתי? אההההה
אז חשבתי שהוא רוצה להיפרד, וממש נבהלתי, אבל הוא הסביר לי, שהוא לא רוצה לחתוך, והוא רוצה להמשיך את הקשר, אבל פשוט שאם אחד מאיתנו ירצה לצאת מהקשר שזה לא יהיה מעורב ביותר מדי רגשות, לכו תבינו, טוב שוא לא נזכר להגיד לי את זה אחרי חודשיים באמת. טוב לא נורא. אני באמת אוהבת אותו, וממש לא רציתי שזה ייגמר, אז מזה הוקל לי כשהוא הסביר לי למה הוא התכוון. אבל באמת בנפגעתי מזה, כאילו זה בא לי מזה בהפתעה, אבל הוא באמת מת עליי ואני כטוחה בזה. כי הוא סיפר לכל החברים שלו עליי, ואני יודעת כי אני מכירה אותם ודיברתי איתם, בלי שהוא יידע, אחר כך כמובן שסיפרתי לו. והמשפחה שלו יודעת, אז הוא די רציני, ואתמול הוא אמר לי שהוא באמת מקווה שזה אף פעם לא ייגמר ושהוא באמת יאהב אותי בהמשך וכל זה. איפשהו אני מבינה אותו, זה הקשר הרצני הראשון שלו והוא לא רוצה להיפגע יותר מדי, אז אני לא ממש כועסת.
אה ושכחתי להגיד שבפגישה הראשונה שלנו הוא הביא לי דובי וורד, איזה מתוקקקקק.
בקיצרו, עכשיו אנחנו ביחד, ואני באמת מקווה שזה לא ייגמר, כי הרגשות אליו נורא חזקים.
אמן אמן שנישאר ביחד הרבה זמן.
בקיצור, החיים שלי די נחמדים, חוץ מהלימודים עכשיו שאני מזה בלחץ, יש לי יום ראשון בגרות בהסטוריה, אמא'להההההה. וגם היום ראיתי את המגן, המורה הכלבה דפקה אותי, מילא הייתה מביאה לי ממוצע יבש, אז היא עוד הורידה.
אוף איתה, נו בסדר, 76 , אוף אני נכנסת לדיכאון רק לחשוב על הציון הזה, מזההה??
חחחח עזבו לא נורא, יהיה בסדר. בבגרות אני אביא ציון טוב.
בקיצרו, אנשים, סיפרתי לכם קצת על עצמי, יש עוד כמה סיפורים מצחיקים, אבל זה לפעם אחרת, כבר ממש הלכו לי הידיים, ואני צריכה לחזור ללמוד.
אז אני אגיד לכם בייי, ואני אזוז ללמוד על דברים שקרו מזמן ולא מעניינים אותי בגרוש, אבל אין לי ברירה, אז בייי לכם.
אוהבת, אירנה