-----הסיפור שלי-----

QUOTE (oshri_Ok @ 02/10/2006) לא צמתי חח.. אני כופרת:]
אתה צמת? אך עבר עליך?
ובא לך אולי להזיז את התחת שלך ולהתחיל לכתוב פרק? או שגם זה לא? ..
התחלתי סיפור חדש תיכנס!


ללא נורא,מאמי!
לא כולם מאמינים בזה בדיוק...
ועללי עבר הצום בסבביש לגממרי,כול הזמן חשבתי עלייה,ככה שלא היה בדיוק
זמןן לחשוב על אווכל ומים.. חעחע

כתבתי,את לא ראית.. או שראית ולא הגבת..
ואני אכתוב מחר,ייש מצצב..



ת-מ-ש-י-כ-י!=]
חחחח חמוד:] למה שלא תדבר איתה או משהו?
מוואההההה 😂

QUOTE (sufipufi @ 04/10/2006) סווווווווףף סוףףף המשךך :]
התגעגעתי להמשכים שלך..
ירדןן הזאתת אני מקווה שכרגע אתן לא חברות כזאתת זבלייתת..=\
יאוו בא לי לתקוע בה סכין.. כזאת מעפנההה!!!
והעמית הזה? עוד יותר זבל...


הממשךך
דחוףף..:>
אנחנו לא חברות עכשיו.. היא באנת מעפנה..ואני יכולה להמשיך עד מחר עם קללות עלייה חח...

אני כבר שמה המשך נוסף מאמי.. אוהבת3>

הנה המשךךך
:]

שני לקחה אותי לצד ..
שני: "אב'..תראי.. אני מציעה לך לדבר עם עמית לפני שהן ידברו איתו"
אני: "מה למה?"
שני: "תראי, את יכולה לעבוד עליהן, אבל אני יודעת שהוא כן נגע בך וכל זה. זה לא ממש משנה לי כי זאת זכותך ותעשי מה שבא לך, אמרתי לךכ בר מה אני חושבת על זה.. שמתי לב שהשיחה של מעיין עם עמית לקחה יותר מידיי זמן.. אולי היא אמרה לו 'שמע אב' סיפרה לי כל מה שקרה, זה נכון?' ובעצם היא עובדת עליו, תחשבי על זה.. אל תיהי טיפשה"
היא אמרה את זה ופתאום נפקחו לי העיניים. הכל פה תרגיל מלוכלך. אני חייבת, אבל חייבת לדבר עם עמית לפני שמעיין תיגש אליו. פתאום ראינו את האוטו של עמית באופק.. ובאותה שנייה מהצד השני.. את יודה מתקרב.

