איזה סיפור מדהים מאמי..
לופ יו..
אהה ואושרי..
לגבי השאלה ש'ך כן אני מאילת..
קח עם בא לך : 308019807
וזה לא רק לאושרי..כל מי שרוצה..
וואואו...
אב'...(שוובב,רוצה לדעעת ת'שם האמיתי שלךך!!!!)...
זהה סיפור אחחדד המדהימים שקראתתיי..
מה שיותר מדהים זה שזה אמיתתי..
מז"ט על הבן דוד..תהני בברית ובסידורים בת"א..
מקווה שתספיקי כברר היום לכתוב
המששךך ואם לא...בהזדמנות אחררת.. לא לנטוש,ככן?!P=...
בהצלחה במתכונתת באנגגליתת...=]
מאמי שליייייי
פרק מהמםםםםםםםםםםם!!!!!
מזל טובבב יפה שלי ותהני 😊
תמשיכי שתוכליייייייייי..😊
ממזזל טוב עעעל הברית ..
המשך דחוףףףף ממי =]
אני מההתחלה יודעת שייצא פרק מעפן..אני פשוט פה על סף התמוטטות 😢
---
פתאום דפיקות הדלת החזקות קטעו את דמעותיי ומחשבותיי בשנייה.. קמתי לעבר הדלת במהרה, הצצתי בעינית, וכשראיתי מי עומד שם לא האמנתי..
=21=
פתחתי את הדלת לאט לאט, הוא עמד שם לבוש בג'ינס יפה וחולצה ארוכה שחורה, טיפות של גשם היו על שיערו ופניו וגם הג'ינס שלו היה מוכתם. הוא הסתכל עליי במן מבט מוזר כזה..
"איתי? מה..מה אתה עושה פה, אתה יודע מה השעה?"
"אני..אני מצטער הייתי חייב לראות אותך..אה..א..אני יכול להיכנס?"
"אה? כן כן ברור תיכנס" זזתי מפתח הדלת והלכנו ביחד לחדר שלי, הבאתי לנו לשתות ישבנו על המיטה..
"בכית?"
"לא"
"אל תשקרי"
"אני לא משקרת"
"אני רואה מתי עצוב לך"
"וואלה?! כי זה ניראה כאילו לא ממש אכפת לך"
"למה את אומרת את זה?"
"כי ככה אתה מתנג, ככה אתה מתייחס, יחס חרא, אתה מתנהג אליי מגעיל פשוט יבש וקריר ונמאס לי כבר מימך"
"אה נמאס לך מימני?" אמר בטון חצי עצוב חצי כועס
"כן איתי, כן. נמאס לי מימך"
"טוב אז אני הולך" הוא קם מהמיט לכיוון הדלת הסתכל אחורנית קיווה שאעצור אותו
"ביי.."
הוא הסתובב חזרה
"אב' מה יש לך?"
"אין לי כלום איתי, אתה הורס אותי, אתה מכאיב לי אתה מתנהג מגעיל...דיייי..."
"אני אוהב אותך.."
הוא בא וחיבק אותי ואני עוצרת את הדמעות בכוחותי האחרונים..יבנו ודיברנו..התנשקנו ועוד כמה דברים..הרגשתי מגעילה עם עצמי. הוא הלך בסופו של דבר ואני דיברתי באייסיקיו עם חברות מבת-ים וידידים ונשארתי ערה עד הבוקר. החלפתי לדגמ"ח חום, חולצה ארוכה שחורה ונעלי ספורט לבנות..שמתי סווצ'ר שחור מחמם מעל לקחתי את התיק ויצאתי לתחנת האוטובוס מתחת לביתי. אבל במקו האוטובוס התקרבה לכיווני מכונית שחורה..במהירות...
ואווווווווווווו מהמםםםםם
אני מתה על הסיפור שלךךךךךךךךךך!
תמשיכי בוביי
נראלי זה יובבבבל ..
המשך ..
ולמה את לא עונה לי באייסי ? חח הרגע שלחתי לך הודעה ..
^היום לא התברתי אולי מישו התבחר בטעות בבית..
היום לא יהיה המשך כי ל"ג בעומר וזה אבל מחר מבטיחהה..!!!!!! ==]]]] מוואההה
^תודה בובות כבר מתחילה לכתוב... =]
החלפתי לדגמ"ח חום, חולצה ארוכה שחורה ונעלי ספורט לבנות..שמתי סווצ'ר שחור מחמם מעל לקחתי את התיק ויצאתי לתחנת האוטובוס מתחת לביתי. אבל במקו האוטובוס התקרבה לכיווני מכונית שחורה..במהירות...