=פרק 73=

מעיין לא בזבזה אף שנייה מייד רצה לאוטו של עמית.
יודה התקרב ואמר לי שלום, ראיתי איך ירדן מתה לדבר איתו, וכל כך התעצבנתי עלייה.
לא יודעת למה אפילו.. אולי בגלל שאני הייתי אמורה להיות איתו, אולי בגלל שהיא אפילו לא מודאגת מיזה שכניראה היא בהריון, לא יודעת..
אני: "יודה למה אתה לא אומר לירדן שלום?"
אמרתי והיא בנתיים התקרבה אלינו, היא התחילה להחזיק בבטן שלה, כאילו הבטן שלה ממש כואבת לה.
יודה: "סתםם החברות שלך דפוקות אני שנבע לך שיגעו אותי בטלפוןןןן"
אני: "מה?! מי?"
יודה: "נו.. איך קוראים להן.. מעיין... אורטל.. נטע.. ירדן"
אני: "מה מה מה מה מה? מי? נטע?!"
יודה: "כן"
אני: "מה הן רצו?"
יודה: "שאלו מה היה אותו יום עם עמית, וכל השטויות האלה, חפרו לי במוח נשבע לך"
אני: "ורגע מה אמרת להן?"
יודה: "לא אמרתי כלום, אבל אני חושבת שעמית אמר"
אני: "מה הוא אמר?"
יודה: "אני לא יודע מה קרה בינך ובינו, אבל נטע אמרה לו שאת אמרתש עשיתם כל מיני דברים, והוא אישר. אחריי זה הוא אמר לי שהוא התעצבן שאת הלכת וסיפרת"
אני: "מה?! אני לא הלכתי ואמרתי כלום.. יווו איזה זונות"
כל כך העתצבנתי! שני צדקה! הן פשוט הלכו ואמרו לי כל מיני דברים שהן שיערו שעשיתי.. והוא רק אישר, סימן וי על מה שנכון.
אני: "בגלל זה אתה לא אומר לירדן שלום?"
יודה: "היא סתומה.... שכבנו בלי קונדום והיא לא רוצה ללכת להיבדק, היה אפשר להציל את מההתחלה, לכי תדעי מה עכשיו.. היא עושה דווקא"
אני: "טוב.."
יודה: "טוב תראי, הבנתי שרבתם.. אני לוקח את עמית מיפה את רוצה לבוא?"
אני: "לא לא.."
יודה: "יאללה.. ביי מאמי"
אני: "ביי" הוא הביא לי נשיקה בלחי, והלך לכיוון של עמית.
פתאום ירדן נפלה על הרצפה, התחילה לצרוח כמו מפגרת "יודה יודה יודה!!" והתחילה ממש לבכות..
הוא לא התייחס אלייה.. אני כל כך הייתי עצבנית עלייה, כאילו אחריי הכל היא עוד באה ועושה פה הצגות?! איך היא מעזה בכלל?! אפילו לא התייחסתי אלייה, הלכתי חזרה לצד.
המשכנו לריב כמובן, ואיך לא, כולן נגדי. במיוחד מעיין. אורטל סתם נסחפת, היא לא ממש רבה איתי אבל עצם זה שהיא פשוט לא עשתה כלום אומר שהיא חושבת בדיוק כמו מעיין. ירדן פתאום שיחקה אותה ייפת נפש. כל כך רציתי ללכת למעיין ולהגיד לה 'הלוו! ירדן הייתה עם החבר שלך קודם! בגללה הייתי עם החבר שלך! לכי תבדקי את החברות שלך לפני!' אבל לא הייתי מסוגלת. אני לא כזאת. נתתי את המילה שלי לירדן. חרי בערך חצי שעה הרוחות נרגעו וישבנו לאכול. מעיין לא הפסיקה עם המבטים המגעילים שלה וההערות העוקצניות שלה. פתאום עוד אחד בא בשם שי. הוא אחד שלמד בביצפר לידינו, מכוער כזה, טמבל כזה. נו מהבנים התמנים [לא שיש לי משהו נגד] ששחומים כמו החיים עם פרצוף תחת וקול מעצבן, שחשים עבריינים בגיל 14. הוא ישב ואכל איתנו קצת.. אחריי זה כל אחד התפזר, כאילו חלק ישבו ואכלו, מעיין וירדן היו בצד ודיברו, אורטל ושני דיברו.. ואני? נשארתי עם שי.
שי: "אני יודע על מה שקרה עם ירדן..ועם יודה" הוא אמר פתאום
אני: "יופי לך. תנגב את הפה נוזל לך טחינה" אמרתי בעצבים. זה אחד הדברים שהכי מגעילים אותי, שאנשים אוכלים כמו בהמות.
שי: "היא משקרת"
אני: "בקשר למה?" אמרתי בחוסר סבלנות והתפללתי שילך מימני כבר. כל כך רציתי להיות לבד.
שי: "להריון"
אני: "מה?!"
שי: "נו, היא בטח משחקת אותה בהריון עכשיו מיודה.. בואי אני אספר לך סיפור. לפני כמה חודשים אני והיא היינו חברים. אומנם לא שכבנ אבל התחרמנו וכאלה, אחריי זה נפרדנו. היא באה אליי שבועיים אחרי הפרידה ואמרה שהיא בהריון. אני האמנתי לה, לא ממש הבנתי בדברים האלה. ובאמת התחרמנו בלי בגדים וזה.. רציתי שנלך לרופא ביחד, אבל היא לא הסכימה. היא פשוט רצתה שאני והיא נחזור.. אחריי זה מסבר שהיא בכלל לא בהריון. היא משקרת. היא מנסה להחזיר את יודה אלייה, זה כל כך ברור. תיזהרי מימנה אב' היא ילדה זונה"
אני: "ב..בסדר.. א..אל דתבר עלייה ככה שי.. ולי היא טעתה.. א...אבל אני בטוחה שזה לא מיתוך כוונה רעה"
שי: "טוב.. רק אמרתי לך"
אב': "ת...תודה"
הפלאפון שלי צלצל ומיהרתי לענות. מעיין ישר הסתכלה עליי, אין לי מושג למה. כניראה שהיא החילטה שהיא תעקוב אחריי כל צעד שלי.
אני: "הלו?" אמרתי ותוך כדי הלכתי לצד
אלינה: "אב'. נו באמת, עוד לא החזרת לי תשובה"
אני: "בקשר למה?" התיישבתי על שפת המדרכה והתחלתי לשחק באחד הענפים הדקים שהיו זרוקים שם.
אלינה: "נו!" היא אמרה בחוסר סבלנות "על זה שאמא שלי טסה בקרוב לרוסיה למשפחה, עד סוף החופש.. והיא אמרה שיאן לה בעיה שתבואי, ככה גם אני לא אהיה לבד, וככה גם נהיה ביחד.. בגלל שכל השנה בקושי התראנו.."
אני: "צודקת... תראי אני חושבת שכן.. אני יחזיר לך תשובה תוך 3 ימים מבטיחה. מה חוץ מיזה?"
אלינה: "סתם.. שלחתי תמונותש לי לאיזה סוכנות דוגמנות. הם בטוח לא יקבלו אותי כי אני שמנה"
אני: "אוי נו מספיק! את לא שמנה ואת יודעת את זה!"
אמרתי בכעס ונזכרתי באלינה. היא ממש ממש יפה, אפילו שתיארתי אותה פה פעם. היא בערך בגובה שלי, אז הייתי מטר 60 אני חושבת. אולי 1.59. לא יודעת. היה לה שיער בלונדיני טבעי בהיר מהמם.. פשוט שיער מושלם. הוא היה חלק. עד כיתה ז' הוא היה מגיע לה עד התחת אבל היא קיבלתה שיגעון והלכה להסתפר, עכשיו הוא מגיע עד הכתפחים מדורקג כזה. יש לה עיניים כחולות-ירוקות בהירות כאלה ממש יפות. היא לא כל כך יפה בפנים, אבל היא בהחלט מיוחדת. היא לא שמנה, לא מלאה וגם לא רזה מידיי. יש לה גוף פשוט יפה. כמו שצריך להיות.
ניתקנו את השיחה וראיתי שכבר הולכים הבייתה.
ירדן: "אב'ושששש את באה אליי נכון?"
אני: "ה..האמת שאני הולכת לבת-ים" שלפתי תירוץ מהיר