=22=
היא עצרה ממש על ידי, החלון השחור נפתח ולאט לאט פניו התגלו.
"תיכנסי"
"יובל, מה אתה עושה פה? יש לי ביצפר"
"כן אני יודע בלי שאלות תיכנסי"
שתי בנות שישבו בתחנה התבוננו במתרחש האחת לחשה לשנייה משהו ושתיהן לא הסיקו לנעוץ מבטים.
פתחתי את הדלת הקדמית, התיישבתי, חגרתי חגורה ופתחתי טיפה את החלון. זו הפעם הראשונה שרק אני ויובל באוטו לבד. בדרך כלל תמיד איציק נוהג יובל ליידו ויש בדרך כלל עוד מאחורה. הפעם יובל נהג, אני לידו והכסאות מאחורה ריקים. הוא לבש מכנס מבד כזה מוזר שחור, חולצה מכופתרת לבנה ומעליו ג'קט מחוייט שחור כזה רשמי ועניבה כזאת. הוא בנאדם כל כך סקסי, פשוט בנאדם מושך. איך שתמיד מרוב שהוא מתפרע ותמיד בתזוזה העניבה נראית לא במקום והשיער החור שלו פרוע כזה. התקדמתי אל תא הכפפות ולקחתי מישם קופסה מרלברו אדום קצר, הוצאתי סיגריה ויטבל היה כבר מוכן עם הזיפו בידו והדליק לי אותה. מרוב שהיה שקט באוטו שמעו כל נשימה, כל שאיפה מהסיגריה..
"למה את שקטה?"
הוא הסתובב אליי עם הראש ועיניו הכחולות היו נעוצות בעיניי
"יובל תסתכל על הכביש"
"את יודעת שאני נהג מצויין"
המשיך להסתכל עליי עם הראש לצד ובנתיים מגביר את המהירות. זה הזכיר לי סצנה ממהיר ועצבני 2.
"יובל נו זה לא צחוק"
"למה את היית שקטה?"
בנתיים המהירות גוברת וגוברת
"לא הייתי שקטה"
"על מה חשבת?"
האיט את המהירות כשהגענו לכיכר בכניסה למרכז שם לת"א.
"על למה לקחת אותי מהתחנה ובמקום להיות בביצפר עכשיו אני בדרך לת"א"
"אבא שלך"
"מה אבא שלי?"
"החובות. זהו לאנשים אין יותר סבלנות את לא מבינה?"
אז כן לאבא היו חובות עם השוק השחור וכל אלו..ותמיד היה לנו כסף ובמקום ללכת ולשלם חובות היינו מבזבזים על הכל..
"נו בסדר ובגלל זה אני לא יכולה ללמוד נכון?"
"אב', מישהו התקשר אלייך בימים האחרונים?"
ניסתי להיזכר בקושי הצלחתי..
"אממ..לא נריאה לי, כאילו מה ז"א מישהו התקשר?"
"שיחה לא רגילה"
חשבתי עוד טיפה הוא בנתיים חנה בצורה מושלמת הוציא את החגורה אני שחררתי את שלי ויצאנו מהאוטו.
"כן, הייתה שיחה כזאת"
"דברי"
את המקום שהתקדמנו אליו כבר פחות או יותר הכרתי. סופיה הייתה ידידה מאוד קרובה שלו היא הייתה עורכת דין. התקדמנו לכיוון של בניין המשרדים בו היא עובדת..
"מישהו באמת התקשר השבוע שאל עם הגיע למשפחת ***** או ********* תאה יודע הם לא ממש מחקו את האמיתי, אמרתי שלא וזה טעות כי ככה אמרו לי להגיד והוא צחק ואמר שיחסית לילדה קטנה אני מבינה ואמר שייצא מימני משהו, הוא נשמע בהחלט מפגר, אחריי זה הצחוק נהפך לכעס והוא אמר למסור לאבא שאם הדברים לא ייסתדרו אז הוא יפגע במה שיקר לו"
"בן זונה"
"מה הוא כבר יכול לעשות?"
המאבטח בכניסה עשה לנו בדיקה ונכנסנו..
"לפגוע בדבר הכי יקר לו"
"מה, לשרוף לנו את הבית?"