ירדן: "באמת?! אבל כבר 10 בלילה"
אני: "א..אני יודעת, תצריכים לבוא לקחת אותי"
אורטל מייד שמעה על זה וקפצה לשיחה. האמת שכשיוצא לי לחשוב על זה, אמז שעברתי לשם קינאו בה. אחד הדברים היה בגללש באתי מהמרכז. שם כולם יותר מפותחים, נראים יותר טוב, מתלבשים יותר יפה, הכל פשוט יותר טוב במרכז.
אורטל: "אולי אני יבוא איתך!"
אני: "בשביל מה?"
אורטל: "סתם כדי שתכירי לי אותם"
אורטל אמרה ואני התעצבנתי. נזכרתי איך היא כל הזמן מנסה להתיידד עם חברות וידידים שלי מהמרכז. איך היא "גנבה" את מס' האייסיקיו של בן, האק'ס שלי מהרשימה שלי והוסיפה אותו. איך היא תמיד מנסה להתחברר על חברות שלי.
אני: "עזבי, לא מתאים, פעם אחרת"
אורטל: "מה? אבל למה? את תמיד לא רוצה להכיר לי את החברים שלך מישם!"
אני: "טוב..כי.." מה יכולתי להגיד לה? 'כי את זונה אין לי כח שתידבקי אליהם'?
אורטל: "ניראה לי את ממציאה והם לא קיימים!" היא קבעה ואני פלטתי גיחוך קטן.
אורטל: "מה מצחיק אותך?"
אני: "את. את מצחיקה אותי... עזבי ..חחח.. אני הלכתי.."
אמרתי ולקחתי את הרגליים שלי מישם.
בדרך באמת חשבתי לעצמי, למה שאני באמת לא ייסע לבת-ים היום?
הוצאתי את הפלאפון מהכיס, בדקתי וראיתי שנשארו לי 13 שקל.
חייגתי את המספר של אייל
אני: "הלו?"
אייל: "אב'וש?"
אני: "יאפפפ מה קורה?!"
אייל: "סבבה יפה שלי מה איתך?"
אני: "אמממ נחמד... שומעעעע איפה אתה?!"
אייל: "בבית למה?"
אני: "בא לך לבוא לקחת אותי.. משעמם לי פה"
אייל: "וכאילו תחזרי מחר?"
אני: "כן"
אייל: "יהההה תשני אצלנוווווווו"
אני: "אמממ האמת חשבתי לישון אצל יאנה, כי מלא זמן לא הייתי איתה.. ואצלכם ישנתי.. אבל אני אהיה איתכם עד מאוחר"
אייל: "טוב! אז תתכוני.. אממ אני יוצא עוד 10 דקות, אני אעשה לך צלצול שאני אהיה למטה מתחת לבית שלך"
אני: "טוב מותק תודה" חייכתי
אייל: "בשבילך? הכל" הוא צחק
ניתקנו את השיחה ואני המשכתי ללכת הבייתה עד ששמעתי קול מאחוריי "אב'! נו תעצרי שנייה"
הסתובבתי וזאת הייתה שני. עצרתי וחיכיתי שהיא תתקדם אליי והתחלנו ללכת ביחד לכיוון הבית, אנחנו גרות ממש אחת מול השנייה.
שני: "למה לא חיכית לי? מה יש לך?"
אני: "מה יש לי? יש לי חברות זונות.. זה מה שיש לי"
שני: "מה, למה את מדברת ככה..."
אני: "אוי נו באמת שני... תחשבי לבד אני בטוחה שתגיעי לתשובה"
שני: "אב' תפסיקי להיות צינית.."
אני: "טוב!"
המשכנו ללכת, בסופו של דבר היא הרגיעה אותי. היא ידעה תמיד מה להגיד. האמת שאותה באמת החשבתי לחברה טובה שלי, אולי הכי טובה המאיזור הזה. היא אף פעם לא ריכלה או אמרה דבר מגעיל.
הגעתי הבייתה ואבא כניראה היה בעבודה, אמא ישבה מול הטלוויזיה.
אני: "אמא אני נוסעת לבת-ים"
אמא: "איך בדיוק?!"
אני: "אייל בא לקחת אותי, אני ישנה אצל יאנה"
אמא: "מי זאת יאנה?"
אני: "יאאוו!" התעצבנתי.. היא אף פעם לא זוכרת את החברות שלי "הבלונדינית, שתמיד היינו ביחד"
אמא: "זאת אלינה לא יאנה"
אני: "אויש נו אמא אל תתווכחי איתי"
אמא: "טוב טוב.. מתי את הולכת?"
היא קמה והלכה לכיוון המטבח, ואני אחרייה. היא לחצה על כפתור שבקומקום והמיים התחילו לרתוח.
אני: "עוד חצי שעה בערך, אני הולכת לתכונן"
אמא: "מתי את חוזרת?"
אני: "אממ מחר"
אמא: "מירב [אחותי] ודין [בעלה] יהיו מחר בבת-ים" הם עובדים שם אז הם כל יום כמעט שם "תגידי להם שיאספו אותך בערב"
אני: "ט..טוב" אמרתי וידעתי שממש לא בא לי לחזור איתם .כל הזמן הם עצבניים.. ולא יודעת, לא כייף לי איתם. נכנסתי להתקלח במהירות בלי לחפוף, יצאתי ולבשתי כפכפים לבנות, חולצה רגילה שחורה צמודה עם 2 פסים וורודים ולבנים למעלה כזה וג'יס שאני חרשתי עליו. התאפרתי קצת והתארגנתי. שמתי בתוך תיק ג'ינס שהיה לי טייץ לשינה, גופייה, גרביים, נעלי ספורט, איפור, כסף [200 שקיבלתי מאבא], ג'ינס, גופייה שחורה כזאת ועוד כמה שטויות. אחריי זה ישבתי על האייסיקיו וכתבתי אוואי
-----
פה אבל לא להרבה זמן.. נוסעת עוד מעטט לבת-ים:]
איילו'ש מתה עליךך!!!
-----
~*~*~
אני - יאנה?
אני - נו תעני מפגרת
יאנה - אהה? לא הייתי פה חיחי
אני - מה עשית הסנפת?
יאנה - הפעם לא😊 מה קורה מאמי?
אני - סבבה..תקשיבי אייל עוד מעט בא לאסוף אותי ואני
באה לבת-ים. יש מצב אני ישנה אצלך?
יאנה -ברורררר😊 יהה איזה כייף לי חחחחח
אני - חחחחח סתומה
יאנה - מה סתומה:[ התגעגעתי אלייך!
אני - גם אני מאמי!
יאנה - טוב הלכתי להתקלח מאמי תבואו אליי תקראו לי נשב למטה
אני - טוב:] ביי חיים שלי
יאנה - ביי מאמי
~*~*~
ירדן - אב'?
*לא היה לי חשק לענות לה בכלל*
ירדן - אב'' נווווווווווו דחוףףףףף
אני - מה?!
ירדן - הפלתי..!
אני - את מה?
ירדן - את התינוק!
אני - איזה תינוק?
ירדן - נווווו של יודה
*צחקתי לעצמי עד כמה מושפלת היא יכולה להיות*
אני - מה, איך זה קרה?
ירדן - .. ישבתי בבית פתאום ממש כאבה לי הבטן
רצתי לשירותים ופתאום יצאה לי מלמטה מלא מלא דםם..
ומן חלק קטן כזה ניראה לי זה התינוק
אני - וואו! באמת? אמאל'ה.. תלכי לרופא או משהו
ירדן - כן אני אלך.. מתי את יוצאת לבת-ים?
אני - עכשיו... מחכים לי כבר למטה ביי נשמה*שיקרתי*
ירדן - חכי
אני - מה?
ירדן - נכון עופרי?
אני - נו?
*עופרי מי ששכחה לומד שכבה מעלינו.. סתם מכוער אחד אבל מצחיק.. נחמד כזה*
ירדן - הקיצר..יש לו בית ריק מחר .. והוא הזמין אותנו לישון אצו.. גם אור דניאלך וחי יהיו שם..
בואי נלך!
אני - לא יודעת.. מה זה אין לי כח
ירדן - נו פליזז מה אכפת לך יהיה כייף
אני - אממ טוב ניראה.. אני אתקשר אלייך מחר אני יגיד לך.. יאללה אני
חייבת לרוץ ביי מאמי
ירדן - בייי כפרה מוואעעה!
~*~*~