"את רצינית איתי? את באמת חושבת שהבית המחורבן הזה הדבר הכי יקר לאבא שלך?"
הוא הזמין את המעלית..
"אז מה הדבר הכי חשוב לאבא שלי שהוא כביכול יכול לפגוע בו?"
המעלית הגיע הוא נעץ בי מבט כזה שאני לא אשכח בחיים..
"את"
נכנסנו שנינו והייתי בהלם של החיים שלי. הוא לחץ מס' 4 במעלית ועשה צלצול לסופיה. באותו הזמן אני מסתכלת על המראות שבמעלית..מנסה לעקל את מה ששמעתי הרגע. המעלית צלצלה והגענו, החלנו ללכת לכיוון המשרד שלה. נכנסהו ובחורה יפייפייה עם שיער אדמוני ואודם אדום בוהק התובב אלינו עם הכסא המרדי שלה בעודה מחזיקה עט ונושכת אותו..
"יובל!"
קמה מהסא שלה ונתנה לו חיבוק ארוך
"מה אתה עושה פה?"
"צאי להפסקה נלך לאכול משהו, עדיין לא ספקתי לאכול כלום"
יובל הוא בנאדם שבלי אוכל לא יכול לצאת מהבית, הוא פשוט אוכל בכמויות ועדיין נשאר בנאדם מושלם.
"אתה לא אכלת כלום עדיין?" הביטה מבט חטוף אל שעונה "אתה צוחק עליי נכון? שעה 10 עוד מעט"
"כן, לא היה לי זמן"
"למה?"
"את כבר תדעי. תזמיני את ג'רמי ואת יוסף"
היא הרימה צלצול מהיר אנחנו יצאנו מהבניין והתקדמנו לעבר האוטו סופיה אמרה ליובל
"סגור הם בדרך ל______ בעזריאלי"
"למה דווקא שם?"
"אני צריכה לקנות חליפה חדשה, יש לי משט ביום שני, זה שאמרתי לך האונס הסדרתי בכפר סבא"
נכנסנו אל האוטו נסענו והגענו לעזריאלי. ג'רמי ויוסף כבר היו שם.
ג'רמי, שמן אבל שרירי, כושי, בא מאמריקה, שיער שחור קצוץ, עכיל באון ימין, ועגיל בשפה, בש חליפה שחורה ומשקפי שמש שחורות. יוסף, רזה יותר אבל עדיין שרירי, לבש בערך אותו סגנון שג'רמי לבש, נולד בארץ, שיער חום שטני קצוץ. שניהם היו בגיל ה28-32 הכרתי אותם כי לפעמים היו נוסעים עם יובל.
התיישבנו חמשתינו כל אחד הזמין מה שהוא רצה.
התחלנו לדבר מיפה לשם הסיפור שלי עלה והם אמרו דברים שלא ידעתי. איך יובל יודע הכל? מאיפה לו לדעת? הוא בכלל מכיר את אבא שלי? בסוף הוא פתח את פיו
"אב', תראי אולי מה שאני הולך להגיד לך לא ימצא חן בעינייך אבל.."
המשך יבוא..........
חח סתם סתם..
"נו תגיד.."
"את נמצאת בסכנה עכשיו"
"כן, ואני בסרט פעולה שובר קופות וחיי נמצאים בסכנה"
"החלק הראשון לא השני כן"
"חחח..רגע, מה?!?!?"
הוא הסביר לי ואני עוד שנייה התחלתי לבכות
"בגלל זה ג'רמי יתלווה אלייך לכמה ימים, לבית הספר, יכחה לך ליד הכיתה, בהפסקה, כשאת חוזרת לאן שאת צריכה. אבא לא צריך לדעת מיזה, לדעתי לפחות, כי אז יתחילו השאלות. אין לו מושג עלה שיחה והוא לא צריך להיות מוטרד עכשיו"
"מהההההה? מה ז"א יתלווה אליי מה שומר ראש למה איפה אנחנו חיים באיזה שכונת פשע יובל אנחנו כולה גרים בישראל אפשר לחשוב מי שימע העבריינים של ישראל וסוגרי החשבונות"
"אל תזלזלי לעולם באנשים שאת לא מכירה"
"מה שתגיד, ומה עם החובות, מה ככה כל חיי יהיה לי שומר ראש ואני אראה כמו מוגבלת?"