פתאום באמת הפלאפון שלי צלצל ואייל אמר שהוא בחוץ. אמרתי ביי לאמא ויצאתי..
נכנסתי לאוטו והוא לבש מכנס ג'ינס קרועים כאלה זרוקים וגופיית סבא אדומה. התחלנו לנסוע.
אני: "מתי תוריד את הגורמטים האלה 'א ערס?!"
אייל: "אני ערס? למה נשמה? זה יפה!"
אני: "חחחחחחחחחחחח.. סתום סתום"
אייל: "אז מה המצב איתך ילדונת"
אני: "אמממ עוד מעט בת 14, אז אני כבר לא ילדונת"
אייל: "ששששש את תמיד תיהי ילדנות"
אני: "מה שתגיד.. סתם רגיל כזה.. לא יועדת.. מה איתך?"
אייל: "נו אב' אני מכיר אותך מגיל 4.... אל תשקרי"
אני: "סתם.. לא ממש בא לי לדבר על זה נו..ריבים עם בנות"
אייל: "אהה... אני מקווה שזה לא משהו רציני"
אני: "לא יודעת.. לא ניראה לי...אני חושבת"
אייל: "טוב אם יקרה משהו את יודעת שאת תמיד מרימה טלפון נכון?"
אני: "כן מאמי"
צחקנו והגענו אחרי חצי שעה לבת-ים. הוא הוריד אותי מתחת לבית של יאנה ואמר שאני אכין את עצמי ושעוד רבע שעה נהיה בגינה כולם.. הוא יקרא לשאר.
עליתי אל יאנה ודפקתי בדלת, כעבור חצי דקה אמא שלה פתחה את הדלת. אמא שלי היא בתחילת שנות ה-40 לחייה. יש לה שיער בלונדיני כהה רגיל כזה עד הכפתיים, עיניים בהירות.. היא נראית אישה נחמדה. אני רוצה להגיד משהו, אין לי שום דבר נגד רוסים.. אבל תמיד הייתה לי מן תיאוריה כזאת שהם מתחלקים לחלקים. יש את הרוסים שההורים שלהם תמיד ידחפו אותם קדימה, היו לי מלא חברות כאלה ביסודי. שכל הזמן שיעורי כינור, פסנטר.. תמיד הילדים יהיו חכמים, עידנים, מנומסים. יש את הרוסים הרגילים נו כאילו. אממ רגילים. ויש את אלה.. שפשוט להורי שלהם לא אכפת מהם. אני יודעת שאני לא צריכה לחלק אתז ה לרוסים-ישראלים.. אבל יצא לי להיתקל בהמון כאלה.. ויאנה היא אחת כזאת. בהתחלה ברוסיה אמא שלה התחתנה עם מישהו שהוא חצי ישראלי. שם המשפחה שלו היה אלפרון. מימנו היא הביאה שני ילדים. את אמיל ואת יאנה. אחריי זה הם עלו לארץ והתגרשו, אמא שלה התחתנו עם מישהו אחר והם הביאו לעולם את אח שלה הקטן [ז"ל]. בכל אופן..נחזור לאיפה שהיינו. אמא שלה פתחה את הדלת ואמרה לי שלום.. באתי להיכנס לחדר של יאנה וראיתי שהדלת נעולה.
אני: "י..יאנה!" צעקתי מנסה לגבור על קול מוזיקת הרוק שבקע מחדרה. "יאנה!"
שמעתי את המוזיקה נחלשת והיא פתחה את הדלת. היא לבשה תחתונים רגילים שחורים שהבליטו את הרגליים הרזות שנהיו לה לאחרונה. היא לבשה גם גופייה לבנה רחבה כזאת.
היא מייד קפצה עלי בחיבוק גדול, הכניסה אותי ונעלה את הדלת. היא חזרה לשבת על עדן החלון..יש לה חלון כזה בחדר.. שאפשר לשבת עליו ממש... ישבתי על ידה והיא הדליקה את הג'וינט שלה.. והתחילה לעשן. הריח עשה לי בחילה אז קמתי והתיישבתי על כיסא המחשב, מולה.
יאנה: "חחחחח מתי תתרגלי לריח?"
אני: "ניראה לי שאף פעם"
יאנה: "וואלה.."
אני: "וואלה וואלה.. איך את בכלל מסוגלת לעשן את זה?!"