"אל תדאגי בקשר לחובות, תעשי רק מה שאני מבקש מימך, תכבדי את זה והכל יהיה בסדר"
יוסף וג'רמי הלככו ואני ויובל הלכנו עם סופיה לקנות חליפה. בסוף היא קנתה חליפה מהממת שחורה, חצאית שעוברת את הברכיים וג'קט מחוייט שחור קצר כזה שלובשים על חולצה מכופתרת.
הסתובבנו עוד יובל קנה לי כמה דברים, משקפי שמש יפות של וירסאצ'ה עלו 750 אבל פשוט מהממות... המחיר היה כזה זול יחסית למותג הזה כי זה היה בחורף אבל עדיין כמובן מוכרים.. אחריי זה הוא קנה לי גם מכנס שחור צמוד וג'קט מחוייט שחור ממש יפה דומה קצת לזה של סופיה... הוא קנה לעצמו נעליים והמשכנו להסתובב בסוף החזיר אותי הבת לקראת הערב ואני קצת מעקלת את מה שקורה.. נורא פחדתי על אבא.. הוא ישן ואני הייתי על המחשב מסדרת את הדברים בארון שהוא לא יראה וישאל מאיפה, אני במילא לא רוצה ללחוץ עליו. לפעמים אני כזאת בהמה עם כל הבקשות שלי. בערב איתי קרא לי לשבת למטה ישבנו דיברנו התנשקנו והראש שלי לא היה נמצא שם.. הוא התעצבן שאני לא מתייחסת אליו ועשה עליי פוזות...רבנו כזה בקטנה ואז השלמנו..שוב התנשקנו.. עליתי הבית בסביבות 1 וחצי בלילה, ראיתי קצת טלוויזיה אבא כבר היה בעבודה, הייתי רעבה כל כך..הכנתי לעצמי גלידה כזאת וטיגנתי בננה זה יוצא טעים ביחד=] שמתי מלא סירופ שוקולד וסירופ מייפל התחלתי לטחון והיה בטלוויזיה לא רק בלונדינית אחריי זה ג'וסי והפוסיקאטס ואחריי זה איזה סרט כזה על נעורים משו נחמד....אבל באמצע כבר היה 7 עשיתי פן לעצמי ממש מהר יצא פשוט פצצה..לבשתי את המכנס השחור החדש, מגף שחור, סריג שחור צמוד ומעליו את הג'קט המחוייט החדש.. שמתי כובע צמר ויצאתי לחכות לג'רמי כמו שקבענו ביום שלפני.. אחריי כמה דקות הוא בא, ב.מ.וו כסופה יפה נכנסתי ישבתי לידו נסענו לכיוון הביצפר.. בדרך הוא עצר נכנס למכולת יוצא עם 2 שקיות מפוצצות ממתקייים. הוא הושיט לי אחת ואניכ זה מסתכלת לא מבינה..
"אהה..זה שלא ישעמם לי..במילא אחריי זה מכון כושר"
ואני רק צוחקת..😊
הגענו לבית הספר כולם אבל ממש כמעט כל השכבה שלי השכבה מעליי וגם י' היו שם..
"בטוח ישאלו שאלות..מה אני אגיד"
"לא עניינו של אף אחד.."
יצאתי מהאוטו וג'רמי יצא אחריי והתקדם איתי לכניסה, דיבר עם השומר והוא התיישב שם לייד השומר הם התחילו לדבר, אני הולכת לכיוון הכיתה כיכ בר היה צלצול וכל המבטים מופנים אליי... איתי הסתכל כזה במבט הכי לא מבין שיש... אפילו לא אמר לי שלום.....הרגשתי את הדמעות שוב הולכות להתפרץ..........
וואי היה המשך ארוךךךךך אה? תגידו איך יצא ותגיבו יותררר...😊)
וואאיי..
זהה מדההיים!!
מה,את רצינייתת..?!
באמת היה לךך שומרר ראשש ואבא שלך הסתבך עם השוק האפור..?
ואוא..
באמתת חייה בסרטט...
מה זהה??
""כן, ואני בסרט פעולה שובר קופות וחיי נמצאים בסכנה"......
תתממששייככיי!
מהמם!!
המשךךךך!!!
וכמו שאושרי אמר באמת החיים שלך זה כמו סרט חחח
ולא סתם סרט אלה סרט פעולה חחחח
זה לא נשמע כל כך אמיתי
אבל זה מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
נשמה שלי תמשיכיכיכי