יאנה: "אמממ זה סבבה כזה... אם את רוצה לנסות אז.."
אני: "לא, אני לא רוצה לנסות. זה סמים יאנה! סמים!"
יאנה: "אמממממ קוק הירואין וכל זה את יודעת..זה ניקרא סמים..
אבל זה? זה סמים קלים.. אפילו לא סמים.. זה כמו סיגריה.. זה כלום"
אני: "מה שתגידי!"
יאנה: "חחחח סתומה...עד מתי את פה?"
אני: "אמממ עד מחר בערב..יוו יאנה אנחנו צריכות לרדת למטה, קבענו עם כולם"
יאנה: "קבענו? חחחח את קבעת.. סתם יאללה בואי" היא העיפה את הג'וינט מהחלון וקמה. היא לבשה על עצמה ג'ינס צמוד כהה "בואי"
אני: "ככה את באה?"
יאנה: "כ..כן"
שכחתי שבבת-ים זה שונה. אף אחד פה לא שם זין. בגדרה כל הזמן מנסים להראות טוב, זה אף פעם לא מצליח להם. פה כשיושבים כל החבר'ה בשכונה לאף אחד לא אכפת איך השני ניראה. ירנדו למטה וכולם כבר היו בגינה, אמרנו שלום לכולם וישבנו.. קטיה באה וקפצה עליי בחיבוקים ונשיקות..ישנבו ודיברנו כולנו, כל אחד סיפר חוויות וכאלה
קטיה: "יווו ניגמרה לי הקופסה" היא אמרה והעיפה את קופסת המרלבורו לייט קצר שלה על האדמה.
עופר[מי שלא זוכר שיגיד בתגובות אני יזכיר]: "אני יביא לך מאמי"
קטיה: "לא אבל אני אוהבת שיש עליי"
אני: "טוב בואי אני יבוא איתך, אני אקנה גם"
יאנה: "אז גמני באה...חחחח השלישיה.. אייל! איפה נטלי? [אחותו]"
אייל: "בבית.. היא חולה אבל היא עוד מעט תבוא"
יאנה: "טוב..זזנו"
התחלנו ללכת לכיוון הקיוסק הקרוב .. בזמן הזה סיפרתי להם בפירוט על כל מה שבאמת קרה עם יודה ועמית.. הן ישר התחילו להגיד שמעיין וירדן האלה זונות, שאני צריכה להתרחק מהם וכל זה.
נכננסו לקיוסק ובדיוק מישהי הייתה עם הגב אלינו.
....: "תביא לי אל אמ לייט.." היא אמרה והוציאה שטר של 50 מהכיס שלה. היא הייתה מאוד רזה, היא לבשה מכנס טייץ שחור צמוד מאוד, גופייה שחורה צמודה, נעלי אצבע שחורות. היא הייתה שחומה כזאת ושערה הי חום כהה מאוד, הוא היה אסוף לעגבנייה. היא הסתובבה אלינו והמשיכה ללכת..
ואז זיהיתי מי זאת. עדי. [מהפרק הראשון הראשון.... מי שלא זוכר אז היא אחות של אופיר, שאני ויוליה הכרנו אותו ואת דימה... אז היא אחותו]. היא אחת מה"בנות של השכונה", אלא שתמיד יסתובבו עם כולם.. כל כך קינאתי..גם אני רציתי להיות מהכוסיות האלה שכולם חברי שלהם, כל הבנים רוצים אותם..
אני: "יאנה זאת הייתה..עדי?"
יאנה: "כן...מאיפה את מכירה אותה?"
אני: "נו היא אחות של אופיר"
יאנה: "כן..אבל רגע, את והוא לא בקשר..."
אני: "פעם היינו..עכשיו שיחה בחודש באייסיקיו.. גם זה פעם ב.."
יאנה: "אההה.. טוב.. תביא לי פרלמנט לייט קצר...רגע אני לוקחת עוד דברים"
היא אמרה והתחילה למלאותא ת ידייה בבירה, שוקולדים, במבה, ממתקי גומי..
אני קניתי אל אמ לייט קצר ויצאנו מישם. שמענו צעקות..ממש צרחות... הסתכלנו לצד ימין וראינו...

פפרקק יפפהה,
אבבלל דיי איבדתי אותך..:S

מי זה עופר,?! ומי זה אופיר?!

חוץץץ מזה,הככולל טוובב=]
חעחעח
תתממששייככיי מההרר מהררר...בבקשההה

^כנ"ללל . . חחח
בטח קרה מש'ו לעדדי הזאת :\

אבוש...
קשה לי להאמין שיש בנות שיכולות להיות כ"כ צבועות וזונות..
מזההה החייים האללה??
ומצטרפת לאושרי... מי זה עופר??

אני? אוהבתת אותך!!!
מעריצצה אותך על שהחזקת מעמד בחיים האלה...
כרגע את בת 16 לא?

המשךך
דחוף..

אהבבתי ת'פררק [[[:

אאאאאאאפ

אוקיי, סדר קטן בדברים, למי שמתקשה:]

עופר - עופר הוא ידיד מאוד טוב שלי מאז שאני קטנה. הוא גדול מימני ב4 שנים.
[מוזר שאני מדברת עליו בהווה... יותר מאוחר תבינו]. הוא גר בבת-ים ואממ
נו... אלה מהחבר'ה..
ליהי - אחות של עופר. היא גדולה מימני בשנתיים, שרמטה כזאת. מבת - ים
עופרי - ילד אחד שכבה מעליי, אממ ידיד.. מגדרה
של שלום שלום לא יותר..
אופיר - תקראו את הפרק הראשון ותבינוץ. אחד שהכרתי במקרה, הוא גדול מימני ב4 וחצי
שנים. אמממ באותה תקופה הוא היה הערס הקטן והרגיל שיש בכל מקום. מבת-ים
עדי - אחותו של אופיר. גדולה מימני בשנתיים. גם אחת ה"בנות שלה שכונה"..
אני זוכרתש היא עוד הייתה מתעללת בי כשהייתי בכיתה ד'... =/ מבת-ים
דימה - חבר הכי טוב של אופיר. הכרתי אותם ביחד בפרק הראשון. מבת-ים
אלינה- החברה הכי טובה, גם מבת- ים .. אממ למדה איתי בכיתות ו' וז'.
יאנה - עוד חברה ממש טובה, גם מבת-ים..
קטיה - כנ"ל ^
נטלי - כנ"ל ^
אייל - אח של נטלי, אממ גדול מימני ב5 שנים כמעט... ידיד טוב שלי.. גם מבת-ים
יוליה - אני והיא היינו החבורת הכי טובות כשהייתי בכיתות ה' ו' ו-ז'. אחריי זה?
התרחקנו... היא גדולה מימני גם בשנה, מבת-ים
ילנה - אחותה הגדולה של יוליה, גדולה מימני ב4 שנים. גם מבת-ים כמובן
מעיין, ירדן, אורטל, נטע ושני - אני לא חושבת שצריך לפרט..
יעל - אם אתם לא זוכרים אחת שהייתה ילדה חדשה בכיתה.. אממ ישר התחברנו
אבל היה לנו קשה לשמור קשה אחריי הלימודים.

אם אתם צריכים הסבר על עוד מישהו... רק תגידו :]

QUOTE (דיאנו @ 05/10/2006) ^כנ"ללל . . חחח
בטח קרה מש'ו לעדדי הזאת :\
ממממ אולי:]

QUOTE (-שחרווניי- @ 05/10/2006) אהבבתי ת'פררק [[[:
שמחה שאהבת..

QUOTE (sufipufi @ 05/10/2006) אבוש...
קשה לי להאמין שיש בנות שיכולות להיות כ"כ צבועות וזונות..
מזההה החייים האללה??
ומצטרפת לאושרי... מי זה עופר??

אני? אוהבתת אותך!!!
מעריצצה אותך על שהחזקת מעמד בחיים האלה...
כרגע את בת 16 לא?

המשךך
דחוף..
קשה לך להאמין?
מאמי תפקחי את העיניים
לפני שיהיה מאוחר מידיי.. בנות הן זונות. נקודה.

ותודה רבה רבה:] כן
עכשיו אני בת 16 וחודש ככה..

מוואההההה

QUOTE (oshri_Ok @ 05/10/2006) פפרקק יפפהה,
אבבלל דיי איבדתי אותך..:S

מי זה עופר,?! ומי זה אופיר?!

חוץץץ מזה,הככולל טוובב=]
חעחעח
תתממששייככיי מההרר מהררר...בבקשההה
אמממ הסברתי כמה תגובות לפני תסתכל.. :]

מוואעהה 3>

טוב אני שמה פה המשך..